ב"ה יום ראשון, כ"א תשרי תשפ" | 20.10.19
כותב השורות, הרב יואל קפלן. מימין: הרב רותם, וחמיו של הרב קפלן, הרב בן טוב עם רבי אלעזר
כותב השורות, הרב יואל קפלן. מימין: הרב רותם, וחמיו של הרב קפלן, הרב בן טוב עם רבי אלעזר צילום: ארכיון שטורעם
עם כל הלב, לכל אחד?! ● חשבון-נפש של שליח

בעבודת השליחות נתקלים ביצורים. כל שליח בכל אתר ואתר יכול לכתוב רב מכר על 'השרוטים', הטיפוסים שמסתובבים בינינו מבלי לדעת שהם חולי נפש ● משונאינו נשמור בעצמינו. אך אותם אלו המקורבים שלכאורה אפשר לסמוך עליהם, אנו מבקשים שהקב"ה ישמור אותנו מפניהם ● אני בטוח שהרהורי אלה הם של רבים מאחי לשליחות ● זה מתסכל, זה נוגד לכאורה את כל השקפת עולמינו, אך זוהי אחריותינו ● אז מה עושים? הרהורים ושבע מסקנות ● הרב יואל קפלן, שליח חב"ד בסלוניקי יוון בעקבות האירועים האקטואליים
הרב יואל קפלן, שליח בסלוניקי, יוון

זה כחודש אני הולך מהורהר. לא סתם הרהורים בבחינת "המחשבה מהלכת תמיד", אלא כאלו הנובעים מדאגות פנימיות אמיתיות ומביאים למסקנות שהם בפני עצמם מדאיגים עוד יותר.

את רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל זכיתי להכיר מקרוב. לא הרבה יודעים, זאת מחמת צניעותו המופלגת של חמי רבי משה בן טוב זצ"ל, שגידלו וזכה אף לסדר את חופתו. בעבותות אהבה היה קשור לבבא סאלי זצוק"ל ואף לבנו בבא מאיר זצוק"ל שאף הם פעלו את פעולותיהם הכבירות יחד עם מו"ח זצוק"ל.

את דאגתו לרבי אלעזר עוד הרבה לפני שנודע בשער בת רבים אי אפשר לתאר. לפי מה שתיאר לי פעם בעת רצון מו"ח זצ"ל, הוא אשר דחפו ודחק בו לקבל על עצמו את ההמשכיות כבנם של קדושים.

לא אשכח את אותו לילה. שעת חצות, ליל טבת סגרירי וקור ירושלמי טיפוסי. המשלחת שהגיעה עם הצדיק לבית מו"ח בשכונת ארזי הבירה בירושלים היתה מצומצמת מאוד. הכל היה חסוי ואפוף מסתורין. לאחר קבלת פנים ומספר פיוטים ואף ברכות אישיות לכל אחד מהנוכחים שהיו בני הבית בלבד, הסתגרו הצדיקים לשיחה מסתורית. מה דיברו לא נדע. אך כך היתה הנהגתם. רב הנסתר על הנגלה.

עם תבדלחט"א מרת חמותי הרבנית בן טוב שתחי' היה מרבה רבי אלעזר זצ"ל לשוחח ואף הגביה את אותו כיסוי לכבודה. כאם היתה היא לו בדאגתה ומסירותה.

באותה שנה זכיתי לקירובים גדולים בהילולת הצדיק רבי יעקב אבוחצירא שנערכה בבית הרב. ידיד נפשי רבי פנחס שליט"א קיבלני במאור פנים כהרגלו והושיבני לפנים ולפנים.

האוירה בהילולא כמו גם האוירה בבית הרב, בבית המדרש לשם הגעתי בשנות מגורי בבאר שבע היתה מצמררת. הילה של קדושה והתרוממות הרוח. כבר בכניסה לרחוב קפריסין או לרחובות הסמוכים הייתי מרגיש באוירת הקדושה. כך חינך הקדוש זצ"ל את ילדיו הרבנים ואת תלמידיו הרבים. מיעוט של שיחת חולין והתמדה בלימוד התורה ובמעשים טובים.

● חשדהו וכבדהו

פעם בהלצה חקרתי בנפשי את שמירת הכלל "כבדהו וחשדהו": מה הוא יותר חשוב ומה אמור לתפוס מקום יותר. האמת שזה תלוי באופי האדם. יש כאלו החשדניים בטבעם ויש המכבדים יותר בטבעם. אך מה נכון?

בעבודת השליחות נתקלים ביצורים. כל שליח בכל אתר ואתר יכול לכתוב רב מכר על אלו ה'מספרים', 'השרוטים' וכאלו רבות, כל טיפוס לכינויו ועניינו. הרגישיות והמצוקות הנפשיות רק מחמירות. רבים מסתובבים בנינו, מבלי לדעת שחולה בנפשו הוא.

בשליחות שמעבר לים הצורך בפתיחת הבית בפני יהודי מחייך ומסביר פנים השואל בתמימות וחמימות: "כאן זה חא-באד" (במלעיל כן?) הוא צורך השעה ממש. כשביתך הוא הבית היהודי החם היחיד באזור כולו יש צורך בפתיחת הדלתות והלבבות.

וכאן יש לבדוק: כבדהו קודם ובעיקר ורק קצת מ"תבלין" של 'חשדהו'? או בעיקר חשדהו וחשדהו וגם כשכבדהו שים גדרות סייגים זמנים וכו' וכו' - חשדהו.

● כל הלב!! לכל אחד?!

הרצון להיות נחמד ולקבל את כולם הוא סכנה ממשית, אחי השלוחים! סכנה לך לשותפה לשליחות נוות הבית ולילדים! חלילה, נמשיך בעוז וגבורה נציל נשמות ונעודד את עם ישראל באשר הם. אך שימו לבבכם! כל הלב אבל לא בהכרח לכל אחד.

כששמתי לב שאחד מן האורחים תפס מקום של קביעות יותר מידי והרגיש ממש בבית שמחתי נורא. אך בד בבד נדלקה אצלי נורה אדומה! וכשמתי לב שאת כעסו ומירמורו הוא מוציא על הילדים וכמובן לאחר חקירה ודרישה על האיש ועברו ביקשתי מהאיש לתפוס מרחק ממנו ומנפשנו.

זה מתסכל, זה נוגד לכאורה את כל השקפת עולמינו, אך זוהי אחריותינו!

● שמור אותי מאוהבי

לכל שליח יש מקורבים. יש מקורבים יותר ויש פחות. יש שיגיעו ויחלצו לכל מקרה שיקרה ויש שלא.

מרחק, משונאינו נשמור בעצמינו. אך אותם אלו המקורבים שלכאורה אפשר לסמוך עליהם לכל צרה שלא תבוא. מאלה, כך אנו מבקשים שהקב"ה ישמור אותנו מפניהם. חלילה, לא באמירה גורפת. יש את הטובים באמת ובתמים. אך לא נדע מה ילד יום ומסיבות כאלו ואחרות הכל יכול להתהפך.

אחינו לשליחות הרה"ת יוסף יצחק תומר רותם חווה זאת על בשרו. לפי שמועות גם בבומביי היה אדם מקורב לקדוש השליח הרב גבריאל נח הי"ד שהיה מגיע ומתקרב בחביבות יתירה ועל ידי כך מסר מידע רגיש.

אני בטוח שהרהורי אלה הם של רבים מאחי לשליחות.

● אז מה עושים?

תכל'ס, מה לעשות? קצת מסקנות שאני הסקתי:

א.) שימת לב: שימו לב לנואניסים הקטנים כמו הגדולים. אדם הלוקה בנפשו ימצא היכן להיות מטופל. תגובות, אמירות לא במקום, קנאה יתירה - נורה אדומה!

ב.) השותפה לשליחות: לאישה בטבעה שימת לב יתירה. מה שאנו הגברים במרוצת עבודתינו לא נשים לב, היא שמה לב! בזה חד משמעי: כל שתאמר אליך שמע בקולה!

ג.) השמת גבולות: עד כאן! באופן ברור בנחישות ורגישות. עם כל הרצון להיות נחמד ומקובל יש לך את חייך הפרטיים והאחריות האישית למשפחתך הרובצת עליך.

ד.) מקום מפגש: זהו עניין אישי אך אני נוהג כך: שנו את מיקום המפגש שלכם עם יחיד או רבים. משרד הוא לא בהכרח מקום שצריך לשבת ולפגוש כל אחד. במיוחד כאלו שאינך מכיר אישית. שיחה על כוס קפה במקום אחר ברשות הרבים, לפעמים יותר נכון.

ה.) עזרה: לא לחשוש לפנות לעזרה. במצב של היום יש מודעות לגורמי האכיפה לעשות מעשה ולפעול כחוק כשאתה מרגיש מאוים.

ו.) תפילה: לכוון יותר כשאומרים "ותקנינו בעיצה טובה מלפניך". זה מה שאנו צריכים. שיכוון אותנו בעיצה טובה.

ז.) רבי: המשלח הוא הכל. כל מציאותינו והוויותינו הוא רבי. לכתוב ולהתחזק בהתקשרות. ללמוד תורתו הקדושה ולחזק בני הבית בזה. זהו מתכון להצלחה!

הלואי שנצליח להגיע ללבבות ולהצליח בשליחותינו ועבודתינו. הלואי שנגיע כבר לזמן שיקוים "שמש צדקה ומרפה בכנפיה", כפשוטו ואז נוכל להיות כאברהם אבינו ע"ה שקיים הכל מתוך כבדהו וכבדהו וכבדהו.

כ"ג במנחם-אב תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
16
1. מאמר צודק ונכון
היית לנו לפה
כ"ג במנחם-אב תשע"א
2. היפך הכוונה
לגמרי
כ"ג במנחם-אב תשע"א
3. זה רלוונטי לכולם
לרבנים, משפיעים!!! ועוד ועוד!!!!!!!!!
כ"ג במנחם-אב תשע"א
4. אני סובר כ 1 ב100%!!!
כ"ג במנחם-אב תשע"א
5. דעה
קשה להתרגל לרעיון ששליחים צריכים לחושב כך אך זו כנראה המציאות.
יה"ר שלא נעשה טעויות בבני אדם. כי המרחיק את מי שבא להתקרב - יצא שכרו בהפסדו
כ"ג במנחם-אב תשע"א
6. לא פשוט
הדברים לא פשוטים כלל מעניין יהיה לקבל עוד דעות בנושא
אבל בדבר אחד צריך להיות מוסכם לא להתפשר על הביטחון האישי/משפחתי
כ"ג במנחם-אב תשע"א
7. ל2- למה היפך הכוונה? נמק...
הדברים מדברים בעד עצמם. ולפלא שלא יצאו הנחיות ברורות בענין. אם לפי דבריך זה היפך הכוונה אז אדרבא,באר נמק וכו'
כ"ג במנחם-אב תשע"א
8. מסכים עם תוכן המאמר.
שליח.
כ"ג במנחם-אב תשע"א
9. אהבת ישראל והבלגה!
בס"ד

רבי יואל ידידי היקר!

כל מילה בסלע,
זוהי המציאות... כבדהו וחשדהו

הרבי יכוון אותנו לכבד ואף להשמר ולהזהר

הדיון לדעתי רחב הרבה יותר,
איך להשתמש בכבדהו ובד בבד
להרשות לעצמנו להעיר הערה לאורח בצורה שלא תפגע בו

חומר למחשבה:
יהודים עזי פנים שבתוך בית חב"ד הבית של הרבי מעיזים לדבר דברי שקר או כינויים על הרבי ועל חב"ד, יהודים שבו בזמן שסועדים על שולחנך יעיזו לומר שהיין של חב"ד הוא בעייתי....
ועוד כהנה וכהנה

כמה תבונה צריך כדי לדעת להגיב או לא , לכעוס או להבליג

לדעת מה היה רוצה הרבי שנעשה באותו רגע ממש

בברכה לבשו"ט
השכן מסופיה
כ"ג במנחם-אב תשע"א
10. עם כל הלב?...
אולי כדאי לשלב גם קצת "מוחין"
ושהמוח יהיה שליט על הלב
בתקווה שאין זה "הפך הכוונה" של שיטת חב"ד הממותגת

כ"ד במנחם-אב תשע"א
11. ל10 מה הקשר מוח שליט על הלב? דווקא מצד המוחין..
ברור שמשקיעים מחשבה "מוחין" כלשונך..אבל כשיש זיהוי של הפרעה ואפילו סכנה דווקא מצד המוחין והשכל הישר צריך לפעול בלי להסס. אני באופן אישי מסכים לגישה.
כ"ד במנחם-אב תשע"א
12. מקור בנושא
לעולם יהא כל אדם בעיניך כלסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל.
ועיין שם (כלה רבתי פ"ט) המעשה בר' יהושע ששייך ממש לנידו"ד.
כ"ד במנחם-אב תשע"א
13. זה מתחיל בדיבור
השליח בסופיה צודק. אם שומעים התרברבות על חשבון חב"ד ועכו"כ על הרבי היל"ת!! זה קו אדום!

כשליחה וכשותפה לשליחות כהגדרת הכותב, אני חרדה לפעמים! לומר את האמת!ה

פתיחות שהונהגה בבתי חב"ד מסוימים כמו תילאנד והודו, לא מתאימים למקומות אחרים ואף אינם מחייבים.
כ"ד במנחם-אב תשע"א
14. מנסיון
אני חושב שהשליחות שהרבי הטיל עלינו היא לקרב יהודים לתומ"צ, וכמובן שחלק חשוב בזה הוא לערוך שבתות וסעודות ליהודי הקהילה שאותם אנו מקרבים.
אך הסעודות הם רק חלק מהשליחות, והבעיה היום היא שחלק נכבד מהשלוחים שעובדים במקומות שאין בהם קהילה יציבה אלא סלט של מטיילים וכדו', הסעודות והאירוח חינם הפכו לעיקר ולפעולה כמעט היחידה

וככה אנשים כבר התרגלו שחב"ד (או חא-באד) זו הזדמנות פז לאכסניה חינם כולל ארוחות, שמארגנים חב"דניקים נאיבים שחייבים לחייך עם כל הלב לכל אחד

אנחנו שלוחים בעיר עם קהילה גדולה בחו"ל, וב"ה יש כאן פעילות כל השנה וסעודות של חגים - בתשלום, ותתפלאו - אנשים יותר מכבדים את זה ורוצים להשתתף (כמובן שיש גם למעוטי יכולת חינם)

אז בחודשי הקיץ אנחנו זוכים לעשות מבצעים עם הרבה תיירים יהודיים שבאים לעירנו, וראה זה פלא, רק ישראלים נוחתים עלינו עם דרישות לישון בחב"ד ולאכול וכו' ולמה לא עושים פה סעודות כמו בהודו ובתאילנד?! והכל בחוצפה ישראלית אסלית

או שזה מישהו שבא מעיר אחרת "נשדד" ואיבד את הדרכון והכסף וכו', וביקש כסף להלוות ומקום לינה וכו' אז שאלתי אותו אם מכיר את השליח שם ואמר שכן, חשדתי בו ושלחתיו לנפשו, צלצלתי לשליח מיד כשיצא, והלה סיפר לתדהמתי את הסיפור ששמע ממנו בעירו שתאם מילה במילה את מה שסיפר לי, השליח הנ"ל אמר שבד"כ הוא חוקר ודורש ולא מאמין לאף אחד, אך כאן הוא נפל ברשת ונתן לו הלוואה של כ 300$ כשהבחור השאיר לו ערבון את הדרכון שעד עכשיו שוכב על שולחנו (נגנב לי הדרכון)

שלוחים, רק היום נתקלתי בעוד כזה מקרה
אנחנו לא צריכים להיות הפראיירים הנאיבים

בית חב"ד זה בית כנסת ומקום להפצת המעיינות ולא בית תמחוי ואכסניה חינם! זה לא כתוב בשום מקום

בהצלחה רבה לכולם!
כ"ד במנחם-אב תשע"א
15. אני שליח שלפעמים נפגש בבתי קפה למטה ליד הבית חב"ד
יש לפעמים חבר'ה שמתקשרים שרוצים פגישה ולפעמים נשמע לי קצת חשש, אני אני פוגש למטה בקפה ליד הבית ח"בד ואם זה נרא טוב אני ממשיך למעלה ואם לא אז.. אין מה לעשות
כ"ד במנחם-אב תשע"א
16. מנסיון
דברתי עם כמה שלוחים בני גילי שמתעסקים עם מטיילים לפעמים יש ימים שמרגישים איזה מדריכי טיולים או סתם איזה פראיירים שרצים לאסוף כסף והכל בשביל שאיזה ישראלי מורעב יגיד אין על חאבאד השניצלים שלהם הכי טובים בעיר.
יש כאן שאלה בסיסית האם היעוד שלנו הוא לספק שניצלים ליהודים שבסוף אולי עושים טובה ושומעים איזה ווארט? בשביל זה הילדים צריכים לסבול? מה התכלית של שליח בלי קהילה?
האם לא המטרה הפצת המעינות
כ"ה במנחם-אב תשע"א