ב"ה מוצאי ש"ק, ט"ז כסלו תשפ" | 14.12.19
על כוס קפה ■ חמש שאלות של אסיפת הורים

מדוע התרחב ליבי בליל שבת שעברה? ● התוכנית שהפליגה לדרך ● מדוע אסיפת הורים חשובה כל כך? ● אלו הם חמשת השאלות שחשוב לשאול באסיפת הורים
ארי טננבוים

מסיבות שבת

שעת דמדומי חמה, ליל שבת שעברה, ירושלים עיר הקודש:
געגוע התחלחל לליבי. נזכרתי בימים שהייתי שם. רציתי לחזור לשם לכמה רגעים. להיות, לחיות ולחוות את הלחלוחית. כמה רגעים וההחלטה התקבלה. יצאתי לעבר ישיבת 'תורת אמת' בעודי מפזם ניגון משתפך.

בדרך עברתי ליד גינה ציבורית. שעה זו הכי מתאימה למשחקים. עת השמש מאירה אך לא בתוקפה. ילדי ירושלים שיחקו וצהלו במגלשות ובנדנדות. כדברי הנביא זכריה: "עוד יישבו זקנים וזקנות, ברחובות ירושלים.. ורחובות העיר יימלאו, ילדים וילדות, משחקים ברחובותיה". בדיוק כך.

לפתע, מתוך שביל נסתר יצאו שני בחורים אמריקאים עם שקיות בידם והתחילו לצעוק-לשיר: "מסיבות שבת, לבן ולבת, אומרים פסוקים ומקבלים ממתקים". חיש קל התאספו סביבם ילדים והתחילו באמירת שנים-עשר הפסוקים.

לכאלו מראות – מתרחב הלב.

המשכתי בדרך, נזכר בימי ילדותי. 'אח..' חשבתי לעצמי 'מדוע זה זוכים ילדי ירושלים, ובכלל, לכזה פעילות ולנו החב"דניקים, אין כדבר הזה?'

אבל אז נזכרתי:

מאירים את העולם

השבוע הפליגה לדרך תוכנית 'הפנסאים' לחיילי צבאות ה'. הפליגה כפשוטה. עלינו על ספינה בנמל אשדוד ויצאנו להפלגה המיוחדת.

תוך כדי ההפלגה החווייתית, הסתכלתי סביבי על הילדים ונזכרתי בתחושה שהייתה לי בשבת. עשרות ילדים טהורים משקיעים מעבר לשעות לימודיהם, בזמנם החופשי, ויבואו מעתה ואילך פעם-פעמיים בשבוע לסניף, ישבו וילמדו מרצונם את הלכות תפילה. כמה נחת יש לרבי. אין ספק בכלל.

בדור של היום המלא בכל כך הרבה מידע, הגיע הזמן לנצל את הזמן לדברים טובים. למעשים טובים. לפעילות חברתית חסידית ראויה לשמה.

חכם עשו 'הפנסאים' שהחליטו השנה להתמקד בנושא התפילה: "בוא אל התיבה". בוא קצת להתנתק מכל המסביב ולהתחבר לאמת.


הקדישו ערב

בכובעי השני אני מחנך בכיתה ו' בתלמוד תורה. אני אומנם צעיר לשנים אך עם ניסיון רב ימים (מדריך ומנהל קעמפים, מדריך בפנימייה לנוער בסיכוי, מחנך בבית ספר ומלמד בלמוד תורה).

כלל, הייתי שם עד לא מזמן, אז דומני שאדע להגיד מה אפשר להוסיף ולשפר, דווקא מהמקום שהגעתי. ואני כותב את כדלהלן בפנייה נרגשת לכל הורה בישראל:

בשבוע הקרוב יתחילו בכמה ממוסדות הלימודים בערב "אסיפת הורים".

דעו לכם, קוראים יקרים, הורים נכבדים! לאסיפת הורים יש חשיבות מיוחדת! אף אם אתם פוגשים את הרב של הילד שלכם כל יום בבית כנסת או דיברתם אתו בשבוע האחרון בטלפון, לא דומה הדבר כלל. לאסיפת הורים יש כמה מעלות ששניים מהם הם: א. התלמיד יודע שההורים הלכו לאסיפת הורים. הלכו, משמע טרחו להתאסף ולשמוע על המצב שלו. ב. באסיפת הורים יש את הזמן והמקום לדון הרבה מעבר לכמה דקות של שיחת טלפון או פגישה בבית כנסת תוך קיפול התפילין במרץ.
המלצתי, הקדישו ערב לדבר וגשו לאסיפת הורים בכובד ראש. מדובר בחינוך של הילדים שלנו!

חמש שאלות של אסיפת הורים

כשאתם יושבים עם המלמד ושומעים את חוות דעתו על הבן יקיר שלכם, מן הראוי שגם לכם יהיה מה להוסיף, את השאר המלמד יגיד לכם:

יש לבן שלנו חברים? מי הם, מהטובים או מהטובים יותר?
הוא רואה את הלוח / כותב את מה שכותבים בלוח?
הוא אוכל כראוי את מה שאנחנו מביאים לו?
כיף לו בבית ספר?
הוא משחק בהפסקה כמו כולם?

נכון, חשוב לשאול איך הוא לומד ומהי רמתו. אך חשוב עוד יותר לדעת האם הוא אוכל טוב, האם הוא מחייך לרוב והאם הוא - כמו כל ילד נורמלי - משתולל מפעם לפעם. "נפש בריאה – בגוף בריא".

אחת לחודש

עוד משהו:
יש הורים שמתקשרים אחת לשבוע למלמד לשאול / להתעניין / להעיר. יש המתקשרים רק אם קרה משהו חריג. יש שהקשר שלהם עם המלמד מתבטא בחתימה על ה'דף קשר' ויש שמסתפקים רק באסיפת הורים. כל הורה לפי התעניינותו ורמת עיסוקיו.

אם תשמעו נא לעצתי, התקשרו אחת לחודש. סמכו על המלמד של בנכם ואל תתקשרו כל רגע לבדוק איך הוא מחנך את בינכם, מה שלומו (של הבן) והאם המזגן בכיתה על המעלות הנכונות. אבל כן התקשרו מפעם לפעם. הביעו התעניינות (בבן ובמלמד). באופן אוטומטי, זה המצב, אם אתם תתעניינו בבן שלכם, המלמד יותר ישים עליו עיין, הן עוד כמה שבועות ההורים יתקשרו והוא יצטרך לדווח להם בשורות טובות, ממילא המלמד יותר ישקיע בתלמיד.

אני לא אומר שהורים שלא מתקשרים כלל המלמד לא מתעניין בבן שלהם. חלילה וחס. מקומו של כזה מורה – לא בבית ספרנו. כל מלמד הולך לישון בצער אם הוא לא הצליח היום בחינוך של תלמיד (כך אני מקווה לפחות) אבל, אנשים אנחנו, ואם הורים מתקשרים לשאול את שלום בנם, ממילא, בתת מודע אפילו, המלמד יותר יתייחס לתלמיד.

לתשומת לב.

רק בשורות טובות ושבת שלום!


ganisrael5777@gmail.com


י"ז בחשוון תש"פ