ב"ה יום רביעי, א' אדר תשפ" | 26.02.20
צילום: י. בלינקו
נגד כל 'הנחות' העולם!

לחיים, חסידים! צאו מדפי האינטרנט / מסנג'ר • ביאור מיוחד למשנה בפרקי-אבות ששמע הרב שלום-בער בוטמן מהרבי בפריז
מערכת שטורעם

הפעם הראשונה בה ראיתי את הרבי, הייתה בטרם בר-המצווה שלי, כאשר הרבי הגיע לפאריז על-מנת להיפגש עם אמו הרבנית חנה ע"ה בבואה עם קבוצת פליטים גדולה מרוסיה.

הרבנית ע"ה התאכסנה בביתו של דודי – אח אמי – הרה"ח הרב שניאור זלמן שניאורסאהן שהיה בן דודה והרבי נהג לבקרה מידי יום כמפורסם.

גם בשבתות נהג הרבי לבקר את אמו הרבנית ע"ה, והסדר היה שכאשר הרבי הגיע לבית הכנסת שממוקם, אגב, בבניין בו התגורר דודי, עלה לבקר את אמו. כשהחזן התקרב ל'קדושה' הייתי עולה לרבי ומודיע לו כי תיכף אומרים 'קדושה' ואז הרבי היה מצטרף לתפילה. כאשר החזן סיים – הרבי היה מתחיל להתפלל במתינות וכו'.

בבית הכנסת נהגו באותה תקופה לערוך סעודה שלישית. אינני זוכר אם במהלך הסעודה היה אוכל הרבי או לא, עכ"פ התוועדות הייתה. בתקופת הקיץ הרבי היה מדבר על פרקי אבות, וזכורני שבאחת השבתות, דברי הרבי נסבו על פרק ב'.

הרבי אמר שהמשנה הראשונה מתחילה ב"רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם".

לכאורה, על-פי הכלל הידוע שרק במקום שיש מישהו שחולק על אמרתו של התנא נכתב "רבי אומר", ואילו כשדברי התנא נאמרים שלא שחלק ממחלוקת מקדימים קודם את האמירה לשם התנא כמו "אמר רבי" – מדוע במשנתנו נטולת המחלוקת נכתב "רבי אומר איזוהי" וכו', הלא אין כל תנא החולק על דברי רבי!

הסביר הרבי, שבמאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של העולם! לכן מובן הלשון 'רבי אומר' ולא 'אמר רבי'.

אגב, לא מזמן ראיתי ווארט באחד הספרים על המשפט "איזוהי דרך ישרה שיבוא לו האדם" – כל ה'עולם' מסביר את המשנה כפשוטה – 'איזו דרך יברור אדם לעצמו? דרך כזו שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם'. דרך כזו שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם.

אבל ישנו הסבר הפוך למשנה זו: 'איזוהי דרך שיבור לו אדם?' = 'איזה דרך אדם אמור לשבור – שיבור מל' שבירה – זוהי הדרך שקיום התורה והמצוות תלויות ב"תפארת לו" מעצמו ו"תפארת לו מן האדם".

כאשר יהודי מקיים מצוות בגלל 'תפארת לו מן האדם' – עליו לשבור דרך זו.

לחיים, חסידיים.

ח' באייר תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
3
1. יהודא ועוד לקרא..
זכרונות אלו של הרשד"ב בוטמאן שי' - נתפרסמו מכבר בס' "ימי מלך" (ח"ב, כמדומני).

שם, בין דפי הספר - הובאו כו"כ מזכרונותיו המרתקים מביקור רבינו תש"ז. עיי"ש (וביניהם, שרבינו השתמש בסידור "תהלת ה'" שלו שם).
ט' באייר תשס"ז
2. למס' 1

גם אתה נפלת בפח זה ד"יהודה ועוד לקרא", כי לעובדה שרבינו הי' משתמש בסידור תהילת ה' באותם שנים - אין אנו זקוקים לעדותו של הרב בוטמן. הדבר ידוע לנו מפי רבינו עצמו שאמר זאת לשז"ר בביקורו אצלו, עת שהעניק לו "סידור תהילת ה'".

(הדברים נדפסו כבר באיזהו מקומן, ובוודאי הובאו אף ב"נשיא וחסיד" מאת שמואל קראוס).
ט' באייר תשס"ז
3. פ"ב ולא פ"ג!
כבר כתבתי תגובה דומה ומשום מה - לא קבלה התייחסות.
המשנה עליה מדובר נמצאת בפ"ב בפרקי אבות ויש לתקן זאת.
י' באייר תשס"ז