ב"ה יום חמישי, י"ז סיון תשע"ט | 20.06.19
אליהו וילהלם
אליהו וילהלם
לכתחילה ולכתחילה

מאמרו של בנימין ליפקין "לכתחילה אריבער או הפקרות", כאן בשטורעם, הצליח להרגיז את אליהו וילהלם שעונה עם כל השטורעם (עלה במחשבה)

קראתי את מאמרו של ר' בנימין ליפקין, כאן בשטורעם, תחת הכותרת "לכתחילה אריבער או הפקרות". אני מוכרח לציין שכמו רבים אחרים אני נהנה מכתיבתו של ליפקין.

אך בנוגע לתוכן הדברים של מאמר זה, למרות שקיים צדק בדבריו בנוגע ל"הפקרות" שעלולה להיות אם לא פועלים עם הכלל הזה במינון הנכון ובעיקר בנוגע לאלו שמפעילים אותו על חשבון הזולת, אבל אין ספק שמה שנדרש כיום הוא להמריץ את השלוחים לפעול דוקא באופן של "לכתחילה אריבער" ולא לדכא את החשיבה הזו.

למעשה ממאמרו של ליפקין ניתן להסיק שאם השלוחים אינם פועלים באופן מסודר ומחושב כמו בכל חברה מסחרית וכלכלית, אין להם לגיטימציה לפעול, ובעצם לא להתחיל לבנות אם אין כסף, לא להתחיל בפרויקט אם לא יודעים איך לסיימו.

אם למעשה נבחן כך את הדברים ברמה המעשית בשטח, נוכל להגדיר את כל פעילות השליחות החבד"ית כהפקרות אחת גדולה ח"ו, אם לא נתייחס לכלל של "לכתחילה אריבער".

הרי הכלל של "לכתחילה אריבער" בעצם מהווה את המוטו המרכזי בפעילות הפצת היהדות והמעיינות - על ידי כל פעילי חב"ד בשליחותו של הרבי.

כאשר רואים את המהפכה הגדולה שמחוללים השלוחים בכל רחבי תבל חייבים להגיע למסקנה הגיונית לחלוטין שאם רוצים להגיע להצלחה חייבים לפעול על פי הכלל הזה.

זה איננו סוד שבחב"ד, הרוב המוחלט של בוגרי הישיבות, פועלים במסגרת כלשהי הקשורה לשליחות ועסקנות בעניניו של הרבי.

נשאלת שאלה פשוטה, האם כל המוכשרים ברחבי תבל התנקזו דוקא בישיבות חב"ד? ניקח לדוגמא כל חצר חסידית או ליטאית, הרי מיעוט שולי מתוכם פונים לעסקנות לטובת הכלל, איך זה שבחב"ד הרוב המוחלט מתעסק בשליחות הרבי?

ישנה שאלה עוד יותר פשוטה: הרי הרבי פועל מתחילת נשיאותו להבאת הגאולה על ידי פעילות השלוחים, לכאורה הדבר הפשוט ביותר שהרבי היה יכול לעשות הוא: להקים מסגרת רצינית של הכשרה מקצועית לשלוחים הפוטנציאליים שילמדו כיצד להכין תקציב פעילות כראוי, כיצד לגייס כספים בדרך מקצועית, איך לשכנע קהל, איך לנאום, איך לנהל משא ומתן וכו'. ואז, לבוגרים המוכשרים לתת אחריות על מדינות שלמות, לשלוח את הפחות מוכשרים לערים, והפשוטים יותר לשכונות וכד'.

בפועל, המציאות בשטח – כפי שהכתיב אותה הרבי - שונה לחלוטין, הרבי עודד כל אחד לצאת לשליחות ואנשים פשוטים ביותר קיבלו על עצמם אחריות על מדינות שלמות וכו'.

זהו בעצם הסוד של "לכתחילה אריבער".

דווקא לאור דרכו של הרבי, נוצר מצב ש"כל אחד יכול" והרוב המוחלט של חסידי חב"ד פועלים בשליחותו של הרבי.

בפועל אנחנו עדים להצלחות גדולות של שלוחים הנחשבים לכאורה "כישרונות פשוטים" אבל ההצלחות שלהם אדירות.

המצב הזה שהשליח מחליט לקחת על עצמו מטלות, אשר בהיגיון בריא נראים לעיתים מופרכים, דווקא אותן החלטות הופכות להצלחות כבירות, כפי שכל שליח ושליח יוכל להעיד באין ספור סיפורים.

בוודאי שגם ב"לכתחילה אריבער" יש דרגות, וכמו שהרבי בעצמו ציין, בעניין זה גופא, ש"אי אפשר לקפוץ מהקרקע אל הגג", אבל לדלג על מכשולים, ואפילו מכשולים גדולים, בהחלט אפשר.

יחד עם זאת אני מוצא לנכון לציין, ראיתי בשיחה של הרבי שכאשר נכנסים לחשבון של פרויקט מסוים, הרבי אומר מפורשות שאין לעשות קודם לכן את חשבון ההכנסות ועל פי זה ההוצאות, אלא יש לעשות את חשבון ההוצאות ולהחליט שהולכים על הפרויקט למרות שעדיין אין את כל מקורות ההכנסות, וכאשר מחליטים לעשות פעולות של קדושה הקב"ה כבר יזמן את ההכנסות.

אני לפחות למדתי מכך שאת חשבון ההוצאות כן צריך לעשות, אבל אם לא עושים שום חשבון יתכן שזו באמת הפקרות, וכפי שהרבי אמר באחת משיחותיו הק' שלכתחילה אריבער ענינו הרי "דילוג" ועל דילוג נאמר "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" אז נכון שמדובר בהרים וגבעות שמצריכים דילוג, אבל ברור שצריך לדלג על הרים וגבעות שניתן לדלג עליהם ולא "לדלג אל השמיים".

אבל ברור ואין לי כל ספק שאסור לנו לשכוח שההצלחה הגדולה היא רק כאשר מחליטים לפעול באופן של "לכתחילה אריבער" ובהחלט - בלי היסוסים וחישובים מיותרים.

י"ח בתשרי תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
18
1. לרב וילהלם
ובכל זאת ר' בנימין ליפקין צודק.
אני מתאר לעצמי שהוא לא כ"כ התכוון לעבודת השלוחים הצעירים שעושים עבודה נפלאה, אלא התכוון דווקא לישיבות שנפתחות ללא יכולת הכנסה מינימלית של הוצאות שוטפות, משכורות לרמים ואחזקת מטבח.
יש לשים את הדברים על השולחן.
י"ח בתשרי תשס"ו
2. גם אצל המזרחניקים...
ישר כח לרב וילהלם על המאמר המאלף והצודק שתמשיך בשיא השטורעם לכתוב דעות.
היום פורסם בעיתון "מעייני הישועה" (תנועת קרוב של מזרחניקים)על קורס הכשרה לפעילים לקרוב יהודים בן 12 שבועות גם הם חושבים כמו ליפקין
נ.ב. למערכת תמשיכו לגוון בהוגי דעות
י"ח בתשרי תשס"ו
3. שניהם צודקים
הר' ליפקין צודק שמוסדות שאין בהקמתם צדק משווע (דוגמת אותם ישיבות שהוקמו כי בא למישהו מסויים להיות ראש ישיבה וכיו"ב) אין להשתמש באיצטלא של 'לכתחילה אריבער'.

צודק גם הרב וילהלם, שכאשר מדובר בהקמת מוסד לשם שמים (כולל ובעיקר המוסדות המוקמים על ידי השלוחים) אפשר ונכון לאמץ את 'לכתחילה אריבער' (כמובן, ללא ניסיון לקפוץ מהקרקע אל הגג).
י"ט בתשרי תשס"ו
4. הרבי ידע מה הוא עושה
וילהלם צודק כי אם הרבי היה רוצה לעשות קורס הכשרה היה עושה את זה.
מצד שני אי אפשר להתעלם שכשהרבי שלח שלוחים הוא בחר אותם טוב, היום כל דרדק יוצא לשליחות. אם זה הרצון של הרבי שכ-ו-ל-ם יצאו לשליחות אז מה טוב, זה על הכתפים של הרבי.
השאלה שצריכה להישאל זה לא אם לצאת לשליחות באופן של לכתחילה אריבער או לא, אלא השאלה אם בכלל הרבי רוצה שכל אחד יצא לשליחות. כי לפי הקצב והאיכות של השלוחים שהיו לפני ג' תמוז אני לא כל כך רואה שהרבי שש לשלוח כל אחד לכל מקום.
זה נראה שהחברה פשוט תופסים טרמפ על תופעת השליחוות מחוסר מעש.
י"ט בתשרי תשס"ו
5. דו שיח מרתק
כ' בתשרי תשס"ו
6. כוחות נעלמים...
אלי, מעולם לא התוודענו ליכולות הכתיבה שלך...
כ' בתשרי תשס"ו
7. תגובה ל 4
נראה לי שזה קצת מוגזם להגדיר אברך שיוצא לשליחות, שהוא עושה את זה מחוסר מעש, הרי אפשר כך לומר על כל אחד שעובד עבודה כלשהי,
אותו אחד שיצא לשליחות כנראה היה בסופו של דבר עושה בכל זאת משהו לפרנסתו, אז אם הוא החליט לעבוד בשליחות זה חשוב וטוב.
עדיף שהבעיה של חב"ד תהיה עודף במועמדים לשליחות ולא להיפך.
כ' בתשרי תשס"ו
8. אחסיד דארף זיין קלוג!
על כל זה נאמר, אחסיד דארף זיין קלוג!
וממילא אף פעם לא לעשות דברים גרנדיוזיים בלי שיש מקורות כספיים (ראה ערך קופציק וכת דילי' המשחי'), כי הרי לכתחילה אריבער?! (והרי אף פעם לא הי' אצלם אונטער?!) ומצד שני צודק הרב וילהלם ששליחות זה לא כ"כ בדרך הטבע, וממילא לא הכל צריך להתחשב בהגבלות שלנו.
בכל אופן, לאחסידשע קלוגע איד אין בכלל את הבעי' הזו.
אגוט יו"ט!
כ' בתשרי תשס"ו
9. כולל חב"ד
מה היה הסיפור עם כולל חב"ד?
כ"א בתשרי תשס"ו
10. בלבול מוח
אין לי עכשעו זמן להגיב כראוי, אך ניכר בשני המאמרים חוסר ידע אדיר בדברי הרבי בענין שח "לכתחילה אריבער" ולפני שיוצאים בפומבי על נושא כה חשוב ובפרט שזה קשור ישירות לרבי כדאי לעיין במקורות ישנו ספר מעניין של הרב בוקעט וד"ל
כ"ג בתשרי תשס"ו
11. לבעל המוחין (תגובה 10)
מהכותרת והכתיבה שלך נודפת התרברבות מוגזמת.
ד"א: ב 3 שורות יש לך 2 שגיאות כתיב.
כ"ד בתשרי תשס"ו
12. השליחות: לא הפקרות, אבל חבל שלא מקצוענות
הרב וילהלם היקר, אתה בוודאי יודע שאמנם מפעל השליחות הוקם בצורה נפלאה למרות ה"לכתחילה-אריבר"קייט שלו, דהיינו למרות חוסר המקצועיות של מרבית השלוחים.
נכון שכך הוא הוקם, והוא מצליח.

אבל...

האם יש לך ספק לאילו מימדים נפלאים ורבי עוצמה יכול היה מפעל השליחות להגיע, אם לאחר השלב של "אריבער" היו נוחתים ומתמקצעים? מה רע היה אם השלוחים היו ממסדים את עצמם ואת מפעליהם? אין ספק שאם השליחות תהיה מקצוענית ומסודרת, מבוססת ומאורגנת, תהיה מוצלחת ומצליחה פי כמה וכמה.
כ"ד בתשרי תשס"ו
13. שניכם צודקים, כי ליפקין הוסיף 2 משפטי מפתח...
הרב וילהלם צודק לחלוטין, אך חושבני שהוא פשוט לא שם לב לשני משפטי מפתח במאמרו של ליפקין.

המשפט הראשון הוא: "אין כוונתי חלילה לשים 'איקס' על שורה של פעולות ומפעלי קודש שקמו שרובן המכריע לא יצאו לדרך מתוך רווחה כלכלית אולם בתוך עמנו אנו יושבים ולא אחת מתבשרים אנו על פתיחתו הגרנדיוזית של מוסד שלא חולפים אלא ימים אחדים מאז חנוכתו וכבר מוצפים אנו במכתבי בקשה נרגשים להטיית כתף לקיומו."

פה המדובר הוא במוסד שמייסדו פשוט הלך בעיניים עיוורות בעת שפתח אותו... אין המדובר במוסד שיש ספקות איך והאם יוכל לשרוד, אלא במוסד שאין שום דרך שבעולם שהוא יוכל לשרוד אפילו שבוע אחד והפתיחה שלו היתה רק מטעמי "לכתחילה אריבער".

המשפט המכריע השני שליפקין כותב הוא: "למוסד הזה, יודע כל אחד בשקט, לא היה כל צורך משווע ואין אף צידוק בקיומו הנוכחי. יש לו מקבילים טובים וראויים ברמות שונות בנקודות גיאוגרפיות שונות על פני הארץ".

הטענות של ליפקין הן לא סתם על פתיחת מוסדות בלי שיש הכנסה מתאימה. הטענות הן על כך שפותחים ישיבה 2 מטר מהישיבה הסמוכה, וזאת ללא צידוק כלשהו, לא כלכלי ולא עניני, אלא אך ורק מסיבות פוליטיות או מצד ענינים של כבוד וכו'.

במצב כזה שום תירוצים של "לכתחילה אריבער" לא מתקבלים ופשוט אסור לפתוח מוסדות כאלו.
כ"ה בתשרי תשס"ו
14. מקור מהרבי
בשיחה יומית השנה ביג תשרי כמדומני הרבי אומר כך :
אדם המתבקש לתת צדקה ויש לו בכיסו רק פרוטה אחת כיצד יכול לעשות מצוה זו באופן של לכתחילה אריבער
הרבי עונה המצוה מוגבלת
הפרוטה מוגבלת (פשוט אין לו יותר בכיס)
אבל במצות הצדקה יש עוד משהו וזה לא מוגבל
וזהו ה"סבר פנים יפות"
שאין לזה הגבלה
זהו הלכתחילה אריבער במצוה.
זה קטע ששפך אצלי אור בכל הנושא הזה
מי שירצה דוקא, אחפש את השיחה במקורה.
שמחתי להגיע לאתר כזה
כ"ה בתשרי תשס"ו
15. הרב וילהלם הוא דוגמא חיה לדעתו
עד לא מזמן כיהן הרב וילהלם שיחי' כמנכ"ל רשת החינוך אור אבנר וחנה.
כעובדת ברשת זו אני חייבת לציין כי אכן הרב וילהלם הטביע השקפה זו על העובדיםץ. תמיד כיוון לתנועה של תנופה , יוזמות, פתיחת אופקי פעילות חדשים, עודד יצירתיות ועבדוה חדשנית. בעיקר כיוון לא לפחד לנסות! פשוט לעשות.
הצלחתו הגדולה בהקמת הרשת הזו תיזקף לזכותו ושיטת העבודה שהנחיל תעמוד לימין הרשת.
הרבה הצלחה בדרכו החדשה.
ל' בתשרי תשס"ו
16. 16 אל תשכח
אני למשל יודע על "היכל מנחם" בבני ברק שהוא הקים, רבותי תלמדו מהנסיון שלו!!!
ח' בחשוון תשס"ו
17. 2 ביטויים
1. יש "אונטר" יש "אריבער" ויש את "הראש בקיר".
2. מסירות נפש לקפוץ מגג בנין גבוה לרצפה, איך נקרא למי שרוצה לקפוץ מהרצפה אל הגג...
י"ט בשבט תשס"ו
18. הוראה מפורשת
להלן קטע ממכתבו של הרבי מי"ד מ"ח תשי"ט: "...ובכלל כבר אמרתי ל... שא"א לאיזה מוסד וארגון שיהי', לנהל עבודה כדבעי, באם אין כל השערה בהנוגע להענין שמתחילים, כ"א קלוטות מהאויר, ותיכף בהתחלת העבודה באים בהצעות חדשות התלויות בהוצאות מרובות,אם בכספים או באנשים ומרץ או בכולם גם יחד, שאפילו ממלכות הכי אדירות שיש להם רעזערווען, עורכים תקציב מסוים לכל השנה, אלא שמוסיפים הערה,שעשר וכו' אחוזים יתר על התקציב יש להוציא על ענינים חדשים שאין לשערם מראש, משא"כ בעת שהתקציב אינו בערך זה כ"א מן הקצה אל הקצה..."
כ"א בשבט תשס"ו