ב"ה יום שני, ב' טבת תשע"ט | 10.12.18
מה זו מקריות? ■ תובנות לפרשת כי תצא

מאמר שבועי חסידי ומעמיק, מלא בתובנות לחיים, מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאנו על פרשת השבוע, מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם'
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
 "כי יקרא קן ציפור לפניך" (דברים, כ', ו')

מקריות היא התרחשות שאיננה מתוכננת ומכוונת מראש. איש לא הזמין אותה.

ואולם האם התרחשות הפרטים הבאים להלן הוא גם ענין של "מקריות" ואינו מציאות שאיש יזם וניווט אותה?
ובהיות האדם מהלך "בדרך" נקרה לפניו "קן" "בארץ" או בין ענפי "העץ" ו"האם" רובצת על "האפרוחים" או על "הביצים" עליו "לשלח את האם" ואת ה"בנים" הוא יכול לקחת והתוצאה היא "אריכות ימים".

המקריות הזו של הקן הנקרה לאדם בדרך וכל הכרוך בכך אינו מכוון ע"י האדם עצמו, אך על אדם זה לתפקד בתוך מערכת שה' מזמן אותה עבורו להובילו  להשגים רוחניים אדירים ושבלעדי ההשגחה המובילה הזו - לא היה איש זה מגיע להתרוממות מעמדו. הכיצד?

א) הציפור -

הציפור הזו מגלמת תנועה של שחרור ודרור ומסוגלות לנסק במשוב כנפיה לרקעי השיא ומשם שוב לשוב ולצלול לתהומות רבה.

את היכולות הללו באופנם הרוחני והמקודש מעניק ה' לאדם.

כשהיהודי מתחבר עם רמות אלוקיות נישאות ביותר (בעיתות של תפילה ולימוד התורה וקיום המצוות או בשעה של התבוננות ונגן חסידי מעורר... שובה) הוא  מסוגל כמו הצפור הצונחת לעמקים להמשיך ניצוצות קודש אלה לארציות של העולם הזה.

ב) בהיותו "בדרך" -

 זהו תהליך של "ובלכתך בדרך" של יציאה ממיצרי הצימצום של השקף חייו והדבר מתרחש בעת קריאת שמע שכל הכוונה בה היא היציאה לדרור ממניעי הגוף המאפילים וכהובשים.

ג) על הארץ -

המגמה היא להמשיך את האטמוספרות העילאיות לעולם "ארצי" ולזכך אותו ולגלות את ניצוצות הקודש הנעלמים בו.

ד) על העץ -

ההתחברות של האדם בעץ החיים המגלם את התורה שבכתב וההתחברות עם עץ הדעת המשקף את התורה שבע"פ  היא תנועה המשחררת את האדם מכל המניעים המנגדים לגדלות המוחין שלו ולמרחב שלהם.

זוהי עמדה בה האדם אינו מכונס במשל של מציאות של "בוסר" בתוכי הפרט והאיגו של עצמו, אך הוא משקיף החוצה ומתחבר אל המציאות האוטנתית מבלי להניח לחיצונים לאתגר אותו ולהעלים על  האספקלריה המאירה שלו.

ה) האפרוחים -

המה רגשות התפעלות אלוקיים המבצבצים במוח ומתגלים בשערים המובילים ללב, טרם גדלו לצפור מבכירה. טרם למדו לעוף וליטוש את הקן. רגשות אילו טרם הגיעו לגילויים המוחלט.

ו) ביצים -

המה זיקים מנצנצים ברגשות אהבה במוח אך טרם נפרדו ממנו ועדיין לא באו לגילויים בחינת האפרוח .

ז) האם -

זהו כוח הבינה הסוכך ומגן על הרגשות הנעלמים (בצים) ואילו שמתחילים לבצבץ (אפרוחים) שלא ילכו שולל אחר חכמות חיצוניות האוטמות את הנתיבות העדינים הנמשכים מהמוח והמובילים ניצני תובנות שיתגלמו בהרגש שבלב.

וכל עוד מהלך האדם "בדרך" לחירות בצאתו ממצרים ואותות אילו מגיעים לשיאם בקריאה של שמע...

וכל עוד משקיע האדם את משאבי נפשו בתפיסה לאשורה ולעומקה של תורת הנסתר ותורת הנגלה... התורה שבכתב והתורה שבע"פ הממשיכים לו הארה מעץ החיים ותובנות של עץ הדעת.

 והוא לומד לברר ולהפריד בין הזוך והטוהר ובין אותה תפיסה שהיא ערמומית ומעוותת ומסמלת את "מותרות המוחין" המנסה להערים עליו שימעד וכך לא יבצר מהם להכשילו...

ו) "שלח תשלח את האם" -
 זהו משוב של עוף המנסק לרקיע וזוהי התגלמות של תנועת התשובה בה מתרומם האדם ומתנשא בתנופה אלי עולמות מקודשים של שבת ויום כיפור.

ז) "ואת הבנים תיקח לך" -

 עם משוב העוף המנסק לעליונים, משתלבת תנועה של חזרה ושיבה. תנועה של "שוב"  והמשכה של זריחה לעולם  המציאותי. שיאיר ויזרח ויקרין אור.

המקריות הזו נקרית לפנינו ע"י ההשגחה העליונה כדי לחשל את העמדה שלנו בהשקף חיים רוחני מקודש כשרגשותינו יהיו נוטים מעולם של "מותרות" להשקף שהוא אינו קליל ומתנדנד וכל משב קט של רוח מזעזע ומניע ומסעיר אותו מיציבותו.

ח) "והארכת ימים" -

ככול שהתהליך בהבשלה של השלבים הנ"ל מא' - ז'מתמשך "ומתארך" יותר, כן תהיה תפוקת היבול שוקקת חיים ועשירה יותר.

תהיה זו תוצרת של דמות אדם מאוזנת, שקולה, מדודה, יציבה בתפיסה של אמת החיים מבלי לתעתע כשהרגשות מעוצבים ומעוגנים באהבה אלוקית ובדבקות  כיתד נאמן . אמן

(ע"פ לקוטי ה'צמח צדק', ליקוט "שילוח הקן") 
י"ג באלול תשע"ח