ב"ה יום רביעי, כ"ד מנחם-אב תשע"ז | 16.08.17
כותב השורות
כותב השורות צילום: ישראל ברדוגו
בנושא האיראני: להאזין ל'אנשי הרוח' – ולעשות ההיפך

עומד נשיא איראן ומגלם בהופעתו ובהצהרותיו את הצורר היטלר ימ"ש (ולא תקום פעמיים צרה), והנה באים אנשי בטחון לא מעטים ואומרים ברוח של הפקת לקחים מתיאוריית 'השואה והגבורה' שיש להנחית על איראן מכה אחת אפיים, ולעומתם מציעים אנשי הסטרא דשמאלא ששטפו לנו את המוחות במשך שנות הדור, ומלאו את תודעתנו בלעג מתנשא על יהודים שהלכו לכבשנים "כצאן לטבח", והנה הם ולא אחרים מציעים שמדינה ריבונית 'תשפוט את צווארה' כצאן לטבח

הגאון רבי מאיר שמחה בעל 'משך חכמה' והגאון הרוגאצ'טבי היו שניהם רבנים בעיר דווינסק. ה'משך חכמה' היה הרב של 'המתנגדים' והרוג'אצובי של החסידים החבדיי"ם, איש על מחנהו ואיש על דגלו. שניהם חיו באהבה, רעות וידידות, כאשר רבי מאיר שמחה סופג בחיבה ובידידות את תגובותיו החריפות והערותיו העוקצניות הידועות של הרוג'צובער (אחת הסיבות לאהבה ביניהם נעוצה כנראה בעובדה שרבי מאיר שמחה לא היה מודע מסתמא ל'השקפה הצרופה' הידועה מבית היוצר של דורנו...).

פעם התלהט ויכוח תורני בין האי תרי צנתרי דדהבי, הויכוח הלך והתארך כשהוא מלווה בריתחא דאורייתא, ואז העלה ה'משך חכמה' הצעה מעניינת; כידוע שהסמ"ע בסימן ג' בשולחן ערוך חושן משפט אומר כי דעת בעל בתים היא היפך דעת תורה, ובכן הציע רבי מאיר שמחה; 'לתפוס' 'בעל בית' ברחוב, לבקש ממנו לחוות דעה בנדון, ואז לפי הכלל הנ"ל –מי משני הגאונים שאמר את ההיפך מדעתו של אותו בעל-בית – הרי הוא הצודק...

הויכוח בנושא האיראני הולך ומלהט. עשרות אנשי בטחון טוענים שאין מנוס ומוכרחים לתקוף את איראן. לעומתם אחרים טוענים שרעיון כזה הוא הזוי.

זכה דורנו ל'אנשי רוח' שהם ממש יודעים 'הכל'. טוב שקוראינו ידעו כי אם תתגלה אצל מישהו חלילה בעיה רפואית מסובכת– מן הראוי לא התייעץ עם הר"ר מיילך פירר, כי יש לנו אחד ש'יודע הכל'; קוראים לו הסופר עמוס עוז (כן זה החבר של הרוצח ברגוטי). אם אתם נתקלים בתקלה מכנית ברכב שלכם- טוב שתפנו לאחד מאנשי הרוח שההתמחות שלו היא ב'ריקוד'... אם לאנשי התעשיה הצבאית תהיה שאלה בנוגע למרכיבים של טיל אשר הם מפתחים – בודאי יעזור להם אחד משחקני תיאטרון 'הבימה'. במקרים חמורים ביותר יתקיים 'קונסוליום' בין הסופר, הרקדן והשחקן, ולאחר הזרקת החומר המתאים, ולא לפני שהללו ירטיבו את גרונם וירוקנו תכולה של בקבוק וחצי וויסקי – הם בהחלט יישלפו עצות פלא לכל החולאים, ופתרון גאוני לכל הבעיות, לכל ההסתבכויות. ממש מדהים.

האמת ניתנת להיאמר, כי לאור התסבוכת האיראנית המאיימת עלינו - אנחנו האנשים מן השורה באמת מבולבלים, ולא יודעים 'מה טוב ליהודים'. אבל, שוב, לפי הכלל האומר כי 'דעת בעלי בתים היא היפך דעת תורה', האינטואיציה שלי, הצעיר והדל באלפי ישראל, אומרת, כי יש לשאול את ה'אמנים' 'אנשי הרוח' הנ"ל, ואז נדע בבירור כי ההיפך מדעתם היא האמת! אם הם יכריזו "יעלה ויבא", נדע בבירור כי "לא יעלה ולא יבא".

זאת ועוד, והוא העיקר: לאור 'מבחן התוצאות' הוכח תדיר כי כל מה שהם אמרו – באופן עקבי - התקיים בהיפוך; הם הבטיחו כי על חורבות גוש קטיף יוקמו כפרי נוער ומוסדות תרבות וספורט פלשתינאים, והאזור כולו יקרין 'שלום' ואחוות עמים, ובמקום זה קיבלנו את מדינת חמאסטאן הרצחנית. ולהזכירנו כי יצחק רבין גיחך ולעג לאנשי הימין שהזהירו כי מעזה יתעופפו טילים על אשדוד ואשקלון. הם הצהירו כי לאחרי הסכם אוסלו נקבל 'מזרח תיכון חדש' (כלשונו הזהב של אדמור"ם ה'כבוד הנשיא' פרס), ותמורת זה קבלנו אוטובוסים מתפוצצים, דמים ושכול. כיום, כאשר גיהנום עלי אדמות מתחולל בסוריה הכל מבינים מהי החשיבות האסטרטגית של רמת הגולן. הם גם טענו כל השנים וחזרו על המנטרה במיוחד בהתקרב 'יום השואה והגבורה' כי אילו הייתה לנו אז מדינה – השואה לא הייתה קמה. ואילו רק בשבוע שעבר הופיעה על מגרש הספורט שבבודפשט שבהונגריה קבוצת ספורט רישמית ישראלית, אשר נאלצה לבלוע ולספוג בשקט חירופים וגידופים אנטישמיים, לא מקבוצה שולית של חמומי מח, אלא ממש מקרב קהל הצופים הגויי המארח כולו - אשר הניף דגלי פלסטין וקרא קריאות אנטישמיות.

ופרשת איראן עצמה תוכיח; עומד נשיא איראן ומגלם בהופעתו ובהצהרותיו את הצורר היטלר ימ"ש (ולא תקום פעמיים צרה), והנה באים אנשי בטחון לא מעטים ואומרים ברוח של הפקת לקחים מתיאוריית 'השואה והגבורה' שיש להנחית על איראן מכה אחת אפיים, ולעומתם מציעים אנשי הסטרא דשמאלא ששטפו לנו את המוחות במשך שנות הדור, ומלאו את תודעתנו בלעג מתנשא על יהודים שהלכו לכבשנים "כצאן לטבח", והנה הם ולא אחרים מציעים שמדינה ריבונית 'תשפוט את צווארה' כצאן לטבח, רחמנא ליצלן, לפצצות וטילים אטומיים!

שוב, כפי שכבר כתבתי, אין לי עמדה בנדון. ב'פרלמנט' של 'המקווה' אצלנו לא הגענו לידי החלטה. וברצינות; הדילמה האיראנית כלל ועיקר איננה פשוטה, ומה גם שלאזרחים רגילים כמונו אין נתונים ומידע רלבנטי. הנושא הנדון הוא מאד מאד מורכב ומסובך, ובבחינת "אוי לי מיוצרי ואוי לי מייצרי". כלל אין מה לקנאות באלה שצריכים להכריע ולקבל החלטות גורליות והרות עולם בנדון.

אבל לפי הכלל ש'דעת בעלי בתים היא היפך דעת תורה', ולאור הניסיון שתדיר הוכח שצריך להטות אוזן לרוח הנושבת בקרב 'אנשי הרוח' ואילו בפועל פשוט לנהוג הפוך, ועתה רק חסר ש'עושי הרוח' יעתרו לחבריהם ושותפיהם למסיבות הקוקטייל הלא המה – 'מבחר המין האנושי'- שופטי הבג"צ, ואלה האחרונים ייענו להם ויאסרו על הממשלה לבצע פעולה צבאית באיראן, או אז יתברר ויתלבן ויתחוור מעל ומעבר לכל ספק וספק ספיקא, כי האמת נמצאת כפשוטו בצד הקוטבי ההפוך.

ולבסוף בקשת סליחה שהשוויתי את ה'בעלי בתים' של דווינסק ל'אנשי הרוח' השמאלנים (למעשה אין צריך להדגיש כי מדובר בשמאלנים. זהו הרי פשיטא; אילולא היו 'שמאלנים' מי ב'ציבור הנאור' היה מגדיר אותם כאנשי רוח, מי היה סופר אותם כלל). כי כבר התבאר ע"י כ"ק אדמו"ר זי"ע מליובאוויטש כי מה שכתב הסמ"ע אודות 'בעלי בתים' – אין הכוונה לסתם עמי הארצות, וכל שכן שאין המכוון להני 'אנשי הרוח' הנהנתנים, השבעים והחלולים, כל אלה לא נכללים כלל בקטגוריה של 'בעלי בתים'. הסמ"ע מדבר על בעלי-בתים יודעי ספר, יודעי דת ודין, אלא שאעפ"כ גם על דעתם של סוג יהודים ברי אוריין אלה נפסק שהיא עדיין 'היפך דעת תורה', וכל כך אך בשל העובדה שהם אינם נמנים על 'יושבי אהל' ותורתם איננה אומנותם. כי איזה הווא-אמינא ישנה להתייחס בכלל ולהעיף מבט אף חפוז לעבר ריקים ובורים, משחקים בקוביא, מפריחי יונים ומבלי עולם.

ובעת שכזו, לא נותר לנו אלא להצטרף מעומקא דליבא לתפילתו של כהן גדול ביום הקדוש, ולהתחנן: "שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם...שנה שתוליכנו בה קוממיות לארצנו, שנה שתדבר בה עמים תחתינו, שנה שתכתבנו לחיים טובים"!

(פורסם ב'שעה טובה')

ג' באלול תשע"ב