ב"ה יום שני, כ"א סיון תשע"ט | 24.06.19
אולי הגיע הזמן לשינוי?

הגיע הזמן שראשי הישיבות יחליטו על תוכנית לימודים חדשה לישיבות. לא רק למצויינים ובעלי 'קבלת עול' (הרב אליהו וילהלם - עלה במחשבה)
אליהו וילהלם
בימים אלו התחילו סדרי הלימוד של זמן החורף, בישיבות בחב"ד ובכלל, אולי זהו הזמן להעלות לדיון את נושא "סדר הלימודים" בישיבות. אני מוכרח להקדים ולציין שאין בדברים אלה משום ביקורת גרידא על הישיבות הקדושות ותלמידי התמימים, שכידוע גודל היוקר שלהם וכו', ואין כאן המקום להאריך בדבר הפשוט והידוע לכל.

אני מוצא לנכון להבהיר בתחילת דבריי שלמרות שכיהנתי כארבע שנים כ'משגיח' בישיבת "תומכי תמימים בית הר"מ" בקרית מלאכי, ולמרות שבשנים האחרונות ניהלתי הקמת והפעלת מוסדות חינוך רבים במסגרת "אור אבנר" ובהם בין השאר: ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל, אני כותב את השורות דלהלן לא כ"מומחה" בנושא, אלא כחניך ישיבות תומכי תמימים שונים בשנות נעוריי, כאב לילדים המתחנכים בישיבות, חבר להורים רבים וכן כידיד לראשי ישיבה ורמי"ם שונים במוסדות חב"ד, עמם שוחחתי ארוכות בנושא.

קיימת הנחת יסוד המופיעה בהרבה ממכתבי ושיחות הרבי, שהלימוד ב"תומכי תמימים" הוא לא בכדי להתארגן לפרנסה טובה בעתיד, יתרה מכך, עיקר השהיה במסגרת הישיבה היא בכדי להקנות לתלמידים יראת שמים חסידית.

אכן החינוך בישיבת "תומכי תמימים" הוכיח את עצמו לאורך כל שנות קיום הישיבה והבחורים המתחנכים ב"תומכי תמימים" המשלבת לימוד נגלה וחסידות בעיון ובבקיאות, הם אכן בעלי יראת שמים חסידית אמיתית, פעולות בוגרי הישיבות, יצרו מהפכה אדירה בכל העולם כולו וקירבו מאות אלפי יהודים ליהדות ולחסידות.

אבל במאמר זה אני רוצה להעיר נקודה בסיסית הנוגעת לתוכן "סדרי הלימוד בישיבות".

נראה לי שהתלמידים ואולי גם חלק מהרמי"ם וכו' לקחו בטעות את העניין כפשוטו וכדבר המובן מאליו, שניתן לאפשר לתלמידים רבים בישיבה, להתבטל ולא ללמוד ברצינות ובעיקר לשהות במסגרת הישיבה.

כיום התמימים יושבים בישיבה, כאשר אחוז גבוה מאוד מהם (- להערכתי יותר מ60%), מעבירים את הזמן ללא מוטיבציה ללמוד וללא לימוד בפועל.

רוב תלמידי הישיבות יושבים בסדרים וחלק גדול אפי' מקפיד על "שמירת הסדרים" אבל נושאי הלימוד בגפ"ת פשוט לא מעניין אותם.

ישנם כאלו הטוענים שכיום אין ל"תמימים" "קבלת עול" ואני חושב שיש לכל בחור ממוצע בחב"ד כיום, קבלת עול אדירה, תארו לעצמכם: בחור צעיר בשנות נעוריו, מלא מרץ, ובלי להבין מדוע, יושב מתוך קבלת עול אדירה, יום אחר יום, סדר אחר סדר, מול החברותא שלו, מפטפט על דא ועל הא ואולי גם עושה טובה ולומד קצת, למרות שהנושא לא מעניין אותו ולמרות שהוא אינו יודע בכלל מה יועיל לו זה שהוא יידע עוד כמה דפי גמרא.

אז יש לכם קבלת עול גדולה מזו?

רק בכדי להמחיש את המצב, אני מוצא לנכון לומר שאצלנו בחב"ד אולי הנושא חמור יותר מאשר בישיבות אחרות, זאת בגלל שיכול להיווצר מצב שבחור יתבטל כל שנות לימודיו בישיבה, בשעות ה"סדרים" הוא יעביר את הזמן ואפי' בהתוועדויות הוא לא ישתתף יותר מדיי, אבל אם יש לו אופי של "אמרגן" או שהוא בכלל בעל מרץ ובאמת גם בלי זה, הוא יוכל לאחר נישואיו לצאת ל"שליחות" ולתפוס מקום מכובד ב"מזרח" של חסידי חב"ד.

סיפר לי פעם קרוב משפחה שלמד באחת הישיבות הליטאיות המפורסמות, ש"המשגיח רוחני" של הישיבה שלהם אסר על התלמידים לנגן "זמירות" בסעודות שבת, הוא נימק את האיסור בכך, שלא יווצר מצב שבחור בעל חוש נגינה יקבל "מעמד" בישיבה גם אם אינו לומד.

אז אצלנו הרי ישנם תפקידים רבים שהתלמידים יכולים לקחת על עצמם ולקבל מעמד: אחראי על "את"ה" ואחראי על ה"מבצעים", משתתף ב"מבצעים", אחראי על "הערות התמימים", מארגן "קייטנה", מדריך או אפי' מרכז בקייטנה, "משיחיסט", "אוהליסט" ועוד.

כל הדברים האלה הם טובים וחשובים, אבל בשורה תחתונה, הסיבה העיקרית שבחור מגיע לישיבה היא פשוט "ללמוד" והמצב הוא שגם תלמידים שאין להם במה להתבטא, לא משוכנעים שיש להם סיבה אמיתית ללמוד.

אינני בא ח"ו לרטון ולומר שהמצב לא טוב ולהכות "על חטא" על החזה של השני!

מה שאני בא לומר הוא שאולי הגיע הזמן שראשי הישיבה יתכנסו וידונו מה עושים עם תוכנית הלימודים של הישיבה שתתאים לרוב תלמידי הישיבה ולא רק לאחוז קטן של התלמידים המצטיינים, או התלמידים שהם בעלי קבלת עול טבעית.

אינני בא להמליץ לראשי הישיבות מה צריכה להיות החלטתם, אבל מדוע שלא יעמידו מחדש לדיון איזה מסכתות צריכים ללמוד בישיבה כאשר מול עיניי ראשי הישיבה תהיה חשיבה שהמסכתות יהיו כאלו שיוסיפו להתענינותם של התלמידים, מדוע במסגרות אחרות ישנם ישיבות שלומדים בהם רק ל"גירסה" (חסידות גור), או רק מסכתות הקשורות לנושאים "אליבא דהלכתא" ('כסא רחמים' ועוד) וכד' ואצלנו אנו מקובעים עם המסכתות שהחליטו עליהם כבר לפני עשרות רבות של שנים, למרות שאופי התלמידים השתנה בבירור.

שוב, אינני בא להמליץ לראשי הישיבה מה לעשות, אין זה תפקידי ובוודאי שהם מכירים וחיים את הנושא יותר ממני, אבל אני רוצה לתת דוגמא קטנה:

המצב כיום בישיבות בארה"ק הוא כפי שתואר למעלה, גם כשהתלמידים נוסעים לקבוצה, אינני בטוח שהמצב שונה, והנה ראו זה פלא לרובם המוחלט של התמימים יש "סמיכה להוראה", כל בחור יודע שהוא מתיישב לכמה חודשים לומד בשטחיות את החומר ומקבל סמיכה (להערכתי כמעט ואף אחד עוד לא נכשל בבחינות האלו...).

בנוגע לעניינינו, אם אנחנו רואים שהבחורים רוצים לקבל סמיכה להוראה, מדוע שלא ינצלו זאת וכבר משיעור ג' ישיבה גדולה ילמדו בקביעות מסכת חולין, בקבוצה ילמדו 'טור' ו'בית יוסף' ושנה לאחר מכן את ה'מחבר' ונושאי כליו, לכל המסגרת הזו יהיו מבחנים תקופתיים ומי שלא יעבור ויקבל ציון מתחת לסף מסוים לא יוכל לקבל סמיכה להוראה?!

הרי תמיד חב"ד הובילה והקדימה את כל הציבור בניצול האמצעים הכי חזקים בכדי להביא לקירוב יהודים לתורה ולחסידות, אז מדוע כשמדובר בילדים שלנו אנחנו עדיין תקועים עם סדר הלימוד שנקבע עוד בשנות התייסדות "תומכי תמימים.

בזמן שידוע בבירור שהמצב הכללי השתנה מאז ונושאי ההתעניינות של הבחורים ופיתויי הנפש הבהמית הקיימים כיום הם, באין ערוך שונים ממה שהיה אז?

כשכ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א היה פעם ביחידות אצל הרבי והרבי שאל אותו מדוע לא לומדים "חסידות" בישיבתו, ענה לו האדמו"ר מבעלזא "מנהג אבותינו בידינו" אמר לו הרבי, שהאופי של התלמידים השתנה ואי אפשר יותר להיתלות על מנהג אבותינו.

אם מדברים על חסידות ניתן גם בזה להרחיב, אבל אני שואל רק שאלה אחת פשוטה: הרי ספר היסוד שלנו הוא ה"תניא", באיזה ישיבה מכל ישיבות חב"ד ישנה תוכנית לימודים ברורה שתלמיד יידע שלאחר סיום מס' שנות לימוד הוא יודע את כל התניא?

לסיכום: אני חושב שאני משמש פה לרבים, העליתי את הנושא רק בכדי ליצור אוירה שאולי תוביל לדיון כלשהו בעניין, ובאחת הישיבות לפחות ירימו את הכפפה.

אני מוצא שוב לנכון לציין את העובדה שלאחר כל מה שכתבתי, איני בא לקטרג על הישיבות ועם כל הבעיות שמניתי, בסופו של דבר אין תחליף ל"תומכי תמימים" והמכלול החינוכי במסגרת "תומכי תמימים", מחפה על כל פרטי הבעיות, אין ספק שהורי התלמידים רווים נחת רוח חסידי מילדיהם המתחנכים בישיבות.

י' בחשוון תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
34
1. כמעט כל מילה - זהב
הלוואי הלוואי.
שיקום סוף סוף משפיע או ראש ישיבה אחד שיקח את עבודותו ברצינות, ויעשו סוף סוף, תוכנית לימודים. אח"כ יהיה זמן לטפל בבעיות האחרות שבע"ה יקטנו בעקבות כך.
י' בחשוון תשס"ו
2. כל מילה יהלום...
יישר כח הרב וילהלם ויישר כח לאתר שמעלה נושאים כאלו לדיון.

עלו והצליחו!
י' בחשוון תשס"ו
3. תו"ת

תומכי תמימים תשאר באותה מתכונת כפי שהיא נתייסדה וכפי שהרבי קבע.

התורה הזאת לא תהיה מוחלפת.
י' בחשוון תשס"ו
4. אני מציע לאמץ את שיטת כולל צמח צדק
בהמשך לדבריו של הרב וילהלם אני מציע שבישיבות גדולות יאמצו את שיטת הלימוד של כולל צ"צ ללמוד כל שנה נושא הכולל כגון הלכות פסח בנושאים מסויימים ביטול חמץ, בדיקת חמץ, וכו' כולל גמ' פסחים, טור, שולחן ערוך אדמור הזקן כולל קונטרס אחרון, שיטת לימוד מענינת ומרתקת הרבה יותר מלימוד רגיל מה עוד שתורמת בנושא הלכה למעשה.
י' בחשוון תשס"ו
5. כל מילה פנינה
הרב וילהלם צודק באלף אחוז בדבריו.
המצב בישיבות כיום שיותר משבעים אחוז מהבחורים לא לומדים כמעט כלום ואין כל תוכן בישיבה בישיבה.
צריך לשנות דחוף את הסיסטם.
י' בחשוון תשס"ו
6. אורך השיעורים
אחד הדברים המופרכים לגמרי הוא אורך השיעורים. בפרט בישיבה קטנה. שיעורי העיונא נמשכים כשעתיים. אפילו אדם מבוגר אינו מסוגל לשמוע הרצאה עיונית הדורשת ריכוז רב כ"כ הרבה זמן. ק"ו ילד צעיר, ומה יעשה הנער ולא יחטא?
י' בחשוון תשס"ו
7. ניתוח נכון, מסקנה שגויה.
נכון, הרבי מה"מ אמר שהאופי השתנה, אבל במקום לחזור אחורה ושוב להכריח אות הבחורים ללמוד גמרות, הגיע הזמן שהירושלמים יבינו שזנ זמן הגאולה. עכשיו לא הזמן ללמוד. עכשיו הזמן לעשות. ראשי הישיבות צריכים לשבת ולהחליט שכל יום שולחים את הבחורים למבצעים! שליחות היא צו השעה. רק זה יזרז את התגלותו של מלך המשיח שליט"א ולא עוד כל מיני דפי גמרא שלא מענינים את אף אחד.
י"א בחשוון תשס"ו
8. עלה במחשבתי
אולי כדאי שהישיבות שבארה"ק יתחיל להבין שבחורים צריכים להוציא את המרץ.
לא לשבור דברים וכו' אולי כדור שלא יהי' טרפות. ולשחק בכדור זה לא יהי' דבר האסור????
י"א בחשוון תשס"ו
9. הזוהי הבעי'?
אכן צדק הכותב במה שכתב שהמצב צריך שיפור. והצדק עמו שראשי הישיבות צריכים לטכס עצה לזה. אך אני הקטן אשאל לתומי, הנראה שזהו הבעי'?

מדוע בהרבה ישיבות אחרות שלא מחב"ד (ולא ישיבות מחודשים כפי שהזכיר) לומדים רוב היום ככולו? מדוע יש להם 'קאך' בלימוד התורה? מדוע לימוד התורה חשובה אצלם שישנו הערצה וכבוד ללומדי תורה?

אלא שאצלם לימוד התורה הוא עיקר (ולו משום סיבות צדדיות) ואצלנו...

צריכים אנו לצאת לומר ברור אחת ולתמיד: אין 'דברים אחרים' שאפשר לעשות! לא אחראי ולא ממונה, לא ועד ולא מטה, וכל ה'כיבושים' למיניהם. צריכים כיהודים להיות לומדי תורה ומקיימי מצוות, וכחסידים לומדי תורת החסידות ומקיימי מצוות רבינו זי"ע.

צריכים צעירי הצאן לדעת (וגם הרבה מאלו שאינם מהצעירים) שמבצעים מהותה תורה ומצוות. אותה תורה של משה רבינו, אביי ורבא, וכל כלל ישראל מאז מתן תורה. והחידוש אשר הורה לנו רבינו זי"ע אשר אין להסתפק מקיום מצוות אלו בעצמנו, אלא צריכים לדאוג שכל יהודי יקיים אותם.

הנני מקוה שלהרבה מהקוראים יראה הדבר כמגוחך "ואלא מאי?", אך לצערנו צריך הדבר לאמרו.
י"א בחשוון תשס"ו
10. תגובה ל 3
האם בהתייסדות תומכי תמימים נקבע שבחור צריך בקבלת עול להקשיב ל"סברות הבטן" שהר"מ שלו חשב עליהם לילה קודם בלבד,
או שצריך פשוט לדעת ללמוד נגלה וחסידות?

האם הרבי קבע ש"בזמן" שלם יספיקו מס' דפים בודדים בלבד, או שעל תמים מוטלת החובה לדעת "באמת" את המסכת הנלמדת בישיבה?

צודק הרב וילהלם שצריך לחשוב על פתרונות יצירתיים, ויחד עם זה לא לסטות מכוונת מייסדי תומכי תמימים ורצון הרבי!
י"א בחשוון תשס"ו
11. ואללה אמת ויציב כל מילה יהלום
יכול להיות פסיכולג של תומכי תמימים
י"א בחשוון תשס"ו
12. הר' וילהלם תקרא את 7 ותבין את הטעות
בניסוח.

כשאתה כותב בכאב על חוסר העניין בלימוד שמגיע כתוצאה מהשיטה היום, באים הפוחזים מהשליטא והמאמשילו והולכים צעד אחד קטן קדימה - להפסיק ללמוד גמרא. לא מעניין אף אחד. הגאולה פה. עכשיו נשאר רק ללכת למשחקים של מכבי ולצעוק יחי על כל סל. ושאף'חד לא יבלבל ת'מח עם תורה ומצוות (כאילו עדיין אנחנו בגלות).

על שכמותך אמרו "חכמים היזהרו בדבריכם".

יש לציין שלמעט הניסוח והסגנון, עיקרי הדברים נכונים וראויים לעלות על שולחן מקבלי ההחלטות.
י"א בחשוון תשס"ו
13. תגובה ל10
רוב תלמידי הישיבות הוגים בתורה ויש להם הספק גדול. האמירה "סברות בטן" מתאימה לאדם שלא יודע ישיבה מהי. בהחלט על התלמיד לשמוע את הפלפול של הר"מ שלו.
קיימת תופעה של בחורים שאינם מתאימים לקטגוריה הזאת. חלקם התקבצו ביחד בישיבת אור שמחה. שם הם לומדים סמיכה סת"ם ושחיטה. וחלקם עדיין משוטטים בזאל הישיבה אבל זה לא סיבה לשנות את אופן הלימוד בישיבות המתנהלות בצורה נפלאה. פשוט כואב לראות את הדברים הנכתבים שאינם משקפים את המציאות האמיתית. רוב בחורי הישיבות ב"ה יוצאים בסוף השנה עם בקיאות במסכת הנלמדת. להזכירך, ישיבה זה לא מרכז להוראה.
י"א בחשוון תשס"ו
14. נקודה חשובה למחשבה
י"א בחשוון תשס"ו
15. ממש צודק
כאחד שמקבל המון עזרה מבחורים בעבודת השליחות אני חושב שהיה מאוד נכון אם היו מכניסים לסדרי הישיבה יותר לימוד הלכה למעשה וכן לללמד בחורים איך מכינים שיעור בנושאים כלליים ולא רק בגמרא, וכן כמו שכתב הרב וילהלם אפילו לימוד התניא אם היו לומדים אותו בצורה מענינת ודואגים שכל בחור יסיים ויהיה בקי בתניא זה היה נותן המון מרץ לבחורים גם בלימוד הנגלה.
והעיקר באמת שמהדיבור והשיחה בענין החשוב יקום מישהו מההנהלות ויוריד את הדברים למעשה.
י"א בחשוון תשס"ו
16. תגובה ל 13
עם יד על הלב: כמה תלמידים מהשיעור שאתה לומד בו, יודעים את השיעור לאחר שנאמר, כמה מאלה שיודעים את השיעור זוכרים אותו שבוע לאחר מכן.

הרם את עיניך מדף הגמדא שאתה שקוע בו, הבט סביבך ואז תחליט אם רוב תלמידי הישיבה הוגים בתורה.

הגבורה היא לא לומר שהכל טוב, אלא להתמודד עם הבעיות האמיתיות.

לסיום: הבעיה היא לאו דוקא עם הבחורים החלשים, גם לבחורים כשרוניים צריך לתת חיות בלימוד ואולי עוד יותר מאשר לחלשים.
י"א בחשוון תשס"ו
17. achosid@gmail.com
אני משמש כמג"ש בישיבה קטנה, ולעניות דעתי נראה שהפתרון אינו טמון בהחלפת תוכניות וכו', אלא במג"ש עצמם, שבמקום לחשוב כל יום איך להעביר את הזמן, יחשוב ויתעניין שכל בחור יבין מה שנאמר בשיעור, ואם לא יסביר לו עוד הפעם, ואז מובטח שיהי' לבחור חשק ללמוד, כי כל אחד שמבין נהנה, ובלי זה לא יעזור כלום
י"א בחשוון תשס"ו
18. לומדים בכוונה ומתפללים בהתמדה
אין שום תוכנית חינוכית בישיבות שלנו ולדעתי המצב באה"ק עוד גרוע יותר מבחו"ל.
ילדים בגיל 13 נכנסים לישיבה קטנה והופכים להיות תוך יום ל"תמים" שלומד נגלה וחסידות ועושה אתכפיא.
רוב התמימים עד שמגיעים לישיבה גדולה מגיעים למסקנה שהכל בלבלט וגם אלה שמנסים לשאר עם הקלאמקע במקום ללמוד בהתמדה ולהתפלל בכוונה יותר לומדום "בכוונה" מה שאני מתכוון שלמשל יכולים ללמוד זמן שלם גמרא לעיונא על הוצאת שבת אבל אין להם מושג מה זה גמרא או למשל אינם יודעים בבירור מה זה הטור או הבית יוסף. עד שמגיעים לגיל עשרים ואז מסבירים להם כי הרי זה צריך לדעת בשביל לימוד שמחה... בוכה אני בעצמי על רוב שעות לימודיי שהיו בלי שום הכוונה לכן לא נשאר ממנו הרבה וכו,
ורק לדוגמא אני מכיר יותר משליח אחד (פעם חבר לספסל הלימודים) שהיה נמנה עם הבחורים הטובים ובכל זאת אינו יודע למשל מי היה קודם הרמבם או הבית יוסף.
המצב נוראה גם בלי השטויות של המשיחיזים.
י"ב בחשוון תשס"ו
19. תגובה ל16
דבריך סתומים ואינם מובנים. א. רוב התלמידים מקשיבים בשיעור והרבה מהם אף רושמים אותו. [קיימת בעיה אחרת שישנם ר"מים שקשה להבינם, אבל הם חריגים]

ב. "כמה מאלה שיודעים את השיעור זוכרים אותו שבוע לאחר מכן". טענה חלשה. מעולם לא היו ציפיות שתלמידים ידעו את כל השיעורים והפלפולים בעל פה.

ג. רוב הבחורים אכן יושבים ולומדים. מטבע הדברים גם מדברים אבל זה לא עיקר עיסוקם.
למעט בחורים חלשים ושיש להם קוצים.

ד. "לסיום" לכל הדעות צריך להוסיף חיות בלימוד ודרבון ללמוד כמה שיותר נגלה וחסידות. אבל מכאן ועד ל"מצוא" פתרונות לימודיים חדשניים לבחורי עידן הפיתויים חריגה ממסלולה של תומכי תמימים ונודף מזה ריח של 'איש הישר בעיניו יעשה'.

אגב, לרה"ג מנחם בן ציון וילהלם ע"ה כתב הרבי 'ומקרבן לתורה' ולא לקרב את התורה אליהם. ובענייננו, כמובן בדקות דדקות.
י"ב בחשוון תשס"ו
20. ובמי האשם?
הדג מסריח מהראש.
י"ב בחשוון תשס"ו
21. יע
הבעיה היא בעיה!!!
אפילו אם רק אחד היה רע לו בישיבה, זו בעיה!!!

אמנם התיקון חיוני הוא לא במאמרי פופולציה נכונים ואף לא פסיכולוגיים אמיתיים.
התיקון הוא שרוי בשרשי הבעיה....
אלף ,צריך לאהוב נער כבן יחיד
ואז 90 אחוז מהבעיות נפטרים...וכאן אני מגיע ונוגע בקצה שרשי הבעיה.. בקיצור =,
בית האשמה היא בנו שכשהיה לנו משפיעים אמיתיים [אליבא דהרבי]זלזלנו בהם שאנו חכמים יותר מבינים יותר חוצפנים יותר
אז מה יעשה הנער היום ולא יחטא????
יש כאן בכותבי המאמרים שבימים כתיקונם היו מתביישים להראות פרצופם בחוץ והם ניהיו "הוגי דעות" לא אזכיר את שמם מי שיודע יודע.. וגם אצל כל אחד בלב יש "הוגה" קטן כך שהחץ מופנם .
אין ספק ששום שינוי זוויות לא ישנה את הכרוניקה עד שלא יגעו בשרש.
לחזור לימים של "פעם" כשהתורה היתה אמת הרבי אמת והאלוקים אמת
ואיך עושים זאת כשהרבה מהמשפיכים "נגועים" במחלת השיכחה מי הם ומהיכן באו??

לא אפתור את הבעיה אבל אומר זאת
כשאומרים "חטאנו לפניך" מקדימים "אבינו מלכינו" ואם ההקדמה היא "באבינו" הרי יש סיכוי בלהכות על חטא נכון מה שיביא תשובה נכונה בסוף .ולשלול מה שחלילה כשמכים על חטא רק "בגלל המנהג".
להיום זה מספיק ותודה להרב וילהלם שהכרתי את אביו זצ"ל ונתן לי דוגמא של יהודי ייר"ש וחסיד "בלי פשטלאך" ובלי בליטות
י"ב בחשוון תשס"ו
22. יש צדק בדברים
אבל גם בלי לעשות שינויים דרסטיים הגיע הזמן שהבחורים ידעו לפחות מה שהבנות יודעות.
צריך לקבוע בכל ישיבה לפחות פעם בשבוע שיעור במפרשים על פרשת השבוע, וכדומה, שלא יווצר מצב שבחור לא פתח מעולם רמב"ן, אור החיים, כלי יקר וכדומה.
וכמובן צריך להדגיש וללמד על סדר הדורות, זהות מחברי הספרים. תשאלו בחור טוב לדוגמא האם הוא שמע על ספר בשם 'לבוש' או בשם 'של"ה' או בשם 'אלשיך' - ספרים שמובאים אין ספור פעמים בשיחותיו של הרבי. וכו' וכו'.
י"ב בחשוון תשס"ו
23. צריך לגוון
בעשרות מכתבים של הרבי הרבי מייעץ למי שמבקש עצה להתמיד בלימוד - לגוון את נושאי הלימוד. לא ללמוד ברצף אותו הענין, אלא להחליף.
אולם בפועל, אצל רבים מהר"י והמשפיעים יש צמצום נורא בענין זה, והם מעדיפים משום מה להתמקד באותו נושא חדשים ארוכים,במקום להחליף קצת ולגוון.
ברור לי שיש בחורים רבים מאוד, שהיו נהנים הרבה יותר אם במשך 'זמן החורף' היו מספיקים ללמוד במהירות יחסית כמה מאמרים ארוכים ב'לקוטי תורה' או 'תורת חיים', לימוד שנותן תחושה של סיפוק ועניין, מאשר לימוד מאמר אחד של הרבי הרש"ב כאשר על כל שורה מתעכב המשפיע באלף חקירות מופשטות.
התורה שלנו מאוד מעניינת, אלא שהמשפיע חושב שכיון שאותו מעניין מאמר פלוני,הרי באותה מידה זה מעניין את כולם, ולאידך גיסא - כיון שאותו לא מעניין מאמר אחר, הרי גם את כולם זה לא מעניין וכו'. ואם במקרה הבחור דנן לא בדיוק מתעניין באותו תחום התעניינות של המשפיע - נגזר עליו במשך חצי שנה רצופה ללמוד מאמר אחד מתוך 'קבלת עול' מבהילה ומשעממת.
י"ב בחשוון תשס"ו
24. תגובה ל 19
א. לומר שרוב התלמידים מקשיבים ורושמים את השיעור יכול אולי להיות נכון בישיבה קטנה, שם התלמידים עושים גם דברים שלא מענינים אותם, מתוך "קבלת עול" (ולאו דוקא "מלכות שמים").

ב. לגבי הזיכרון לא התכוונתי לכישורים, אלא לרמת ההתענינות.

ג. רוב הבחורים לומדים שוב: אולי בישיבה קטנות עם משגיח חזק ומשמעת חזקה וגם זה לא מאוד מדויק, מה שבטוח שזה לא בפנימיות (גם הדרגה הפשוטה ביותר)

ד. הבעיה הקשה היא לא כל כך שיש רמי"ם שקשה להבינם, אלא שיש רמי"ם שהם עצמם לא מבינים את התלמידים...
י"ב בחשוון תשס"ו
25. הערה
לדעתי הגישה הכללית של וילהלם במאמר שלו נכונה, רק שיש לעשות הבדל לדעתי בין הרצון שלו "לשנות את המערכת", או לקבוע סטנדרטים חדשים בלובאוויטש. שזו לדעתי מחשבה הרסנית ומסוכנת, כיוון שהיא טומנת בחובה חוסר אמון (במתכוון או שלא) במה שהרביים עשו ובנו.
כידוע דעת עליון לא משתנה, ו"אני הוי' לא שניתי", ואין כאן מקום לשנות מסדרי הישיבה.
מהנכון שהמשגיחים וראשי הישיבות יפנימו, בלי כל קשר לשינוי סדרי בראשית, את המצב החדש שנוצר וינסו לראות כיצד הם מעלים את הבחורים והישיבות על דרך המלך, כי בעוד דור אחד שניים המצב שלנו יהיה בקאנטים.
בלי שום קשר, הייתם מתארים לעצמכם כיצד הייתה נראית חב"ד בלי מוסד השליחות לאור המצב בישיבות? אמלאאא
י"ב בחשוון תשס"ו
26. חכמים הזהרו בדבריכם
ראשית רבוי התגובות למאמר זה מורה שאכן הנושא חשוב מאוד ונמצא בסדר עדיפות גבוה בקרב הקוראים.ועל כן יש לתת עליו את הדעת בכובד ראש.
שנית,עם שאלות הגיוניות ניתן לפתוח עוד הרבה דברים ולשחוט הרבה פרות קדושות,הענווה שתופסת את הכותב בכמה מהתבטויותיו באה רק בכדי לתת לשחיטה דנן תוקף של שחיטה ליובוויטש,מקורה האמיתי ביא שיטת הבע"ד הידועה שכך היא שיטתו היום אומר לו עשה כך {מצוה כזו-עיין בדבר מלכות לשבת בראשית] ולמחר עשה כך -עבירה.
לגופו של ענין,נראה ברור שבגדול אין צורך לשנות את המודל של צורת ותפיסת מבנה הלימודים בישיבות,הנכון הוא שיש למקצע את הצוותים החל מתלמודי התורה,ופרט לאלה שאמונים ללמד גמרא עוד מהגיל הרך,ולהמישך כך גם בישיבות.
מי שמכיר את הישיבות הקטנות בחב"ד וכן את תלמודי התורה יודע שיש מקומות [אמנם מעטים]שמגיעים בהם להישגים אדירים גם עם תלמידים שאינם חזקים,ולאידך גיסא עם אותו חומר של תלמידים מגיעים במקומות אחרים לתוצאות קיצוניות הפוכות,שיטת המינויים הקיימת היום "חבר מביא חבר" והעובדה שכמעט אין שום בקרה רצינית של כוחות ההוראה אצלינו היא תוצאה של חוסר דרישה אמיתית בקרב ההורים שבניהם יגדלו שבני תורה ומאידך גיסא היא הגורם למצב העגום בו אנו נמצאים.
הפתרון שמונח בפועל לרגלי ההורים היא העובדה שכיום ישנה הפרטה מוחלטת של עולם הישיבות הקטנות,מה שגורם להתפתחות אמיתית של תחרות ויש על ההורה לשלוח את בנו רק למקום שהוא יודע שעובדים שם כדבעי ולא ללכת בשיטת העדר.

י"ב בחשוון תשס"ו
27. הבעי' לא מתחילה בישיבה גדולה ואפילו לא בישיבה קטנה
כאחד שישב כמה שנים בתו"ת והורה לילדים המתחנכים במוסדותינו (בקראון הייטס) היושב בתוך עמי, ברור לי שדברי הרב וילהלם נכונים, אך סובלים מקוצר ראי' כלשהו.

החוסר במוטיבצי' ללימוד אינו מתחיל עם כניסתו של הבחור לישי"ג, ואפילו לא לישי"ק. הבעי' היא שהמטרה העיקרית (של ההורים והמורים/מחנכים/משפיעים) מיום ההליכה לחדר ואילך היא "דורכגייען דעם סיסטעם" - לעבור את המערכת (בשלום). דהיינו לזרום עם הזרם של כך-וכך שנים בחדר, כך וכך שנים בישי"ק ולאחמ"כ בישי"ג, שליחות או קבוצה (תלוי בארץ המוצא) סמיכה (מהאיכות שציין הרב ווילהלם) חתונה, פרנסה וחוזר חלילה!!!

והיוצא מכל-הנ"ל שבמקום שהגישה ללימוד התורה, לקיום המצוות ולתפילה תתבסס על דברי אדה"ז בתניא, הגישה היא כמצוות אנשים מלומדה (ועוד פחות מזה ר"ל).

ולפענ"ד אחת הסיבות לכך היא שלדאבוננו לרבים וטובים אין יותר כבוד ("רעספעקט" בלע"ז), לא איש לזולתו, לא לעצמו, לא לרבנים לא למשפיעים לא לרבי ואף לא לקב"ה ח"ו. הדבר מתבטא בירידה בצורת הדיבור ובהנהגה, חוסר עדינות ("איידלקייט"), חוסר צניעות וכו'.

בנוסף להצעות שהועלו, יש לדאוג לתיקון שורש הבעי'. החינוך ("מגיל 0") צריך להיות חינוך לאהבת ה' ואהבת התומ"צ. אולי צריך להתחיל ללמד חסידות בגיל צעיר יותר (כמובן לפי כלי המקבל). כמו"כ הצעתו של הרבי בנושא "רגע של שתיקה" אין שום סיבה שתיושם במוסדותינו - אלא שאצלנו אין הדבר צריך להתבצע בשתיקה, אלא המורה/מחנך/מלמד יכול/ה לומר משפט או שניים שבו יכולים התלמידים להתבונן לפני ובשעת התפילה.

כמובן שאין זה פוטר את ההורים משינוי בגישתם - לאחר התבוננות הראוי' - וממילא ידאגו יותר להיות דוגמא חי' לילדיהם, בחשיבות לימוד התורה, התפילה (במנין, במתינות, ללא דיבורים) וההנהגה בכלל.

הסימפטומים הנ"ל נמצאים הן במחנה השליט"א והן במחנה הזצוקלל"ה נבג"מ זי"ע! והתיקון נדרש מן הקצה אל הקצה ולפענ"ד אם יתקנו ענינים הנ"ל ימעטו במחלוקת באופן משמעותי ביותר - והתוצאה יכולה להיות רק אחת!
י"ב בחשוון תשס"ו
28. ל 12
גם אשתי חושבת כמוך
וזה מה שמנחם אותי: שדעתך היא דעת נשים.אבל בעוד שאשתי מחנכת את הילדים שלנו ואומרת איתם "יחי"... כל לילה לפני השינה ומתפללת שהם לא יהיו קיצונים אלא יאמינו במה שהרבי רצה ורוצה שהם יאמינו ויעשו.
אם אפשר לומר ח"ו על חסידים להבדיל: אז אני ואתה מתבטלים וחושבים כל הזמן איך לתקוף את מי שלא חושב כמוני או כמוך. והעיקר להתבטל עוד כמה דקות יקרות מול המסך של המחשב
"לחיים" ממני אני ועצמי...
י"ג בחשוון תשס"ו
29. פתוח
26 התחלת נכון שעצם זה שיש כל כך הרבה תגובות מראה שהעניין חשוב לכולם אבל משום מה אנשים פוחדים לדבר וחוששים משינויים ועד שקם מישהו וכותב מה שהרבה מאיתנו חושבים כהורים לתמימים או כתמימים בעבר ובהווה קמים ותוקפים אותו אני בטוח שהכיוון שלך שונה לגמרי מזה שכתב בתגובה 12 ובכל זאת החששות של שניכם יכולים לגרום לכך שאנשים לא יכתבו דברים כאלו וחבל, חשוב להעלות דברים מסוג זה לדיון ואם מישהו יתעורר בזכות זהוהיה זה שכרינו
וכאן המקום להודות למערכת האתר שטורעם שפתחו במה נפלאה זו וכן לכותב המכובד הרב וילהלם שכתב בצורה צנועה ויפה בעיה שכולנו מתפללים שתתוקן ונזכה לראות נחת מילדינו שילכו בדרכו של הרבי
י"ג בחשוון תשס"ו
30. משה
שאלה פשוטה לי אליך.
האם מצב הלימוד בישיבות לפני שלושים שנה היה יותר טוב?
תחשוב בכנות.
מדוע אז לא צצו ראיונות סרק כמו של כותב המאמר?
י"ג בחשוון תשס"ו
31. גם אני רוצה להגיב
למה סגרתם את האפשרות לתת תגובות יש משהו מיוחד במספר 30???
דווקא נושא מעניין
י"ד בחשוון תשס"ו
32. תגובה ל 30
לפני שלשים שנה, כל הישיבות קטנות וגדולות יחד, של כל חב"ד בארה"ק, היו "תומכי תמימים לוד-כפ"ח" "תורת אמת" ועוד ישיבה נוספת בתחילת דרכה.

בכל הישיבות יחד, מס' התלמידים היו כמו מס' התלמידים כיום בלוד בלבד.

מגוון המשפחות שמהם הגיעו התלמידים לא היה כל כך רחב.

כיום יש 12 ישיבות קטנות ו 7 ישיבות גדולות, עם מאות רבות של תלמידים בארה"ק בלבד, וב"ה רובם ככולם מלאים.

הכמות יוצרת תחושה טובה ומטעה לחשוב שהמצב כיום יותר טוב.

אבל באופן יחסי, אין לי ספק שלפני שלשים שנה, ההתמודדות של התלמידים עם "תענוגי עוה"ז" היה הרבה יותר קל, וממילא ההתענינות בלימוד הייתה הרבה יותר גדולה.

ובלי כל קשר לדיון, אני מוצא לנכון לציין, שככלות הכל עדיף להיות בגדר "זבל פרדותיו של יצחק מכספו וזהבו של אבימלך".
י"ד בחשוון תשס"ו
33. יישר כח
יישר כוח לרב וילהלם , עצם העובדא שהנושא צף מעל פני השטח , הטיב הרב וילהלם לשקף אותו נאמנה
אני מצטרף לרעיון לקיים ימי עיון , ו/או לערוך ניסוי בישיבה אחת או יותר עם הדרכה ומעקב ויפה שעה אחת קודם
ט"ו בחשוון תשס"ו
34. למי יש את הברייטקייט...
איני מבין למי יש את הברייטקייט לערוך שינויים בסדר הלימוד אותו קבעו רבותינו הק'?
כ"א בטבת תשס"ו