ב"ה ערב ש"ק, כ" אלול תשע"ט | 20.09.19
כ"ח ניסן: הכוח לג' תמוז

"יש לי שאלה פשוטה: אם הרבי אומר שהוא לא הצליח איך אנחנו החסידים מסוגלים?" (הרב אליהו וילהלם, עלה במחשבה)

על שיחת הקודש הידועה מכ"ח ניסן תנש"א כבר שפכו הרבה דיו במהלך השנים, גם מבחינה רגשית - כאבו של הרבי, וגם מבחינה מעשית - מהו התפקיד שהרבי הטיל עלינו כחסידים.

דומני שלאחר שעברו כבר 15 שנים מהשיחה ולאחר קרוב ל-12 שנים מג' תמוז תשנ"ד, ניתן להגיע להבנה ברורה יותר על כוונתו הפשוטה של הרבי בשיחתו.

זה לא סוד שלאחר התאריכים הנ"ל חל שינוי גדול בעולם היהודי בכלל ובקרב חסידי חב"ד בפרט. בימים כתיקונם יכולנו להרשות לעצמנו "להעמיס" על כתפיו הרחבות של הרבי את מצוקותינו הגשמיות והרוחניות, כל אחד מאיתנו ידע לפני רגעי שמחה או עצב שיש ב"ה על מי לסמוך, כל שאלה אישית שעמדה על הפרק קיבלה מענה ברור ומוצק. היינו מפונקים.

אני נזכר באחד הדיונים בעניני אמונה שהיו לי לפני שנים עם יהודי חילוני משכיל. הוא אמר לי בזמנו: "יש דבר אחד שאני מקנא בדתיים: יום הכיפורים" הוא אמר לי שאצלו אין מושג של "דף חדש" בחיים. כל דבר רע הוא סוחב איתו שנים ארוכות ואילו ליהודי המאמין יש בכל שנה יום כיפור, הוא פותח דף חדש, כל הדברים הרעים נמחקים ומסתדרים.

אנו זכינו לעמוד בקשר גשמי עם הרבי והיה לנו לא רק "יום כיפור", כל השנה כולה היה לנו על מי לסמוך ואל מי לפנות.

אני לא מתכוון רק על דברים העומדים ברומו של עולם, אלא גם כל אותם פרטים קטנים שכל אחד מאיתנו לא היסס ושמח לבקש ולקבל את הנחיותיו הברורות של הרבי, מה וכיצד לעשות. אחרי שהרבי אמר, ידענו כולנו, מה טוב עבורנו מכל הבחינות, פעלנו על פי הנחיותיו בכל התחומים הנוגעים אישית לכל אחד ואחד.

כאן אני רוצה לשאול שאלה קטנה ובאמת פשוטה, ארבעים שנה הרבי פעל בכל דרך אפשרית מצידו להביא את הגאולה, ואין לי ספק שהרבי ידע היטב מה צריך לעשות והרבה יותר מאיתנו, אז כיצד מה שהרבי לא הצליח לפעול דווקא אנחנו נצליח?

הרבי הרי הכיר כל אחד מאיתנו באפסיותו ואפי' ברמה הפרקטית ביותר, הוא הרי קיבל מכל אחד מאיתנו את בקשותינו השונות וידע בדיוק במה אנחנו מונחים, הוא גם ידע בדיוק מה אנחנו מסוגלים לעשות בלעדיו, אז מה טומנת בחובה העמסת הנושא הכבד הזה של הבאת המשיח על כתפינו?

אין לי ספק גם שהרבי ידע שאנחנו חזקים בקמפיינים מכל הסוגים. הוא גם ידע שאנחנו יכולים לזעוק "עד מתי" מקירות ליבנו, כפי שאכן זעקו כולם מיד לאחר השיחה, יחד עם זאת הרי אלו שעמדו קרוב לרבי מיד לאחר השיחה שמעו מה שאמר לרה"ח שניאור זלמן גוראריה ע"ה בחלוקת הדולרים "לא נגע ולא פגע", היינו - אף אחד לא קלט ולא הפנים מה הרבי רצה ובוודאי שזה לא "הזיז" כלום.

לי לפחות נראה כיום בטווח של שנים לאחר מעשה שהרבי הכין אותנו לתקופה שאנו נמצאים בה כעת - ללא נוכחותו הגשמית יחד איתנו. הרבי פשוט אמר לנו "תפסיקו להתפנק" ותתחילו לעבוד את השם בעצמכם, כי עוד מעט יגיע היום שתצטרכו לפחות בעיניים גשמיות לעבוד לבד וללא הוראות ישירות. את זה אף אחד מאיתנו לא הבין אז.

העדרותו של הרבי יצרה בעיה לכל אחד מאיתנו, בנושאים גשמיים ובנושאים רוחניים אישיים, ובודאי בנושאים הקשורים לכלל עם ישראל.

הרבי בשיחתו מודיע כי למרות שבעיניים גשמיות הוא לא עימנו, הוא ממשיך לארגן את הדברים "מאחורי הקלעים" הוא נתן לנו הנחייה כללית מהו סדר העדיפויות האמיתי, במה עלינו להיות מונחים ואיך לפעול כאשר המצב הוא שבגשמיות אנו בלעדיו.

הרבי אמר לנו שנעשה כל אשר ביכולתנו לזירוז הגאולה - הנקודה הפנימית ביותר בעבודת האדם ובזיכוך העולם וזו הדרך שבאמצעותה נצליח ונזכה להמשיך ולקבל את השפעתו וברכותיו הקדושות.

אינני רוצה להיכנס כאן לחילוקי הדעות הקיימים בתוכנו על המשמעות המעשית של דרכי הפעולה לקירוב הגאולה, אבל אין ספק שהשיחה הזו נתנה לכל חסידי חב"ד כוחות מיוחדים להמשיך ולפעול בכל מצב.

נכון להיום כולנו יודעים, שמזמן אמירת שיחה זו עד היום, התווספו שלוחי חב"ד ברחבי העולם כולו - יותר מכמות השלוחים שנשלחו מתחילת נשיאותו של הרבי עד לאותה שיחה, דרכי הפעולה לקירוב הגאולה התרחבו לבלי הכר בכל הקבוצות המרכיבים כיום את חסידי חב"ד, וב"ה מיום ליום הפעולות מתרחבות והולכות.

אין ספק שלא עזב הרבי את צאן מרעיתו ו"בשלט רחוק" בגשמיות, אבל קרוב מאוד ברוחניות ממשיך להנהיג את חסידי חב"ד ופועל ישועות בעם ישראל כולו ובכל הנושאים גם האישיים והקטנים המטרידים אנשים כערכנו.

כ"ח בניסן תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
8
1. גם הפעם
גם הפעם הרב וילהלם צודק בהבחנה המדויקת שלו.
והמיוחד בו זה שהכיוון שלו שונה מכל מי שכתב פה באתר על כ"ח ניסן.
כ"ח בניסן תשס"ו
2. השקפה...
השקפה נכונה ומעניינת כ"ח ניסן הוא לא תאריך לעצמו
אלא הוא (כמו כ"ז אדר) הכנה לג' תמוז.
כ"ח בניסן תשס"ו
3. קליפורניא
כגבוא ב770 שהיה בשעת השיחה הידועה, זכור לי קבוצה של בחורים שפרצו בבכי נורא מיד לאחרי השיחה, וברחו מ770 לפנימיה, כי טוב טוב הבינו מה שהרב וילהלם כותב פה....חבל שכולם לא הבינו את הרמזים......במקום לרבל את המילים כפשוטם, רוב החסידים חיפשו פירושים, ועוד מחפשים היום.

הרב וילהלם, תודה רבה!
כ"ח בניסן תשס"ו
4. צריכים להפסיק לעשות היפך דעת הרבי
יצא לי היום לראות באגה"ק בכרך כ"ה האגרת בעניין חשיבות ההפרדה בין בנים ובנות במוסדות החינוך, לאו דוקא של חב"ד, ולאו דוקא אפי' דתיים, ואפי' לא יהודיים!
היות והי' שמה מראה מקום לעוד איגרות - אז צירפתי גם אותם.

אומר לכם את האמת - לא תיארתי לעצמי שזה כ"כ חמור.

והנה קטעי האגרות:



ט'שפ
ב"ה, בין כסא לעשור, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
מר נחמן שי' זיגלבוים
מרכז חינוכי חרדי לבנות עולות חדרה
שלום וברכה!
בנועם קיבלתי מכתבו מיום ו' בתשרי, בו כותב על דבר פעולות שלו ושל חבריו בשטח חינוך החרדי לבנות עולות – ביחד עם פירוט המצב וכולי על ידי הרב יצחק שי' ליפשיץ, רב פעלים ובעל מדות וכו'.
ועל פי סגנון מכתבו בודאי למותר להאריך בגודל חשיבות הענין של חינוך הבנות, שכל אחת – בת שרה רבקה רחל ולאה. וגם זה עיקר וחשוב שרואני שעבודתם מוקדשת לחינוך הבנות במיוחד, זאת אומרת ששומרים בכל התוקף הדרוש הפרדת בנים ובנות בחינוכם. שכל מי שיודע פרק בחינוך בודאי אינו זקוק להסברה ע"ד חשיבות הכי רצינית בהפרדה האמורה, מתחיל מגיל הכי רך, שהרי אין זה נוגע לחיוב המחונכים והמחונכות במצוות, היינו לעונת הבר מצוה ובת מצוה שלהם, כי אם הרבה הרבה שנים לפני זה אשר הרגל התינוק והתינוקת מאז נעשה טבע לשנים הבאות וכולי וק"ל.
------------------

הפרדת בנים ובנות בחינוכם: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תשנח. חי"ח אגרת ו'תקלז, ובהנסמן בהערות שם.
הרגל . . נעשה טבע: ראה שבילי אמונה נתיב ד שער ב. פחד יצחק בערכו. שו"ת הרמ"ע מפאנו סל"ו. תניא פמ"ד (סג, ב). שם ספי"ד. פט"ו (כא, א).



כרך כ ז'תשנח
ז'תשנח
...כותב אודות המאורעות הבלתי רצויים אשר קרו בעבר מסיים בשאלה איך לטפל באותם שיש אפשרויות להחזירם למוטב ואיך לקדם פני הרעה בעתיד,

והנה לכל לראש ובסגנון חז"ל "מה יעשה הבן ולא יחטא" (כיון שהלימוד הוא בתערובות (אפילו כשהמדובר הוא בלימודי חול או קודש) הרי נמשכת התערובות לאחר זה: ואפילו בשעת הלימוד הרי זה "כאש בנעורת" כפסק דין של חכמינו אשר היה ידוע להם טבע בני-אדם. והרי כשרוצים לשלול אפשרויות מסובב -צריכים לבטל את הסיבה והמקור. והתרופות לרפא ולשנות את המסובב פועלות רק לפי שעה וגם בספק הוא.

כרך יח ו'תקלז
ו'תקלז
ב"ה, א' מ"ח, תשי"ט

ברוקלין..


שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ח תשרי, בו כותב ע"ד המצב בבית הספר ובפרט בבעיא של הפרדה, אשר דעתו דעת יחיד היא ואין לו בכחו וכו'

ובודאי למותר להאריך לדכוותי', שדעת האמורה היא גם דעת יחידו של עולם, וע"פ פתגם הידוע של כ"ק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, שצריכים לחיות מתאים עם הזמן (מ'דארף לעבען מיט דער צייט) הכוונה בחיות פרשת השבוע (נדפס בקונטרס בקור שיקאגא, קו' מ"ו) ומעשה אבות סימן לבנים בפרשת שבוע זו, ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים וכמבואר בפירוש רש"י עד שחששו גם למעלה ועתה לא יבצר מהם, וסוף דבר הי' שאחד הי' אברהם, ויירש את הארץ גו', וידוע פתגם רבותינו נשיאינו חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ויהי רצון שיהי' זה בהקדם ובמינימום של העלמות והסתרים, ואשרי זכותו של כל אחד המקדים הענין לחדש אחד, שבוע ויום אחד.

בכבוד ובברכה.

ו'תקלז
בבעיא של הפרדה: ראה בזה לעיל חי"ז אגרת ו'קעז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תתקכט. ו'תתקמה.

פתגם הידוע: ראה גם לעיל: חט"ו ה'תעו*, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'תקמג.



כרך יז ו'קעז
ו'קעז
ב"ה, י"א ניסן, תשי"ח

ברוקלין, נ.י.


שלום וברכה!

בטח פרש לו מר... שי' פ"ש ממני וכן הבקשה בהנוגע להפרדה בין נערים ונערות בכתות הלמוד. לאחר מכן נעם לי לקבל ידיעות מהשקפת עולם של כבודו ונוכחתי לדעת אשר הכרח ההפרדה הריהו גם השקפתו הוא. אף על פי כן הרי אמרו חכמינו ז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, וגם רואים בטבע האדם שכשיודע שנמצא לו אח לדיעה הריהו מתחזק בבטחונו בהצלחת הענין.

בטח מסר לו מר... שי' ג"כ הדגשתי בנקודה שענין ההפרדה באמת אינה שאלה דתית לבד אלא גם שאלה מוסרית ואת"ל ג"כ חינוכית המתקבלת על הלב, כי ידוע ההירוס הגדול מחינוך תערובת מנקודת המוסר וכן מנקודת החינוך והלימוד בפשטות המשפיע בשלילה על שימת לב התלמידים והתלמידות הן בשמירת הלימודים והן בעבודה במעבדות שבמשך זמן לא ארוך משפיע גם על הבנתם בלימודם וכו'. ובודאי אשר לדכוותי' האריכות בזה אך למותר. ובהסברה המתאימה והמתמדת בטח אפשר לשכנע את אלה שיש להם דיעה ויכולת לתקן הדבר, ויהי רצון אשר יזכם השי"ת לקבל דבריו במילואם להביא הענין לידי פועל ממש ובהקדם.

והרי האדם עץ השדה, ובקטנותו דומה הוא לשתיל רך שאפילו סריטה קלה עלולה להשאיר מום באילן הגדול, שלכן ההקדם כל כך חשוב ביחוד בתיקון עניני החינוך.

ולקראת חג המצות, זמן חירותנו הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, ברכתי שלוחה לכ' לחג הפסח כשר ושמח ולחירות אמתית ממצרים וגבולים ומכל דבר המבלבל בגשם וברוח.

בברכה

ו'קעז
הבקשה בהנוגע להפרדה: לעיל חט"ז אגרת ו'נח. בהמשך לזה - לקמן אגרת ו'תצו.


כרך טז ו'נח
ו'נח
ב"ה, י"ז שבט, תשי"ח

ברוקלין..


שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מר"ה לאילנות, בו כותב תוכן שיחתו עם ד"ר... שי' בהנוגע לענין ההפרדה, ואף שאינו כותב הנקודות אשר מסר בשמי מר... שי', בודאי מסר גם זה אשר אין זה ענין דוקא של דת ישראל, אף שגם זה די ומספיק, כי גם או"ה בשנים האחרונות התחילו לראות ההיזק בענין התערובות וכנודע להמחנכים מהמצב המבהיל בכמה בתי ספר בזה, אלא שמטעמים מובנים אף כי מופרכים משתיקים את הידיעות בזה, כן כמדומה הזכרתי גם בשיחתי עם מר... שי' אשר כיון שסו"ס לכל לראש צריך לתקן הבפועל, הרי אפשרית גישה גם באופן אחר, כוונתי להרבות תלמידים בהכתות באופן שיוצרכו בלא"ה למורה השני או עכ"פ לעזר מורה, ויש מקום לומר שבאם אפילו ירגישו שמשתדלים בהפרדה, מטעם האמור יעלימו עין מטעם הפנימי, כיון שיהי' פתח חרטה של כבוד, וק"ל...

נעם לי לקרות במכתבו בסיומו ע"ד נאומו לפני קהל המתפללים בהנוגע לבעל ההילולא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ויהי רצון שזכותו תגן על כאו"א בתכ"י למילוי תפקידו של כ"א מבנ"י כדבר המשנה אני נבראתי לשמש את קוני באופן של חיות פנימי וטוב לבב כהדרכת בעל ההילולא וכדרישתו.

בכבוד ובברכה לבשו"ט.

ו'נח
ההפרדה: בין נערים ונערות.

אין זה... ישראל: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ה'ריב.



כרך יד ה'ריב
ה'ריב
ב"ה, י"ז אד"א, ה'תשי"ז

ברוקלין, נ. י.

לכבוד הנהלת הרשת ה' עליהם יחיו
...

ד) בהנוגע הפרדת בנים ובנות, שאמרתי לו שאי אפשר לוותר על זה, ואשר ויתור או פשרה במקום אחד יגרום ויתורים ופשרות במוסדות חנוך חב"ד בכמה וכמה מקומות, וזה ג"כ נתקבל, והבטיח שישתדל בכל כוחו אשר עקרון ההפרדה בבתי ספר חב"ד יתקיים בפועל, ואם יודיעו לו דוגמאות שכך הוא במוסדות חינוך שבאה"ק - ממלכתי דתי אחרים, זה יקל עליו ההשתדלות. וכן יקל עליו להשתדל בזה אם יוכל לומר שענין זה הוא דרישה ממני, וכמובן שאמרתי לו שהרשות בידו לומר כן, כי כן הוא. והדגשתי כי דרישתי על שמירת עקרון ההפרדה במוסדות חב"ד אינה באשר מוסדות חב"ד הם, אלא דעתי ברורה שכן צריך להיות בכל בתי-ספר ומוסדות חנוך, ובעוה"ר בדורנו דור יתום אין זה רק שאלת-דת, אלא גם במוסר וצניעות במובנים הכי פשוטים, וכמו שרואים התוצאות במוסדות אשר בהם אין עקרון זה נוהג, שרבו כ"כ עדי אשר למרות כל ההשתדלות להעלים אותן ולמנוע פרסום בלתי נעים, בכל זה מתפרצות מפעם לפעם ומגיעות לאזני הקהל...

כ"ח בניסן תשס"ו
5. מוזר
כך כותב חסיד???
לא מתאים!!! "ההשקפה" משאירים בבית .
לא לצאן הצעיר
כ"ט בניסן תשס"ו
6. פשוט ולא מוזר (תגובה ל 4)
הבעיה היום היא שאת הצאן הצעיר מרעיפים עם אידיאולוגיות שונות שבינם ובין המציאות יש קשר דמיוני בלבד.

כשהצאן הזה יוצא לאויר העולם הוא הופך להיות מדומין לחלוטין, או לחלופין מאבד את טיפת האמונה שנותנים לו.

צריכים לחנך את הצעירים עם העובדות כפי שהם ובתוך העובדות האלו לדעת שדבריו של הרבי חיים וקיימים לעד והוא נותן לכולנו את הכוחות להתמודד עם המצב.

לדעתי הרב וילהלם ניתח את המצב לאשורו ויחד עם זה הטיב לבטא את הכוחות שהרבי נתן לנו בתוך מצב זה, זו בהחלט כתיבה חסידית!!!
כ"ט בניסן תשס"ו
7. וגם לי יש שאלה
אם הרבי אמר שאנו צריכים לעשות את שלנו איך אנו יכולים לשאול שאלות?
כ"ט בניסן תשס"ו
8. מאמר יפה ומעניין
שמצביע על כך שמשתדלים לבצע את רצון הרבי ועל כך שכיום אולי ניתן לומר ש"נגעו ופגעו" דברי הרבי בליבו של כל חסיד.
כ"ט בניסן תשס"ו