ב"ה יום רביעי, כ"ד מנחם-אב תשע"ז | 16.08.17
כותב השורות על רקע שני תמימים בלימוד רמב"ם
כותב השורות על רקע שני תמימים בלימוד רמב"ם צילום: ברלה שיינר
מי ייתן כל עם חב"ד רמב"מיסטים ● דעה וארבע קושיות

אם בשלב ראשון ניתן היה לסבור בטעות כי מדובר בעוד מבצע פנים-חב"די, הרבי הפריך זאת תכף ומיד, בהבהירו שוב ושוב כי מדובר בתקנה שקהל היעד שלה הוא – כלל ישראל ● האומנם עשינו כל שלאל-ידנו כדי שתקנת לימוד הרמב"ם היומי אכן תטיל שורשים עמוקים די בעם-ישראל ● מדוע לא ימונה גם – 'שליח רמב"ם'שיפיח רוח חיים יום-יומית בסמל החביב אך המנומנם של 'מטה הרמב"ם היומי' המפציע לו פעם בשנה ● הרב זלמן רודרמן במאמר מיוחד
שניאור זלמן רודרמן

זוכר זאת היטב.

בצהרי היום הגיעה לחצר הישיבה משאית לא-גדולה, עמוסה בסטים. כולנו התגודדנו סביבה נרגשים. 'המדריך ממן' וכמה מעוזריו עמדו על המשאית והורידו ממנה סט אחרי סט. ביד אחת הם קיבלו כסף וביד שנייה הושיטו ספרים. מחיר הסט היה מסובסד מאוד, כמעט חינם – 15 שקל כמדומני. כעבור דקות מספר אימצתי אל ליבי את הסט הנכסף. חמישה כרכים אדומים של ספר 'יד החזקה', נתונים בתיבת קרטון חום עבה, פתוחה מלפנים.

זה היה באחד מימיו הראשונים של חודש אייר תשד"מ, תחילת 'זמן קיץ' בישיבת תומכי-תמימים בלוד. הייתי אז תלמיד שיעור ג' בישיבה. זמן קצר קודם לכן, ליתר דיוק בהתוועדות אחרון-של-הפסח, הכריז הרבי על התקנה המהפכנית.

בימים הראשונים לא הכול ירדו לסוף דעתו של הרבי ולא לגמרי הבינו איזה אופי עומד העניין הזה – לימוד יומי של הרמב"ם – לשאת. עד אז רגילים היינו למבצעים חד-פעמיים, תקופתיים או עונתיים החוזרים על עצמם במעגל-השנה. והנה לראשונה יוצא הרבי בתקנה שאמורה להתבצע יום-יום(!). כלום כוונת הרבי היא לכל יום ויום ממש, כולל, לדוגמה, תשעה-באב ויום-הכיפורים? האומנם נקרא כל נער שאך זה הניח מגבעת קטנה על ראשו, ללמוד מדי יום שלושה פרקים? לפי איזה סדר ילמדו הנשים והילדים את ספר-המצוות? ועוד כהנה שאלות ותהיות. נדרש גם זמן מינימלי להתארגנות ולהדפסת 'מורה שיעור'. במיוחד שרר בלבול בכל הנוגע לשיעורי הלימוד של הימים הראשונים (הקדמת הרמב"ם, מניין המצוות, מניין המצוות לפי סדר ההלכות ברמב"ם עצמו).

בהמשך הדברים התבהרו, וכל השאלות והתהיות קיבלו תשובות מפורטות על-ידי הרבי בעצמו, שהשקיע המון-המון כוחות נפש, זמן ומרץ בהסברת התקנה ומעלותיה וכן בביסוסה. במקביל נהפכו ביאורי הרבי על השיעורים היומיים ברמב"ם לחלק בלתי נפרד מכל התוועדות או שיחת-קודש.

יתרה מזאת: אם בשלב ראשון ניתן היה לסבור בטעות כי מדובר בעוד מבצע פנים-חב"די, הרבי הפריך זאת תכף ומיד, בהבהירו שוב ושוב כי מדובר בתקנה שקהל היעד שלה הוא – כלל ישראל. מהר מאוד התחוור לכול, כי בייסדו את הלימוד היומי ברמב"ם, כמו הציב הרבי עמוד תורני שלישי לצד שני העמודים הוותיקים יותר (ויסלחו לי ה'שפיצים' מבינינו על הגזרה-שווה שגזרתי) – הלוא הם הדף היומי בש"ס בבלי, מיסודו של רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, והדף היומי בירושלמי, מיסודו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל (שאגב היה הדמות הבכירה ביותר שפיארה בנוכחותה ובברכתה את המעמד ההיסטורי המרגש של סיום המחזור הראשון ברמב"ם, בחול-המועד פסח תשמ"ה, ב'בנייני האומה' בירושלים).

*

והנה אנו בסיומו של המחזור ה-30 ובפתיחת המחזור ה-31 של לימוד הרמב"ם היומי. תאריכים עגולים הם זמן ראוי להביט על דברים בפרספקטיבה. לאור זאת הבה נשאל את עצמנו כמה שאלות:

א) האומנם עשינו כל שלאל-ידנו כדי שתקנת לימוד הרמב"ם היומי אכן תטיל שורשים עמוקים די בעם-ישראל ותצמח לאילן רב פארות אשר יצלו על היהדות התורנית כולה?

ב) האם ההיקף הכמותי של לומדי הרמב"ם היומי ברחבי תבל משביע רצון?

ג) ומה לגבי איכות הלימוד של הרמב"ם היומי במחוזותינו? נשווה רק בדעתנו מה היה קורה אילו עשינו זאת כן כדבעי. הלוא יכול היה להיות מצב שבו כולנו, חסידי חב"ד, היינו רמב"מיסטים מופלגים!

ד) האם לדעת מי מאיתנו, ייתכן כי מצבה הנוכחי של התקנה הקדושה מניח את דעתו הק' של מחוללה, וכי למימדיה הקיימים התכוון בעת שיסד אותה אי-אז בשלהי חג-הפסח תשד"מ?

זווית נוספת להתבוננות: בבית-הכנסת בשכונתנו בכפר-חב"ד יע"א מתקיים ערב-ערב שיעור רב-משתתפים בדף-היומי (בבלי). עשרות יהודים עמלי-יום מתקבצים לשעה של לימוד, והערב הזה הם יעסקו ככל הנראה בדיני ולד שלמים ותמורת עולה. עיני לא צרה חלילה בשיעור מצליח זה. אי-אפשר לומר מילה לא-טובה על יהודים העוסקים בתורה. אבל האם יש סיכוי – נגיד, אחד למאה – שלתומנו ניכנס הערב לבית-כנסת הגדול בבני-ברק, למשל, ונפגוש שם בחבורת יהודים הלומדת בצוותא את השיעור היומי ברמב"ם?

ושוב, השאלה איננה נשאלת מתוך צרות-עין ובנימה מתריסה, אלא כנקודה מעוררת למחשבה. לראיה, הנה השאלה באופן מעט שונה: והיכן הם השיעורים הגדולים ברמב"ם היומי – אצלנו? בבתי-הכנסת ובקהילות שלנו?

אין צורך להאריך עוד בביקורת העצמית, שכן הדברים ידועים ומובנים.

*

בכל הצניעות ולאחר בקשת מחילה וכו', הרשו נא לי להעלות כאן הצעה מעשית, שתהיה גם כעין קריאה להנהלת צעירי-אגודת-חב"ד ולאברכים מוכשרים הרואים עצמם מועמדים ראויים לעניין:

בשנים האחרונות צמח בשדה השליחות מושג חדש – 'שלוחי תורה'. שלוחים לכל דבר ועניין, אלא שתפקידם היחיד הוא הפצת תורה. מסירת שיעורים, מתן הרצאות וכיו"ב.

מדוע אפוא לא ימונה גם – 'שליח רמב"ם' (התואר המדויק חשוב פחות). יהיה זה אברך מוכשר, בעל גישה תורנית מתאימה בצד מרץ וכושר ארגון, והוא יפיח רוח חיים יום-יומית בסמל החביב אך המנומנם של 'מטה הרמב"ם היומי' המפציע לו פעם בשנה.

[אין חלילה טענות כלפי איש. יודעי העיתים זוכרים בוודאי כיצד בזמנו התייתם 'מטה הרמב"ם היומי' מאביו הראשון – גוף חב"די שנסגר ואיננו. ולמי הורש ה'מטה'? למי שממילא נושאים ברוב הנטל הציבורי ומבצעים בנאמנות ללא סייג את הדרוש. לכן, כאמור, אין פה טענה אלא רק הצעת ייעול. שכן אם ברצוננו למנוע מצב שבו תקנתו הגדולה של הרבי תדעך ותלך משנה לשנה, חס וחלילה, עלינו לעשות לשם כך מעשה.]

עניינו של השליח אשר יפעיל כל השנה כולה את 'מטה הרמב"ם היומי' יהיה לתגבר ולהפיץ את התקנה הקדושה, בקרב חב"ד ומחוצה לה. לייסד שיעורים ברמב"ם היומי בכל קהילות חב"ד (ואולי גם בקהילות נוספות). להוציא-לאור קבצים תורניים עם חידושים שנתחדשו (בהיכלי הישיבות ובכוללים) במסגרת לימוד הרמב"ם היומי. לארגן חידונים שנתיים לילדים בספר-המצוות. להיפגש עם גדולי ישראל ועם מנהלי מוסדות חינוך ולהחדיר את הלימוד גם במסגרות ובחוגים נוספים.

ובכן, רעיונות לא חסרים. חסר מי שירכז אותם ויניע מהלך תמידי אשר יציב את תקנת לימוד הרמב"ם היומי בכותל המזרח של היהדות התורנית, ויהפוך את הלימוד עצמו לנחלת הכלל.

ומלאה הארץ רמב"ם את ה', כמים לים מכסים.

י' באדר תשע"ב
הגב לכתבה

תגובות
3
1. בשנת תשמ"ד היו כבר שקלים (ישנים!) ולא לירות
המאמר? נוקב ונכון!
י' באדר תשע"ב
2. זלמן, מה זה צריך להיות?
א. http://www.bankisrael.gov.il/catal/historyh.htm
ב. שמעת על תקנת החומש היומי והתניא היומי?
ג. שליח רמב"ם זה ישראליק ליפסקר. הוא לא ישתף פעולה אבל כדאי לך להכין תחקיר על פעלו בנושא

בידידות
שמריהו לרנר
י"א באדר תשע"ב
3. תגובה לשמריהו
ר' שמריהו ידידי:
1) הערתך והערת קודמך בעניין השקלים נכונה (נראה שהתבלבלתי בין השקלים לשקלים החדשים) והטקסט תוקן.
2) תקנת החומש היומי והתניא היומי (ויש להוסיף, גם התהילים היומי) אינה של הרבי.
3) דרוש 'שליח רמב"ם' בהיקף ארצי. רעיון נוסף שעלה בדעתי לגבי השליח הזה: בקרוב נגיע ללימוד הלכות קידוש החודש. נתאר לעצמנו שהיו כמה מגידי-שיעור הבקיאים בתחום זה, נעים

ונדים ברחבי הארץ ומלמדים סוף-סוף את הציבור כולו הלכות קשות אלה.
זלמן רודרמן
י"א באדר תשע"ב