ב"ה יום ראשון, כ"ב אלול תשע"ט | 22.09.19
הניגונים על פרקי הרבי

לרגל י"א ניסן, "שטורעם" מפרסם פרק מרתק מתוך הספר "היכל הנגינה" בעריכת הרב זושא וולף - הניגונים על פרקי הרבי. כנסו לקריאה
הרב זושא וואלף

הניגון הראשון

כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (אגרת מיום ט' טבת תש"ט, נדפסה ב'קובץ מכתבים' אודות גודל ערך אמירת תהלים):
"ידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן... מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו [פירוש כשנמלאו לו, לדוגמא, יג שנה מתחיל קאפיטל יד]...". בהתאם לכך נוהגים חסידים לומר יום יום גם את הפרק המתאים למספר שנותיו של הרבי באותה שנה.

לקראת י"א ניסן תש"ל החלו החסידים להלחין ניגונים על פסוק אחד או יותר מפרקו של הרבי והמשיכו בכך מידי שנה בשנה. מאז, בעולם הנגינה והשירה החב"די של הדור האחרון, שמור מקום מיוחד לניגונים אלה אשר נקבעו לנכסי צאן ברזל בניגוני חב"ד. וראוי לציין כי בשנים הבאות, הניגון של פסוקי הפרק, מדי שנה בשנה, היה הניגון שהושר ראשון בהתוועדויות של הרבי בשבתות.

הלחנת הניגונים על פרקי הרבי, החלה ביוזמה של כמה מתלמידי התמימים שחבשו את ספסלי בית המדרש ב-770. כאמור, הדבר התחיל לקראת י"א ניסן תש"ל, יום הולדתו השישים ושמונה של הרבי. כמה מהתמימים התאימו את המנגינה המפורסמת של הפסקא "דיינו" בהגדה של פסח לפסוקים "כי אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה", שבסיום פרק ס"ט בתהילים.

כשתלמידי הישיבה נסעו לפני חג הפסח לקבל את פני חבריהם מתלמידי ה"קבוצה" החדשה בנמל-התעופה, הם ניגנו זאת לראשונה.

הרבי הרבה לעודד את שירת הניגון החדש, ופעמים רבות במשך שנת תש"ל אף עודד את השירה במהלך ההתוועדות. מספר פעמים הרבי אף התחיל לנגן את השיר הזה בעצמו.

גם בשנים הבאות הרבי ניגן את הניגון הזה פעמים רבות, כשלעתים היה מקשר זאת עם שיחות הקודש בענייני שלימות הארץ ונגד מסירת ה'שטחים'.

ניגון ישן - מילים חדשות

על הפעם הראשונה בה שרו את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בפני הרבי, סיפר הרה"ח ר' שלום חסקינד:
ביום הראשון של חג השבועות תש"ל הוזמנתי לסעודת החג על שולחנו של הרבי, בדירת הרבי הריי"צ בקומה השנייה של 770.
אנ"ש שהוזמנו לסעודה החליטו לשיר את השיר שחובר לראשונה לקראת י"א ניסן, "כי אלוקים יושיע ציון". היו שתהו כיצד הרבי יגיב על כך, ולבסוף סוכם ש'בין הדגים לבשר', הרה"ח ר' יצחק חורגין יתחיל לנגן את הניגון.
אני ישבתי בקצה השולחן, בצד שבו ישב גיסו של הרבי, הרש"ג (הרבי ישב מול הרש"ג, משמאל לכסאו של הרבי הריי"צ שעמד בראש השולחן). ברגע המוסכם, הסתכלתי על ר' יצחק חורגין, אך הוא השיב לי במבט שממנו הבנתי שהוא שכח לפתע כיצד מתחיל השיר. החלטתי להתחיל בעצמי את הניגון. הרבי הסתכל עלי והיה ניכר עליו שהוא שבע רצון.
הרבי שאל אותי: "מי חיבר את הניגון?" ועניתי: הבחורים, והרבי ניענע בראשו הק' לאות של קורת-רוח.
הרב חיים גוטניק, שנכח בסעודה, העיר: "הרי הניגון הוא ישן - הניגון של דיינו" והרבי השיב: "אבל המילים חדשות".
למחרת הלכו אנ"ש והתמימים ל'תהלוכה' כמדי שנה בחג השבועות. כשחזרו מה'תהלוכה', נעמדו ליד דלת חדרו הק' של הרבי ושרו את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון" בקול רם. באותה שעה יצא הרבי מחדרו ועודד את השירה בידו הק' - דבר שבשנים ההן היה בגדר חידוש.

גם בהתוועדות יום ב' דחג השבועות שרו את הניגון "כי אלוקים" והרבי עודד בחוזקה את השירה. במהלך 'כוס של ברכה' במוצאי חג השבועות, היו אנשים שבמקום אמירת "לחיים" הרבי אמר להם בניגון "וזרע עבדיו ינחלוה"...

"דיינו" מכל הצרות

וכך מתוארת שירת הניגון בפני הרבי בחג השבועות בספר "המלך במסיבו":
הרבי: מי חיבר לזה ניגון?
הר"ר חיים ברוך הלברשטאם: הבחורים.
הרבי: מכאן?
הר"ר הלברשטאם: כן.
הרבי: מילים נכונות מאוד.
הרב חיים גוטניק, שנכח בסעודה, פנה לרבי ואמר: כיון שניגון זה היו מנגנים מקודם על פיוט "דיינו" - הנני לבקש ב"עת רצון" זה שיהיה כבר "דיינו" כל הצרות!
הרבי הגיב: אמן, כן יהי רצון!
הרבי מתוועד לראשונה בי"א ניסן

בשנה הבאה, תשל"א, הותאם לקראת י"א ניסן הלחן של הניגון הוותיק "זאל שוין זיין די גאולה" על פסוקים מהפרק החדש, פרק ע' בתהילים - "ישישו וישמחו" וגו' "ואני עני ואביון" וגו'.

באותה שנה גם נפל דבר - הרבי התוועד עם הקהל בי"א ניסן. (ומאז הדבר נמשך מידי שנה בשנה עד שנת תשמ"ח, כאשר לאחר פטירת הרבנית הרבי הפסיק להתוועד בימות החול).

התוועדות י"א ניסן תשל"א היתה פתאומית: היא התקיימה בין מנחה למעריב, לאחר שהרבי חזר מה'אוהל' הק'. הרבי אמר אז את המאמר המפורסם עם הביאור הנפלא על דברי המדרש "אנא נסיב מלכא" (שהוגה על ידי הרבי ויצא לאור לקראת י"א ניסן תשמ"ט).

ניגוני "שנת השבעים"

בתקופה של "שנת השבעים" להולדת הרבי, שנת תשל"ב, היתה התעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם וכל חסיד רצה להעניק לרבי מתנה. החזן הרב משה שי' טלישבסקי העניק לרבי מתנה - שיר חדש שעיבד על הפסוק הראשון בפרק ע"א: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".

מספר על כך הרב טלישבסקי: "זכרתי את הניגון השמח והעוצמתי הזה עוד מילדותי, כאשר שמעתי אותו לראשונה מחסידים שהיו שרים אותו בבית-הכנסת החב"די בעת ההקפות. לקראת יום ההולדת ה-70 של הרבי הוספתי לניגון הזה את המילים המתאימות מפרק התהילים של הרבי באותה שנה ושלחתי את התוצאה לרבי כדי לקבל את אישורו. הרבי נתן את האישור והשיר ב"ה התקבל היטב בציבור.

בהתוועדות הגדולה והחגיגית בי"א בניסן של אותה שנה, החלו החסידים לשיר את הניגון בהתלהבות גדולה.

ברם, לקראת י"א ניסן התברר, שהרעיון לחבר שיר לקראת י"א ניסן לא היה בלעדי לרב טלישבסקי, והיו חסידים שחיברו ניגונים נוספים על פסוקים מקאפיטל ע"א: "כמופת הייתי לרבים", "אבוא בגבורות" ו"תרננה שפתי" (הלחנים של כל שלושת השירים הם ניגונים חסידיים מקוריים). כל הניגונים ליוו את קהל החסידים כל השנה ואף הוקלטו בין ניגוני חב"ד. ואולם, מי שנכחו ב-770 באותה תקופה מעידים שהניגון שהקהל חיבב ביותר - וגם הרבי עודד מאוד את שירתו - הוא הניגון "בך ה' חסיתי".

הניגון "בך ה' חסיתי" הושר אפוא בהתוועדות י"א ניסן תשל"ב, לפני שהרבי פתח בבקשתו המפורסמת באותה התוועדות - לייסד במשך השנה ע"א מוסדות.

הרבנית ביקשה קלטת הניגון

הרב טלישבסקי מוסיף כי לאחר ההתוועדות, הרבנית חיה מושקא ע"ה ביקשה קלטת של השיר "בך ה' חסיתי", כפי שהושר בהתוועדות, באמרה ששמעה שהשיר הזה מיוחד במינו.

יצויין שבאותה שנה - תשל"ב - שנת השבעים, הרבי התוועד באופן נדיר כל ימי הפסח, ובכל התוועדות ביאר פסוק נוסף בפרק החדש שלו בתהילים, פרק ע"א.

הרבי עורר לנגן את הניגון החדש

לקראת י"א ניסן תשל"ג התאים השליח לקליפורניה הרב שלמה קונין ניגון חסידי ישן של ויזני'ץ לפסוק "יפרח בימיו צדיק" בתהילים פרק ע"ב.

מספר על כך הרב אהרן דוב שי' הלפרין מכפר חב"ד, אז מתלמידי ה'קבוצה':
קרה כאן דבר מוזר: כשניגנו את השיר הזה לראשונה, בהתוועדות י"א ניסן תשל"ג, הרבי לא עודד את השירה אפילו בניע ראש קטן. כאילו התעלם לגמרי. הקהל שר בכל הכוח וכו' אבל הרבי המשיך כאילו להתעלם. כך היה גם בכל ההתוועדויות הבאות: ב'סעודת משיח', ובהתוועדויות של השבתות הבאות.

ה'חוזר', הגה"ח ר' יואל כהן, מיד בתחילת ההתוועדות, לפני השיחה הראשונה, התחיל תמיד את "יפרח בימיו", אך הרבי לא הגיב אפילו בניד ראש קטן. כביכול התעלם לגמרי. תופעה שלא הייתה לה אח ורע. וכשהעניין הזה נמשך עוד שבת ועוד שבת, החליט ר' יואל לא לשיר יותר בהתוועדות את השיר הזה. (היו שחשבו כיוון שהשיר שהמלים "יפרח בימיו צדיק" מכוון על הרבי, כמו גם ההמשך "ואויביו עפר ילחכו", לכן הרבי אינו מעודד את השיר).

באותה שבת שהחליטו לא לשיר את "יפרח בימיו" (כמדומני היה זה אחרי ל"ג בעומר), לקראת סוף ההתוועדות, כשהרבי כבר פתח את הסידור ל'ברכה אחרונה', פנה הרבי לר' יואל ואמר: "היום שכחו לשיר את הניגון של הקאפיטל"... כמובן מיד התחילו לשיר "יפרח בימיו" ואז, לראשונה, הרבי עודד את השיר הזה בכל עוז, והמשיך בכך לכל אורך השנה.

לשנה הבאה, לקראת י"א ניסן תשל"ד, בשבת שלפני י"א ניסן בשעות אחה"צ, התחלנו, הבחורים, לשיר את החצי השני של הניגון (שהיום כבר כולם שרים אותו) על המלים "כלה שארי ולבבי" וגו' מפרק ע"ג.

השירה היתה בהתלהבות והתרגשות כזו גדולה שלמרות מה שהיה נהוג שכשהרבי נכנס לבית-הכנסת הייתה מיד דממה מוחלטת, הפעם, בספונטניות, כשהרבי נכנס למעריב של מוצ"ש ל'זאל הקטן', לא רק שלא הפסיקו את הניגון אלא אדרבה ניגנו בכל עוז ותעצומות. כשהרבי נכנס ל'זאל' והקהל היה, כאמור, משולהב בניגון, הרבי הצביע מיד בידו הק' על הריצפה לכיוון הארון קודש, ואמר "עס שאקלט זיך דער ארון קודש" [= ארון הקודש מתנענע] ואז כמובן הפסיקו מיד לשיר. בכל אופן, מאז, שרים אצלנו את ניגון ה"יפרח בימיו" על שני חלקיו.

לימוד ניגון במהלך ההתוועדות

ובאותו עניין: החזן הנודע ר' בן-ציון שיינקר שי', מחסידי מודז'יץ, גר בשנים ההן בקראון-הייטס, בשכנות להרה"ח ר' יוסף ויינברג שי'. החזן שיינקר אמר לרב ויינברג שהוא הלחין ניגון על הפסוק האחרון בפרק ע"ג, "ואני קרבת אלוקים לי טוב", ומעוניין לשיר אותו בהתוועדות הרבי.

הרב ויינברג כתב על כך לרבי, והרבי נתן הסכמתו שר' בן-ציון שיינקר ישיר את ניגונו בהתוועדות. בחג השבועות הגיע ר' בן-ציון להתוועדות והרבי כיבד אותו בשירה. באמצע השירה הרבי עודד את הניגון בידו הק', והקהל החל להצטרף לשירה. למרות שהיה זה שיר בעל קצב איטי, הוא הושר במהירות רבה, בהתאם לקצב תנועות ידו הק' של הרבי...
לאחר סיום השירה, הרבי דיבר באריכות על הפסוק "כלה שארי ולבבי" מפרק ע"ג.

הוספת ניגון לתקליט החדש

לקראת י"א ניסן תשל"ה, יום הולדתו השבעים ושתים של הרבי, הולחן שיר חדש על הפסוק "ואלוקים מלכי מקדם גו'".
על הנחת רוח והחביבות המיוחדת של הרבי לניגונים שחוברו בקשר לי"א ניסן, ניתן ללמוד מהעובדה הבאה:

לקראת הופעתו של אחד התקליטים של ניגוני חסידי חב"ד, הכניסו עורכי התקליט לרבי את "הצעת הניגונים בתקליט החדש" - רשימה בת ששה-עשר ניגונים שהיו מיועדים להקלטה בתקליט החדש. בסוף הרשימה ציין הרבי בכתב ידו להוסיף את הניגון על הפסוק "ואלוקים מלכי גו'", הניגון שהולחן לקראת י"א ניסן תשל"ה, מפרק עד.

ניגון חדש מולחן

בשנת תשמ"ב היה חידוש במפעל זה. אם עד אותה שנה, התאימו ניגון קיים לתיבות פסוק מהפרק של אותה שנה, הרי שלקראת י"א ניסן תשמ"ב, שנת השמונים לרבי, הולחן לראשונה ניגון חדש עבור השיר שעל פרק הרבי.

הניגון הולחן על-ידי הרה"ח ר' שרגא פייטל שי' הלוי לוין, על המילים "הרנינו לאלוקים עוזנו הריעו לאלוקי יעקב" ופסוקים נוספים.

התייחסות לפסוקי הניגון ב"מכתבים כלליים"

במהלך השנים הרבי נהג לצטט במברק ששיגר ובמכתביו הכלליים לרגל חג הפסח (ולפעמים גם בשיחות-הקודש שהתקיימו בסמיכות לי"א ניסן) פסוקים מפרק התהילים החדש. בדרך כלל, הרבי גם ביאר פסוק מהמזמור על-פי חסידות, אם במאמר חסידות שנאמר ביום ההולדת עצמו ואם קרוב לסיום השנה שבה נאמר אותו מזמור.

ועדה לבחירת הניגון

במהלך השנים, נוצרה אצל חסידים רבים התעוררות בנושא, ורבים בעלי חודש נגינה, ביקשו להלחין את הניגון החדש, בתקווה שהרבי יקבל את הניגון שהם חיברו.

בשנת תשמ"ז היה חידוש נוסף בעניין הניגונים. עקב ריבוי הניגונים שהולחנו על פסוקים מפרק פ"ו, פרקו החדש של הרבי, ולמען הסדר הטוב, הוחלט להקים ועדה בה יהיו חברים "בעלי מנגנים" מפורסמים והם יבחרו את הניגון שיושר מעתה. חברי הוועדה היו הרה"ח: ר' שניאור-זלמן בוימגרטן, ר' צבי הירש גאנזבורג, ר' מרדכי גורארי, ר' אליעזר זלמנוב, ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד, ור' מענדל שניאורסאהן.

הוועדה ישבה בראשית חודש ניסן תשמ"ז ובחרה מתוך מספר ניגונים בניגונו של הרה"ח יוסף-יצחק ליפסקר ז"ל - "אודך ה'", "שמח נפש עבדך" וכו'.

כך היה גם בשנת תשמ"ח. לאחר שהגיעו ל-770 עשרה שירים שחוברו על-ידי חסידים מכל קצווי תבל, ישבה הוועדה לאסיפה מיוחדת ולאחר שמיעת כל הניגונים נבחר הניגון "אוהב ה'" שהלחין הרה"ח ר' אהרן בלעסופסקי.

היו שנים שבהן הרבי דיבר אודות פסוק מסויים מפרקו החדש, ובעקבות זאת הוסיפו את הפסוק לשיר שכבר התקבל. כך היה בשנת תשמ"ז, כאשר הוסיפו לניגון את המילים "שמח נפש עבדך" וגו' (מפרק פו), ובשנת תשמ"ט הוסיפו את הפסוק "שיר מזמור לבני קרח" וגו' (מפרק פח).

חביבות מיוחדת לניגון "שובה"

לקראת י"א ניסן תנש"א, נבחר הניגון "שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך" וגו' שהלחין הרה"ח ר' שרגא פייטל לוין שי' (שהלחין גם את השירים שהושרו בשנים תשמ"ב ותשמ"ג). מדי שבת היו שרים את הניגון "שובה" מיד בתחילת ההתוועדות.

הניגון "שובה" זכה ליחס מיוחד מהרבי. כמעט מידי שבת בעת ההתוועדות, כשניגנו את הניגון הזה עודד הרבי בידיו הק' את השירה בהתלהבות גדולה. וכך פעמים רבות בעת חלוקת השטרות לצדקה אחרי התפילות, היה הרבי מעודד בידו הק' את הניגון "שובה".

בציפייה ל"שיר חדש"...

גם בשנת תשנ"ב, על אף המצב החמור שנוצר בכ"ז אדר ראשון, לא נפקד מקומו של השיר. אף הפעם נבחר השיר על-ידי ועדה מיוחדת, ונכתב לחן חדש על המילים "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי". השיר הולחן על-ידי ה"בעל מנגן" החסידי הרה"ח ר' שלום שי' ברוכשטט, מי ששיריו נבחרו והתקבלו מספר פעמים גם בשנים קודמות.

הפעם הראשונה ששרו את השיר בפני הרבי היתה בחג השבועות תשנ"ב, לאחר שחזרו מהתהלוכה והרבי ישב על כסאו הק' בפתח הראשי של 770 ועודד את הניגון.

יהי רצון שבקרוב נזכה לשיר "שיר חדש" בגאולה הנצחית והשלמה.

***

להלן רשימת הפסוקים מפרקי הרבי שהולחנו והותאמו להם ניגונים, שנה אחר שנה:
כי אלקים יושיע ציון - י"א ניסן תש"ל
כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו-בה. (תהלים סט, לו-לז)

ישישו וישמחו - י"א ניסן תשל"א
ישישו וישמחו בך כל-מבקשיך ויאמרו יגדל אלקים אהבי ישועתך. ואני עני ואביון אלקים חושה-לי עזרי ומפלטי אתה ה' אל-תאחר. (תהלים ע, ה-ו)

בך ה' חסיתי - י"א ניסן תשל"ב (שנת השבעים)
בך ה' חסיתי אל-אבושה לעולם. (תהלים עא, א)

כמופת הייתי לרבים - י"א ניסן תשל"ב (שנת השבעים)
כמופת הייתי לרבים, ואתה מחסי-עוז (תהלים עא, ז)

אבוא בגבורות - י"א ניסן תשל"ב (שנת השבעים)
אבוא בגבורות ה' אלקים אזכיר צדקתך לבדך. (תהלים עא, טז)

תרננה שפתי - י"א ניסן תשל"ב (שנת השבעים)
תרננה שפתי כי אזמרה-לך ונפשי אשר פדית. גם-לשוני כל היום תהגה צדקתך כי-בושו כי-חפרו מבקשי רעתי (תהלים עא, כג-כד)

יפרח בימיו צדיק - י"א ניסן תשל"ג
יפרח-בימיו צדיק ורוב שלום עד-בלי ירח. וירד מים עד-ים ומנהר עד-אפסי ארץ. לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו. (תהלים עב, ז-ח-ט)

כלה שארי - י"א ניסן תשל"ד
כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי אלקים לעולם. כה-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך. ואני קרבת אלקים לי-טוב שתי בה' אלקים מחסי לספר כל מלאכותיך. (תהלים עג, כו-כז-כח)

ואלוקים מלכי מקדם - י"א ניסן תשל"ה
ואלוקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ (תהלים עד, יב)

וכל קרני - י"א ניסן תשל"ו
וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. (תהלים עה, יא)
(הכוונה לניגון החב"די העתיק על פסוק זה שנהוג לשיר אותו יחד עם הפסוק הבא:)
אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו. (תהלים קלג, יח)

נודע ביהודה - י"א ניסן תשל"ז
נודע ביהודה אלקים בישראל גדול שמו. ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. (תהלים עו, ב-ג)

אתה הא-ל - י"א ניסן תשל"ח
אתה הא-ל עשה פלא הודעת בעמים עוזך. גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה. (תהלים עז, טו-טז)

וינחם לבטח - י"א ניסן תשל"ט
וינחם לבטח ולא פחדו ואת-אויביהם כסה הים. ויביאם אל-גבול קדשו הר-זה קנתה ימינו. (תהלים עח, נג-נד)

ויבחר בדוד - י"א ניסן תשל"ט
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן. מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו. וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם. (תהלים עח, ע-עא-עב)

ואנחנו עמך - י"א ניסן תש"מ
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך. (תהלים עט, יג).

רועה ישראל - י"א ניסן תשמ"א
רועה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה. תהי-ידך על-איש ימינך על-בן-אדם אמצת לך. ולא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא. ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה. (תהלים פ, ב; יח-יט-כ)

הרנינו לאלקים - י"א ניסן תשמ"ב (שנת השמונים)
הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב. שאו-זמרה ותנו-תף כנור נעים עם-נבל. ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך. (תהלים פא, ב-ג; יז)

אני אמרתי - י"א ניסן תשמ"ג
אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם. קומה אלקים שפטה הארץ כי-אתה תנחל בכל-הגוים. (תהלים פב, ו; ח)

וידעו כי-אתה - י"א ניסן תשמ"ד
וידעו כי-אתה שמך ה' לבדך עליון על-כל-הארץ. (תהלים פג, יט)

ילכו מחיל - י"א ניסן תשמ"ה
ילכו מחיל אל-חיל יראה אל-אלקים בציון. מגננו ראה אלקים והבט פני משיחך. (תהלים פה, ב; ז)

רצית ה' - י"א ניסן תשמ"ו
רצית ה' ארצך שבת שבית יעקב. הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו-בך. הראנו ה' חסדך וישעך תתן-לנו. אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו. (תהלים פה, ב; ז; ח; י)

אודך ה' - י"א ניסן תשמ"ז
אודך ה' אלקי בכל-לבבי ואכבדה שמך לעולם. כל-גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כי-גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלקים לבדך. שמח נפש עבדך כי-אליך ה' נפשי אשא. (תהלים פו, יב; ט-י; ד)

אוהב ה' - י"א ניסן תשמ"ח
אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. ולציון יאמר איש ואיש יולד-בה והוא יכוננה עליון. (תהלים פז, א-ב; ה)

שיר מזמור - י"א ניסן תשמ"ט
שיר מזמור לבני-קרח למנצח על-מחלת לענות משכיל להימן האזרחי. תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי. ואני אליך ה' שועתי ובבקר תפלתי תקדמך. (תהלים פח, א; ג; יד)

כרתי ברית - י"א ניסן תש"נ
כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי. מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו. ברוך ה' לעולם אמן ואמן. משכיל לאיתן האזרחי. (תהלים פט, ד; כא; נג; ג)

שובה ה' - י"א ניסן תשנ"א
שובה ה' עד-מתי והנחם על-עבדיך. שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו. יראה אל-עבדיך פעליך והדרך על-בניהם. ויהי נעם אדנ-י אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו (תהלים צ, יג-יד; טז-יז)

אורך ימים - י"א ניסן תשנ"ב (שנת הצדי"ק)
ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. (תהלים צא, טז)

 

י"א בניסן תשס"ז