ב"ה יום חמישי, ז' מנחם-אב תשע"ח | 19.07.18
חדש ב'שטורעם': תובנות לפרשת השבוע גם באנגלית

מדי שבוע אנו מגישים כאן ב'שטורעם' מאמר שבועי תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאינו זי"ע - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● והשבוע: קטעי הגות ופרפראות של התעלות לפרשת מטות-מסעי - בשתי שפות: עברית ואנגלית ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס

פתח דבר - להפיק מסר מדויק מרעיון מורכב ומגוון

מה מדהים ומאוד מלבב להיות עדים לחוויה מלהיבה ומעוררת כ"כ ולהיווכח כיצד האור הנזרה על פרשתנו עפ"י השקף החסידות לדברי הצ"צ בספרו אור התורה, זורה אור בהיר כ"כ על אותם פרטים שונים בכתובים שנתפסו במודעותנו עד כה כשוליים ולא ייחסנו להם כל חשיבות קונקרטית ומעשית.

עיון זה מקנה לנו את היכולת להשתחל בינות הפרטים האלה ולחזות בהם מבעד להשקף רחב אופקים בו הם נתפסים מהיבטים רב גוניים של זויות ראות שונות ואפילו מהופכות ולגבש את המגוון העשיר הזה לרעיון מעמיק ואדיר שאותו נאמץ ליקר תובנות החיים.
נניח שראובן ביקש בפרשת ויצא להעניק לאימו זר דודאים מלבב שמגמתם לסייע במצבים של תהליכי הריון ולידה משתבשים, אז מדוע מציין הכתוב כי היה זה בעת קציר החיטים, כשהוא יצא לשדה? ואם אכן, הכתוב מייחס חשיבות לימים אילו של קציר החיטים, מדוע, לא הביא לאימו מקלעת של חיטים שהם יקרי ערך יותר מהדודאים המהווים מאכל לבהמה בעוד החיטים מיועדים לאדם?
והאם העיקרון של ראובן בהעדפת הדודאים על החיטים שהבכירו בעת זו היה גם השיקול והמניע שלו להעדיף  את עשב עבר הירדן למקנהו על השעורים הגדלים בארץ ישראל?

חז"ל ייחסו לבחירתו של ראובן בנחלה בעבר הירדן את מילות הפסוק במשלי כ' כ"ה: "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך" והבהירו כי עצם הפזיזות והבהלה של ראובן בחפיצתו בנחלה מעבר הירדן והתעלמותו מקדושתה של הארץ, הביאו לו בעטין את העדר הברכה ואת הילקחותם של בני שבטו ראשונים לגולה.

ואולם, מפתיע מאוד כי למרות הביקורת על "הנחלה המבוהלת" עדיין כבודה במקומה של הנחלה הזו מונח וחז"ל מציינים את היתרונות של צעדי ראובן. הכיצד מתיישב הדבר למרות היותו מורכב מהיבטים נוגדים ומהופכים ?

מהו, אפוא, המסר הברור והמדויק שניתן להפיק ולהסיק מהרעיון המורכב הזה בהקשר לתובנות חיינו?

א)הדודאים - מהן האסוציאציות שעולות לנו והמתקשרות עם מונח זה?

איזו אסוציאציה עולה בנו כשאנו מתבוננים במבנה הצמח הזה? איזו כשאנו מנסים לרדת למשמעות השרש של המילה? איזו כשאנו תופסים את הצמח הזה ביתרונות שהוא מעניק לעולם?

ב)אנו רואים בו את התגלמותם של הכרובים על כפורת הארון והמתגלים בתדמית של ילד בצורתם וגם משמעות המילה "כרוב"  בארמית היא ילד כפי שהדבר נלמד מהרכבה של המילה: "כ"- כגון "רוב" המתרבה וגדל. זהו ילד.

ג)השם "דודא" מורה על אהבה  כגון "עת דודים" ואולם הא' בסופה של המילה באה למעט מעוצמת האהבה והיא מצטיירת כזוטא - זעירה

ד)הצמח מסייע לתהליכי ההריון והלידה התקינים. אין הצמח מביא תהליכים אילו אך הוא מסייע עליהם ומקל על תיפקודם התקין.

ה)מהווה מקור מאכל לבהמה.
כיצד נראה בחוליות השונות האלה מתגבשות לחטיבה אחת בעלת משמעות עקרונית ורבת חשיבות למהלך חיינו הכשיר?

ו)אהבה רבה בנפש האלוקית ונטיתה למסירות נפש והקרבה:
העיקרון בתכלית חיינו היא לגלות את האהבה האינסופית והבלתי מוגבלת שאלוקים נטע בנשמותינו בעת הלידה. אהבה זו מסותרת בשל כל אותם מניעי גוף בהמים המעלימים על התחושה הרוחנית הזו של רגשות הומים בדבקות באלוקים ואולם היא קיימת לעולם ושום כוח בעולם אינו עשוי לפגוע בה. היא מכונה אהבה רבה.
האור נהנמשך אליה הוא מרמה של מקיף שאינו חודר ואינו נתפס ולכן חשה הנשמה תנועה של הקרבה ומסירות נפש הנישאים מעבר לתפיסת ההיגיון הבריא של הטעם והדעת.

ז)אהבה זוטא - אהבת עולם של הנפש הבהמית

ואולם, מה שמגלה את האהבה הזו מתוך נשמותינו ומביאה למצב של מליצת "הריון" ומה שמוציא אותה לפועל בבחינת "לידה" זוהי האהבה שאנו רוחשים לאלוקים בנפש הבהמית שלנו בשל ההמשכות הרוחניות שמגיעות אל הנפש שלנו מהשמיים מעולם של מלאכים... בהמות הקודש והמשכות אילו, אכן, נתפסות בנפש השכלית שלנו בשל תנועה של הצטמצמותה ע"י המלאכים של המשכה זו.

האהבה הזו מקבלת את צביונה בעת ההתבוננות שלנו בעולם סביבינו ומכונה אהבת עולם, אך "זוטא" - זעירה וחולפת ומותנית בהתנעתה ומאחר והיא באה במוטיב של הצטמצמות כשהכלים רבים והאור מצטמצם - קיים סיכון שהדבר יזין את החיצונים. לכן בעיתות של תפילה והזדהות עם חיות הקודש ניתן לתגבר אהבה זו ולהעצים אותה.
הנפש הבהמית שלנו נלקחה מחיות הקודש שבשמים והמתגלמים בכרובים שעל הכפורת. הם אחראים להמשיך לנפש שלנו הארות אלוקיות מסוג של אור ממלא, המצטמצם ונתפס במודעותינו והמעורר אותנו באהבה לה'.

ח) הכרובים - התגלמות הדודאים:

הדודאים מגלמים במבנה שלהם דמות של ילד... של כרובים והמביעים  תנועות של רוך ועדינות ועל השלכה של כיוון של הצטמצמות אלוקית לעם כשהוא בטל בתדמית לילד קט ותמים ואשר היות וטרם נתפתחו בו המוחין והדעת, הוא עדיין שומר על נימה של תום ואינו הופך קרבן לרגשות גאות ושחצנות דוחים.   

ההמשכה הזו הנמשכת בקו של גבורה מעוררת את האדם לתנועה של "אתכפיא" בה הוא בולם וכופה את המחדלים הבהמיים שבו ובעת של תפילה כשאנו מתבוננים בהתפעלות המלאכים המה הכרובים וחיות הקודש - אנו נפעמים ממידת ההתבטלות שלהם והרהב והגעש הגואה שבנו - נודם.

ט) מדוע בחר ראובן בדודאים ובהתיישבות בעבר הירדן?

ראובן לא היה מעונין בעמדה של אהבה רבה בה אין תפיסה של שכל והיגיון אנושיים כשההמשכה לנשמה באה מאור סובב שהוא עצום ואינו מסתבר ונתפס והקוראת לאמונה ולא להבנה ותפיסה ואשר בשלה מתרחשים צעדי הזינוק למסירות נפש תחת תנועה שוקטת של התבטלות, אותה העדיף.

הוא העדיף להתמיד בתנועת ההתבטלות שלו לה' כשהוא חי בחיק של טבע כרועה צאן, כשמלאכות עיבוד הארץ של חרישה, זריעה ונטיעה אינן מטרידות אותו ואינן התחיבויותיו...

והוא זוכה להמשכה מסתברת ומצטמצמת לכלי תפיסתו המוגבלים ע"י חיות הקודש הנושאים את המרכבה הקדושה בשמים. הוא נהנה מהסברים ובאורי עשירי טעם מלהיבים ומהממים ולא להיות במערכת תחת עמדה שאין בה תפיסה של טעם ודעת.

ולכן לא בחר בצמח החיטה המסמל מזון לאדם, לנפש האלוקית והמתגלם בארץ ישראל שם מתחיל תהליך של "אתהפכא" בו, בא היהודי במגע עם העולם הגשמי והוא אומר לבררו ולהפכו לקודש היות והאהבה הרבה שמפעמת בו, אינה נפגעת משום כוח מעלים ומסתיר וכל כולה מבע של מסירות והקרבה.

י) הטעות של ראובן היתה בתפיסת האמצעי כחשיבותה של המטרה:

היעד שהציב לנו ה' מאז הגיעינו לארץ, הוא להגיע למצב של "הריון" ו"לידה" וגילוי אותה אהבה רבה הנסתרת בנשמה והוצאתה לפועל ממשי, ואילו ראובן בחר בתפעול האהבה של הנפש הבהמית והובלתה לביטול, בעודו מזניח לגמרי את היעד החדש
משה לא הניח לו להתנחל בעבר הירדן אלא לאחר שהוא ואנשיו עברו חלוצים לפני ה'.
החסידות רואה בכך תנועה שגם ראובן חווה את תחושת האהבה בנפש האלוקית והיא עוררה אותו לתנועה של מסירות נפש והקרבה חלוצית.

ואולם נחלתו מכונה מבוהלת ללא ברכה היות והחליף את המטרה באמצעים.
 
י"א) "חנוך לנער" -היתרון שבצעדי ראובן  

אולם חז"ל העניקו חשיבות לעמדתו של ראובן שהיא משמשת בתור אמצעי המעורר את התגלותה של האהבה רבה בנשמה ע"י אהבת העולם - האהבה הזוטא של הנפש הבהמית לאלוקים  והמתגלמת בצמח הדודאים, שהרי, ללוא כוח סיוע זה של הנפש הבהמית - לא נגיע לכוונה האלוקית.

וזוהי מגמת המונח "ואהבת" אין כאן ציווי לרגש שהוא דועך אך הציווי הוא על הנפש הבהמית שתתבונן בעולם סביבה ותתעורר באהבת עולם... אהבה זוטא...

כך מבהירים חז"ל את הפסוק במשלי "חנוך לנער עפ"י דרכו" זהו חינוך לנער, לנפש הבהמית ע"י שמלהיבים אותה בכל מיני סוגי גרויים מעוררים של צלילי נגן.. של תמונות מרהיבות.. של טעם מדשן.. של תנועת המחול ותנועות אחרות המעוררות את נפשו הבהמית בהתאם, כדי שתתעורר לאלוקים...

והייחול הוא "גם כי יזקין לא יסור ממנה"

גם אז כשיזקין והחכמה שבו עשויה, חלילה, להפכו למציאות נוקשה וגאה, הלוואי שבגלל חינוך מילדות שהשקיעו במידת התום ועדינות וההכנעה שלו הנלקחת מחיות הקודש המתבטלות, הלוואי שגם בעת זו לא יסור מנוהג זה של תום והתבטלות.  
המלאך מכונה "עומד" כי אינו מתקדם ולכן אינו מכונה "מהלך".

האדם מתקדם ומתרומם בדרג חייו וכשהוא רוכש את מידת ההתבטלות, היא חולשת על זו של המלאכים.

ולכך כוונת המילים: "ומותר האדם מן הבהמה - אין".

היתרון (מותר) של האדם נהמשך אליו מן הבהמה בשמיים... מחיות הקודש הוא מידה של התבטלות, ולאחר שהאדם רכש אותה מהבהמה הוא מתרומם עליה במידה זו בחינת יתרון היות והוא המהלך.

ויהי רצון שנלך מחיל אל חיל.

(עפ"י מאמר הצ"צ לפרשת מטות באור התורה ד"ה: "ומקנה רב היה לבני ראובן" ועפ"י מאמר המהר"ש תשל"ג לפרשת ויצא)

======

התובנות באנגלית:

 How fascinating inspiring it is to witness how Chassidus revives the details in the Tanach which we never attribute any unique importance to them & never were able to realize how they play such a meaningful role in our lives.

Did we perhaps, ever wonder why Reuven preferred the jasmine plants over the wheat at a time of wheat harvest?   
If he did have in mind to grant his mon with the fantastic advantages of this plant in connection to ease off the process of pregnancy & delivery, why though does it mention there, the specific season of the wheat harvest?

The sages define his land as a נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך
 They criticize the way he came across at the beginning of such a rash & panic.
  We are surprised why the holiness of the land of Israel did not permeate him & instead he preferred the wild grass for his cattle in the outside area, rather than the planted barley for his animals in the holy land.
The end of this land lacked a blessing & his tribe was the first one to leave to exile.
However, it's so strange to evident how an element that comes along with such a dull ordinary side, serves as a fundamental role in the way we raise our children to Yiddishkeit.

We may use roles in our Chinuch as a mean to achieve our goals, but often we see them as our target.

When we are following aims, we put them as our priorities.
Reuven's intentions are excellent ideas to guarantee our success yet he considered them as the most critical target in his life.

Reuven switched the goals with their means, but Chasidus reveals to us what hides behind his moves & how we can utilize these brilliant thoughts in our Chinuch's road.

When we are out to reach the enthusiasm of our children, we are doubtful wheater we shall contract those abstract thoughts & draw them down to their limited level where these ideas lose their fascinating glory, or rather lift them up to lofty worlds & conquer their interest & develop in them qualified trades such as self-control, nullification & implant in peace & tranquility.  
We may be confused & curious to figure out what shall be our specific intentions & how shall we work around them.  

Chassidus clarifies that our goal is to reach a situation where our attachment to Hashem rises beyond our senses & logic.
Such an approach leads us to a stage of self-sacrifice & complete devotion.

 from where can we gain such overwhelming inspirations & upliftings environments?
Deep in our heart, Hashem implanted a flame of infinite love & endless connection to him. However, these sensations are often off because of the blockade that our physical body performs.
This flame needs assistance to light up.

Looking around the world surrounding us & researching the wonders & miracles happening just in front of us - won't do it at all.
This flame lights up by effects that aren't caught & grasped &
understood.
Reuven didn't prefer to be involved with mystic sources to inspire his soul.
He searched for those simple elements in life which he can obtain in heart & mind.  
Those factors Reuven thought may attract one's heart with excitements & assessments with bright shades, great music, fantastic art & most tasty flavors (also) the way they radiate & reflect in a spiritual world.

Reuven, therefore, didn't prefer to deal with wheat & with the holy land which symbolizes a style of life where their power overtakes you & rises beyond vessels.

Israel & bread - the food for human, are elements that symbolize the infinitive effects which surround us & capture us. When coming in touch with them, it inquires a task of self-sacrifice & devotion where one isn't escaping from the physical world, his dwelling place but instead,  utilizing all the hidden holy potentials concealed there.
We can accomplish this goal when the love Hashem implanted in us is functioning.
Reuven wished to ignore this lifestyle & preferred to be free from land work such as plowing & planting & instead he chose to be a  shepherd enjoying peace & tranquility & have the entire opportunity to connect to Hashem with no disturbance or distractions.
He decided an occupation of a shepherd where the cattle are calm & mostly release their owner from worries & bother.

He knew that the angles in heaven are known as animals who need spiritual grass for nourishment.
Those animals decrease & contract this glory and channel it unto the human unto his animal soul so he may grasp,  have a connection & some understanding of them.
It then fuels a fire of enthusiasm to Hashem, yet it's limited & weaker than the one we are supposed to reveal within us & ignite within ourselves.

Reuven, therefore, brought home jasmine plants which are a symbol for the כרובים placed on the ark.
The jasmine has a form of a child & it's Hebrew word means love, however, there is letter alef there to show on a lower level & more limited love as a result of effects from above coming to us in a restricted manner through the angles - the animals of Aron HaKodesh suitable to a child's level of grasp..
 When one recites the morning prayer & he meditates about the complete nullification that captivates the angles, he then gets permeated by this he then can light up the everlasting, infinitive hidden love.

Reuven's aspect of life is a beautiful method to reach our children& that is done still before their mind develops & they show strange habits of arrogance & pride.
We may inspire them with all kinds of tempting factors.
Such steps will not create an endless love in their hearts, but it will reveal it  & bring out just like the jasmine plant.
The jasmine doesn't bring to birth & delivery stages, but it helps these process.
The love is there! We have to fuel it with the methods Reuven teaches us.
Let 's hope when those cute kids as angles & engraved in the jasmine plant grow into adulthood maintaining their kindness & softness as it says
חנוך לנער עפ"י דרכו our goal is to raise a child who he still pure & kind in a way that even when he enters his old age, he shall maintain these beautiful habits

כ"ט בתמוז תשע"ח