ב"ה יום רביעי, ט"ו חשוון תשפ" | 13.11.19
אגרות קודש. עיבוד מחשב: שטורעם
אגרות קודש. עיבוד מחשב: שטורעם
לפתוח ב'אגרות', כן או לא?

האם וכיצד יש לכתוב לרבי באמצעות ספרי ה'אגרות-קודש'? האם לצפות לתשובה בדף בו פותחים? אתם מוזמנים להגיב (עלה במחשבה)
שמריהו לרנר

לכשיסיים שר ההיסטוריה העתידי למקם את שר האוצר לשעבר בפרק על ההתנתקות, ויחליט אם למנותו בין מקדמיה או בין מתנגדיה, הוא יתפנה בודאי לעסוק בנושא רחב היקף הרבה יותר, ושמו התקשרות. תתי הנושאים של פרק זה יכללו בודאי התייחסות ארוכה ומפורטת להתקשרות לרבי אחר הסתלקותו, וללא ספק יתפוס ביניהם מקום מרכזי למדי, נושא השימוש בספרי ה'אגרות-קודש' ככלי להרצת מכתבים אל הרבי, וככלי לקבלת מענה ישיר מהרבי אל השואל.

מתי בדיוק הפכו ה'אגרות-קודש' למעין 'אורים ותומים' אישיים, אשר גם מי שאינו כהן גדול או נביא, רשאי לשאול בהם ולהיענות? מן הסתם היה זה כבר אי שם בשלהי קיץ תשנ"ד. מתי החלה התעמולה הנמרצת נגד התופעה המדהימה, תופעה שלטוב ולמוטב הפכה בעשור האחרון לאחד הדברים המזוהים ביותר עם חב"ד? מן הסתם היה זה כבר בחציה הראשון של תשנ"ה.

מכל מקום, אחד מפלאי תופעה זו, הוא היות המחייבים והשוללים נחלקים בעניינה שלא על פי מפתח התוויות של 'משיחיסטים', 'אנטים', 'ירושלמים', ויתר הכינויים שבדרך כלל משעה שאחד מהם מוצמד לאחד מאיתנו, יודעים אנו בוודאות את דעתו על כל נושא חב"די ומה בדיוק הוא חושב על כל נושא-משרה חב"די בארץ ובעולם.

היחס ל"פלא-האגרות" הוא בשום אופן לא נגזרת של זהות קבוצתית כזו או אחרת. לא זו בלבד שגם חסידים מהזן ה'שפוי' יעזו להודות שלא לציטוט שהם "חוטאים בכתיבה" וכשזוית עינם נוצצת - אם מפאת שעת הלילה המאוחרת או מחמת הסילודין בהן הם נתונים - הם משחזרים את חוויית קבלת המענה הישיר והמדוייק למכתבם.

מכתב שנכתב כמובן עשרות שנים לאחר שהרבי כתב את מכתב התשובה המקורי, וכעשרים שנה אחרי שהמכתב כבר נדפס והופץ. ובכל זאת אין הם מסתירים את התחושה הברורה כאילו כבר אז נכתבו הדברים במיוחד עבורם. פעמים שהתאריך מוכיח, פעמים שמו הזהה של הנמען, ולפעמים מכתב הכולל מענה משולב ומפורט בדיוק לאותן שלוש או ארבע נקודות שהעלו הם במכתבם.

מאידך, אם ראית תלמיד חכם שמכריז 'יחי' שלוש פעמים ביום, ושדגלוני ארבע על ארבע מעטרים את כובעו ואת דש חליפתו, אל תהרהר אחריו שמא הוא מפריז בכתיבה לא מבוקרת וב'פתיחה-באגרות' על כל צעד ושעל. מן הסתם גם הוא כמו ידידו הטוב המקיים את כל מנהגי יום ההילולא, נמנים על ה'מיין-סטרים' החב"די. אותו שמפעם לפעם כותב לרבי ומניח את המכתב בין דפי ספר מספריו. אותו שמפעם לפעם בוחר באחד מכרכי ה'אגרות-קודש' למטרה זו. אותו שמפעם לפעם 'מקבל' תשובה ברורה לשאלתו. אך אינו הופך טפל לעיקר, ויודע הוא שלא לערב תחומין של דברים שבהם ישנה הכרעה הלכתית או רפואית או אחרת ברורה, ואלה שבהם שייך לכתוב לרבי על מנת לבקש את הכרעתו בין אפשרויות שקולות לפי ערך.

הנושא ההלכתי של השימוש המודרני בספרי ה'אגרות' כבר נדון ביסודיות על ידי כמה מרבני חב"ד ומומחיה למנהגים ולדברי ימיהם. איני מתיימר כמובן להכריע בדבר זה, ואף לא ללקט את מגוון המקורות והטעמים של המתירים ושל האוסרים. אני רוצה להתמקד בפן הרגשי וה'הרגשי' של הענין.

לא מעט סיפורים מכלי ראשון שמעתי בנושא זה ולא מעט שנינויות של בוז מנגד. הנשמה שלי ישבה קצת עם עצמה, ועיבדה כמה סיפורים וכמה דעות לכדי מפגש סביב שלחן עגול בסעודת חתונה שבה התאספו ובאו מסלתה ומשמנה ואף מלבונתה של היהדות החרדית. ה'מפגש' במלואו יוגש לפניכם בלי נדר באחד הימים הקרובים.

כ"ה בחשוון תשס"ו
צילום: kehotonline.com
 
הגב לכתבה

תגובות
26
1. why not stick to what the rebbe syas
why not look at what the rebbe said after yud shvat, to go to the ohel and the rebbe will find his way of answering you, why start wityhh all these new things?
כ"ח בחשוון תשס"ו
2. אסור להכליל אבל
באופן כללי, כשחסידים ממש, היינו: כאלה שלמדו בישיבות חב"ד והיו אצל הרבי וכו', מחפשים תשובה ב'אגרות' וכדומה - זה נובע בהרבה מקרים (ושוב: לא להכליל) מהתחמקות מתוחכמת מהוראותיו הברורות של הרבי, הן בענין כבוד הרבנים מורי ההוראה - ובעיקר בענין ה"עשה לך רב" האישי, שהרבי כל כך התחנן וביקש ודרש שיהיה "עשה לך רב" לכל אחד ואחת ממש.
מובן שהדבר שונה כאשר מדובר באנשים שאינם מוגדרים חסידי חב"ד ובאופן טבעי זקוקים יותר לראות דברים 'על טבעיים' בנוסח זה. אולם כשמדובר על חסידים ממש - לדעתי ברור כנ"ל.
ויש להעיר גם מהלשון הידוע בכמה ענינים: "הדרך הישרה" - ללמדנו, שיש גם דרכים לא ישרות. והיינו, יתכן ויש דרך שאכן דרך היא והיא מובילה בסופו של דבר אל המטרה, אולם היא לא "דרך ישרה". ובעניננו: לשאול את המשפיע האישי - זו "דרך ישרה"; לשאול דרך ספרים למיניהם - זו בוודאי לא ה"דרך הישרה" שהרבי סלל עבורנו.
כ"ח בחשוון תשס"ו
3. מבולבל
אני בעצמי מאד מבולבל, מצד אחד הרבי מספר שחסידים היו שמים פ"נ בספר של הרבי, אבל לא פותחים לראות מה כתוב.
מצד שני אתה רואה במעשים שבכל יום, ולא בגדר הסתברות סטטיסטית, שזה עובד. אז נכון, הרגש שלי לא אומר לי להכניס לאגרות, אבל אני לא יכול לצחוק וללגלג על חסידים שעושים את זה.
כ"ח בחשוון תשס"ו
4. נבואה, גורל הגר"א, ואג"ק


ב"ה
?יום רביעי כ"ח חשון תשס"ו

בתגובה למאמר ר' שמריהו לרנר בנושא השימוש באג"ק, בשטורעם.נט. - בקצרה:

* הנושא ככלל ידוע בכינוי "גורל הגר"א"...

* בגיליון כפר חב"ד י"א ניסן תשנ"ח התפרסם מאמר ארוך ומקיף בצירוף מראי מקומות, הסברים ונימוקים המובנים גם לאלו שאינם נמנים על קהל חסידי חב"ד...

* רעיון זה אינו המצאה חב"דית, וגם הרבה פוילישערס וליטאים מרבים להשתמש בזה. וברוסיה של פעם, כאשר לא היה כל אפשרות לשאול את הרבי היו נוהגים בהתאם... וההעלם והסתר של ג' תמוז ולפני הגאולה הולם הנהגה זו...

* העובדה שישנם שעושים צחוק מהנושא - אינו גורע מקדושת העניין. ואדרבה. וראה ערך "לא נברא הזהב אלא לבנין ביהמ"ק"...

* הרעיון אינו לאו דווקא באג"ק. "פטנט" זה יכול לעבוד גם באם נשתמש בגמ' (כידוע שהבעש"ט היה פותח לפעמים גמ'. למרות שקשה להבין למה הבעש"ט שצפה לקצה העולם ברוח הקודש גלוי'ה היה "צריך" לזה, ומתי השתמש בזה), זוהר, מדרש, תנ"ך. וכדומה.

* החידוש של האג"ק הוא בכך: 1. זה ספר של הרבי. 2. בו נמצאים שאלות ותשובות אקטואליים. וקל למצוא בו תשובה הולמת.

* יותר מרעיון של גורל הגר"א ישנו נקודת התקשרות בזה שהרבי אמר אחרי יו"ד שבט שיש להמשיך לכתוב להרבי, והוא כבר ימצא דרך לענות... אכן להרבי דרכים משלו (כגון הרעיון הראשון שנופל לך בראש אחרי שאתה נוסע לאוהל ומבקש עצה והדרכה... בהשגחה פרטית מצאת שיחה חדשה בנושא שמציק לך... לאו דווקא ע"י פתיחת אג"ק בסגנון גורל הגר"א... או שיד הגורל מביא אותך למקום הנכון בצורה ש"ההשגחה פרטית ווארפט זיך אין די אויגן" בסגנון הרבי...) אך למרת כ"ז ישנו יתרון מיוחד באג"ק מצד כמה טעמים...

לדעתי, נקודת ההתקשרות מחסיד לרבי הוא יותר חזק מאי אלו חישובים טבעיים... בתורת מנחם מהרבי משנים הראשונות ישנם ביטויים מבהילים בנושא התקשרות. ספק גדול אם בכל ההיסטוריה היהודית היה קיים המושג כמו שהתחדש במשנת רבנו!!!

* אי לכך חייב שיהיה הכנה מתאימה בדיוק כמו שנכנסים ליחידות...

* חייב שיהיה גם ציור פני הרבי כאילו עומד לפניו ממש. להרגיש אותו פחד ויראת אלוקים שהיינו מרגישים כאשר היינו נכנסים "לפני ולפנים"... או רואים את הרבי בהתוועדויות והזדמנויות שונות כפי שכ"א יכול לרענן הזיכרון...

* כל שאלה מורכבת מהרבה פרטים. וגם תשובה מדהימה ומדויקת אינו יכול לבוא במקום לשאול שוב ושוב על כל פרט ופרט.

* לעניות דעתי, כשאר אדם שואל אותו שאלה כמה פעמים, עדיף כל פעם להשתמש בכרך אחר כדי לצאת מדי ספק, אזי ברור שיש לו מענה ברור. לא כדאי להסתפק בפעם אחת. מאידך לא להיות "מקטני אמונה". וד"ל.

* אג"ק אינו אלא בהוספה על "עשה לך רב"... ובחדא מחטא... הרבה שאלות חייבים לשאול את הרב או משפיע, ולא את הרבי. כפי שהרבי עצמו התבטא פעמים אין ספור. ע"פ רוב שאלות גורליים, נושאים ששייכים לשליחות חיי אדם, שידוכים, רפואה וכו' - אלו שייכים להרבי. תמצית הדברים: יש להשתמש עם אג"ק אך ורק מתי שהיו שואלים את הרבי לפני ג' תמוז...

* לסיום: א"א להכחיש לעובדה בשטח שהרבה דברים נפלאים, ניסים ונפלאות יצאו מזה. הרעיון הוא קדוש, נשגב ונורא. עניין רוחני. מעין נבואה ממש. אך דא עקא יש להשתמש בזה מתוך זהירות יתירה, עם משפיע. והעיקר, מתוך רגש התקשרות עמוקה, ביטול אמיתי להרבי.

יהודה גרדמן
כ"ח בחשוון תשס"ו
5. עבודה זרה!
שומר נפשו ירחק מהשימוש הנורא בספריו הקדושים של רבנו זי"ע לצורכי ניחוש וכישוף רח"ל.

שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם.
כ"ח בחשוון תשס"ו
6. תגובה לחסיד מבולבל (3)
לפני שאתייחס ל"בלבול" שלך, אציין שחבל מאד שהכותב הנכבד (מר לרנר שי') לא הרחיב קצת יותר. רק זרק כמה פצצות, וזהו, עכשיו הקוראים צריכים להגיב...

פעם אחת ישב המשפיע הרב פלדמן (להלן: פלדמן) מכפ"ח להתוועדות חסידית יחד עם הרב חיים אשכנזי מלוד (להלן: אשכנזי).

פלדמן אמר איזה ביטוי שהי' מובן ממנו שאינו מחזיק מכל הסיפור הזה של פתיחת האגרות קודש בכדי לקבל תשובה על שאלה לרבי. לעומתו הזדעק אשכנזי, ואמר שביכולתו לספר מאות סיפורים המעידים "שזה עובד".

אשכנזי החל בסיפורים, ופלדמן שותק. אשכנזי ממשיך ופלדמן שותק. פלדמן ממשיך לדבר על נושאים אחרים, אך כשמצא הקשר נכון, השחיל את הסיפור הבא:

"פעם הי' חסיד חב"ד, מחונך של ישיבת תומכי תמימים בפולין, שהשתדך עם בחורה בת למשפחה מחסידי פולין. בשבת שלפני החתונה, התוועד המשפיע ואמר לחתן:

"דע לך, במשך כמה שנים אחרי חתונתך, לא יהיו לך בנים. ה'שווער' ילחץ עליך שתלך לבקש ברכה מהאדמו"ר שלו. אתה לו תוכל לעמוד בלחצים, ובצר לך תלך לבקש ברכה. האדמו"ר יברך, ואכן, אחרי כשנה יוולד לך בן. אך דע לך - סיים המשפיע - "אז דער רבי איז ניט קיין רבי, די ברכה איז ניט קיין ברכה, און דער קינד איז ניט קיין קינד!"... (שהרבי אינו רבי, הברכה אינה ברכה, והילד אינו ילך...)".

הרב פלדמן לא פירש למה כוונתו, אך מתווי פניו הי' ניכר באופן ברור ביותר, שנתן בזה מענה לסיפוריו של הרב אשכנזי.

אכן, ישנו מספר גדול מאד של סיפורים אמיתיים, מסתמא אלפי ואולי אפילו עשרות אלפי סיפורים של ניסים וגם סתם תשובות ברורות על השאלות שבמכתב. (נוסף לכל אותם אלפי הסיפורים המפוברקים...).

כל זה נכון. זו עובדה!

השאלה היא: האם זה אומר שחסיד אמור לכתוב לרבי דרך האגרות?!

לדעתי התשובה הברורה היא - לא!

חסיד עושה את מה שהרבי אומר לעשות, וכמה "מעניין" שהרבי לא אמר אף פעם (לא בכתב ולא בע"פ) שבכדי לקבל תשובה יש לפתוח בספר.

שלא תטעו - אחרי י' שבט תש"י היו כמה ששאלו את הרבי איך ביכולתם לקבל תשובות מהרבי הריי"ץ. הרבי לא ענה - "אגרות" או כיו"ב (ה"אגרות" של הרבי הריי"ץ לא היו מודפסים בתקופה ההיא, אך יכל להפנות לשיחות, למאמרים, ואפילו לקבצי האגרות שי"ל עוד בשנים ההם - "קובץ מכתבים").



אוסיף בזה, שהבעי' עמוקה עוד יותר:

חסיד אינו כותב לרבי בכדי לקבל תשובה. מטרת הכתיבה לרבי היא בכדי להתקשר אליו! על זה חונכו חסידים במשך דורות, על כתיבה לשם התקשרות! לכן דרבנו חסדים גם את אלו שאינם חסידים לכתוב לרבי - לשם התקשרות! כך אמר גם הרבי בכמה הזדמנויות.

לצערי, בשנים האחרונות, השכיחה תופעת ה"אגרות" את המושג האמיתי של כתיבה לרבי. הכל נהי' מלאכותי - שלח שאלה וקבל תשובה (והגדילו לעשות במערכות טלפוניות ובאתרי איטנרנט).

לדעתי, צריכים הרבנים והמשפיעים להחזיר עטרה ליושנה, להחזיר את המושג האמיתי של כתיבה לרבי. כתיבה לשם התקשרות!




אמנם יש להאריך עוד בכל הנ"ל, אך מכיון שכבר בין כה נתארכו הדברים, רק אציין כמה נקודות מעניינות למחשבה:

* מה שעל-אף כל הנ"ל, רואים שהרבה זוכים לקבל תשובות ברורות, ואף ניסים גלויים, דרך האגרות קודש, אפשר לומר שהוא מפני ש"טבע הטוב להיטיב", ובמילא, מכיון שהרבי הוא "טבע הטוב", לכן כאשר יהודי תמים שאינו יודע מכל הנ"ל, כותב אליו בתמימות ומייחל לתשובה, הרבי עונה לו בטובו גם בדרך שלא הוא התווה. ויש להאריך. ואכ"מ.

* יש לציין שעושים יותר מדאי מהסיפורי פלאים באגרות קודש. אמנם ישנם אלפי תשובות "לענין", אך ישנם גם אלפי, ואפילו עשרות אלפי תשובות "שאינם לעיין כלל" (כמובן, תמיד יגידו ששכחו לעיין במספר העמוד, או במה שכתוב בין השורות...). אני עד לעשרות מקרים כאלו.

*גם מבין אלה שכן מקבלים תשובה "לעניין", הרבה פעמים זה ממש בדיחה. במו עיני ראיתי יהודי שפתח את ספר האגרות קודש, עיין בכל העמוד ולא מצא תשובה. הפך דף, וגם שם לא מצא תשובה. הפך עוד דף, והנה, תשובה "ממש בול!"... וכהנה רבות.

*לא אוכל שלא להתייחס לתופעה של אנשים המשתמשים עם האגרות בכדי להלחם נגד ההוראות הברורות של הרבי. ואגב, גם זה מעיד ע"ז שהקביעה שתשובה באגרות היא התשובה של הרבי, אינה נכונה!

*אכן, לאחרי כהנ"ל יש גם את ההיבט ההלכתי. אמנם, לכאורה ישנם כמה היתירים לזה (כפי שהאריך בזה הרב גורארי' בספרו), אך דעתו של הרבי (בסה"ש תשמ"ט ח"ב) נוטה לאיסור (אם כי תמיד ניתן "קוועטשן" לכל צד).

*ולסיום: למה לא ללכת ב"דרך הישרה" (כפי שהעיר קודמי), הדרך אשר התוונו רבותינו נשיאנו, אשר בהם נלך נצח סלה ועד!

כ"ח בחשוון תשס"ו
7. תגובה ליהודה גרדמן (4) וליענקל המתלהב ומתלהם... (5)
מסתמא התפרסמו תגובותיכם לפני שהספקתי להקליד את תגובתי הארוכה.


ואתחיל עם התגובה היפה של ר' יהודה ברגמן:

וזאת למודעי, שתגובות אלה הם בהמשך לתגובתי, ולכן לא אחזור כאן על נקודות שנבארו שם, ורק אוסיף כמה פרטים, העונים על נקודות מסויימות שהעלת.

*בנוגע לגורל הגר"א, והטעמים ונימוקים שנתבארו להיתיר (שגם אני ציינתי אליהם) - כבר כתבתי ששיטת הרבי היא לכאורה להיפך (ורק שאפשר תמיד לעשות פשטל...).

*אנני מבין איך אינך שם לב לדבר הכי פשוט. לשיטתך שהענין של תשובות באגרות קודש הוא "קדוש, נשגב ונורא, ענין רוחני" (כלשונך בסוף תגובתך), איך זה שבחדא מחתא אתה כותב שאחת הסיבות ל"עדיפות" של אג"ק על גמרא או זהר וכיו"ב היא מפני ש"קל למצוא בו תשובה הולמת" (ענין טכני, גשמי ופשוט ביותר - ללא קשר לענין רוחני וכ"ש לענין אלקי)?!...
ועד"ז ממש לא מובן לי מה שכתבת בהמשך תגובתך, שכאשר אדם שואל את אותה שאלה כמה פעמים "עדיף כל פעם להתמש בכרך אחר כדי לצאת מדי ספק"... חוכא ואטלולא!

*הנ"ל הוא בוסף למה שלא מובן לי כלל: באם ענין האג"ק הוא "קדוש, נשגב ונורא, רוחני", ו"מעין נבואה ממש", אזי איך בכלל מותר לשאול את אותה שאלה כמה פעמים, ובפרט שלכאורה, השאלה בפעם השני' היא כאי-משמעת לנבואה!...

*פלא בעיני שאחרי שאתה מודה שהרבי הורה ב"דרכים משלו" בנוגע לקבלת תשובות מהרבי הריי"ץ לאחר הסתלקותו - ולא ע"י עיון בספריו, הנה לאחרי זה אתה ממשיך ש"למרות כ"ז ישנו יתרון מיוחד באג"ק מצד כמה טעמים"?!
את ה"כמה טעמים" לא "זכיתי" להבין, וכ"ש שלא "זכיתי" להבין איך הרבי לא "עלה" על כזה רעיון גאוני ומיוחד -"קדוש, נשגב ונורא"?!

*לדעתי, וכפי שכבר הסברתי בתגובתי הקודמת: כן אפשר להתעלם מהעובדה שישנם נסים ונפלאות דרך האגרות קודש, כי לא זה הוא המדד של חסיד חב"ד.
נסים ונפלאות ישנם בחצרות אחרות, אצל באבות, וכיו"ב.
בחב"ד לא מתפעלים מזה. מתפעלים ממה שהורונו רבותינו, וזהו! כן, בדיוק כך!




ועכשיו כמה מלים ליענקל המתלהב ומתלהם:

דע לך כלל גדול: אמת היא בדיוק כך, ללא שום נטי' לאף צד!
כשאתה כותב דברים שאינם נכונים, אתה נוטה מהאמת, ואז כבר אין הבדל בינך לבין אחד ששואל באגרות קודש!
קח זאת לתשומת לבך.
כ"ח בחשוון תשס"ו
8. הלכות:
יש גם הלכות איך צריך לפתוח:
1) לאחר נטילת ידים (?) וברכת: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך המשיח לעולם ועד, אשר קדשנו על נטילת ידים (?) ועל הכרזת...
לאחמ"כ הכרזת הקודש יחי 3 פעמים (הסיבה ל3 פעמים: כי לפני שעושים מצוה אומרים "יחי" ולאחר שעושים המצוה אומרים "יחי".
ואחרי ה"יחי"?? - פעם לפני ופעם אחרי) להלביש מעל לכיפה (כמובן עם יחי, המקור לכיפת יחי הוא ע"פ שיחותיו של הרבי, כמו שנאמר: ומלכנו בראשנו!!)
2) פותחים הכרך, עם יוצא באידיש (והרי ידוע שהמשיחיסטים לא יודעים אידיש) מדפדפים וכו' עד שמגיעים לתשובה המדויקת וכו'.
עם התשובה אינה מדויקת ניתן לפתוח כרך אחר שוב, וצריך לומר שוב 3 פעמים יחי (לפי המחמירים, שזה הפתיחה הראשונה נקראת הפסק).
כ"ח בחשוון תשס"ו
9. בסטה אגרות
התופעה השיווקית שוקית שמקימים בסטה בל"ג בעומר ליד בסטה הצעצועים וממתקים,ומזמינים כל עובר ושב ומבטיחים נפלאות,והמתרגמים האגורת מט, הם אפרוחים שלא נפתחו עיניהם,בגיל הבר מצוה,אין לך בזיון וזילות גדולה מזו,וכן פרסום על האוטובוסים על הנ"ל,ליד הפרסום של שוקו מוקו חדש בטעם תות,בבזבוז הון עתק,עד היכן כבוי הרגש הרוחני הקדושה הממלכתיות של רבותינו הק'
כ"ח בחשוון תשס"ו
10. סיפור מהאגרות
השליח ח.פ. מארץ ישראל קיבל תשובה באיגרות לקרוא לבן שלו "יוסף יצחק". אבל הסבא גם קוראים לו יוסף יצחק. אעפ"כ הוא נתן את השם יוסף יצחק, כי קיבל תשובה!!!!
כ"ח בחשוון תשס"ו
11. שווה אלף מילים
א' שאל באגרות האם להוסיף לבנו שם מחמת מחלתו הקשה של הבן
והנה נפתח ומצא כתוב מפורשות "שם בתוספת" ויוסיף שם נוסף לבנו.
לאחר זמן שאלו חבירו לפשר הוספת השם, וינופף בידיו בספר האגרות..
לאחר עיון קצר מעיר לו חבירו שלא קרא טוב:
זה הי' מראה-מקום לפי'התוספות בגמ'- "שם בתוס'" !!!

סיפור אמיתי ממקור ראשון.
כ"ט בחשוון תשס"ו
12. סיפור אמיתי
א' ל"ע חשקה נפשו לעזוב את דרך התו"מ רח"ל אבל היאך משיחיסט כמוהו יעשה צעד כה חשוב בלי לשאול באגרות?!
קיצורו של דבר, יצא לו "בשורות טובות", והיום הוא רואה את עצמו כשליח האגרות והמאמשילו בשולי עולם הפשע.

יצילנו ה' מהם ומהמונם.
כ"ט בחשוון תשס"ו
13. עזבו אתכם
היום הכי חזק זה קריאה בקפה.
המופתים - חבל"ז.


כ"ט בחשוון תשס"ו
14. תלוי
תלוי איך ומה כותבים, בדרך כלל ע"פ מה שכותבים זה גם מה שמקבלים, ןאני מכיר כאלה שמכניסים ואפי' לא פותחים.

צריך לדעת שאם לפני ג' תמוז היית כותב על כזה דבר גם עכשיו אפשר לכתוב ולא כל מה שבא בראש כותבים ולא כל רגע
כ"ט בחשוון תשס"ו
15. ל-8
חזק ביותר אין עליך
כ"ט בחשוון תשס"ו
16. למתלהמים מ-8 ו-15
פשוט אתם משועממים!
אשר קרך בדרך...
א' בכסלו תשס"ו
17. ובקרוב: סדנא להכשרת "קורא באגרות"
בשלוחה הרמת-אביבית של מכללת בת ים, נפתחה לאחרונה סדנא להכשרת "קורא באגרות".
הסדנא תועבר ככל הנראה ע"י מרצים שהתמחו בעבר במקצועות "קורא בקפה", "קורא בכף יד" ו"קורא בעיתון".
שלבי ההכשרה: ראשית, יתקיימו ניסויים שונים באמצעות ספרי טלפון (באדיבות "דפי זהב") ואנציקלופדיות (באדיבות "אבן שושן", "בריטניקה") ולאחר שיוכח כי ה"קורא" המדופלם מצליח לקבל תשובה מדויקת לכל מענה, הוא יורשה להשתמש בערכת "אגרות" אמיתית.
עוד בתכנית: הדפסת מהדורה מיוחדת של "אגרות למקצוען".

תנאי בסיס לקבלה למגמה: התחייבות על לבוש הולם (כובע מרוט, חליפה מדוגלת, זקן מדובלל ועיניים בורקות); אמונה לוהטת בחסרונותיו של ההגיון, והשתתפות פעילה ב"פיגועי" משיח.

אין צורך בידיעה מוקדמת של קריאה, כתיבה, שפות (בפרט לא יידיש) או כל ידענות מיותרת אחרת (תלמוד, לקו"ש או דא"ח).

הכנסה קלה מובטחת לכל קורא באגרות, שיאיישו את הבסטות במרכזי ערים ובשווקים. לאור הדרישה בשוק, תינתן עדיפות לדוברי ערבית על ניביה (צריך לתרגם את ה"תשובה") וכן לרובאי 05 ומעלה, סכינאים, מתאגרפים או כל אלים אחר (לסילוק הכופרים המטורפים).

בברכת "יחי" ה"מלך".

א' בכסלו תשס"ו
18. ה' ירחם!
ה' ירחם על כל המשמיצים והלועגים למיניהם, איך אפשר ללעוג ליהודי המאמין באמונה תמימה? מי שלועג כך - סימן שגם לפני ג' תמוז לא האמין ברבי ובברכותיו!!! חכמים (או מי שחושב שהוא כזה) הזהרו בדבריכם!
א' בכסלו תשס"ו
19. למגיב מס' 8:
אתה פשוט לא שווה תגובה....
גם אתה מוקצן!!!
א' בכסלו תשס"ו
20. ל-19
מה הקשר? האם קראת את המאמר ואת התגובות???

אתה לא קולט שלא מדובר פה על הרבי וברכותיו אלא על רעיון שמישהו החליט לעצמו.
א' בכסלו תשס"ו
21. אכן, חכמים היזהרו בדבריכם!
"החליט לעצמו" התכוונתי, כמובן, לשמריהו לרנר שהחליט להעלות עניין פרטי וחשוב זה לדיון בצורה הומוריסטית שפותחת פה למלעיזים.
הרי מדובר באגרות קודש, שכשמם כן הם: ענין שבקדושה. ברור שמי שמחפש להיעזר באגרות קודש כדי להנחות את דרכו בהליכות החיים, מבין היטב שזה תחליף "פשוט" לאותה זכות אדירה שניתנה לנו במשך חמישים שנות אור, לקבל תשובות מכוונות אלינו היישר מהרבי עצמו.
עכשיו, כשאי אפשר לזכות לתשובה פרטנית אישית, ברור שצריך תחליף. אין תחליף טוב יותר מאשר תשובותיות של הרבי עצמו. כאשר אתה כותב בעניין מסויים וזוכה לפתוח את הספר ולראות אגרת העוסקת בעניין שעליו כתבת, אין ספק שהדעה המובעת שם היא ההנחייה הטובה ביותר עבורך, כי זו דעתו של הרבי, וכחסיד אני נשמע לדעת הרבי.

אני לא רואה איך חסיד או אפילו אוהד חב"ד, יכול למצוא צליל זלזול (תראו את התגובה החצופה של מספר 18!!) - באגרות קודש, שאינם אלא פרי יד קודשו של הרבי מליובאוויטש, נשיא הדור ומנהיגו!

ברור שחסיד שקשור לאגרות קודש, פותח ומוצא התייחסות לנושאים שעל סדר יומו, לומד ומבין מהי הנחיית הרבי על הנושא שהוא מתעניין, ופועל לפי דברי הרבי - לא טועה, וחזקה על חסיד כזה שהשי"ת יכוונו אל האמת!

א גוט שבת.
א' בכסלו תשס"ו
22. יפה
יפה אמרת!!!
האם הלכות הם מד"ת או מד"ס? וגם מה יעשה אם אין לי מים לנטילת ידים???
ט"ז בכסלו תשס"ו
23. ככה זה לפני ימות משיח..
כ"ז בניסן תשס"ו
24. די עם ה"איגרוסיביות" הזאת!...
י"ד בסיון תשס"ח
25. מתי כבר יופיע ההמשך?
בסוף מאמרו של ר. ש. לרנר מופיע הבטחה לספר דיון בשולחן של שמחה כל שהיא ועדיין לא הודפס ההמשך. מתי כבר נוכל לקרוא את זה?
כ"ו בתמוז תשס"ח
26. אלוקים האבא היקר שלי .
אתה יודע עד כמה שהתשובה הזו חשוובה לי.. ואני פשוט חיייבת אותך ... תשלח לי את התשובה הנכונה אני מתחנננתתת בפנייייך אני פשוט במצב נואאאשש ... אני מממש ממש עוברת משבר שקשה לי ואני חיייבת אוותךךךךך אאם לא אתתה אז מיייייייי !!! אז אנאאאא ממךך תעביר לי את התשובה הנכונה .. אם ליצור קשר או לא ???
ח' בסיון תשס"ט