ב"ה יום רביעי, י"ח אלול תשע"ט | 18.09.19
אזכיר על האגרות...

"יש בהחלט מקור בדברי הרבי לפתוח באגרות". הרב אליהו וילהלם שואל את התוקפים ותוקף את השואלים (עלה במחשבה)

מאמרים נוספים בנושא:

 ר' שמריהו לרנר

הרב רפפורט א'

הרב רפפורט ב'

הרב מנחם מענדל קפלן

הרב פסח צבי שמערלינג

נושא הכנסת שאלות ב"אגרות קודש" נדוש מזה כעשור שנים. בכל התקהלות חסידים וכמעט בכל הזדמנות, כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה כבר הביע דעתו בנושא.

לא חשבתי שגם אני צריך לנצל את הבמה המכובדת של "שטורעם" על מנת להביע את דעתי אם השאלה ב"אגרות קודש" זה דבר חיובי או להיפך, במיוחד לאחר שהרב קפלן, הרב רפפורט, הרב שמערלינג והרב לרנר כבר הקיפו את הנושא כמעט מכל היבט. אך בהשגחה פרטית למדתי את השיחה שיצאה לאור ב"דבר מלכות" של פרשת וייצא השנה. (אגב, כאן המקום להודות לעומדים מאחורי המפעל החשוב הזה של הפצת שיחותיו של הרבי בעשרות אלפי עותקים ברחבי הארץ יחד עם השיעורים היומיים, נוכחתי לראות בין שכניי בבית הכנסת שה"דבר מלכות" חיזק אותם בלימוד השיעורים והשיחות).

כאמור, ב"בדבר מלכות" הודפסה שיחה מי"ט כסלו ה'תשט"ו, ואצטט את הנאמר שם בסעיף כ"ו ...."וזהו שמצינו בהסיפורים אודות הבעש"ט, ועד"ז בצדיקים בדורות שלאחריו, שכאשר היו שואלים אצלם שאלה בעניני העולם (בנוגע להאדם עצמו, בעניני מסחרו, וכיו"ב) היו פותחים ספר של תורה, מעיינים בו ובהתאם לכך היו משיבים ומורים מה לעשות.

והענין בזה – שאין לך ענין שבעולם שאינו נמצא בתורה, ולכן ניתן למצוא בתורה הוראה בנוגע לכל ענין וענין, - אלא שבשביל זה צריכים יהודי כזה שכל עניניו מתנהגים בהתאם להנהגה מלמעלה, שאז בטוח הוא שהפסוק שנזדמן לו הוא הוראה מלמעלה מה עליו לעשות בשעה זו, וכיצד עליו להתנהג בעניין פלוני".

הרבי עצמו אומר כאן בדיוק, מי זכאי לקבל תשובות מ"ספר של תורה" שבודאי גם ה"אגרות קודש" בכלל זה, הרי כל אחד מאיתנו מכיר את עצמו עד כמה הוא רחוק מלהיות בעל דרגה כזה, כפי שהרבי מגדיר אותו "שכל עניניו מתנהגים בהתאם מלמעלה" שאז כלשון השיחה של הרבי "בטוח הוא שהפסוק שנזדמן לו הוא הוראה מלמעלה מה עליו לעשות בשעה זו, וכיצד עליו להתנהג בעניין פלוני".

האם אנחנו יכולים לומר בביטחון ש"כל אחד מאיתנו הוא מתנהג בכל עניניו בהתאם לנדרש מלמעלה" ומיד עם פתיחת הספר מתגלים אלינו מלמעלה ומורים לו מה וכיצד לעשות?!

יחד עם זאת, אינני יכול להבטיח כי נושא ה"אגרות" אינו מצליח אף פעם אצל אנשים כערכינו, אין לי ביטחון לומר לכם שאין בכך אמת כלל וכלל, להיפך – לפעמים מרגש לראות את ההשגחה פרטית של מכתבים מדהימים הקולעים בדיוק לבקשת השואלים ומעודדים אנשים רבים במצבים בהם הם נמצאים.

כמו כן, ההצהרה שהנושא הזה אינו קשור ליהדות וחסידות ואין לו כל בסיס, לדעתי, אין לה מקום.

בסופו של דבר, הרבי עצמו, בשיחת קודש שהובאה בתחילת הדברים, התייחס לעיון "בספרי קודש" וכן ובלקו"ש חכ"א ע' 206 בהערות שם מובאים גם המקורות בשו"ע ועוד.

גם למו"ח הגה"ח הרב טוביה בלוי שי' אמר פעם הרבי ביחידות בנוגע לספק שהיה לו, שידוע המנהג שכאשר קשה להחליט, פותחים בספר תהילים, ועל פי העיון בפסוק הראשון מחליטים כיצד יש לנהוג.

אינני רוצה להיכנס לפלפול בפרטי המקורות בעניין, מי שרוצה להרחיב ולהעמיק בנושא יכול לעיין במראי המקומות המובאות בשיחות שציטטתי, כך שמבחינה כללית בוודאי שיש לכך מקור.

אך עם כל זה אפרט את מה שמפריע לי באופן אישי בנושא זה:

ראשית, עם כל הרצון הטוב להתייחס לנושא בגישה חיובית, בכל זאת על פי הבנתי, אי אפשר להגדיר זאת כמנהג חב"די, אם אנו רוצים להתנהג על פי מנהג חב"ד, עלינו לבדוק מה הרבי אמר הורה לעשות וכך עלינו לנהוג.

ישנם דברים כה רבים שעלינו לעשות עד שנצליח להתנהג לחלוטין על פי הוראותיו של הרבי, ועל כן אין כל סיבה לייבא מנהגים חדשים, למרות שהם אולי מעניינים ומרגשים ואפילו – עם סימוכין.

נקודה נוספת שמפריעה היא ההמוניות והמסחור של הנושא. אין ספק שגם לדעת המתייחסים בחיוב לשאלות ב"אגרות קודש" מוסכם, ששואלים ב"אגרות" רק במצבים מיוחדים שיוצרים קושי גדול אצל השואל ואינו יכול בשום אופן למצוא פיתרון "קונבנציונאלי", אך להפוך את הנושא למסחרי והמוני, זה כבר יותר מדי.

ברמה האישית, אני יכול לשתף את הקוראים, מה אני נוהג לעשות כאשר עומדת בפניי שאלה כלשהי הדורשת תשובה והכרעה של הרבי: ב"ה בכל ספרי ה"אגרות קודש" וכן בספרי ה"לקוטי שיחות" ישנו "מפתח ענינים" ובאמצעותו ניתן להגיע לשיחות קודש ומכתבים ולמצוא תשובה כמעט על כל נושא מה דעתו של הרבי.

אז לשם מה עלינו להטיל גורלות, כאשר ניתן פשוט למצוא התייחסויות ישירות של הרבי כמעט על כל נושא?! בזמן שעל ידי גורלות מקבלים תשובה רק במכתב אחד ולרוב גם צריכים להתאמץ עם תרגילים שונים למצוא את הקשר?!

עדיף ומומלץ לפתוח בצורה מסודרת את מפתח הענינים לחפש את הנושא המבוקש, ללמוד את כל השיחות והמכתבים של הרבי בנושא וכך לדעת לכוון לרצונו של הרבי, בלי משחקים.

אני מרשה לעצמי לבקש מהקוראים שנוהגים לשאול ב"אגרות קודש" שיענו לעצמם בכנות, "עם יד על הלב", האם תמיד העיון במכתב הראשון שפתחו בספר היווה עבורם את התשובה לשאלה שרצו לשאול? או שכאשר המכתב לא קלע למטרה, או שלא הבינו את הקשר לשאלה, פתחו פעם נוספת (שניה ושלישית וכו')?

הרי לא יתכן שרק כאשר התוצאה היא "מצוינת" ומובנת מתייחסים אליה, ולעומת זאת כאשר אין תשובה – פותחים שוב ושוב, או שמשאירים את רעיון ה"אגרות" להזדמנות אחרת?!

ואם תאמר, "אני פותח אגרות בכדי לקבל ברכה מהרבי, לא רק תשובה", יש לי שאלה פשוטה: הרי כולם מסבירים את חשיבותו של 770 כמקום בו פעל הרבי במשך שנות נשיאותו.

אני לפחות יודע היכן המקום שממנו הרבי פעל ישועות בקרב הארץ, משך כל שנות נשיאותו ומקום זה היה שער השמים לתפילותיו, הרבי על פי עדותו כמעט בכל מכתב ברכה ציין "אזכיר על הציון", אי לכך, הציון הקדוש הוא המקום שממנו הגיעו כל ההשפעות והברכות לכל עם ישראל משך כל שנות נשיאותו של הרבי.

מדוע אם כן עלינו לחפש מקומות חדשים? כל בקשת ברכה והשפעה ניתן לשלוח את הבקשה "על הציון" ואין ספק שהרבי ממשיך לברך ולהשפיע אך טוב וחסד על כל עם ישראל ממקום קדוש זה.

י"ד בכסלו תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
12
1. נחלת הר חב"ד
בס"ד
לדעתי הרבי הביא את הכנסת הפ"נ לספר כבר במכתבו בשנת תשי"א במנהגי יום ההילולה בי' שבט ורא המכתה עצמו
י"ד בכסלו תשס"ו
2. תגובה לאברהם (1)
במקום להפנות אותנו למכתב, אנא, עיין אתה במכתב, ואח"כ הסבר מה הקשר בין הכנסה לקריאה במקום שבו נפתח הספר!?
י"ד בכסלו תשס"ו
3. אזכיר על האגרות
בענין "מענה באגרות", כדאי להביא את מאמרו של הרב יוחנן גורארי' מספרו "חקרי מנהגים".
י"ד בכסלו תשס"ו
4. אגואיסט חסידי
מתי שהתחיל המסה של הדיעות. פשוט היתנתקתי מהאינטרנט (דבר טוב לכשעצמו) לא היה לי את הכח לקרא אפי' שכנראה חלק מהכותבים כתבו דברים עם טעם. אבל.
מה שכתב הרב וילהלם.לדעתי יש בזה משהו קצת אגואיסתי הרי הרבי "מה"מ" "נשיא דורנו" "זצ"ל". שייך רק לנו החסידים. ואפי' בין החסידים. יש את מי שעמד בשלאש אוטנטים יותר או פחות. וכאשר זה נהיה המוני זה כבר לא שלנו. הרי כל אחד יכול לכתוב לרבי בלי שיהיה אפוטרופוס או ממוצע המחבר בין הכותב לרבי. באוהל הרי אחה"כ יש סדר מסוים וכשרוצים אז מגבילים את הנכנסים, בזמן או בכלל. נו מה יש לעשות.ולי עם כל זה שהמצב על הפנים אנחנו בכל זאת במצב של מלך בשדה את זה אני שופט לפי ההיתפתחות של השלוחים ובכלל. ובמצב זה יש רשות לכל אחד לגשת למלך ומי שלמד יודע עד כמה המלך ורד ולאזה דרגות של אנשים הוא מקבל ובסבר פנים יפות.
אבל אחרי הכל הרי יש סדר בליובאוויטש ולזה הרבי הורה על עשה לך רב.וכל אחד יש לו את הרב שלו וכמובן לחשוב ע"כ כשכותבים לרבי ולעשות את ההכנות שעשו תמיד לפני הכתיבה לרבי.
ולמי שיש בעיה על נושא הכתיבה הרי גדולי החסידים לא היו עושים אפי' צעד קטן בלי לשאול (להטריד) את הרבי
י"ד בכסלו תשס"ו
5. וכל המוסיף...
...גורע!
ולאגואיסט אומר:
חבל שלא כתבת 'יחי' בסוף היינו מבינים יותר טוב..
י"ד בכסלו תשס"ו
6. גישה אישית בריאה
עקרונית, השימוש באגרות באופן שמציין הרב וילהלם, בודאי הגיוני יותר מהשימוש הממוסחר באגרות. אלא, שגם באופן הזה לא הכל כל כך חלק, משום שהקורא מדמה את תשובת הרבי לפלוני במקום ובהקשר ובנסיבות מסויימות, למקרה האישי שלו (לחידודא דמילתא, כיצד הי' מגיב חסידי חב"ד אילו המזכיר של הרבי, לאור הנסיון שהצטבר אצלו בשמיעת תשובות של הרבי, הי' עונה בעצמו את התשובה בהנחה שכך הי' הרבי עונה לו שאלו אותו). לשם השוואה ניקח דוגמה מענייני הלכה.
הרי ברור שלא כל מי שיודע לקרוא אותיות בעברית מוסמך ללמוד הלכה אחת מחברתה ולערוך השוואות. מהר מאוד נגיד לשולחן ערוך חדש, ה"י.
על אחת כמה כשמדובר בדיני נפשות (ולפחות חלק מהשאלות באגרות נוגעות לדיני נפשות ממש).
המסקנה היא שצריך לצפות לגאולה השלימה, ובלעדיה, אין פתרונות (יש משהו שדומה לפתרון...).
י"ד בכסלו תשס"ו
7. הקלוגינקער
הקלוגינקער מדבר מתוך גרונו של הרב וילהלם אבל כבר היה לעולמים שצחקו על החסידים ששואלים כל דבר את הרבי כשהמלגלגים למינהם אומרים שאני חסיד של הקב"ה וד"ל ואכהמ"ל בדבר המצער, ויה"ר שיערה ה' רוח ממרום ויתחיל להאמין באמונה פשוטה בלי להיות קלוגינקער.
י"ד בכסלו תשס"ו
8. סליחה, אבל עם כל הכבוד אני חולק

אם קראתם את הכותרת ובכל זאת נכנסתם אז בבקשה לא להתעצבן,


א) "עם יד על הלב" כלשונו של הרב הגה"ח וילהלם אם כבר החלטתי שהדבר מספיק חשוב כדי להטריד את הרבי ופתחתי ולא ראיתי תשובה אז אניח הולך ל"עשה לך רב" שיגיד לי מה הרבי התכוון.

ב) יש דבר שנקרא הרגש חסידי.

 

_______________________

הערת אחד העורכים: למנדי: אל תתעצבן אבל אני נוהג למחוק כאלו דברים.

י"ז בכסלו תשס"ו
9. אגואיסט ?
ל5מה הבעיה עם יחי אם זה כל הבעיה שלך הכל מובן ... פשוט חבל על העצבים שלך. ע"כ בסיגנון שלך . ובסיגנונו של הרבי אז כל יהודי (כן גם אם הוא צועק כל היום יחי )הוא בן יחיד ונסיים בסיגנון שפתחנו ימותו הקנאים או שיחיו ויסב...
י"ז בכסלו תשס"ו
10. לרב וילהלם יש סיפור אישי
לרב וילהלם יש סיפור אישי או יותר נכון מופת שקרה לו דרך האיגרעס שאני באופן אישי הייתי עד אליו ומעשה שהיה כך היה באחד הימים יצא הרב אלי וילהלם לטיול טרקטורונים עם משפחתו ול"ע ר'אלי התהפך מהטרקטורון והוא נזקק לניתוח דחוף שהיה אמור לקחת לערך 12 שעות חמיו הגה"ח הרב טוביה בלוי שליט"א כתב מכתב לרבי והכניסו לאחד מכרכי האיגרות והתשובה היתה ברכה של הרבי לאחד שהיה צריך ניתוח "שיהיה בהצלחה" ואכן התוצאות המדהימות לא אחרו לבוא וכעבור שעתיים יצא אלי מהניתוח בריא ושלם
י"ח בכסלו תשס"ו
11. הסיפור האישי (תגובה 10) לא קשור למאמר
לא היתה כאן שום תשובה לשאלה בכדי להחליט מה לעשות.

זו הייתה בקשת ברכה מהרבי, ואם מקבלים עידוד מהמכתב בעמוד שנפתח, ללא השלכות מעשיות אין בכך שום פסול לדעת כולם!
כ' בכסלו תשס"ו
12. הסיפור האמיתי
מענדי ציין כאן בתגובות סיפור שארע עם ר' טוביה, והנה הסיפור, כפי שיצא לי להיות עד אליו כקרוב משפחה:
ר' טוביה כתב פ"נ לרבי בכדי לשולחו על הציון הקדוש של הרבי.
בתוך כך, עד שהפ"נ נשלח אל הציון, הוא הכניס את המכתב אל תוך אחד הספרים של הרבי, כפי הוראת הרבי המפורשת בנידון, ובמקרה היה הספר הקרוב ביותר אליו ה-אגרות קודש.
כשבא להוציא את המכתב לשולחו לציון, עיין ר' טוביה בנאמר במכתב וראה את ההשגחה פרטית.
כ"ב בכסלו תשס"ו