ב"ה יום שני, כ"ג כסלו תשע"ח | 11.12.17
אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לכתבה)
אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: צביקי שיינר
ומה חושב הנוער עצמו? ● בחור כואב מציע פתרון

צריך לזכור שהעובדות מדברות בעד עצמם, גם בחורים שלא למדו כמו שצריך בישיבה בהגיעם ללימודי הסמיכה לקחו את עצמם לידיים והתחילו ללמוד ברצינות והסיבות לכך פשוטות מאוד: א) כמו שהזכרתי קודם הלימוד הוא מעשי ופרקטי מאוד. ב) יש מבחנים מחייבים, יש 'תעודה' בסוף ובמילים אחרות יש למה לשאוף ● בחור מציע פתרונות מעשיים לסערת החינוך

לאחר קריאת רבים מהמאמרים והתגובות בנושא החינוך אפשר לומר שלפחות מכיוון אחד המצב מאוד מעודד. זה גופא שהרימו את הכפפה בצורה כל כך גלויה ופתוחה זה מאוד מעודד.

אם עד עכשיו היתה נשמעת קול ענות חלושה בצורת כתבה אחת או שתיים, באופן כללי ביותר ובלי להפנות אצבע מאשימה היום ב"ה הכתבות כבר לא כ"כ הססניות, המגיבים כבר הרבה יותר פתוחים ועל פניו נראה שמשהו הולך להשתנות. מי ייתן וסאגת החינוך תשאר בכותרות התקשרות החבדי"ת עד שיבוצעו מעשים ממשים.

במאמר המוסגר צריך להוסיף שבוויכוח של ה"אבא והמשפיע" אין צודק ולא צודק, שני הצדדים נכונים לחלוטין ובשביל שילד יצמח כמו שצריך כמובן וגם פשוט שצריכה להיות השקעה הדדית הן מצד המשפיע והן מצד ההורים. וכל הורה ומשפיע צריכים להסתכל על כתבות אלו בגישת מאמר רז"ל במסכת אבות - "אהוב את הביקורת, כי היא תעמידך על הגובה האמיתי".

אחת הכתבות המשובחות היתה של הרב העלער ועסקה פחות בהאשמות ויותר בהענקת פתורונות. תורף דבריו הם "שצריך לתת לתלמידים גישמאק בלימוד" ואף הסביר זאת בטוב טעם. ה"דובדבן" שתפס אותי היה הקטע הבא:

"כיום נתחדש מושג חדש (דבר שאין לו מקור בתורה) שכולם צריכים ללמוד גמרא דווקא, ומי שלומד משניות הדבר נחשב לו לבוז ("אה! ער לערנט משניות, א שוואכער קאפ!"); מעולם לא היתה מציאות כזאת בישראל. לאורך הדורות למדו כ"א לפי ענינו: אחד למד גמרא פסחים והשני למד משניות טהרות, האם יעלה על הדעת לומר שהשני פחות ת"ח מהראשון?! ועד"ז השלישי שלמד חומש עם רש"י אף לו הי' מקום של כבוד בבית המדרש".

ולמרות שהרב לא מביא איזה מ"מ לדבריו אלו אבל כל בר דעת מבין שאין צריך מ"מ על מציאות שהסבים שלנו יכולים להעיד לנו עליה.

אם נשאל כל בחור שצלח את המסלול ולמד גם כן סמיכה באופן רציני מאיזה לימוד היה לו הכי הרבה סיפוק רובם יענו שלימודי הסמיכה היו הכי מהנים. והסיבה לזה היא ברורה, בחור שלומד בהלכות בשר בחלב דין על כף חולבת וכד' ומגיע הביתה ויכול לישם את העניין מרגיש סיפוק עצום, עם כל היופי שבלימוד סוגיא על שור שהלך ברחוב שהוא רה"ר ונגח פרה ועם כל ההסברים היפים שפרה זה כמו מה שהיה פעם ברפת של זוסיק ע"ה וזה "ממש ממש מציאותי ומוחש" ו"איך אתה לא מצליח לחזות ביופי הסוגיא" אבל עדיין אין פלא כלל וכלל שלא לכל בחור (וכנראה במוחש שאפי' לרוב הבחורים בימינו) מתחשק ללמוד על "עיר הנדחת" "ובן סורר ומורה" שאפי' הגמ' מעידה על מקרים אלו שלא היו ולא יהיו (תודה לא-ל).

אז נכון שיהיו שיגידו ש"לימוד גמרא יותר תפס אותם", ויהיו שיגידו ש"לימוד הסמיכה הוא משמעם", ויהיו את השפיצים שיאמרו בפנים חמורות סבר: "ח"ו, לימוד סמיכה לבחורים צעירים?! הרבי היה נגד". ולכל אלו הבאתי בהתחלה את דברי הרב העלער רק כדי להזכיר ש- א) אין שחור ולבן, יש הרבה סוגי בחורים וגם להם צריך להיות פתרון ולא סתם פתרון אלא פתרון תורני. ב) פעם זאת הייתה המציאות ואין לזה שום סתירה לדברי הרבי ודברים פשוטים הם וד"ל ואכ"מ.

צריך לזכור שהעובדות מדברות בעד עצמם, גם בחורים שלא למדו כמו שצריך בישיבה בהגיעם ללימודי הסמיכה לקחו את עצמם לידיים והתחילו ללמוד ברצינות (תלוי כמובן ברצינות המכון שאליו הגיעו) והסיבות לכך פשוטות מאוד: א) כמו שהזכרתי קודם הלימוד הוא מעשי (פרקטי בלע"ז) מאוד. ב) יש מבחנים מחייבים, יש 'תעודה' בסוף ובמילים אחרות יש למה לשאוף.

וכאן נחתום את דברינו בהצעה הבאה:

בכל ישיבה יתנו לבחורים את האפשרות להתמקצע בלימוד הלכות באופן רציני ועכבי רק כדי שלא יהיה מצב שגם הבחורים שכן שייכים ללימוד בסדר הרגיל של תו"ת יתפסו טרמפ על העניין, יעשו דף בקשה ללימוד סמיכה שכל תלמיד שמעוניין יוכל למלאות וצוות הישיבה ובעיקר אלו שיש להם קשר אישי עם הבחורים ישבו יחד ויחליטו מי מתאים לתכנית ומי כן יוכל להמשיך בלימודים הרגילים.

(הכתבה נכתבה בתוך סערת הרגשות של הכותב בעקבות קריאת הכתבות ושמיעת עדויות אישיות מבחורים בחב"ד ולכך אינה מתיימרת להציג את יופי הקולמוס של הכותב אלא רק את תוכן וכוונת דבריו ועל כל השגיאות וטעויות עמכם הסליחה).

א' באלול תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
3
1. תעודת הסמיכה אינו מוכיח כלל - לצערי -
ש"בחורים שלא למדו כמו שצריך בישיבה בהגיעם ללימודי הסמיכה לקחו את עצמם לידיים והתחילו ללמוד ברצינות והסיבות לכך פשוטות מאוד: א) כמו שהזכרתי קודם הלימוד הוא מעשי ופרקטי מאוד. ב) יש מבחנים מחייבים, יש 'תעודה' בסוף ובמילים אחרות יש למה לשאוף" - כי גם לפני יותר מ40 שנה השיגו את התעודה בלי להתאמץ ובלי ללמוד,,, אחד מסר לשני את תוכן השאלות [ותשובות] לפני הכניסה למבחן וכך באופן סיטונאי קבלו את התעודות... וכיום שהבוחנים מקבלים שכר מהנבחנים תמורת התעודה בודאי אין להתייחס לזה ברצינות.
א' באלול תשע"א
2. יש עוד אופציות...
כגון לימוד גמרא אליבא דהלכתא ולא פלפולי סרק שהתלמיד לא מבין בהם כלום.
או לחילופין (בנוסף למסלול הרגיל) לתפוס עניין בהלכה להשקיע בו ולהורידו הלכה למעשה.
בברכה ללימוד תורה מתוך יראת שמיים
א' באלול תשע"א
3. סערה בכוס מים
א' באלול תשע"א