ב"ה מוצאי ש"ק, י" תמוז תשע"ח | 23.06.18
הרב רסקין עם המקורב
הרב רסקין עם המקורב
מסיבת הפתעות/ בלוג

"האיש צופה בסיקור האירוע באחד האתרים, ומייד אחריה תגובות נגד. המקורב "זכה" לקרוא את ה כ ו ל" • הרב זאב רסקין בטור כואב (לתקן עולם)


מפעם לפעם אני נדרש לחלוק ולשתף את הקוראים בחיי השליחות ובין היתר, מטבע הדברים, ההתמודדות בחיי הפרטיים.

לפני פחות מחודש חגגתי יום הולדת 30, ומסתבר שרעייתי תכננה עבורי מסיבת הפתעה מאוד גדולה בהשתתפות בני משפחתי מרחבי תבל. אך אני חשבתי כנראה קצת אחרת, והרסתי לה את התוכניות: תכננתי לעצמי מסיבת יום הולדת ומתנת יום הולדת אבל לא סתם מתנה.... החלטתי שאכניס ספר-תורה חדש לבית הכנסת בקפריסין לכבוד הרבי. הדברים התחילו להתגלגל מהר מאוד כאשר התחייבתי על ספר תורה והזמנתי ידידים וחברים מבני הקהילה לבוא ולחגוג לכבודו של הרבי ולכבודה של תורה.

פתאום הרגשתי מוקף אהבה: חבר אחד הגיע לארגן את הסעודה, השני הכניס את כל כוחות נפשו כדי להפיק אירוע מכובד, השלישי דאג למוזיקה, הרביעי מנדב צלמים והחגיגה בעיצומה. אחד-אחד: כולם נותנים כתף ומזיעים למען הצלחת המעמד. פתאום הרגשתי כמה עוצמה, כמה מחויבות למען המטרה למלאות את רצונו של המשלח ולעשות לכבודו של הרבי. (אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכל הידידים ובני המשפחה שהתאמצו וסייעו).

ואז קיבלתי קצת חולשה. מהיכן מארגנים כסף ? ספר תורה! כתר! סעודה! אבל גם כאן בסייעתא-דשמיא, נעזרתי בחבר משותף, איש יקר שהוא ומשפחתו חרטו על דגלם את מעשי החסד נמצא ידיד יקר שלקח על עצמו את הוצאות השמחה הגדולה ולא נותר אלא לבקש מהשי"ת שהאירוע ישאיר חותם עמוק על כל המשתתפים. אכן, הייתה חגיגה קצת שונה מהתכנון המקורי, אך היא נחרטה עמוק-עמוק בלב כל המשתתפים וביניהם ותיקי היהודים בקפריסין, בני משפחת התורם וידידיו היקרים אשר קיבלו פעם נוספת טעימה של שמחה חסידית ואהבת ישראל אמיתית כפי שציווה לנו הרבי.

ישנם כאלו שמבינים באמת מהי עבודת השליחות וכבודו של הרבי, וביניהם אתרי האינטנרט של חב"ד שבחרו לסקר את האירוע בהרחבה (וע"כ תודתי). אני מרגיש קצת מטופש שאני בכלל הולך לכתוב את השורות הבאות, אבל מה לעשות: אני עדיין חי על הקרקע ויש בליבי רגשות...

אז ככה: קיבלתי טלפון מעו"ד נחשב בארץ והוא מספר שהוא היה במשרדו של אחד מהתורמים – מקורב מאוד לחב"ד ולמעשי-חסד (שהשתתף בגופו ובממונו בהכנסת ספר התורה), והוא ראה שהאיש צופה בסיקור האירוע באחד מהאתרים, אך אוי.... מישהו מהקוראים בחר להגיב תגובה בסגנון "מיותר, לא רואים בתמונות הרבה יהודים מקפריסין", ומייד אחריה תגובות שכנגד, והמקורב "זכה" לקרוא את ה כ ו ל. הוא היה נפעם ומבולבל.

כשקראתי את התגובות החלטתי שלא ראוי להגיב, שהרי הדבר לא יועיל מאומה. כי ברור שהכותב לא ממש יודע מהי שליחות, ובוודאי שלא מבין מה היה הרבי; לא חשב מה יכולות להיות ההשלכות, וככל הנראה בטח גם לא התכווין. אבל חשבתי שמחובתנו כשלוחים לדאוג גם ל"עניי עירך", ואולי אם אכתוב הוא יקבל מעט הבנה, ובאם להבא יהיה יותר זהיר – אזי היה כדאי.

"רבונו של עולם, בכה, איני יכול להמשיך לבד, איני יכול יותר. אם תוך שבועיים לא אפגוש בכפר פנים יהודיות אלך אל הכומר ואמיר את דתי .... מספר שעות לפני סיום ה"אולטימטום" שהציב לקב"ה הגיע אליו, באורח מסתורי, שליח מיוחד מטעם הרבי מליובאוויטש. "הרבי שלנו ! של כולנו!" אמר האיש בהתרגשות" זהו קטע מסיפור על יהודי בודד משארית פליטה שמשפחתו העניפה נרצחה על-ידי הנאצים ימ"ש, והוא חיי לבדו בכפר נידח בהולנד. רגע לפני שיצא לשמד שלח אליו הרבי 3 מצות...

ובכן ידידי היקר: הרבי האהוב שלנו דאג לכל יהודי באשר הוא. אז כדאי לפני שתוקעים תגובה לקחת ליד ספר סיפורים על הרבי (זה יותר קל מחת"ת ורמב"ם) ולהבין כמה כל אחד חשוב לרבי ממש כאבא שדואג לכל אחד מילדיו, וגם אתה ככל הנראה אחד מהם ואב אחד לכולנה.

*   *

*

השנה נסעתי לכינוס בהתרגשות מיוחדת. לראשונה אני לא נוסע לבד, אלא מביא איתי "ביכורים" – מקורב יקר, ממוצא אנגלי, שכבר כמעט שנתיים אני מכניס בו את כל כוחות הנפש. האיש שמעולם לא פגש ברבי, כבר חודשיים לפני הכינוס רק ישב והקשיב על סיפורים שסיפרתי על הרבי ועד כמה הרבי דאג לכל אחד.

מייד כשהגענו לניו יורק "סחבתי" אותו למקווה שליד הציון הק' והסברתי לו על מנהגי המקום, תוך שאני מציין שכרגע, בגלל שאנחנו עייפים, נכנס לזמן קצר מאוד להודיע לרבי שהגענו, ובל"נ מחר נבוא להתפלל כנדרש. אבל ברגע שנכנסו לציון והדלקנו נרות – האיש פרץ בבכי בלתי נשלט וכך עמד זמן ארוך מאוד. בן משפחה שנכנס יחד איתנו "רק" להגיד פרק תהילים נשאר גם הוא עומד חנוק מדמעות. ואז קיבלתי הבנה עמוקה עד כמה הרבי דואג על כולנו...

הוא נשאר המום כשכל אחד מהחסידים נגש אליו בחיבוק ובנשיקה כאילו היה ידידו משכבר הימים. כל אחד הסביר לו כמה חשוב המעמד שאליו הוא זכה להגיע "כשכל הילדים הגיעו סמוך לשולחן אבא".

כך גם הכנסת האורחים של השכונה וקבלת-הפנים החמה בכל מקום השאירו בו רושם עצום. בשבת לאחר התפילה בחדרו של הרבי יצאנו יחד להתוועדות בבית הכנסת "בית שמואל". הוא עמד נפעם למראה מאות אברכים צעירים שקיבלו אותו במאור פנים והסבירו לו עד כמה הם גאים ב"שלוחים".

ביום ראשון לאחר האירוע המרכזי – "הבענקט", אמרתי לו שעכשיו אנחנו נוסעים לדווח לרבי כמה יפה ומרשים היה האירוע. נסענו יחד שוב לציון, כאשר הפעם הסברתי שאנו לא מבקשים מאומה. רק מספרים דברים טובים. כשחזרנו לשכונה אמרתי לו: "שמע עכשיו: אתה הולך לראות לראשונה מהי התוועדות חסידים אמיתית". הוא בעדינות של "אנגלי" שאל: "ראביי, זה יהיה בסדר עם אני אלך לישון"? ניסיתי שוב להסביר שהוא ממש מפסיד, אבל העייפות ניצחה והוא פרש לישון.

אני המשכתי ל-770 ולאחר כמה ניגונים ממש הצטערתי שהוא לא איתי. ההרגשה הייתה מיוחדת והזכירה ימים מופלאים: מאות שלוחים ותמימים עומדים צפופים ומשתוקקים...

אך למרבה הצער החלה מהומה (אני אפילו לא רוצה להתייחס) והבנתי איזו השגחה פרטית שידידי עלה לישון. הרי אילו הוא היה כאן איתי כל העבודה הייתה יורדת לטמיון... מה הייתי מסביר לו???

יצאתי החוצה ולידי עמד חבר משכבר הימים שהצטרף רק השנה לצבא השלוחים. הוא היה חנוק מדמעות: "זאבי, מה לעשות?". מזגתי לו מעט לחיים ובעידוד אמרתי לו: "תראה, על כל שניה שיש כאן מהומה, אנחנו מתחייבים לעשות במקום שליחותנו עוד ועוד למען רצונו וכבודו של הרבי".

אני מנסה לדחוק ממחשבתי את מה שראיתי שם, אך המראות היו קשים. הדרך "היחידה" שלנו כשלוחים וכחסידים היא כאמור לעשות הכל! אבל הכל! להמשיך ולקיים את רצונו של הרבי ולהשפיע אור גדול כל אחד במקומו ובעולם כולו.


 

י"ב בכסלו תשס"ז
הגב לכתבה

תגובות
12
1. לדת לקבל
ר' זאבי כל מילה שווה זהב, הבעיה הכי גדולה של אנשים מסוימים היא פירגון, זה לא שהם לא מעריכים אותך, זה לא שהם לא מעריכים את הרבי, פשוט קשה להם לראות מישהו מצליח, ובמקרה שלך אתה היית המצליח, זה לא נגדך זה אנשים שזה טבעם, שטוענים זאבי למה כל יום כתבות, זאבי למה כולם צריכים לדעת, הם לא מבינים שעבור בחור עם מנועים כמו זאבי 2 על 2 קפריסין קצת קטנה, אבל לא אתה בחרת את קפריסין כי אהבת אותה אלא הרבי בחר בך להיות שלוחו שם, עצתי לך וכלולנו חבר'ה החלטה טובה לי"ט כסלו, גם לא חת"ת ואפילו לא סיפורי צדיקים, פשוט תלמדו לשמוח כשלמישהו אחר טוב לא רק לההצטער בשמחת השני אלא גם לשמוח בשמחתו, ואם זה קשה אולי פשוט תעבדו על עצמכם, צרות עין היא לא מידתו של בני אברהם
י"ג בכסלו תשס"ז
2. תמיהני עליך הרב רסקין
תמה אני, הרי אתה לא חסיד מדור השישי, אתה עם שני רגליים ועיניים על הקרקע. אתה גולש באתרי חב"ד ורואה את המאמרים הרשמיים של השלוחים וראשי חב"ד, מאמרים "פתוחים" בהם כתוב הכל, כולם מסבירים את הטוב לפי דעתם, וגם את החסרונות של השני לפי דעתם.

ולפתע פתאום נזעקת?

כאשר פוגעים באחד מזקני קהילתך ר' משה דער געלער רק בגלל שהוא שייך לזרם השני (חמ"ה/משיחיסט) לא כתבת "בלוג"? אבל כעת כאשר מהתמונות היה נראתה תמונה קצת מוזרה (שהתבררה לי אגב זה מכבר כלא נכונה) אתה נזעק?? אתמהה!!!

עצה קטנה: בפעם הבאה תגיד לצלמים לא להתמקד רק בפנים המוכרות, שהם ידידיך שהגיעו מעבר לים-התיכון, אלא שהתמקדו בשמחה האמיתית של עשרות מקומיים שאני יודע אישית שהשתתפו באירוע ושמחו ורקדו אל תוך הלילה.

ואם רצונך לתקן, תכניס גלריית תמונות מהמקומיים.

מאחל לך הצלחה לכל אורך הדרך.
י"ג בכסלו תשס"ז
3. הרבי של כולם
זאבי ווארן הוא הביכורים מתושבי קפרסין
אבל הנפש אשר עשו בקפרסין יחד עם הרבנית בקירוב עידדו ועזרה לתמימם וכו' יתן לכם הקב"ה שפע של הצלחה וברכה כמו שכתוב בהיום יום "לפרנסה בהרחבה גדולה"
היות וכל מה שיש לשליח שיך למשלח אז זה יבא בקרוב ממ"ש
י"ג בכסלו תשס"ז
4. לגביר הגולש
כפי שציינת שישנם אנשים שתומכים וגולשים וקוראים כל דבר מהתגובות, הריני להודיעך שהרבה מהתגובות הם סתם חברה משועממים שמגיבים לכל דבר אפילו שזה לא לענין ולכן אנא מכם אל תקראו את התגובות בשיא הרצינות!!!
אני מסכים לסוף הקטע של מגיב מס. 2 עם כל ההערכה שבאים מיוחד מהארץ לעזור לך.....
י"ג בכסלו תשס"ז
5. הפתרון
בלוג ללא אפשרות תגובה. כמו של הרב שרלו ב nrg.

כי הרי תגובה אחת של "מיותר", יכולה להרוס 20 תגובות של "אוהבים אותך זאבי"

אולי תתנה את כתיבת הבלוג בתנאי הזה ?

אוהבים אותך זאבי.

נ.ב. הסיפור עם היהודי ההולנדי, יכול לשמש חומר טוב לטור הבא של מונדשיין.
י"ג בכסלו תשס"ז
6. טול קורה מבין עינייך
אני הכרתי את זאבי רסקין מקרית מלאכי. הוא היה אברך מסודר כלכלית, הוא היה מנהל קניון "לב אשדוד" עם רכב צמוד וטלפון, מנחה באירועים וביכנוסי ילדים, אברך שתמיד היה כיף ונעים להיות במחיצתו. יום אחד הוא נפל על הראש והוא מודיע לכולנו שהוא עוזב את העבודה, למה? ומדוע? והוא מודיע בחגיגיות שהוא זכה כעת והוא יצא לשליחות. זאבי עזב עבודה טובה, חברים ומשפחה בשביל לצאת לשליחות לתת את כל הכוחות שיש לו, במקום שילכו על פתיחת קומה נוספת בקניון, שילכו על פתיחת מרכז יהודי עם בית הכנסת ומקווה. אז בלי ציניות, זאבי רסקין מחייב כל אברך שיכול לצאת לשליחות, ולכל הקנאים וצרי העיין, טלו קורה מבין עינייכם.
י"ג בכסלו תשס"ז
7. למערכת שטורעם:
נראה שהכנסתם את הכתבה בלי לקרוא אותה, אחרת לא מובן איך נכנסים תגובות כאלו?!

ובכלל, הגיע הקץ לתגובות המפגרות, או לסגור את מערכת התגובות, או לסנן-רק תגובות ענייניות יועלו!!!!!!!!!!!
י"ד בכסלו תשס"ז
8. השאלה לא על המגיב הטיפש אלא על...
השאלה לא על המגיב הטיפש אלא על המערכת הטיפשית שהכניסה תגובות מעיין אלו, אפילו אם נאמר שלא נכנסים אנשים מבחוץ האם שטורעם או אתר אחר זה במה לשלוח עקיצות בעילום שם????
"ארור מכה רעהו בסתר" - מי שיש לו טענות ועקיצות ולא מתאפק שיגש ויגיד אותם בפנים.

זאבי חזק ואמץ בשבילי אתה דוגמה לשליח.
ידיד צעיר בשליחות
י"ד בכסלו תשס"ז
9. למה לא ל 770?
למה כשלקחתה את המקורב שלך להתוועדות, לקחתה אותו ל"בית שמואל" ולא ל 770???? הרבי פעם התבטא שאילו מהקירות של 770 מקבהלים השפעה!!! (ככשאלו את הרבי האם לתת לבחור חתן שבזמן הקבומה לא הראה כ"כ הרבה נוכחות להיות ב 770 בזמן היותו חתן)
י"ד בכסלו תשס"ז
10. א סך נחת פון אלע עניניים
שכל מעשיך ופועולתיך יהיו לנחת רוח הרבי נשיא דורנו!
ושנזכה כולנו לביאת גואל צדק תומ"מ
י"ד בכסלו תשס"ז
11. הציבור לקוי בפרגמטליות מבודדת
זאבי רסקין היקר. שים לב.
אין אדם המסוגל לראות את מכלול הדברים הקונסטליציות, הדילמות והקשיים בהם אתה נתקל בשליחותך.
זה בטח לא מטריד את שינת אף אחד מהמגיבים...
העולם מורכב מפסיפס אנושי רחב היוצר תצורת חיים מלוכדת, אין עיקר ואין תפל, אין מרכז ואין שוליים, להפך, לכל תמונה יש מעמד זהה לתמונה שבצידה.
כוח החברה בכלל וחב"ד בפרט, בנויים על המתח הרב שבין פיזור להתלהבות.
המשך בעשייתך המבורכת ומצא ניחומים בכך שאתה אהוב על כל רואך ומכירך.
זכית באופן יוצא מן הכלל במתנת ה' לשאת חן ושכל טוב בעיני כל רואיך אפילו על גויים בקפריסין!.
כל אדם באשר הוא צלם אלוקים.
שא ברכה
מעריץ אותך על ההתגברות שיצאת החוצה ולא השתתפת ברמה הנמוכה שהתחוללה מול הבעירה והתיסכול הפנימי הניכר מכתיבתך במאמר הזה.ועל זה אמר החכם מכל האדם "אין חדש תחת השמש" תמיד היו ויהיו הרמות ידיים והכול "לשם שמיים".
כך הוא דרכו של עולם א תיקח ללב.
על השלוחים ניתן לומר בגאווה
"ישראל אשר בך אתפאר".
כל הכבוד אני מקנא בכם.

מאיר שניצלר

נ.ב אם לא הבנת הכול סימן שמזמן לא אכלת שניצל טוב.
כל ההרמות ידיים תמיד הם במקומות שאין שניצלים...
עובדה ב770 בהתוועדות אכלו דגים שאיש את רעהו חיים בלעו כמו הדגים שבים כל הגדול מחברו...
ט"ו בכסלו תשס"ז
12. 11-רד אל העם. אתה הבנת את עצמך?!
כ"ב בכסלו תשס"ז