ב"ה מוצאי ש"ק, י" ניסן תשפ" | 04.04.20
צום לך נפשי
צום לך נפשי צילום: שטורעם
שני צומות לפורים?

סיגרו לרגע את המסנג'ר, צאו מדפי האינטרנט והצטרפו להתוועדות חסידית עם אתר 'שטורעם' • השבוע מתוועד המשפיע הרב יחזקאל סופר
מערכת שטורעם

אם נצא בימים אלו לרחוב ונשאל את העוברים ושבים 'למה אנו צמים ביום לפני חג הפורים?', וכן: 'למה הצום נקרא בשם 'תענית אסתר'?' – יענו רבים: 'הרי אסתר אמרה שכל בני ישראל יצומו לפני כניסתה אל המלך אחשוורוש כדי להעביר את מחשבת האגגי, לכן אנו צמים לפני הפורים, ומהסיבה הזו הצום נקרא על שמה של אסתר-המלכה.
כך הרבה חושבים.

זוהי טעות מפורסמת. שכבר עמדו עליה הפוסקים (ראה באריכות בנושאי כלי הטור אורח חיים סימן תרפו): הרי שלושת ימי הצום הללו שכל בני ישראל צמו על פי הוראתה של אסתר המלכה היו בתאריך שונה לגמרי; הצורר האגגי הטיל פור הוא הגורל בי"ג בניסן, ועלה בגורלו להשמיד את כל היהודית -היל"ת- בי"ד אדר בשנה שלאחרי זה, ומיד למחרת י"ג ניסן, כאשר לאסתר נודע בעזרת משרתיה ממרדכי על תוכניותיו של המן – מייד ציוותה למרדכי על שלושת ימי צום כשלאחריהם היא תיכנס אל המלך!

יוצא, שכל בני ישראל צמו על פי הוראתה של אסתר בתאריכים י"ד ט"ו וט"ז בניסן (אגב, מסתבר גם שבאותה שנה כל בני ישראל לא חגגו את חג-הפסח)! לפי זה; מה הקשר בין התענית המקורית, לצום שאנו צמים בי"ג באדר? – הרי בי"ג באדר אף אחד לא צם, ושבה הקושיה השנייה גם היא – מדוע הצום נקרא 'תענית אסתר', הרי -כנ"ל- הצום של אסתר היה בכלל בניסן?

לכן, מסיקים המפרשים, שסיבת הצום היא מטעם שונה לגמרי: י"ג אדר היה היום בו זממו שונאי ישראל לקום ולהלחם ביהודים על-מנת להשמידם מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד ר"ל. במסורת ישראל מקובל לצום ולהתענות ביום מלחמה. כך היה במלחמת שאול בפלישתים המתוארת בספר שמואל (שמואל א' פרק יא). מסיבה זו נקבע יום י"ג באדר לתענית ציבור – לדורות. זכר לנס ניצחון המלחמה.

לפי הנחה זו, שואל הרבי, מדוע נקראת התענית על שמה של אסתר, האם היא ישבה בסנהדרין וקבעה את התענית?

אלא מחדש הרבי רעיון נפלא: מלחמה זו הייתה על פי ציוויו של המלך אחשוורוש "להקהל ולעמוד על נפשם" – מלחמת התגוננות נגד העומדים עלינו לכלותינו. הגזירה היתה כידוע כנגד כל היהודים כולם, איש ואשה נער וזקן – ברור שבמלחמת ההגנה היה על כולם להשתתף ללא יוצא מן הכלל.
והנה, ההלכה קובעת שהלוחמים עצמם אסורים להתענות, עליהם להיות בכושר מלא בעת הלחימה.

מי אם כן צם בתענית אסתר בפעם הראשונה? – כמובן אסתר המלכה, זו היחידה שלא הייתה בחזית אלא בעורף. היא הייתה מוגנת בארמון-המלך, ולכן היתה פטורה מהגזירה ומהמלחמה, מסיבה זו תיקנו חז"ל לקרוא לתענית זו על שמה – תענית אסתר.

ה' באדר תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
6
1. התאכזבתי
זה יפה מאוד להציג בפני הקוראים שיחה ערוכה מהרבי, אבל בין זה לבין "התווועדות חסידים" אין ולא כלום.

האם יש כאן מסר רעיוני כלשהו מעבר ללימוד השיחה?
ה' באדר תשס"ז
2. למאוכזב
אכן זו התוועדות חסידית.
לחזור ווארט מהרבי, שלאנשים שיצאו למבצעים יהיה מה לומר.
לא בהכרח התוועדות זה עם מוסר השכל או 'פאנטש ליין' זה או אחר.
לדעתי עכ"פ.

ישר כוח ל'שטורעם' על ההתוועדות ה-ח-ס-י-ד-י-ת
ה' באדר תשס"ז
3. לא צמו בפסח!!!
מדוע לא יכל לציין הרב סופר את דברי הגמ' - "ויעבור מרדכי"- שלא קיימו פסח באותה שנה?
ה' באדר תשס"ז
4. בלבול היוצרות חל כאן
לזה קוראים שיעור, הרצאה או לימוד.
התועדות חסידית זה משהו אחר.
חבל שמה שהיה בעבר שיעור, או אפילו 'ערב חב"ד' הפוך כיום להתוועדות..
המושגים המעוותים רק גורמים לזילות הענין.
ה' באדר תשס"ז
5. לכל המגיבים
מה נזכרתם עכשיו?

תמיד זה ככה, במדור זה. לא התוועדות אלא רעיון יפה מהרבי וכדומה.

אני כבר מיד בפעם הראשונה הגבתי שלא ברור כלל הקשר והפשר של השם שהמערכת החליטה לתת למדור זה.

לא נורא, מדור יפה.
ה' באדר תשס"ז
6. לאחד מאנ"ש
לא נכון!
בהחלט היו במדור הזה התוועדויות . למשל התוועדות של ר' זושא פויזנר, דל ר' אליק פרידמן, ר' וועלוועל סלאווין ועוד.
אכן, לפעמים זה בסך הכל חזרה על נקודה מענינית משיחה של הרבי, שזה לעצמו דבר מבורך ובהחלט יכול להקרא התוועדות חסידית, אבל בכל אופן למה להכליל?
ו' באדר תשס"ז