ב"ה יום רביעי, ט"ו חשוון תשפ" | 13.11.19
מעשה בחתן בטלן

מעשה בבחור שבא לשאת אשה. החתן היה בטלן מושלם, ולא הצליח לשנן את הרי 'את מקודשת לי'. לקראת כ"ח ניסן (שמריהו לרנר, עלה במחשבה)
שמריהו לרנר


מעשה בבחור שהגיע לפרקו והיה עליו לשאת אשה. אלא שאותו בחור בטלן מושלם היה הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא. כך שאת כל הכרוך בשידוך ובהכנות לחתונתו עשו עבורו בני משפחתו וחבריו.

הגיע יום החופה, ובשעה החמישית הורה לו הרב לומר "הרי את מקודשת" ולתת את הטבעת. חתן דנן שהיה כאמור בטלן מושלם, לא הצליח בשום אופן לשנן בזכרונו את הנוסח המלא, והרב נאלץ ללחוש לו על אזנו מילה במילה: "הרי" – "הרי", "את" – "את", "מקודשת" – "מקודשת". כאן עצר הרב ורמז לחתן שימשיך בעצמו ויאמר "לי". אבל החתן שמעבר להיותו בטלן היה גם בתכלית הביטול לרבו, השתתק אף הוא. גער בו הרב: "עד עכשיו עזרתי לך על כל שעל וצעד, וגם בעתיד לא אחסוך ממך כל סעד. אבל את המילה הקטנה הזאת, בת הברה אחת של שתי אותיות, אני לא יכול להגיד במקומך. את זה אתה צריך לומר בעצמך.

הבין הבחור את גודל השעה ואת חשיבות המשימה שהוטלה עליו, וביקש לנסות את כחו פעם נוספת בשינון הנוסח המלא. ואכן שיחקה לו אותה השעה של עמידה תחת החופה והצליח במה שלא עלה בידו עד כה. הוא הצליח לומר ברצף את המלים "הרי את מקודשת לי". בהתרגשות רבה הושיט את הטבעת בימינו והכריז בקול רם: "הרב ציוה עלי לומר לך בלשון הזה: הרי את מקודשת...".

הזדעק הרב ועצר אותו מיד. "בני יקירי. וכי אני ציוויתי עליך לומר כך? אילו הייתי ממנה אותך שליח לקדש עבורי אשה, ייתכן והייתי מצווה עליך לומר כך. אך אני ברוך השם כבר נשאתי אשה ואין לי צורך לעשות זאת על ידי שליח. אני לימדתי אותך מה לומר, על מנת שאתה תוכל לבוא בברית הנישואין. אבל להתחתן בפועל ולהגיד "הרי את מקודשת" את זה אתה צריך לעשות בעצמך, לא מפני הציווי.

הבחור התבלבל למרי. הוא לא הצליח להבין מה רוצה ממנו הרב ולמאי נפקא מינא. הרי יודע הוא בנפשו שאם הרב לא היה מצווה עליו להתחתן, ואם הרב לא היה מוליך אותו כפשוטו אל החופה, הוא לא היה מעלה בדעתו אפילו לחשוב על כך. אז האם הוא צריך להשמע להוראתו הראשונה של הרב ולהתחתן או שהוא צריך להשמע להוראתו השניה ולהתחתן כי הוא עצמו רוצה בכך. אבל אם ככה, אולי יש לומר שמשנה אחרונה מבטלת משנה ראשונה. והוא צריך רק לרצות להתחתן אבל לא להתחתן בפועל? ולאידך, אולי נכון יהיה לדחות את החופה עד למועד בלתי ידוע שבו יוכל לקיים כראוי את מצוות רבו, לרצות להתחתן שלא מחמת מצוות רבו? רגע! אבל האם רצון אישי שלו שאינו נובע מרצון רבו אינו נחשב ניתוק ח"ו מרבו? גם אם זה ניתוק בהוראת הרב...

חמש עשרה שנים פחות יומיים הוא עומד בבלבולו. בינתיים החופה נדחתה למועד בלתי ידוע. המחותנים כבר הספיקו להסתכסך קשות. צד אחד מאשים את השני בחיפזון והללו מאשימים את הראשונים בהתמהמהות יתרה. עד הכי והכי, החליטו שפג תוקפה של ההזמנה הישנה ויש צורך בהזמנות חדשות.

כאן התפרץ בכל עוז הוויכוח האם לכתוב בהזמנה החדשה שהחופה תתקיים בשעה החמישית עם כוכבית או בלעדיה. והאם לכתוב יחי או שליט"א עם כוכבית או בלעדיה. ויש אומרים שעם כל הכאב והצער אין מנוס מלכתוב זי"ע. אף כי ניתן היה להגיע לפשרה ולפיה יהיו ההזמנות החדשות צילום של הישנות עם עדכון מינימלי של התאריך החדש.

והחתן דנן, במקום להתרכז בתפקידו העיקרי, לרצות באמת להתחתן, נסחף בכל רמ"ח ושס"ה לויכוח הגדול. תחילה כמפשר בהצעה גאונית לכתוב פשוט "נשיא דורנו" לצאת ידי הכל. ומשנוכח לדעת שאין מקבלים דעתו, פנה לבית דין ומשם לערכאות וחוזר חלילה.

ונשאלת השאלה: עד מתי?!

כ"ו בניסן תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
20
1. מוצלח ביותר! אבל...
אבל למה תמיד 'אתם' חייבים להכניס את הוויכוח 'שליט"א' זי"ע ?

לפעמים, קורה שלאו דווקא גולשים מאנ"ש גולשים לאתר ולא צריך להכניס אותם לכל הפילוג שי בחב"ד.

בתקווה להבנה.
כ"ו בניסן תשס"ו
2. כל מילה נוספת מיותרת
כ"ו בניסן תשס"ו
3. מה כתבו בסוף?
מה כתבו? שליט"א, זי"ע, יחי, מה"מ?
כ"ו בניסן תשס"ו
4. ל3
מתגובתך הלא הכי חכמה ניתן להסיק שלא הבנת את בין השורות
כ"ו בניסן תשס"ו
5. יפה מאוד
רואים שאתה הבן של אבא שלך!!
כ"ו בניסן תשס"ו
6. ח-ז-ק
אין מילים
כ"ו בניסן תשס"ו
7. Yishar Koach Gadol
Kol Mila Bimkoma
כ"ו בניסן תשס"ו
8. יפה מאד. כתבה מוצלחת!
כ"ו בניסן תשס"ו
9. הלוואי
הלוואי שתשתרש דעה זו (של כותב המאמר) בכמה שיותר אנ"ש, וזה תהיה הפעולה הכי טובה לזרוז ביאת משיח צדקנו.
כ"ו בניסן תשס"ו
10. כל מילה - אבן, כל אבן - שושן.
חזק, חבל"ז.

בשם כל מישקיי
כ"ו בניסן תשס"ו
11. עצור
בשם כל קוראי וכותבי עצור כאן חושבים אני רוצה להצדיע לך, מענער-שניידער יקר, על פארדיה נחמדה על י"ג העיקרים של הרמב"ם.

כ"ו בניסן תשס"ו
12. כל שושן בירה...
טוט אלץ וואס איר קענט!!!
כ"ז בניסן תשס"ו
13. תכל'ס
הסיפור יפה מאוד מאוד אפילו אפשר לומר שהוא מתאים למקום והזמן אבל בתכל'ס שמענו כבר הרבה הרבה סיפורים ואפיזודות וכל מיני משלים לדורנו האומלל אבל מה יהיה בפועל?
למה שהמחותנים לא יפסיקו לריב?
איך ע"י זה נגיע לחופה האמיתית?
כל צד אומר שצריך אחדות אבל לא מוכן בשום אופן להתפשר על דבריו,
כי לדעתו ז הדרך היחידה להביא את המשיח
אז מה יהיה בסוף?
ידברו על האחדות אבל זה לא יקרה
בגלל שכולם לא מתאחדים באמת\! להתאחד באמת הכוונה שגם אם אתה לא מסכים עם הדעות של השני אתה מוחל לו ומעביר את זה לסדר היום אתה מתפשר קצת על דברים שהם עיקרון חשוב בשביל האחדות האמיתית. ואם תחשבו קצת זה מה שיביא את הגאולה בקרוב ממש נאוו!
כ"ז בניסן תשס"ו
14. לא צריך אחדות כל עוד אין שפיות
מאמרו של הרב לרנר העלה לסדר היום נקודה די רגישה וחשובה אך לדעתי כל הנסיונות לעשות "שלום" בבית עלו לא יפה. יש לציין שבמשך השנים בהם מנסים ליצור או לשמור על שלום מדומה מנצלים זאת האחראים על המשיח להקצנות בצורה שאין פוצה פה כו'... ואנו רואים את התוצאות , לדעתי כ"ח ניסן זה דווקא הזמן בו צריך למתוח חבל ולשאול, מי בצד האחד של החבל ומי בצידו השני-שגם הוא יהודי, אך לא משלנו, זה לא נעים אך אין ברירה אחרת לשמר את המסגרת החבדי"ת האותנטית, במצב בו אנו שרויים עד לביאת המשיח.
כ"ז בניסן תשס"ו
15. ר
כל בירה נשר
כ"ז בניסן תשס"ו
16. ל-11
לא הבנתי הקשר.
ד' באייר תשס"ו
17. חילך ליחי
שמרהלה.
זה קהל היעד אליו כיוונת?
חילך ליחי!
בשורות טובות
אוהבים...
ט' באייר תשס"ו
18. עוד ועוד
האור הגדול כי טוב שמריהו לרנר, אל תמנע טוב מבעליו ללקק את האצבעות מכל כתבה שלך אבל למה רק מתי מעט???
י"ט באייר תשס"ו
19. חתן או...
פעם שאלתי אדם יקר מירושלים האם בנו חתן...
ענה לי האדם היקר: "כן חתן, לא חתן... העיקר שיהיה משיחיסט"
כ"ז בסיון תשס"ו
20. יש הרבה תשובות בענין
מומלץ לעיין באתר פרוייקט השו"ת
www.judaismshop.com
ד' באדר ב' תשס"ח