ב"ה יום רביעי, כ" מנחם-אב תשע"ט | 21.08.19
נרות דולקים בעיצומו של יום ההילולא ב'אהל' הקדוש
נרות דולקים בעיצומו של יום ההילולא ב'אהל' הקדוש צילום: מאיר אלפסי, שטורעם
זה לא רק "יום הקדוש" • דעה

תופעת "טשטוש" יום ההילולא ג' תמוז, הבלעתו והעלמתו בשלל תארים שונים ומשונים, הולכת ופושה לצערי • הרב זושא וולף במאמר דעה נוקב


מאת הרב זושא וואלף

שבוע אחרי יום ההילולא הי"ד ג' בתמוז תשס"ח. לפני ימים אחדים חזרתי לארץ הקודש, לאחר שהות של ימים ספורים בד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ב"בית אהלי חב"ד ליובאוויטש" שעל יד הציון הק'.

יחד עם כשלושת אלפים איש - שלוחים, רבנים, אנ"ש, תלמידי התמימים, מקורבים, שבתנו באוהל הק' בשבת הסמוכה ליום ההילולא. נתקיים בשוהים באוהל באותה שבת דברי חז"ל בפרקי אבות פרק ה' – "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים", וכהסבר הרבי על משנה זו, שלמרות שהעולים לרגל היו "עומדים צפופים - איש לא חש בצפיפות, שכן הם באו לבית המקדש בתחושה של "משתחווים", בביטול ובהכנעה, ולכן לא חשו בצפיפות ובדוחק.

גם כל השובתים באוהל, ש"עומדים צפופים", "אוכלים צפופים" ו"יושנים (מהיכי תיתי) צפופים", איש לא חש בכך, שכן "משתחווים" – "רווחים", כולם באו להתאחד, להתבטל ולהתכלל איש ברעהו, ולכן התחושה של כולם הייתה "רווחים", התעלות רוחנית והשתפכות הנפש, כפי שמעידים כל האלפים שנטלו חלק בשבת עילאית זו.

ביום ההילולא עצמו, יום ראשון ג' בתמוז, השתטחנו על הציון הק' יחד עם עוד כחמישים אלף איש בני כל העדות והחוגים, המוני בית ישראל, שבאו לשפוך את ליבם אצל ציונו של נשיא הדור, מתוך ידיעה ואמונה מוחלטת אשר נשיא הדור
"לא עזב את צאן מרעיתו", ו"צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי", ו"מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש".

אולם, מסתבר, שמה שפשוט וברור לעשרות אלפי האנשים שעלו על הציון ביום ההילולא, ובימים הסמוכים לו, עדיין לא פשוט וברור במקומות נרחבים במחוזותינו.

אינני מדבר בשורות הבאות כלפי הכופרים בעצם עובדת ההסתלקות, ומנתקים עצמם, מבחירה, מהתקשרות אל הרבי, מהשתטחות על הציון ביום ההילולא ובמשך כל ימות השנה. הדברים גלויים וידועים, ואין להאריך בדבר המצער והמבהיל, וכולנו תפילה שיערה עליהם רוח ממרום. לא על כך דברי אמורים.

תופעת "טשטוש" יום ההילולא ג' תמוז, והבלעתו והעלמתו בשלל תארים שונים ומשונים, הולכת ופושה, וגורמת לדעתי נזק חינוכי רב, לנו ולילדינו.

כשחזרתי לביתי, עלעלתי כהרגלי בגיליון "תורתך שעשועי" עליו משפחתנו מנויה, שיצא לאור לקראת שבת חוקת, הסמוכה ליום ההילולא. הגיליון כולו היה מוקדש, מטבע הדברים, לרבי. בדף השער הייתה תמונה של הרבי עם ילדי צבאות השם, וכל הגיליון היה גדוש בסיפורים אודות הרבי ופעלו. אך 'הילולא' והסתלקות – בל ייראה ובל יימצא.

השער של "תורתך שעשועי" מכריז "היום הקדוש ג' בתמוז מתקרב, ושוב אנחנו מחכים יותר מתמיד", אך מה הוא "היום הקדוש ג' בתמוז"? על ה"בן חמש למקרא" להשיג ככל הנראה בנבואה, כי מהעיון ב"תורתך שעשועי" הוא לא ילמד על כך.

גם בדבר המערכת קורא העורך "מענדי" לשומעי לקחו הצעירים, "אני מספר לכם את זה לקראת השבת הקרובה, ערב היום הקדוש ג' בתמוז . . גם אנחנו רוצים וגם אנחנו מסוגלים להיות חסידים וקשורים אל הרבי נשיא דורנו", אך מהו "היום הקדוש"? זאת הוא אינו מגלה להם. וכך בכל 16 עמודי הגליון השבועי, שמוקדש כולו לרבי.

ואם אין "יום ההילולא", הרי שכמובן אין "הסתלקות", ובמילא אי אפשר לכתוב ב"תורתך שעשועי" על ה"אוהל" הק', כיוון שלא אירע דבר ביום זה, וזהו רק "יום הקדוש" ---

הנזק מהפסד מספר מנויים שיבטלו את המנוי על "תורתך שעשועי" אם יהיה כתוב בו המילים המפורשות "יום ההילולא" - אינו מתקרב לנזק החינוכי הגדול עשרת מונים של הבלבול התהייה והטשטוש מאלפי הילדים הקוראים שאינם מבינים מה רוצים מהם, ומהו בדיוק "היום הקדוש", ומה אירע בו.

שמא תאמרו כי הילד החב"די הממוצע ישמע על "יום ההילולא" ב"חיידר", במסגרת האירועים וההתוועדויות לג' תמוז?

סביר להניח יותר שהילד ישמע מפי המחנך על מהות היום שהוא יום של "אתחלתא דגאולה" מלפני שמונים שנה בג' תמוז תרפ"ז, שבו התחילה גאולתו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו. מחנך שיירצה ל"הרחיק חינוכו" יותר, יפליג אל מחוזות בני שלושת אלפים שנה, ויסביר לתלמידיו שזהו יום שבו "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

גם רחובות כפר חב"ד מלאו כרזות מטעם "בית אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" הקוראות לציבור החסידים "בהתקרב היום הגדול והקדוש ג' בתמוז, הננו להודיע כי ביום זה יהיו 770 וה"חדר של הרבי" פתוחים לקהל הרחב לתפילה, לכתיבת פ"ן וללימוד תורת הרבי נשיא דורנו", וכמובן איך לא, "אנו מזמינים את ציבור החסידים. . לחזק את רגש הגעגועים ולהתעורר בקבלת החלטות טובות בהתקשרות אמיתית לרבנו נשיאינו".

אכן, "התקשרות אמיתית" – והתעלמות מוחלטת ממהותו של יום.

וכך בשורה של אירועים והתכנסויות בארץ הקודש שאירעו לרגל יום ההילולא ובסמיכות לו - דיברו על "שליחות", ודיברו על "מנהיגות", דיברו על "התקשרות", ודיברו על "מופתים".

אבל על נקודת הדברים שזהו "יום הילולא" על כך אין מדברים, שמא עלולים חלילה להפסיד מישהו מקהל השומעים, או קהל המנויים, או קהל הצופים, או קהל המבקרים...

"קשה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו". כמו שתשעה באב הוא לא "יום הקדוש" אלא יום החורבן, כך "ג' בתמוז" הוא לא "היום הקדוש" ולא "היום הגדול" אלא "יום ההילולא". אמנם הוא גם "היום הקדוש", אך ליום זה יש משמעות עיקרית אחת – "יום ההילולא", וזהו יום שבו מתקשרים אל הרבי נשיא דורנו, כאשר עניינו העיקרי – עלייה והשתטחות על הציון הקדוש.

בעמדנו ד"י שנים מעת ההסתלקות בג' תמוז תשנ"ד, הגיע הזמן לומר די לכל הצטעצעויות המילים, לכל משחקי הלשון הכפולים, ולכל התארים המבולבלים והסותרים.

התואר הנכון לכתוב על הרבי לעת הזו היא "זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע", ולא תרגיל ציני בו משרבבים את שם אביו של הרבי, רבי לוי יצחק זצ"ל, לתואר כלאיים משונה בו קוראים "לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בן רבי לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע".

ובדוגמת הכתוב "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה", שאיננו יודעים האם "הגביעים משוקדים" או "כפתוריה ופרחיה" משוקדים", הרי גם תואר זה הנו אחד המקראות שאין להם הכרע, ועד היום, י"ד שנים לאחר ההסתלקות, איננו יודעים עם ה"זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" מתייחס כלפי הרבי או כלפי אביו רבי לוי יצחק זצ"ל. תשבי יתרץ קושיות ובעיות.

ה"חושך כפול ומכופל" של תקופתנו מקבל משמעות חדשה, שלא רק שזהו חושך כפול, אלא שהחושך עצמו מוחשך, ועל החושך עצמו יש העלם והסתר, עד שלא יודעים שזהו חושך ---

אין לנו אלא לשאת תפילה ותקווה, שבמהרה נזכה ל"זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה בגוף גשמי", ואזי לא רק העלם וההסתר של ההסתלקות וההילולא יתבטל, אלא יתבטל גם ההעלם וההסתר על יום ההילולא עצמו, בהתגלותו של הרבי, כאשר "הקיצו ורננו שוכני עפר", והרבי נשיא דורנו בראשם.

י"א בתמוז תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
96
1. הרב וולף
כתבת בדיוק את המילים שאני חשבתי. יישר כח עצום. לא יכולת לנסח זאת יותר טוב ממני.
י' בתמוז תשס"ח
2. דברים יפים
הרב זושא חריף ושנון כדרכו.
י' בתמוז תשס"ח
3. אני לא מבין מה מפריע לו לכותב?
מעולם לא ראיתי סוג כזה של מאמר. הכותב לא מתאונן על סגנון החינוך בחב"ד, או על הדרך, אלא על שאלה של ניסוח, ניסוח כזה או ניסוח אחר. בשביל זה לכתוב מאמר שלם?
י' בתמוז תשס"ח
4. יש צדק בדבריו
משום מה צא"ח בוחרת להלך על החבל הדק הזה כדי להוציא את כולם מרוצים. זה לא יום הילולא, זה יום "גדול וקדוש". כך גם בכנסים ובאירועים, הם יודעים שהקהל הגדול הוא משיחי ברובו ומה לא עושים כדי להביא קהל...
י' בתמוז תשס"ח
5. לא מסכים
לא ראיתי באף שיחה מפורשת שהרבי דורש להשתמש בביטוי "יום הילולא". ואם זה לא מעשה רב, אז למה שאנו החסידים נשתמש בביטוי הזה?
י' בתמוז תשס"ח
6. די לבלבול
צריך להעמיד דברים על דיוקם. שרבני חב"ד יתכנסו וידונו ויחליטו מה התואר ההולם את רבינו זי"ע.
אי אפשר שאחד כותב תואר כזה, והשני תואר אחר, וכדי ביזיון וקצף.
לא מגיע לרבי כזו בוקה ומבולקה. אחד כותב נשיא דורנו, השניה זי"ע, השלישי נבג"מ, הרביעי זצ"ל והחמישי שליט"א.
צריך לעשות סדר.
י' בתמוז תשס"ח
7. תורתך שעשועי הוא תחליף של "במחנה צבאות ה'" הוותיק
וד"ל
י' בתמוז תשס"ח
8. הערת אגב
מבלי להיכנס לתוכו של הדיון, יצא לי לעיין בשבת באגרות קודש של הרבי הקודם. לא ניתן לתאר פשוט, אלא רק אם תפתחו בעיניים ותראו בעצמכם.
בכל עמוד של האגרות מופיע הביטוי זצוקלל"הה נבג"מ זי"ע בנוגע לאביו הרבי הרש"ב, לפחות שש פעמים. כך דפדפתי בכל הספר, זה פשוט לא יאומן, אבל צריך לשמש לכל אחד ואחד מאיתנו שיעור בהתקשרות איך צריך לכתוב על הרבי לאחר פטירתו.
י' בתמוז תשס"ח
9. האמת!
ללא כחל ושרק. יישר כח!!
י' בתמוז תשס"ח
10. תיתי לי לר' זושא שאמר את האמת
הגיע הזמן לומר את האמת בקול רם מבלי לחשוש ממה יאמרו.
הרי מי שמתעלמים מההסתלקות עושים זאת עם בטחון עצמי וללא פחד, בפרט שהאמת בצד אותו מייצג במאמר הזה ר' זושא.
י' בתמוז תשס"ח
11. הכותב הנכבד גר בכפר חב"ד
ומה לו כי ילין, הרי מי שמייצג את האנטי משיחיסטים היום בחב"ד לא כותבים בפרסומים שלהם על הרבי את התואר זי"ע. מה יש לדבר
י' בתמוז תשס"ח
12. מאמר מצוין
דברים כדורבנות
י' בתמוז תשס"ח
13. זה לא רק "דעה" זה גם "סגירת חשבון"
אם תחפש טוב תמצא הרבה דוגמאות בסבביתך הקרובה...
המאמר כשלעצמו נכון במידת מה.
משום מה, נשמעת נימת זלזול 'באתחלתא דגאולה ושמש בגבעון דום'.
חבל שהרבי מלובביץ לא חשב כמוך וטרח לציין זאת ולהדגיש זאת בשיחותיו הקדושות. אבל מה לנו כי נלין על 'שליח' בעל מסירות נפש שחושב אחרת.

תתעורר!!!
י' בתמוז תשס"ח
14. דברים נכונים
אני מסכים אתך בכל מילה זה נכון מאד . אבל למה בחרת בדוגמאות לפעולות שמארגנים צעירי אגודת חב"ד דווקא .והחסרת לדוגמא את הכותרות של השבת שארגנו וועד התמימים בכפ"ח (שהיה מוצלח מאד )? שהם נקטו באותו שיטה של צא"ח שכנראה בדרך להגיע ליותר כמות קהל מאנ"ש גם את אלו שלא רוצים כלכך להיות קיצונים לכאן או לכאן
י' בתמוז תשס"ח
15. האחדות עדיפה על הילולא
מה לא עושים כדי להתאחד עם אחינו החסידים. אחדות החסידים תובילנו עד ביאת משיח
י' בתמוז תשס"ח
16. כל הכבוד לצא"ח!
כך צריך
י' בתמוז תשס"ח
17. אחדות מעל הכל
מענה להרב ישראל ליבוב יו"ר צא"ח ע"ה

"אילו היה אחדות היה משיח בא מכבר, ולכן היצה"ר משתולל בפתויים שלא ע"פ שכל לגמרי ולע"ע הצליח, וה' ירחם"
י' בתמוז תשס"ח
18. לכותב

ייתכן ויש פער בין מה שחשים בג' תמוז שם לכאן. כל מי שהיה שם אכן מזדהה עם הדברים.

י' בתמוז תשס"ח
19. ערבוב מושגים
לא שנינות ולא חריפות אלא בלבול מושגים. ל"ג בעומר הוא יום הילולא, הבגלל זה אינו "יום גדול וקדוש"! גם ח"ו לומר על יום ההילולא של נשיא דורנו "יום חורבן". באגרות קודש כותב הרבי על הרבי הקודם בנוסח אחר לגמרי, כי ביום זה כשאין לו הגבלות עוה"ז הוא משפיע יותר וכו', ובודאי יום ההילולא הוא יום גדול וקדוש ולא ח"ו יום חורבן. הכותב לא ימצא צידוק לדבריו משום בר דעת בחב"ד, שום משפיע ורב. לא מספיק רק לנגח ולנתוץ.
י' בתמוז תשס"ח
20. נכון... אבל!
הדברים הם נכונים כשלעצמם, רק חבל מאוד שמוצאים כאן בג' תמוז וברבי וביום "הילולא" להשמיץ. הרי הדברים נכונים גם ללא הזכרת כל העלונים: תורתך שעשועי, שיחת שבוע, התקשרות, כינוס ג תמוז ועוד
י' בתמוז תשס"ח
21. מסכים עם רוח הדברים
אבל התזמון שבו נרשמים הדברים שבועיים אחרי, יביא למצב שהיחס לנאמר יהיה כלאחר יד ולא התייחסות רצינית.
י' בתמוז תשס"ח
22. יצא שכרו בהפסדו
בא נניח שירשמו דברים חדים יותר בתורתך שעשועיי ובכך תמנע כניסת העיתון המשובח הזה להמוני בתים חסידיים, יצא שכרו בהפסדו.

י' בתמוז תשס"ח
23. ר' זושא היקר
מאמר מצוין, אבל חבל שנכנסת לטייטל מסוים
י' בתמוז תשס"ח
24. ר' זושא
אמר פעם חכם אחד: "קיצוניות היא לא אידואולגיה - היא תכונת אופי".

יש להניח שלו היית בצד האחר של המתרס היית תובע מאיתנו דברים הפוכים ובצורה הקיצונית ביותר. אז בבקשה, אפשר להרגע, לשבת בנחת, לכל דעה ודעה יש את המקום שלה במובנים כאלה ואחרים. לא צריך לכפות שום דעה על אף אחד. מה עוד שאם תכפה דעתך, תפעל פעולתו ההיפך הגמור.

אם חפצך לעשות למען הרבי, הרי שאהבת ישראל חשובה יותר מאזכור כזה או אחר. כל אחד תופס את העניין כולו בצורה מסויימת וזה לא אמור לגרוע מהאחר.
י' בתמוז תשס"ח
25. ל-18
האמת לא חשבתי על זה ככה, אבל אחרי שאתה אומר יש משהו בדבריך.
י' בתמוז תשס"ח
26. אליה וקוץ בה
אני מסכים עם כל מילה של זושא אך ההתרסה כמוה "וקוץ בה".
לו היית משכיל היית מביא במאמר דוגמאות א-פוליטיות וכך הדברים היו פועלים יותר את פעולתם.

ידיד
י' בתמוז תשס"ח
27. חמישים אלף קיצונים?!...
מגיב 24 מייחס לדברי הרב וולף קיצוניות, ולא היא.
הרב וולף מצר על כך שחמישים אלף איש נהגו במנהגי יום ההילולא במלואם, והוא מבקש מכלל הציבור החב"די השפוי לנהוג כך.
האם תקרא לכל אלו שהשתטחו על האוהל הק' "קיצוניים" חלילה?
משום מה, הדברים של הרב וולף, שהם מינימליים ביותר, נהפכו ל"קיצוניים", רק בגלל שיש כאלו שחושבים אחרת.
י' בתמוז תשס"ח
28. מה אתם רוצים מזושא?
הבן אדם לא כתב מילה אחת נגד מישהו. הוא לא כתב נגד הכנס של צא"ח בבית מנחם. שהרי שם נכתב במפורש "יום ההילולא"!!!
י' בתמוז תשס"ח
29. ל-28: אל תיתמם
עיתון 'תורתך שעשועי' יו"ל ע"י מרכז חינוכי חסידותי שע"י צאגו"ח.
י' בתמוז תשס"ח
30. ל-13: באמת מוזר
באמת מוזר שהרבי מלובביץ בשיחותיו הקדושות על ג' תמוז הזכיר רק את אתחלתא דגאולה ושמש בגבעון דום, ולא אמר כלום על כך שזה גם יום ההילולא.

אולי יש לך איזשהו הסבר לדברים?
י' בתמוז תשס"ח
31. ערבוב לערבוב - תגובה ל19
היכן כותב תגובה 19 ראה שהרב וולף ייחס קרא "יום חורבן"?
ומאידך, האם הכותב 119 חולק על דברי חז"ל "קשה סילוקן של צדיקין כשריפת בית אלוקינו"?
חז"ל עצמו מייחסים הסתלקות הצדיק לחורבן.
רק מה, הכותב הנכבד קורא לקרוא לתאריך זה בשמו, וממשיל זאת שאף אחד לא יקרא ליום של חורבן "יום הקדוש", כך ליום קשה כג' תמוז שהוא יום הילולא, לא מעלימים זאת ב"יום הקדוש".
ופשוט הוא.
י' בתמוז תשס"ח
32. ריווח מול הפסד
הכותב כאן העלה סוגיה כבדת משקל, ויש לדון בה בכובד ראש.
מצד אחד אין חולק שהדברים הם נכונים ומדוייקים,
מצד שני, אין חולק שבאופן זה יגיע פחות קהל לכל האירועים.
ונשאלת השאלה? האם יקוב הדין את ההר?
י' בתמוז תשס"ח
33. במוסד אצלנו
במרכז הארץ היה כנס גדול, והמחנכים דיברו במפורש ומבלי להסתיר שזהו יום ההילולא, וכולם כתבו פנים וסיפרו סיפורים על האוהל.
י' בתמוז תשס"ח
34. יצא שכרו בהפסדו או הפסדו בשכרו??
כותב 22 טוען שבאם יכתבו דברים ברורים ב"תורתך שעשועי" אזי יצא שכרו בהפסדו, שהעלון לא ייכנס להרבה בתים.
אך מנין לו לדעת מהו "הפסדו" ומהו "שכרו"?
אולי הטשטוש והבלבול בכל הבתים בהם העלון נכנס, הוא ה"הפסדו" הגדול?
ובאם יכתוב דברים ברורים, יצא "הפסדו" של מיעוט המנויים, ב"שכרו" של הליכה בדרך המלך, ובדרך ההלכה, ובדרך ההתקשרות???
י' בתמוז תשס"ח
35. ככל הגוים בית ישראל
ישנם במחנינו כאלו, שבמשך כל שנות נשיאותו של הרבי הפריע להם שתמיד היינו שונים, תמיד דרש מאתנו הרבי מבצע זה או אחר, הנהגה זו או אחרת, ותמיד היינו צריכים לתרץ את עצמנו (או שהרבי עשה זאת עבורנו).

לאחר ג' תמוז תשנ"ד נתן לנו הרבי ברירה. או (סלחו לי בבקשה על הביטוי, אך למרות שאין הם מתבטאים כך, ואולי לא חושבים כך בגלוי, אך ידע איניש בנפשי', והנהגתם מוכיחה על כך) ש"סוף סוף אנחנו נורמלים", או שאנחנו ממשיכים בקו (שקשה מאד לקבלו או להסבירו, אך לכאורה יש לו סימוכין חזקים ביותר בדברי הרבי וכו' וכו') שאנחנו אומרים מה שחסידות חב"ד והרבי אומרים, גם אם זה לא קל, גם אם זה לא מקובל, וגם אנו נראים כמו תמהונים.

כאשר מסוגלים זמן קצר לאחר ג' תמוז תשנ"ד להפיק משהו (אין לי המלים הנכונות לתאר דבר זה) בשם "אוי רבי!".... הרי שלכאורה ביחד עם ה"אוי רבי!" שנאמר, במחשבה (עכ"פ בתת-מודע) ישנו כאן "כעת אנחנו יכולים סו"ס להיות נורמלים, להשתטח ביום ההילולא על קבר הצדיק שלנו, להתנהג כמו כולם, לא להיות שונים וכו' וכו'."

לידידי ר' זושא נפשי בשאלתי: לפני ג' תמוז תשנ"ד, מתי פיעמה ברוחך (או ברוחו של כל חסיד חב"ד אחר) תשוקה להשתטח על קברי רבותינו נשיאינו? האם כשבאת ל-770 ליו"ד שבט, הי' זה על מנת להשתטח או על מנת להשתתף בהתוועדות?

הגיע הזמן לשאול את שתי השאלות הבאות באופן ברור (וכוונתי בזה לדאוג לאחדות במחנינו):

1. האם אתה מאמין באמונה שלימה שמשיח צדקנו יכול לבוא ולגאלנו בכל רגע, בתור בשר ודם בגוף גשמי?

2. האם אתה מוכן להצהיר (אוותר כעת על השבועה מסיבות הלכתיות) שאתה מאמין שהרבי איננו המשיח בשום-אופן?

כמדומני שבתשובה על שתי שאלות אלו, יכול כל אחד ואחד לבחון את עצמו (מספיק לבחון את הזולת, בואו נתחיל כל-אחד לבחון את עצמנו) אם: א. הוא ראוי להקרא בשם חסיד חב"ד-ליובאוויטש - חסיד של הרבי; ו-ב: האמנם יש מקום לכל המחלוקות והמלחמות? אולי יש מקום לדעות אחרות, ואף שאיני מסכים עמן, בואו נשב ונדבר, דהלא אם התשובה למבחן א' היא חיובית, הלא אנשים אחים אנחנו, ואהבת ישראל מעל הכל.

י' בתמוז תשס"ח
36. זושא זאת הבעיה היחידה?
בביקור ילדי אנ"ש ביום ההילולא ב -770 כפ"ח נשאלו מספר ילדים מה קרה היום, אחד אמר הרבי נפטר.. אחד אמר הרבי הסתלק... קשה לנו מאוד להסביר לילדים את העמקת המילה נסתלק וכו'. בעוד שכמה דקות קודם הסברנו לילד שאבא נסע לרבי ולא הדגשת לו הרבי ההוא שהסתלק. כאשר אתה כותב לרבי אתה לא מדגיש להרבי ההוא שה..
אינני מבין מה השיקולים שלך לכתיבת המאמר, אך בטוח שלילדים הדבר יוצר בלבול, וטוב עשו עורכי העיתון שכתבו לילדים בחיוב.
גם במכתב כ"ק אדמו"ר לי' שבט לא מופיע שם ההוראה לדבר אודות הסתלקות הרבי אלא אודות מהותו, פעילותו, וכו'. עיין שם.
ובכלל יש לנו עוד בעיות אחרות שצריך לתקן, תפסיק כבר עם הגלויתיות הזו.
י' בתמוז תשס"ח
37. למגיב 27 ול- לוולף
אתה שדורש האמת מר וולף היקר, לפי הנחיות הנהלת האוהל לא היה מצב אמיתי, וזה נבדק ע"י בשעת ההמתנה לכניסה לאוהל, לא יותר מ240 איש בשעה היו באוהל, איך הגעת ל50 אלף, אלא מאי כנראה רצית לעשות אותנו קיצוניים ושנשחשוב שאולי היו 25 אלף אנשים שם ושהם משוגעים לאותו ענין שאתה משוגע עליו, אבל לא, לא כל אחד חושב כמוך, מה לעשות אל תכליל את כל מי שהיה בג' תמוז באוהל עם דעותיך כולם באו מהסיבה שלהם ולא מהסיבה שלך
בעמדנו ד"י שנים מעת ההסתלקות בג' תמוז תשנ"ד, הגיע הזמן לומר די לכל הכותבים למינהם שחושבים שהם הליובאוויטש הם "חסידים אין משפחה  אין לאף אחד מונפול על אחד וגם לא לך תוכל לכתוב מקסימום זוהי דעתי ה"אישית" וזהו
מאיפה אתה מחליט מי יותר חסיד איזה ארגון יותר חבדניק, האם אלו שנותנים יד לכל המחלוקת בחב"ד בצד ה"שפוי" הם יותר בסדר
י' בתמוז תשס"ח
38. ל35 ע"פ שיחותיו של הרבי - הרבי איננו משיח
ל35 מאין הקביעה כי מי שסובר (ודעתו מיוסדת בשיחותיו של הרבי ופסק דין הרמב"ם) שהרבי אינו משיח אלא אחד ממלכי בית דוד שלא עלה בידם, אינו ראוי להקרא בשם חסיד חב"ד.

אנא נמק ופרט.
י' בתמוז תשס"ח
39. מסכימה לחלוטין
זה ממש איכזב אותי שעקב כל ניסיונות ההסתרה בני חוזר מגן חב"ד ולא מודע שביום זה איבנדנו את רבינו!!!
י' בתמוז תשס"ח
40. יש דברים שילדים קטנים לא יבינו
ולכם מוטב להסביר להם שהרבי חי וקיים
י' בתמוז תשס"ח
41. ל-40
אתה נשמע חכם עצום!
אין לי מילים...
י' בתמוז תשס"ח
42. נו באמת
עוד דעה כזו ואבדנו
י' בתמוז תשס"ח
43. !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מסכים עם 39 פעם אחת ולתמיד יש לדעת
......................
י' בתמוז תשס"ח
44. מזדהה עם17 ועם 35
דברים נכונים מאוד. די לפירוד לבבות במחננו!

חסידים! תחפש את המשותף בינינו! ואם תחשבו קצת, תראו שאין שום מחלוקת באמת, רק דתן ואבירם מתערבים.

דאלוי דלות!
י' בתמוז תשס"ח
45. ל-39
אנחנו ח"ו לא איבדנו את הרבי ר"ל!

בלי לתת כתובות והגדרות, אני מקווה שלכולנו ברור שהרבי נשאר נשיא דורינו ואנחנו החסידים שלו. הרבי איתנו!
י"א בתמוז תשס"ח
46. אוכלין צפופין - מהיכי תיתי
ואולי כוונת המחבר-המשורר: מתוועדין צפופין
י"א בתמוז תשס"ח
47. ל-37 - ניכר שמעולם לא היית באוהל הקדוש!!
ובוודאי לא בג' תמוז.

אתה טוען שבדקת ולא היו יותר מ-240 איש באוהל, בכל שעה. אין הגדרה מספיק חדה כדי להבהיר עד כמה מגוחכת "קביעה" זו. אבל רק בכדי שצעירי הקוראים כאן לא יטעו לחשוב שבאמת יש בדבריך שמץ של אמת, ראוי להתייחס ולומר:

הסדר באוהל - שמתחיל ברגע שהעומס מתחיל, דהיינו מ-3.30 לפנות בוקר - הוא שהוועד המסדר דואג שכל קבוצת חסידים תשהה לא יותר מ-2 דקות בדיוק בתוך הקודש פנימה.

כלומר שבשעה אחת בת 60 דקות יש לנו 30 קבוצות של חסידים.

כל קבוצה כזו ממלאת את מתחם האוהל הקדוש עד אפס מקום.

לדבריך, נכנסים בתוך הקודש פנימה... 8 אנשים בלבד?!!

ובכן, עוד בשנים בהם היה במקום חדר נפרד לכ"ק אדמו"ר זי"ע, כבר אז נכנסו "קצת" יותר מ-8 אנשים... מאז שהחדר עלה בלהבות, נוסף עוד מקום רב, וגם אם תפחית את מקום מנוחת קודשו של נשיא הדור - האם אתה עומד על כך שבדקת אישית ודי ב-8 אנשים בכדי למלא עד אפס מקום את רחבת האוהל הקדוש??
י"א בתמוז תשס"ח
48. לזושא וולף שיחי'

גם אני כלא משיחיסט מוצהר מדגיש לילדי שזה יום חג לחב"ד. בשבילי זה לא אבלות, אלא יום שמחכים לרבי. נקודה, וכל אחד מבטא זאת בלשונו.
י"א בתמוז תשס"ח
49. באהל היו בג תמוז כ-10 אלפים איש
מכסימום 13 אלף. החרדים לא מגיעים לאהל רק החבדניקים האנטי וכמה מקורבים. צריך להודות באמת. זה לא עובד כל השידורים של אתרי חב"ד. חבל.
י"א בתמוז תשס"ח
50. למרות שבדרך כלל אני יותר אוהב את הסגנון העדין של "חרמש"
הפעם אני מזדהה לחלוטין עם זושא !!
י"א בתמוז תשס"ח
51. מדוע לשפוך עפר על הרבי???
זה נותן לגיטימצי'ה לנפש הבהמית!
י"א בתמוז תשס"ח
52. להרבה מאנ"ש גם כואב
שבדבר מלכות כתוב שליט"א !
זה כואב ! ודווקא בגלל ההערכה העצומה למפעל האדיר הזה !
י"א בתמוז תשס"ח
53. ל 47
היית ועוד איך עשה חשבון בעצמך אם היית שם אתה יודע שזה אמת
מרגע שמכניסים את כולם כלומר את כל הקבוצה לתוך האוהל אז סופרים 2 דקות ואז מתחיל הבקשות של אנשי וועד המסדר לצאת החוצה הליך זה לוקח 20 דקות בכל קבוצה יש לא יותר מחמישים איש והגע בעצמך ניסית לתת להם קרדיט אבל אין מה לעשות, צריכים לעשות באם רוצים שיגיעו אנשים לאוהל
כמה שעות ביום שרק עוברים ליד המצבה כמו בג' תמוז הראשון שעברו ליד המיטה, ושכמה שעות שכל אחד ילך 2 דקות בפנים

ואל תשכח ששם טוב לקח לעצמו איזה הרבה זמן מזמנם של החסידים
י"א בתמוז תשס"ח
54. וירעו אותנו המצריים
זה שהם פגעו בנו מהיכי תתי. הגרוע מכל הוא שהם עשו אותנו ל'רעים' והטילו ספקות (עמלק) גם בדעת החסידים הבריאים של הרבי.

הגם שאף פעם לא יצליחו לשנות את דעתם של החסידים הבריאים, הם הצליחו אמנם לפגום את ההתקשרות הטהורה של הדור הצעיר.
י"א בתמוז תשס"ח
55. תופעת הטשטוש
לצערנו ולדאבוננו תופעת הטשטוש של יום ההילולא הולכת ומתגברת והיא מגיעה עד החלונות הכי גבוהים.
לצערנו התופעה רק הולכת ומתרחבת משנה לשנה וכמדומני שמאמר כזה או אחר לא יעצור את התופעה.
י"א בתמוז תשס"ח
56. שאלה ל-55
אז מה כן צריך לעשות לדעתך?
י"א בתמוז תשס"ח
57. ל-56
אולי שרבני חב"ד יתעוררו כבר וישכילו.
י"א בתמוז תשס"ח
58. רבני חב"ד
אני התייאשתי מרבני חב"ד, כבר שנים שלא שמענו מהם כלום. אחד עסוק בלבחון בחורים בעולם, השני מארגן ימי עיון (ולא שזה שלילי, אדרבא הם היחידים שעושים משהו). אלא שאין מי שיורה לאנ"ש מה לעשות, אין מכתבים מהבי"ד, ערב יום ההילולא ג' תמוז, רבני חב"ד לא מצאו לנכון לפנות לאנ"ש בשום מכתב או הדרכה, ולכן כך נראים פני הדברים.
רבני חב"ד משתדלים שלא להתערב, או יותר נכון להתערב כמה שפחות בכל מה שיש בו טיפה אי הסכמה בחב"ד, כדי שלא לפגוע חס ושלום בשלימותם, והתוצאה היא בלבול עצום.
י"א בתמוז תשס"ח
59. אחריות עצומה על רבני חב"ד
לדעתי אין מה לבוא בתלונות ובטענות לאנ"ש. הרבי הרי הטיל את ההנהגה אחרי הסתלקותו על בית דין רבני אנ"ש בכל אתר ואתר, והבית דין איננו מתפקד כלל וכלל בכל הנוגע להוראות לאנ"ש מה לנהוג.
בכך לדעתי הם מאכזבים את הרבי כפשוטו שהלא הוא מצפה מהם שיורו לחסידיו ובניו את הדרך שילכו בה.
י"א בתמוז תשס"ח
60. מאמר משובח
כל הכבוד לכותב ולאומץ לבו
י"א בתמוז תשס"ח
61. what's your great thrill
having the word hilula?
י"א בתמוז תשס"ח
62. The Rebbe said in his sichas koidesh what the generation is
"not even gnizah"/ Where does hilula come into this? Or are tthe Rebbe's words just a joke? a gleich vertel?
י"א בתמוז תשס"ח
63. Glad to hear something nice about Torascha Shaashuoi
Does the magazine appear online? I'd like to read it every week/
י"א בתמוז תשס"ח
64. Something is flukey
Some people don't think out the inyan durch un durch, and see that they contradict the etzem calling themselves a Chabad Chossid or a Chossid of the Rebbe
י"א בתמוז תשס"ח
65. הנשיא השביעי חי וקיים לנצח
ב"ה
יותר ויותר אנשים מבינים שלא שייך לומר על הרבי שוכן עפר חלילה או תוארים של נשמה למעלה וגוף למטה אצל הרבי הנשיא השביעי ברור למי שפוקח עיניו שהרבי חי וקיים {ואין ולא יהיה ממלא מקום או ממשיך} זה שיש הסתר והעלם ואנו לא רואים זאת לצערנו.{הנסיון האחרון} לא משנה את העובדה.על משיח נאמר "חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד" הרבי זכה לחיים ניצחיים ועומד להתגלות אלינו תיכף ומיד ממש היכונו לביאת המשיח הידור במצוות פנימיות התורה ובעיקא אהבת ואחדות ישראל
התשבי
י"א בתמוז תשס"ח
66. הכותב שכח משום מה להזכיר את פרסומי היכל מנחם
שם, כבר לא מדובר על ההגדרה המדוייקת של ג' תמוז.
להזכירכם, במשך שנים (בחלקם, עד לפני כשנה, אז שינו את העיצוב החיצוני) הו"ל המכון את פרסומיו עם ה"שער בלאט" שהתואר הנקוב בו הוא שליט"א (והתירוץ: שזה צילום-הדפסה "מלפני").
קשוט עצמך תחילה...
י"א בתמוז תשס"ח
67. 65, לך שתה משהו
ותרגע
י"א בתמוז תשס"ח
68. חבל מאוד
המשיחסטים הם חלק מחב"ד, תרצו או לא תרצו. חבל שמתעלמים מהם בצורה גסה כל כך
י"א בתמוז תשס"ח
69. הילולא או לא
כולנו אחים
י"א בתמוז תשס"ח
70. לדעתי
עורכי תורתך שעשועי נהגו כראוי. כך צריך לעשות

דווקא בימי החושך חשוב לשמור על אחדות במשפחה.

יישר כח!
י"א בתמוז תשס"ח
71. אין -סוף
מי אתה שתגדיר את הרבי כך או כך. לרבי היתה התיחסות מן הקצה (שליט"א שיהיה בריא )אל הקצה( זצוקלל"ה וכו) בנוגע לרבי הרייץ.מעולם לא השגנו בעין בשר את הרבי רק מפריע לנו ההסתר וההעלם לעיננו לאחר שנות השובע... אנא אל תנסה להסביר בשכל את ג תמוז אחרת כל הגלות היא תהליך הגיוני. והכי חשוב: מאי נפקא מינה ? בחב"ד המעשה הוא העיקר וב"ה ראינו שבפועל ישנם חסידים אמיתיים(!) מכל סוגי ההשקפות שפועלים ביתר שאת להמשיך את כל עניני הרבי בעולם ולהם אין זמן לכתוב מאמרי הגות ופילוסופיה .
י"א בתמוז תשס"ח
72. הדברים נכונים
ולא נכתבו כדי שיגיבו עליהם כך או אחרת אלא כדי שיגיעו למי שצריך ויקחו אתם לתשומת ליבם.
ישר כח וראויין הדברים להאמר.
י"א בתמוז תשס"ח
73. אמת או אהבת ישראל
משיחיסט תמיד ימצא לנכון לדבר על אהבת ישראל , אחדות וכו... (כאילו אחדות = דעה אחת , ואהבת ישראל = לחשוב כמוני) , ואצל הלא משיחיסט מעדיפים לראות את הדברים לאמיתתם ...
אולי הגיע הזמן שהמשיחיסט יתחילו להתבונן ולחזור לדרך האמת (גם בהגדרת אחדות ואהבת ישראל) והלא משיחיסט שדווקא אצלו הכל אמור להיות הכי ברור , בלי פלפולים ,לפתח אהבת ישראל ולא רק ליהודי שיש בו צורך להניח לו תפילין .
נכון שזה קשה שכל פעם שיהודי רואה איש חב"ד הוא מתחיל את השיחה על הנושא הזה : מה היה בג' תמוז ? אבל השאלה לא אמורה להרגיז אותנו במידה והכל ברור .
י"א בתמוז תשס"ח
74. מעשה בגני חב"ד צפת
ילדי חזר הביתה עם תמונת הרבי מעוטרת בכיתוב " ג' תמוז - יום הקדוש - חג ההתקשרות" ומה יעשה הילד בגן הילדים?

ומעשה בחברי שסיפר לי שילדו חזר מה"חיידר" ושם סיפרו לו שבג' תמוז "הרבי נעלם" כן, "נעלם"....

וד"ל...
י"א בתמוז תשס"ח
75. ל-38 מ-35 האם חסיד חב"ד חייב להאמין שהרבי משיח?
לדאבוני, הזדרזת להשיב מבלי לשים לב לפרטי תגובתי. כדאי לקרוא היטב ולשים לב לפרטים לפני שמגיבים.

לא כתבתי בשום מקום שמי שאינו מאמין שהרבי משיח אינו יכול להיות חסיד חב"ד. אך (למרות שלא כתבתי זאת בפירוש, השתמע מדברי) שמי שאינו מאמין שיש להם משיח לישראל, בשר ודם בגוף גשמי, שיכול לגאול אותנו בגאולה האמיתית והשלימה בכל רגע, הרי שעליו עלינו לשאול אם אמנם ראוי להקרא בשם חסיד חב"ד. (ואינני מחליט לשלול זאת בודאות, אך אני מעז לשאול את השאלה).
י"א בתמוז תשס"ח
76. כחסיד חב"ד מבולבל אחרי מה שקרה בג' תמוז יש לי כמה שאלות לכותב המאמר:
ראשית כל הנני רוצה להדגיש כי אינני מביא כאן דעה לכאן או לכאן אבל בשביל ההבהרת הדברים נגיד שכמו שאתה טוען הרבי ........ (תבחרו התוארים שאתם חפצים) בג' תמוז נפטר (בלי טשטוש לא הסתלק ולא יותר מבחיוי וכו').
למה חסידי חב"ד לא בוחרים אפילו "מנהיג טכני" שינהיג את צאנו עד ביאת גו"צ ?
גם אלו שכמו שאתה דורש קוראים ליום הזה היללולא מסבירים את זה בצורה יפה של עליית נשמה לממדים רוחניים ולא ממש מיתה.
וכדי לחדד עוד יותר אחזור על שאלה שנשאלה ע"י אחד מרבני חב"ד לאחר ג' תמוז נ"ד אני מצטט: "אם הרבנית חייתה כיום בנינו האם ע"פ הלכה הייתה מותרת להינשא שוב?"
הנוקודה והבעיה היא איננה איך יקראו ליום הזה היללולא התחלתה דגאולה או שמש בגבעון דום, הבעיה היא הרבה יותר עמוקה ואין לא לך ולא לי התשובה עליה:
במשך ארבעים שנה שבוע אחרי שבוע מאמר אחרי מאמר, שיחה אחרי שיחה - הרבי בעצמו הדגיש לנו - אני הוא, צפיה של 2000 שנות גלות מתגשמת, משיח נמצא כאן איתנו - כשהרבי אמר את זה בזמנו אם יד על הלב חשבת שמדובר בציפיה? חשבת שהוא באמת מתכוון לרבי הקודם? לא ולא ואם אתה עונה כן תסלח אבל אתה שקרן וטו לא.

ובמקום "פטאום יבא האדון אל היכלו" קיבלנו ג' תמוז !!!!

אין לאף אחד הסבר גם לא לצעוקים "הוא חי וקיים" וגם לא לצעוקים "יום הילולא".

גם אם הרב זימרוני יכתוב הילולה על ג' תמוז או שאתה תתחיל להסתובב ברחובות העיר אם דגל צהוב זה לא ישנה את המצב - יש דבר אחד שכן אמר הרבי עליו שזה יביא את הגואל זה אך ורק אהבת ישראל ולכן כל עוד שלא נפנים שגם מי שאומר זי"ע או כל מי שאומר שליט"א הוא באותו מידה חסיד ובן של הרבי הדרך לצערי עוד ארוכה !
י"א בתמוז תשס"ח
77. אז נקרא לזה יום הילולא
עכשיו על מה תכתוב?
י"א בתמוז תשס"ח
78. כל איש מתוקן שזה היה מפריע לו
היה שולח מכתב למערכת תורתך שעשועיי או כל עיתון שזה לא יהיה.

מה יש לכתוב על זה מאמר שלם בשטורעם? אנחנו חושבים כמוך, אתה משכנע את המשוכנעים.
י"א בתמוז תשס"ח
79. עם כל הכבוד לכותב הנכבד
הפעם אני לא רואה באמת הבדל קריטי כל כך בניסוח. ואם הם מצאו את "היום הקדוש" כפשרה? שייערב להם.

אין בכך שום פסול.
י"א בתמוז תשס"ח
80. מילים כדורבנות!
י"א בתמוז תשס"ח
81. שוואך, שוואך...
סלח לי זושא, זה נראה שחיפשת בנרות (נשמה) על מה לכתוב.
י"א בתמוז תשס"ח
82. ניצחתי בהתערבות!
זושא, אמרתי לך שיהיו לך הפעם יותר מ70 תגובות!

ניצחתי!

ידידך,
צ'אלנג'
י"א בתמוז תשס"ח
83. מגיב 82, זה לא פיר
עזרת להביא את זה ל-82. ניצחת?
י"א בתמוז תשס"ח
84. לכותב הנכבד
חשוב לי להקדים שבגלל שאני מכיר אותך אני ישתדל לכתוב בצורה עדינה יותר.

כשקרה מה שקרה, כולם היו המומים וכואבים, לא היה חסיד אחד שידע איך לאכול את זה. הבלבול אחז את כולם מזקני החסידים ועד המקורבים, כ ו ל ם איבדו את האבא הגדול שלהם.

עברו חודשים חלפו שנים ולרבים מאיתנו קשה להשלים עם המציאות, אנחנו לא יכולים בלי הרבי, אנחנו כלום בלעדיו וחיינו אינם שווים אם הוא איננו איתנו. חלקנו בחרנו בדרך כזו והאחרים בדרך שונה, רק שלכולם מוטיב אחד: כולם אומרים ומדגישים (שוב כל אחד בדרך שלו) שהרבי איתנו, ואנחנו מרגישים אותו יותר מתמיד, זאת בשל מהפכת השליחות, ושאר הדברים שהרבי השריש בנו כחסידיו, אותם דבריו שמממשיכים לבעבע לגדול ולהתפתח כדרכו ורצונו של הרבי.

ואז אתה מגיע ורוצה להכאיב לנו....
.
אז לתשומת ליבך. אנחנו לא 'דפוקים' אנחנו מבינים עניין בדיוק כמוך, ואנחנו יודעים ובטוחים מה שקרה. אבל לנו בתור חסידים ובנים של הרבי רוצים כך: מעדיפים לדחוק, מעדיפים להמשיך הלאה ולקוות שהמסע הלא מובן הזה יגיע לקיצו. כי הבטיחו לנו שאנחנו בדור הגאולה ואנחנו עדיין מאמינים ומקווים לגאולה האמיתית והשלימה ומלכינו משיחנו בראשנו.
י"א בתמוז תשס"ח
85. נוסח של הרבי
הנוסח יום הגדול והקדוש מקורו במכתב של הרבי מיום ראש חודש שבט ה'תשי"א בקשר ליוד שבט ואני בטוח שהכותב יודע מזה ואפילו יכול לציין את המקור
י"א בתמוז תשס"ח
86. חברה אין אבל אין על תגובה 36, ו51. מזדהה עם כל מילה שלהם.
ולך מר וולף ה' מוכשר'- האם אתה שם את כולם לבורים גמורים? האם אתה מבין גדול יותר מחסידים , עובדים , שלוחים , אחרים? האם אין כולם מבינים שזה הסתלקות והילולא? כולם מבינים!!! (אין אני מתייחס כלל למטורפים).
אבל מה, אחרי הכל אנחנו מבינים ברבי, בדיוק כמו שאתה ואנחנו מבינים בחומוס ושוארמה. ואם כן ההתייחסות לג' תמוז , זה כלל וכלל לא לפי מה שאנחנו נחליט, נקבע, או נפרסם ב'שטורעם'. חוץ מזה שאצל חסידים לא קובעים כלום לבד. הכל הולך לפי מה שרואים אצל הרבי. ובגלל שהמצב הנוכחי לא ראינו ואין אנו כלל יודעים איך להתייחס, שלא לדבר על כל ההבטחות של הרבי שאנו הוא הדור, והנדר על דעת רבים, וכו' וכו' וכו', ושאצל חסידים דבר אחד מדבריך לא ישוב ריקם , ושאין לנו אלא דברי הרבי, ואין אנו קובעים על דעת בויך סברות, אז ברור שא'- בטח שג' תמוז הוא כן יום יום של בלבול, טשטוש, חירפון , חורבן , מוזרות בהתגלמותה, יום חשבון הנפש, יום תקווה, יום ציפייה, יום מיחד, יום קדוש, ולא סתם יום הילולא גרידא.
ב' - והוא העיקר, לילדים צריך כמה שיותר להסביר שהרבי זה דבר שקשור גם אליהם. אז נכון שנוצר בלבול מסויים בהעברת הדברים. אבל מה ? זה המצב שמבולבל!!! ובדיוק את המצב המבולבל הזה, בתוספת התקשרות והרגשה שהרבי איתנו , בצירוף שיחותיו של הרבי מתש''י, על זה שהרבי נמצא, עם כל הביטויים הנפלאים שזה בגשמיות וכו' וכו' (ויחד עם זה כתב זי''ע)
זה מה שצריך להחדיר אצל ילדים!
לסיכום- הגלות היא שמבולבלת ומטושטשת, ואת הילדים נסדר ונבנה , רק על ידי החדרת תוספת בהתקשרות , לפי דרכי החסידים- לראות דברים באור של אמונה. ולתורתך שעשועי כל הכבוד.
גולשים , האם טעיתי.
י"ב בתמוז תשס"ח
87. למגיב 86
לא טעית.
י"ב בתמוז תשס"ח
88. אחדות
כולנו בני איש אחד נחנו,ומר וולף היקר הגיע הזמן שתתחיל להבין שלא כולם חושבים בדיוק כמוך,וגם הם מסתמכים על שיחות של הרבי.אז אולי נתחיל קצת להתעלות ,וננסה כולנו להבין ולכבד אחד את השני. מאחד שגם היה בשבת באוהל, וגם קיבל עליה.
י"ב בתמוז תשס"ח
89. בני ברק
בישיבת חב"ד בבני ברק "לא רצו להיכנס למחלוקת" בכל הקשור לענייני ג' תמוז,
ולכן הנהלת הישיבה שלחה את התלמידים ל"שבת חופשה" מערב שבת חוקת, עד מוצאי ג' תמוז.
י"ב בתמוז תשס"ח
90. למגיב 85 - עיקר חסר מן הספר
אתה לא קולט את הנקודה!
אכן פשוט וברור שזהו "יום הקדוש",
אך זה "יום הקדוש" בגלל שזה "יום ההילולא",
ופשוט הוא.
י"ב בתמוז תשס"ח
91. שטורעם המקורי חוזר?
אני מתגעגע לאתר שטורעם המקורי, שהביא מאמרי דעה טובים ובכלל מאמרים מטובי סופרי חב"ד (מונדשיין ועוד). ממש שמחתי שסוף סוף מגיע אתר חבד"י על רמה, עם שכל. כיום זה בעייה שאתם מנסים להתחקות למה שהייה עד עתה. אייטמים טיפשיים מאיזה שטות שכך וכך קרה בכפר או פריצה באיזה רכב וכו'.
וכעת לענינינו:
המאמר שהעלתם כעת מביא את מה שכלל חסידי חב"ד חושבים.
ויה"ר שירד ממחשבה למעשה.

שליח מארה"ב. בחופשה בישראל.
י"ב בתמוז תשס"ח
92. יום ההילולא
הבחיי על יעקב אבינו לא מת בויחי מסביר שלכל צדיק יש גוף גס (שהוא נקבר) וגוף דק (שממשיך לחיות) ולפי זה אפשר לעשות שלום בין שני מחנות החסידים
י"ב בתמוז תשס"ח
93. בלבולים נוראים של עיקבתא דמשיחא
האמת ברורה ולא צריך פלפולים.
הרבי הסתלק. עפ"י תורה. עפ"י שולחן ערוך.
עפ"י חסידות. אין דרך אחרת. אין אמת אחרת.
הכל רצון ה'. ה' הוא הבעל בית של העולם.
יש לנו את הרבי יתיר מבחיוהי וזה מורגש וברור.
יש לנו את המתיקות הכי נפלאה של עבודת ה' על פי חסידות.
יש לנו גאולה תיכף ומיד ממש. אין לנו כרגע את הרבי בגוף גשמי.
ה' ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין לפני ואחרי ג תמוז.
זוהי שמחתנו זהו מושא ההתבוננות שלנו. זה מה שהרבי רוצה
מאיתנו.אין מה להתבלבל. יש גדולי החסידים שאומרים אמת ברורה.
הרב יואל כהן אמר בצורה חד משמעית מה מקומם של ההשקפות של המשיחיסטים - אין להם שום
מקום. הרב יואל כהן הוא לא אישיות נפרדת אלא החוזר של הרבי
אין אחד כמוהו שבטל לתורת הרבי. הרב גופין ומשפיעים בעלי נקודת האמת
אומרים אותו דבר. כל היתר זה קליפה ואגו וצביעות ופוליטיקה ובלבול שבא מתוך
חוסר עמוד שדרה בעבודת ה' וחוסר עבודת התפילה. מבלבלים מושגים כמו אהבת ישראל ואחדות עם הצורך לומר את האמת ולעשות רצון ה'.
לא להבהל , לומר את האמת. ללכת עם ההגיון ועם המצפון.
ותיכף יבוא משיח.
י"ג בתמוז תשס"ח
94. למגיב מס' 93. לא להבהל , לומר את האמת. ללכת עם ההגיון ועם המצפון. בלבולי עקבתא דמשיחא
אנא הבהר את הבלבולים הבאים הנובעים מדבריך:

הרבי הסתלק. עפ"י תורה. עפ"י שולחן ערוך. - מהו המושג ההלכתי של הסתלקות. עד עתה לא מצאתי כזה. יש פטירה, מוות וכו' אך לא מצאתי הסתלקות.

עפ"י חסידות. אין דרך אחרת. אין אמת אחרת. - לא הבנתי כוונתך כאן.

הכל רצון ה'. ה' הוא הבעל בית של העולם. - לית מאן דפליג (עכ"פ לא אני, אינני בטוח לגבי כותב המאמר המקורי ;-))

יש לנו את הרבי יתיר מבחיוהי וזה מורגש וברור. - הסבר. אם אמנם יש מעלה (יתיר מבחיוהי) אולי חבל שג' תמוז תשנ"ד התעכב עד אז? מהי המעלה המורגשת וברורה?

יש לנו את המתיקות הכי נפלאה של עבודת ה' על פי חסידות. - מסכים. אך מה עניינו לכאן?

יש לנו גאולה תיכף ומיד ממש. - כיצד? האם יש להם משיח לישראל, או אין להם משיח לישראל? אם יש להם משיח, מיהו?

ה' ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין לפני ואחרי ג תמוז. - כנ"ל. בזה ודאי שלית מאן דפליג (אולי חוץ מאלו הסוברים שהצמצום כפשוטו).


לא אצטט מדבריך, אך אנא הסבר מהו קנה המידה למדוד את ההתבטלות לתורת הרבי (האם צריכים להיות בטלים לתורתו או לרבי בעצמו?)?

מה תאמר על משפיעים אחרים שאולי חושבים אחרת ממך (או עכ"פ מכריזים בגלוי באופן אחר).

חוסר עמוד שדרה בעבודת ה' וחוסר עבודת התפילה. - בעי' רצינית בחב"ד הנובעת בחלקה מהסיבה שהמשפיעים לא עושים את עבודתם, או שאינם בנמצא כלל בחב"ד.


מבלבלים מושגים כמו אהבת ישראל ואחדות עם הצורך לומר את האמת ולעשות רצון ה'. - לא הבנתי איפה הסתירה או הבלבול בין אהבת ישראל ואחדות לאמירת האמת ועשיית רצון ה'. אדרבא, האמת ועשיית רצון ה' דורשת אהבת ישראל ואחדות.

לא להבהל , לומר את האמת. - אנא אמור את האמת במלים ברורות בתשובות לשאלותי.

ללכת עם ההגיון ועם המצפון. - ומה עושים אם יש סתירה בין ההגיון למצפון? ועאכו"כ אם יש סתירה בין התורה לבין ההגיון?

ותיכף יבוא משיח. - כנ"ל. מיהו?

אני מבין לרגשותיך. אך לפני שכותבים, צריך להשקיע טיפ-טיפה של מחשבה.
י"ג בתמוז תשס"ח
95. 93 משיב ל94
אשיב לך אחת לאחת.
1) על פי תורה כשנשמתו של אדם עוזבת את גופו - ויש לך מדדים פיסיולוגיים ברורים מבריאת העולם, האדם נחשב לנפטר או מת או הסתלק ויש הלכות ברורות כיצד נוהגים - לוויה, שבעה, קדיש, יארצייט. ואם הוא צדיק - השתטחות על קברו וכו יש דיני ירושה. יש ענייני עגונה. למשל אם הרבנית הייתה עדיין בחיים האם המשיחיסטים היו דנים אותה כעגונה?
זו כוונתי שעל פי תורה ושולחן ערוך הרבי אינו מן החיים בגוף גשמי, ואין כאן בכלל מקום לדיון. וממילא מחויבים בכל מנהגי הסתלקות והילולא כפי שהורה לנו הרבי שמנהגים תורה הם.
על פי חסידות - חסיד הוא אדם פנימי הבטל לרצון הבורא וממילא היפך האמת והכחשת המציאות מעבר לעובדה שהם בניגוד לתורה כנ"ל הם ודאי היפך ענינו של חסיד שחותר לאמת הפנימית ביותר.ממילא התכוונתי לשלול אפשרות שחסיד שאוחז מעצמו מקושר לרבו יחשוב שכחלק מההתקשרות מותר לשלול את הסתלקותו של רבו. לסיכום השלב הזה - אין דרך אחרת -אין כאן אפשרויות פרשנות -אין כאן אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אין כאן אפשרות לבחור אם הרבי נמצא בגוף גשמי או לא - יש כאן מציאות שבה הרבי עזב את גופו הגשמי ויש לכך משמעות הלכתית וחסידית כנ"ל.
2)הכל רצון ה' - התכוונתי שבכך שהחסידים מכחישים הסתלקותו של הרבי
הם אומרים כביכול לה' שהם לא באו לעולם הזה כדי לעשות רצונו יתברך אלא באו כדי לקבל נחת מהרבי ואם ה' לוקח את נשמת הרבי מגופו הגשמי ואין יותר חלוקת דולרים ויחידות אותו חסיד אינו מוכן לעבוד את ה' מעתה והלאה כי אין יותר את הרבי שישרת אותו ויעשה לו נחת ולכן בתגובה החסיד מכחיש הסתלקותו של הרבי. הוא לא משלים עם רצון ה' הוא לא משלים שמעתה נגזר עליו לעבוד את הבורא במצב מאד מאד קשה שאין את הרבי בגוף גשמי.
3)לגבי יתיר מבחיוהי - זה ודאי לא תחליף לרבי בגוף גשמי. אבל יש לכך בחינות מסויימות של מעלה אפילו יותר מקודם. ואין כאן המקום להאריך -תלמד תניא. לגבי שאלתך - ודאי שעדיף את המצב שלפני ג תמוז כי למרות היתרונות של יתיר מבחיוהי יש הרבה יותר יתרונות בחיוהי בגוף גשמי.
כוונתי הייתה לומר שגם לאנשי אמת שמכירים בהסתלקות הרבי יש תחושה של נוכחות והשפעת הרבי גם היום - ולא רק להוזי הזיות שפותחים שורה ב 770.
4)לגבי המתיקות של תורת החסידות - ציינתי זאת כחלק מהאמירה שחסיד אמיתי שלפני ג תמוז היה מכוון לתכלית האמיתית שהיא לעשות לה' דירה בתחתונים ימשיך אחרי ג תמוז ללחתור לדעת אלוקות ולהפיץ דעת אלוקות ובתהליך הזה אין מתיקות כמו תורת החסידות. ואילו חסיד שקודם לג תמוז ציפה שהרבי יעשה לו נחת או יגדיל את ישותו ממילא לאחר ג תמוז לא יגלה עניין בלעשות לה' דירה וממילא המתיקות של תורת החסידות לא תעודד אותו להמשיך הלאה.
5) לגבי קושייתך בעניין גאולה ומשיח : אם הרבי אומר שיש גאולה תיכף ומיד ממש אז יש גאולה תיכף ומיד ממש. וכמובן שיש להם משיח לישראל. מי הוא?
הרבי אמר שאין חיוב לעסוק בזהותו של משיח אבל יש חיוב לאהבת ישראל ולהמנע ממחלוקות. ראה בכתב קדשו של הרבי שמצוי אצל העיתונאי שאול שיף.
6) לגבי שכתבתי שה' ממלא וסובב וכו -כוונתי שיש כאלה שכבר לא מתענייניםכל כך בכך אלא עיקר עניינם איפה לתלות את הסיכה עם הדגל הצהוב.
7)הקנה מידה למדוד התבטלות לתורת הרבי -מי שמחפש את האמת באמת
ובא ממקום בריא נפשית ורוחנית והשכל שלו שליט על הלב רואה בבירור מי הם המשפיעים שבטלים לאמת ולרבי ומי הם אלה שהכאב והרגש הכריעו את שיקול דעתם.ובכל אופן כפי שכתבתי בתחילה אם משפיע נמנה עם מכחישי ההסתלקות הוא פועל נגד התורה ומוכח בעליל שאין לשמוע בעצתו.
8) מה שכתבתי על בלבול המושג של אהבת ישראל - התכוונתי שהמשיחיסטים או בני משפחותיהם מנסים להלך עלינו אימים שאם נעיז לומר את האמת כפי שעשה הרב יואל כהן אנחנו עוברים על מצוות עשה של אהבת ישראל. וכמובן שזה מניפולציה לא הוגנת. אהבת ישראל אינה שוללת את האפשרות להוכיח ואפילו בתקיפות את מי שפועל נגד התורה ונגד הוראותיו של הרבי.
9) כמדומני שאני מדבר ברור וניכר שלא שלפתי את תשובתי הקודמת מהשרוול אלא כתבתי דברים שחשבתי עליהם לא מעט.
10) אם השכל שליט על הלב ומחוברים לה' יתברך ומביניםמה זה חסידות ומה זה רבי ומה תכלית הבריאה אז אין שום סתירה בין המצפון והתורה וההגיון - שלושתם מחייבים לעשות רצון ה' ולא להכחיש את המציאות.
11)אתה שואל שוב מי הוא המשיח ואני משיב שוב שהרבי כתב שאין חיוב לעסוק בכך. ואם אתה חותר להוכיח לי שאני לא מאמין שהרבי הוא המשיח אז אענה לך שמשיח לא חייב להיות מאלה שנמצאים היום בגוף גשמי. ואם אתה מוצא סתירה בין הבנתך בשיחותיו של הרבי לבין המציאות אני ממליץ לך לשנות את ההבנה שלך ולא את המציאות. כך נהגו רבים וטובים מתלמידיי חכמים לאורך כל הדורות. אז למה לך לנהוג אחרת?
לסיכום - אני חוזר ואומר הדברים פשוטים האמת ברורה לא צריך ללמוד בישיבה או להיות משכיל בשביל להבין את כל הנ"ל . אלא שבעיקבתא דמשיחא צצות על פני השטח קליפות אבסורדיות ואפילו האמת הפשוטה
כבר לא כל כך פשוטה.

בשורות טובות.
י"ד בתמוז תשס"ח
96. הרב וולף
אתה מנוי לתורתך שעשועי?
ואולי גם לבית משיח?
י"ד בתמוז תשס"ח