ב"ה יום ראשון, ו' אייר תשפ"א | 18.04.21
צילום: ישראל ברדוגו
חשיפות מרתקות וזכרונות

תושבי שיכון חב"ד בלוד, תמימים וידידים, הגיעו במוצ"ש להתעורר ולהיזכר בדמותו של הרב אפרים וולף ע"ה. צרור סיפורים מרתקים
מערכת שטורעם
יום הייארצייט הרביעי של הרב אפרים וולף ע"ה, בא כוחו של הרבי באה"ק יובל שנים, ומנהל מוסדות חינוך באה"ק, צויין אמש בשיכון חב"ד בלוד, במלווה מלכה רבתי.

כמאתיים איש מתושבי שיכון חב"ד בלוד, בראשות מרא דאתרא של השיכון הרב יורקביץ שליט"א, רבים מתלמידי ישיבת "תומכי תמימים" בלוד, בני משפחת וולף מכל קצווי הארץ, חברי צוות הישיבה, וידידים, הגיעו להתעורר ולהיזכר בדמותו הייחודית של הרב וולף, שהיה סמל ומופת לחסיד מקושר ובטל אל הרבי.

ליד שולחנות ערוכים, בסעודה ביד רחבה, ישב הקהל הרב שעות ארוכות, ושמע בצמא מאת הדוברים הנכבדים עובדות מאלפות מעסקנותו הציבורית של "הדמות שהייתה ואיננה, שהיום לא ניתן למצוא דוגמתה בארץ", כפי שחזרו וציינו כל הדוברים.

על המלווה מלכה מנצחים שניים מיקירי השיכון, הרב טורנהיים והרב שמעון מלכיאלי, שהיו קשורים אל הרב וולף בלב ונפש.

ראשון הדוברים הוא הרב יעקב גלויברמן, שהיה במשך שנים רבות קרוב מאוד אל הרב וולף, ועבד לצידו בתפקידו כסמנכ"ל מוסדות חב"ד.

הרב גלויברמן סיפר ארוכות על התמסרותו של הרב וולף לתפקידים שהרבי הטיל עליו, וגם כשעסק בנושאים הרגישים ביותר, מעולם לא החזיק טובה לעצמו, ולא החשיב עצמו.

הרב גלויברמן סיפר על ראש עיריית לוד מר צבי איצקוביץ, יהודי שאינו שומר תומ"צ חבר מפלגת מפא"י, שהרב וולף קירבו לאידישקייט, והיה להם חברותא קבועה ללימוד גמרא מידי יום במשרד הישיבה.

באחת השנים, התעוררה הפרשייה של קבלת ילדים מעולי אתיופיה למוסדות החינוך, כאשר המדינה דרשה בתוקף את שילובם במוסדות החינוך בארץ, ואילו הרב וולף, יחד עם בנו הבלתי נשכח, דובר חב"ד הרב ברק'ה וולף ע"ה, בהוראת הרבי, התעקשו שלא לקבלם למוסדות החינוך.

התעקשות זו עלתה לישיבה בנזק כספים עצום, ומשרדי הממשלה עיכבו תקציבים לישיבה בגלל זה.

פעם אחת, הגיע שר הפנים ד"ר יוסף בורג לאסיפה בנתניה בעניין כלשהו. ביוצאו מהאסיפה, הוא רואה את ראש עיריית לוד, מר איצקוביץ ממתין לו. מר איצקוביץ הגיע כדי לדבר על לבו של בורג, לשחרר את התקציבים לישיבה.

יוסף בורג התפעל כל כך ממאמציו של ראש העיר חבר מפא"י למען הישיבה, שטרח והגיע לנתניה במיוחד לשם כך, שבעקבות בקשתו הוא שחרר את הכספים המוקפאים של הישיבה...

בהמשך דיבר הרב מנשה חדד, מנהל הישיבה, שנשא דברים נרגשים במשך שעה ארוכה, כשהקהל מאזין בדומייה נרגשת למשמע הסיפורים שקלחו מפיו.

"הרב וולף היה מורי ורבי. אגלה לכם עובדה שטרם סיפרתי אודותה עד היום. הקשר ביני ובין הרב וולף החל שנים ארוכות לפני שהתחלתי לעבוד בישיבה.

זכיתי לעבוד בישיבה מאז שנת תשל"ג, אולם הקשר בינינו התחיל עוד בשנת תשכ"ד. הייתי אז נער צעיר, למדתי בתלמוד תורה בקרית גת, והגעתי יחד עם בחור נוסף ללוד להיבחן להתקבל לישיבה הקטנה. הרב וולף קיבל את פנינו, ושלח אותנו להיבחן אצל ראש הישיבה דאז, הרב אליעזר הורביץ.

כנראה שלא הפגנו בקיאות יתר על המידה, שכן הוא בחן אותנו על מה שלמדנו שנה לפני כן, והוא התלבט אם לקבל אותנו לישיבה. תוך כדי המבחן נכנס הרב וולף לחדר, וכשהוא ראה לאן הרוח נושבת, פנה אלי ולחברי ואמר: "סעו לביתכם והביאו את החפצים שלכם. מחר אתם מתחילים ללמוד בישיבה", פסק.

אצל הרב וולף לא היה כזה מושג שבחור שרוצה ללמוד בתומכי תמימים, לא ייכנס לישיבה. הוא אהב כל בחור כמו היה בנו. הוא התעניין בטובתו הגשמית של כל בחור, כמו בטובתו הרוחנית.

שנים לאחר מכן, בשנת תשכ"ט, למדתי בישיבה גדולה בקריית גת. המצב הכלכלי היה אז נורא ואיום, ופעם אחת הגענו למצב שפשוט לא היה מה לאכול בישיבה. לא היה אוכל פשוט כפשוטו. באותם ימים קרה לי אחד מראשי הישיבה באופן חשאי אליו, וצווה אותי בסוד גמור, שאסע ללוד, לרב אפרים וולף, ואמסור לו רק זאת – שבישיבה בקריית גת רעבים ללחם.

נסעתי מיד ללוד, באתי לר' אפרים ואמרתי לו את הדברים. ר' אפרים קרא אליו מיד את ר' ישראל קוק, שהיה אז נהג במטבח, צווה עליו למלא את המשאית מכל טוב, וכעבור כמה שעות הגיע לקריית גת משאית עמוסת אוכל, בשר דגים, ירקות ומוצרי חלב, כאשר כל הבחורים, ומנהל הישיבה עמדו נדהמים והמומים – מהיכן נחת הרכב עמוס האוכל בדיוק בזמן?...

הרב חדד הוסיף וסיפר על מסירותו המופלאה של הרב וולף לחינוכו החסידי של כל בחור.

דובר נוסף הוא הרב דוד קריספין, מהדמויות הנכבדות בשיכון חב"ד, ומי שבמשך עשרות שנים למד ב"חברותא" עם הרב וולף, יחד עם מספר מצומצמם של אברכים מתושבי השיכון. במשך השנים סיימו הלומדים בחברותא זו מספר פעמים את הש"ס.

מספר הרב קריספין: "התמדתו של הרב וולף הייתה פלא עצום. הוא מעולם לא ביטל שיעור, גם בימים של שמחות משפחתיות. לא כל אחד היה יכול להתקבל לחברותא שלנו. לא פעם ביקשו אנשים להצטרף לשיעור שלנו, אך לפליאתי, ר' אפרים היה משכנע אותם ש"עדיף להם להצטרף לשיעור אחר"...

בתחילה לא הבנתי מדוע הרב וולף דוחה אותם מעל פניו, עד שהתברר לי שהוא פשוט רוצה לבחון את רצינות כוונתם. מי שהיה רציני בכוונתו להצטרף, והתעקש לבקש שוב ושוב, והתחייב ללמוד באופן קבוע ללא משחקים, זכה להתקבל לשיעור הקבוע של ר' אפרים.

ר' אפרים מעולם לא בזבז אף רגע. גם כשהיינו נוסעים כמה מחברי השיעור, להשתתף בשמחות לאחר השיעור, תמיד ר' אפרים חזר במהלך הנסיעה מאמר חסידות בעל פה, או ביקש מהרב ברוך גולדשטיין או ממישהו אחר שיחזור מאמר חסידות בנסיעה. לא היה אצלו רגע של "סתם".

מכל דבר שר' אפרים ראה בחייו הוא למד הוראה. כך הוא סיפר לנו על מורו הרב יצחק מתמיד שהוא למד ממנו כמה הוראות מתקופה של שישים שנה קודם לכן.

פעם אחת העזתי ושאלתי את ר' אפרים לגילו. ר' אפרים התחמק מלהשיב, אך אני התעקשתי לשאול. משראה ר' אפרים כך, אמר לי: "אני ור' שמואל (ר' שמואל גורביץ) שנותינו עולים לכך וכך, כשהוא נוקבל במניין השנים. עכשיו תחלק את זה כפי שאתה רוצה"...

ל"מלווה מלכה" מצטרף הרב ישראל הלפרין, רב קהילת חב"ד בהרצליה. הרב הלפרין זכה בראשית שנות המ"מ להתעסק במספר ענייני ציבור כלליים בארץ, ואז הוא זכה לעמוד בקשר עם הרב וולף, ולקבל דרכו מספר הוראות מרתקות מהרבי.

על כמה מהוראות אלו, סיפר הרב הלפרין:

בראשית פעילותי הציבורית התעוררו אצלי מספר שאלות בעסקנות, והפניתי את השאלות למזכירות הרבי. כעבור ימים אחדים נקראתי ללוד, שנתקבלה עבורי תשובה. הגעתי למשרד הישיבה וקיבלתי את מענה הרבי, בו צויין כי בכל ענייני עסקנות חב"דית כללית – עלי להתייעץ עם הרב שלמה מיידנציק. בענייני חינוך כלליים – עם הרב אפרים וולף, ובענייני חינוך הבנות – עם הרב שמואל חפר.

בראשית שנות המ"מ הוזמתי להשתתף בכנס החזרה בתשובה, בראשות הרב ראובן אלבז. שמי לא היה רשום במודעה, אך צויין ש"קצין בכיר בסיירת מובחרת שהפך לרב", יספר את סיפורו האישי.

ימים אחדים לפני האירוע, מצלצל הטלפון, והנה הרב אפרים וולף על הקו. והוא אומר לי "ראיתי בעיתונים, שמתארגן כנס חזרה בתשובה, ומופיע שם גם קצין בסיירת, אז אני משער שהכוונה אליך"...

הבנתי מיד שר' אפרים לא ראה זאת בשום עיתון... ממתי ר' אפרים קורא עיתונים ועובר על המודעות... הבנתי שר' אפרים קיבל הוראה להעביר לי, ואכן ר' אפרים ממשיך והסביר לי מדוע הוא מתקשר: בכנס אמור להופיע גם הר' אליהו אסאס, שעלה לאחרונה מחבר העמים, ובחוגי בני ברק מציגים אותו כאילו הוא החזיק את גחלת היהדות ברוסיה בשנות הקומוניזם, למרות שהוא עצמו התקבל ליהדות ברוסיה על ידי חב"ד.

וכאן הנחה אותי הרב וולף שבמהלך העצרת עלי ליצור שיחה עם אסאס, ולשאול אותו מספר שאלות מנחות, כך שלא תיוותר בידו הברירה, והוא ייאלץ להודות שחסידי חב"ד הם אלו שקירבו אותו ליהדות.

לאחר נאומו של אסאס בעצרת, שהיה גדוש בשבחים ובחשיבות עצמית, הוא החל לעשות דרכו ליציאה, מוקף במספר מקורבים ותלמידים, אך אני, כיוצא סיירת, פילסתי דרך אליו, אחזתי בידיו, וניהלתי עמו דו שיח כפוי, שבמהלכו נאלץ להודות בפני תלמידיו, שהתקרב ליהדות ע"י ר' געצע ווילנסקי במוסקבה.

אחר כך נקראתי לדבר בפני הנאספים, היה זה במעמד הגר"ע יוסף ואישים נכבדים, ולאחר שסיפרתי את מעללי הצבאיים, חרגתי מהנושא המתוכנן (עליו סוכם עם מארגני הכינוס...) וסיפרתי על המחזיר בתשובה הראשי של הדור, הרבי מליובאוויטש, שגם הרב אלבז פועל בהשראתו, ואפילו הרב אסאס שדיבר כאן קודם, הודה לי עכשיו בפומבי שהוא התקרב ליהדות על ידי חב"ד...

הרב הלפרין סיפר עוד על הוראות מאלפות בעסקנות מהרבי שהתקבלו ע"י הרב וולף.

כאשר התקבלה ההוראה לראשונה לארגן כינוסי ל"ג בעומר בארץ ובעולם, התכנסו ב"רשת" בכפר ראשי העסקנים לטפל בנושא, ולמעשה מלאכת הארגון נפלה על כתפי. הייתי אז אברך צעיר בכולל בכפר חב"ד.

פעלנו בנושא בשטורעם גדול, ובשנה הראשונה התארגנו כשבעים תהלוכות. בערבו של ל"ג בעומר, החלטתי לכתוב דו"ח מקיף מכל התהלוכות, ודיברנו עם כל המקומות בהם אורגנו תהלוכות, מי היו הפעילים, כמות הילדים, הנואמים וכו'. אך כששוחחנו עם אחד הפעילים, שערך שש תהלוכות בישובים סביבו, התברר שהוא שלח דו"ח למזכירות באופן עצמאי, ולא רצה למסור לנו את הפרטים.

התקשרתי אפוא למזכירות, מסרתי דו"ח מקיף לרב גרונר, ואמרתי לו שיצרף לדו"ח זה את הדו"ח שקיבל מאותו פעיל, וכך יהיה דו"ח כללי ומקיף של משתתפי התהלוכות.

כעבור רבע שעה, מתקשר אלי הרב אפרים וולף ו"נוזף" בי, מדוע לא נשלח דו"ח לרבי? לאחר ההפתעה הראשונה, אני והפעילים שעמי הבנו, שהבעיה היא מדוע לא נשלח דו"ח כולל עם אותם תהלוכות שדווח עליהם בנפרד...

התקשרנו אפוא שוב לאותו פעיל, אילצנו אותו למסור את הפרטים שהחסיר, וכך שלחנו מחדש את הדו"ח לרבי.

ואז ר' אפרים מתקשר אלי פעם נוספת ואומר לי "העניין סודר"...

עוד דיברו בהתוועדות תושבים נוספים מהשיכון, שהכירו איש איש מהזווית שלו את הרב וולף, והעלו זכרונות וגעגועים לדמות מופת זו, שהאצילה על עסקנות חב"ד בארץ, ועל שיכון חב"ד בפרט.

כ"ג בשבט תשס"ז
צילום: ישראל ברדוגו
 
הגב לכתבה

תגובות
3
1. איפה
איפה ר' דוד הורביץ, שגם זכה לעבוד עם ר' אפרים?

וגם מנהל את המלו המלכה?
כ"ג בשבט תשס"ז
2. מלוה מלכה

כתמים ביישבה בקרתי במוצאי שבתות בסעודת מלוה מלכה, תמיד עומד בראשה הרב החסיד ר' דוד הורביץ

היכן הוא?

למה לא מוזכר שמו?

גם לו יש הרבה סיפורים

כ"ג בשבט תשס"ז
3. ל1ו2
ר' דוד הורביץ נמצא כרגע ב770 ולכן הוא לא היה
כ"ג בשבט תשס"ז