ב"ה יום חמישי, כ" ניסן תשע"ט | 25.04.19
פרשת החודש – השפעת 'ניסן' על 'תשרי' ■ הפרשה החסידית

בנושא זה של קידוש החודש, ישנה ייחודיות שלא קיימת בשאר המצוות ● הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית על-פי שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי וולף

פרשת החודש פותחת בפסוק:"החודש הזה לכם ראש חדשים". מעת יציאת מצרים, חודש ניסן הפך להיות החודש הראשון בלוח השנה היהודי.

מבריאת העולם ועד יציאת מצרים, חודש תשרי היה החודש הראשון, וכדברי המדרש (שמות רבה טו, יא) "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חדשים ושנים", וחודש תשרי הוא החודש הראשון, אולם מאז יציאת מצרים, "משבחר ביעקב ובניו – קבע בו ראש חודש של גאולה", חודש ניסן הפך להיות החודש הראשון: "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

"תשרי" או "ניסן" אינם רק שמות של חודשים, אלא הם מצבים שונים.

"תשרי", החודש הראשון מבריאת העולם, מבטא את גדלותו של הקב"ה בהנהגה הטבעית של הבריאה כולה. היציבות של חוקי הטבע, ההנהגה הקבועה של הבריאה כולה ללא כל שינוי או רפיון מאז בריאתם ועד היום, וכהבטחתו של הקב"ה לנח, אחרי המבול (בראשית ח, כב): "עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה – לא ישבותו", מבטאים את גדולתו של הבורא.

הבריאה הקיימת במלוא עוצמתה, "לא ישבותו", מקבלת את כוחה מהקב"ה, אותו מגדיר הנביא מלאכי (מלאכי ג, ו): "אני הוי' לא שניתי". העדר השינוי בבריאה נובע מהעדר השינוי של הבורא.

כך שחודש תשרי מבטא את גדולתו של הקב"ה מתוך ההנהגה הטבעית של העולם.

"ניסן", החודש הראשון מאז יציאת מצרים, מבטא את גדלותו של הקב"ה בהנהגה על-טבעית, בהנהגה נסית המשדדת את מערכות חוקי הטבע. חודש ניסן הוא חודש של הגאולה ממצרים, היציאה ממצרים הגשמית באורח נס, ויציאה מכל "מיצר" והגבלה, גם מהגבלות חוקי הטבע.

פירושה של המילה "נס", היא דבר גבוה ומרומם, הנביא ישעיה אומר (יח, ג. מט, כב) "כנשוא נס הרים", "ארים נסי". עד כמה שה"הרים"גבוהים, ה"נס", מרומם מעליהם.

ה"טבע" אינו רק מישור, יש בו "הרים", גם בחוקי הטבע השגרתיים ניתן לראות דברים מרוממים. אך ה"נס", ההנהגה העל-טבעית של הקב"ה, הינו מרומם אף מההרים. "כנשוא נס הרים", "ארים נסי".

גם הנהגת הטבע היא חידוש, "משבחר הקב"ה בעולמו, קבע בו ראשי חדשים", גם בריאת העולם הטבעית, היא "ראשי חדשים", הינה חידוש, זו בריאה של יש-מאין, בריאה שרק "אמיתת המצאו" של הקב"ה, כלשונו של הרמב"ם בתחילת ספרו יד החזקה, יכולה לברוא.

אך חידוש גדול יותר, "החודש הזה לכם ראש חדשים", זהו חודש ניסן, חודש של גאולה, חודש של יציאה ממצרים, ממיצרי הנהגת הטבע. ניסן הינו "ראש חדשים" להנהגה על-טבעית, "ארים נסי".

*

כיון שאלו אופנים שונים בהנהגת הקב"ה את העולם, הנהגה טבעית, והנהגה נסית המשדדת את חוקי הטבע ומתעלמת מהם, הנהגה של "תשרי", והנהגה של "ניסן", הנהגה של "עולם", והנהגה של "גאולה" הפורצת את גדרי העולם – עולה השאלה:

מדוע חודש תשרי נקרא בשם "החודש השביעי", שמשמעו הוא, שהוא שביעי והמשך לחודש הראשון.

אחרי השלמת בנין בית המקדש על ידי שלמה המלך, מספר הנביא (מלכים-א ח, ב): "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל, בירח האיתנים .. הוא החודש השביעי".

רבי יונתן בן עוזיאל בתרגומו על הפסוק, מבאר את משמעות "ירח האיתנים", "איתן",במובן של ישן, וותיק, עתיק, החודש של העתיקים, של הקודמים: "ירחא דעתיקיא, דקרו ליה ירחא קדמאה, וכען הוא ירחא שביעאה". חודש העתיקים, הם קראו לו החודש הראשון, וכעת הוא החודש השביעי".

מכך שחודש תשרי, הנהגת הטבע, מכונה בשם "החודש השביעי" – משמעות הדבר שהוא בא כהמשך ותוצאה של "החודש הראשון", חודש ניסן, ראש החדשים של ההנהגה הנסית.

דבר זה דורש ביאור, מה משמעות הדבר, והלא הנהגת ניסן שוללת את הנהגת תשרי, "גאולה" שוברת את גדרי ה"עולם", וכיצד זה תשרי מכונה בשם "החודש השביעי", כהמשכו של חודש ניסן?

*

חידושו של חודש ניסן, אינו רק בהנהגה הנסית של הקב"ה, אלא בכך שהוא מגלה את הנס, האלוקות העל טבעית, שיש בטבע עצמו. חודש תשרי הוא המשך ותוצאה של חודש ניסן, הוא שביעי לניסן.

מלבד הכרת גדלותו של הבורא בהתבוננות ביציבות הטבע והעדר השינויים שבה, "לא ישבותו", "תשרי" – חודש ניסן מוסיף ומחדש, שגם ב"תשרי", בטבע, יש לגלות את האלוקות העל-טבעית.

הנביא אומר (ישעיהו מ, כו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", משמעות "שאו מרום עיניכם", אינה רק נשיאת עיניים לעבר השמים, אלא יש להביט על ה"מרום"שבכל פרט שישנו בבריאה. אמנם ה"טבע" מסתיר על כך, הוא "מטביע" את האלוקות, ולכן אנו נדרשים להתאמץ, "שאו מרום עיניכם".

לא רק להתבונן בגדלותו של הקב"ה בכך שהבריאה קיימת באופן של "לא ישבותו", אלא יש להתבונן הרבה גבוה יותר, "שאו מרום עיניכם", להתבונן בעובדה שכל דבר שישנו בעולם הוא, כדברי הרמב"ם: "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים". כל פרט בעולם, הוא יצירה של עצמותו של הקב"ה.

"תשרי" הוא לא רק קו מקביל ל"ניסן", הוא לא רק אופן אחר של התבוננות בגדלותו של הקב"ה, גישה שונה מגישת ניסן - אלא תשרי הוא שביעי לניסן, הוא המשך שלו. בתוך הטבע יש לראות העל-טבעי.

התורה קובעת שהנהגת האדם במסחרו, צריכה להיות לפי "מנהג התגרים באותה מדינה", ויתרה מזו, התורה קובעת (גיטין י ועוד) "דינא דמלכותא, דינא". דין המלכות מקבל תוקף של דין התורה.

בתוך הטבע, בתוך "מנהג התגרים", בתוך תשרי, "דינא דמלכותא" – מגלים את הנס שבהם, את תוקף ההלכה של התורה, הם מקבלים את תוקפה של התורה שאינה מוגבלת בהגבלות העולם.

*

הפסוק "החודש הזה לכם ראש חדשים", מדבר על קביעת לוח השנה היהודי לפי מסלול הירח.

ההבנה האמורה, שבתוך הטבע של "תשרי" יש למצוא, "שאו מרום עיניכם", את העל-טבעי של "ניסן" – באה לידי ביטוי בדברי הרמב"ם, כשהוא כותב אודות החישובים המורכבים של מהלך מסלול הירח.

בהלכות קידוש החודש כותב הרמב"ם שחכמי ישראל, בימי הנביאים, חיברו ספרים בנושאים אלו, על בסיס ידיעתם של בני יששכר, "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים", אבל ספרים אלו אינם נמצאים בידינו, ואת חישוביו על מסלול הירח הוא ערך לפי כתבי חכמי יון, והוא כותב: "ומאחר שכל הדברים האלו, בראיות ברורות הם, שאין בהם דופי, ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם – אין חוששין למחבר, בין שחברו אותם נביאים, בין שחברו אותם אומות העולם".

למרות שחכמה זו היתה בעבר בידי בני יששכר והנביאים, ההלכה כיום נקבעת על בסיס כתבי חכמי אומות העולם, והחישובים שלהם המובאים בספרו של הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, הופכים להיות חלק מתורת ה', ואנו נדרשים לברך את ברכות התורה לפני לימוד הלכות אלו.

בתוך הטבע, בתוך חכמות אומות העולם, תשרי, – מגלים את האלוקות שישנה שם, ניסן.

העובדה שרעיון זה בא לידי ביטוי דווקא בהלכות קידוש החודש, בעיסוק בנושא מולד הלבנה, כי תוכן זה של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" – זהו תוכנה של פרשת החודש, "החודש הזה, ניסן, לכם ראש חדשים". אנו נדרשים לגלות את ה"ניסן", העל-טבעי, שישנו בתוך "תשרי", הנהגת הטבע.

*

בנושא זה של קידוש החודש, ישנה ייחודיות שלא קיימת בשאר המצוות, והיא – שקידוש החודש תלוי ביהודי, בבית הדין. על ידי קביעת הלוח של עם ישראל, נקבעים המועדות.

ההסבר הפנימי לכך הוא:היות ו"ישראל דומין ללבנה", לכן בכוחם לקבוע את קידוש החודש.

תפקידו של עם ישראל בעולם הוא, לגלות את האלוקות העל-טבעית הקיימת בתוך הנהגת הטבע, לגלות את ה"ניסן" שישנו ב"תשרי" – זו גם תוכנה של מצוות קידוש החודש, לקבוע מועדים וימי קדושה בתוך לוח השנה, ולכן מצווה זו תלויה בקביעת בית הדין.

ויהי רצון שנזכה לקיום היעוד (ישעיהו א, כו) "השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה", שהסנהדרין תתכנס בטבריה, ומשם לבית המקדש וללשכת הגזית, ושם יקדשו את החודש – בגאולה האמיתית והשלמה, ובקרוב ממש.

(מאמר "החודש הזה לכם", שבת פרשת החודש, תשמ"ח)

כ"ט באדר ב' תשע"ט