ב"ה מוצאי ש"ק, ל" סיון תשע"ז | 24.06.17  
 
הרב פרץ אוריאל בלוי
עודכן לאחרונה בי"ג חשון תשע"א
מציג 1 עד 20 מתוך 24 |  1  2  הבא >>
פרק מאלף מאלף פרקים...
מאחורי הקלעים
קושי של ממש בדבריו של הרבי באשר למספרי סיכום של פרקי הרמב"ם בספר ה"יד", שנראו לכאורה כנסתרים בהיבט העובדתי והמציאותי - הביאו אותנו לצאת למסע פיענוח ופיצוח, והעניקו לנו 'פרק מאלף' בנסתרי משיכת קולמוס 'קטנטונת' של הרבי. במסע זה נעקוב אחר נתונים עלומים ו'מוזרים' שמופיעים להם 'פה ושם' בשיחות של הרבי שאין להם פותר. ולגילוי מדהים של חשיפת נתונים המאפשרים לנו "שיחזור" מבוע זכרוני תורני מופלא של הרבי, ומאפשרים לנו "הצצה" מרתקת והתחקות אחר גילגולי פרשנות וניסוח שאומצו על ידי העוסקים במלאכת העריכה של שיחות הקודש ועוד, ולמסקנה כי 'דבר אחד מדבריו של הרבי אינם שבים ריקם', וכי אם ריק הוא - ממנו ומאתנו הוא ריק... מתוך סיום רמב"ם אלטרנטיבי ומקורי שניתן בסיום הרמב"ם הכ"ח, אייר תש"ע. - אין ספק שלמקרא הקובץ המצורף, מול תעצומותיו של הרבי, האדישות תתפוגג.
י"ח אב תש"ע למאמר המלא
ל?ל?ב??ן ו?ל?מ?ל?ב??ן את ריבוען של הלוחות
פיקנתורה
אחד מ"עשרת הדברות" החבדיות היא ריבוען של הלוחות. בסקירה שלפנינו נעקוב אחרי מימדיהן הויזואליות המרתקות של ה"לוחות החבדיו"ת", ונעקוב אחר "אבולוציה" תורנית מרתקת, והחשוב מכול: נבין סופסוף מהי הצורה המאומתת והמעוגנת ביותר על פי דברי חז"ל. שיעור מיוחד זה לשבועות ילמד אותנו לחשוב קצת מעבר לריבוע החבד"י המצוי....
י"ח אב תש"ע למאמר המלא
מעשה אבות ונשיאים - סימן לבנים וחסידים?
הרהורים
בספר בראשית אנו עוקבים אחרי "מעשי האבות". כמה מהמעשים, במיוחד של יעקב אבינו, אינם עולים, לכאורה, בקנה אחד עם "תמימות" וגילוי לב, בלשון המעטה. כיצד עלינו להתייחס למעשים אלה? מה הניע אותם? האם הם לגיטמיים נכון לאז? האם הם לגיטימיים היום כאן ועכשיו? ב"שיעור" שנמסר לפורום "ויתמימים" נעקוב אחרי תופעות שהתרחשו ב"בית רבי" במשך הדורות, וננסה להבין מה קרה בדור השביעי שדווקא הוא חידד לנו תובנות מסעירות בנושא ה'רגיש' של "רמייה דקדושה". -- כל זה בקובץ המצורף.
ט"ו כסלו תש"ע למאמר המלא
האתרוג שדר משנה לשנה
למחצה ולשליש - חצאי מאמרים
מעשה רב ורעבע עם פסק דין מבריק של הגאון רבי מאיר ברנדסדופר ז"ל ע"פ שו"ע אדמוה"ז. תן לחכם ויחכם עוד.
א' חשון תש"ע למאמר המלא
רבות מופתי בארץ מצרים
למחצה ולשליש - חצאי מאמרים
חציו הראשון של מאמר שעדיין לא נשלם - לכבוד השקת "משנה תורה השלם" ער"ה תש"ע - על "מופתי" הרמב"ם בארץ במצרים במקורות. בקובץ המצורף.
כ"ט אלול תשס"ט למאמר המלא
"וכו'" - על קידוש האב וקידוש האם וכו'...
ניסיון להתחקות אחר משמעות של "וכו'" בתניא מוביל למסע חשוב ועמוק במחשבה ובהנהגה בעניין ובנושא הקשור לאושיות העם והחסידות. "תוך כדי" מחקר ועיון צפה "מבוכה" וחוסר בהירות בנושא חשוב מאוד הקשור לחלקה של האם/האשה - וגם על חלקו של האיש שלרבים לא כל כך נהיר... ננסה גם לגלות מה עובר על מערכת הוצאה לאור חבדי"ת מכובדת בלבטיה ה"מקצועיים". בקובץ המוצרף חלק מ"שיעור" מבוא, שנמסר בפורום ויתמימים, תחת הכותרת "אל תיטוש תורת אמך"!! אזהרה: ה'שיעור' אינו מיועד לתמימים "מן השורה" אלא לתמימים-אברכים בלבד! - אבקש מהמעיינים (האברכים...) להביע את דעתם אם להסתיר את המאמר או להותירו על במתו. תודה.
כ"ד אב תשס"ט למאמר המלא
צדיק ניכר בכוסו...
ספינקטריה
המבשר בישר והציג השבוע במוסף השבועי שלו שמיועד עבור "קהילות החסידים" על כוס מיוחדת שהשתמש בה הצדיק רבי מאיר מפרימשלאן. הערת אגב שהופיעה צמוד ל"חשיפה" ממש הקפיצה אותי - ולא בגלל העובדות אלא דווקא בגלל הפרשנות שלדעתי איננה נכונה (וחוששני שהיא נובעת מ"נחיתות" כלפי "עולם בני התורה"); לדידי זו מציאה 'נאה' לתמיכה מופלאה ובלתי צפוייה בדיני השיעור של כוס של ברכה, ותמיכה חסידית שורשית ל'כוס'ו של רבי חיים נאה זצ"ל! מ"במה חסידית" - אני מצפה להניף זאת בגאון.
ט"ו אב תשס"ט למאמר המלא
"מסרים" ב'בין המצרים' בהלכות בית הבכי-רע...
הרהורים
כחסידים אנו מצווים ש"מכל דבר ששומעים או רואים צריך להסיק בעבודת השם" - שטף החיים אינו מקל על המשימה, אך כש"פתאום" שאתה גם שומע וגם רואה בשרשרת מופלאה צירופי "מקרים" שסובבים על ציר אחד - או אז אתה חייב לעצור ו'לעשות עם זה משהו'. מכתב לראשי ישבות תות"ל קרית גת בעקבות שהות בישיבה בשבת "אבות התמימים". מחשבות ומסקנות במכתב פרטי, שעיקרו: חשוב מאוד שנקפיד יותר ויותר "לחשוב חרדית"... כי גם ל'זוטות' יש השפעה על האווירה ועל החשיבה ועל המביטים עלינו!
ט"ו אב תשס"ט למאמר המלא
איזכורי משיח - תופעה "התפתחותית"
ה"שפה החבדי"ת" משופעת ב"איזכורי משיח". "ירשנו" זאת מהרבי, שהמשיח רגל על לשונו הקדוש כ"מטבע לשון" קבוע ונפוץ, במיוחד בסיום שיחה. מעבר ל"מעשה רבי" - מרתק להתחקות אחרי "אסמכתאות", ובמיוחד ברמב"ם, להתרחשות זו, ולראות את התהליכים שעברו על כמה מהם, עם התאצמות עידן המשיח הקרב ובא - הצצה ל"דבקות לשון" וגיגלוליה בקובץ המצורף.
י' תמוז תשס"ט למאמר המלא
על הנחת פתקאות - הרהורים בין אייר לתמוז
הרהורים
העוצמות שבאהבה לרבי אינה מאפשרת תמיד "הבחנה קרה" בין הנהגות שמקורן ב"הרגשים" לבין הנהגות שמקורן ב"מנהגים שיסודותן בהררי קודש". יהיו שיאמרו: עדיף כך! אך מ"עמדת הסברה" חובתינו כלפי עצמנו, ובוודאי כלפי אחרים, לנסות ולעשות קצת "סדר". עד כמה שהדבר נשמע הזוי ישנו "מנהג פופלרי" של "הנחת ותחיבת פתקאות", שמותח קו מחשבתי בין כ"ח סיון לג' תמוז, ניסינו "לשפוך קצת אור", בחלקו מפתיע וחושפני - בסוגיא המרתקת של "הנחה ותחיבת פתקאות". חלק מהדברים בוודאי יש בהם "עניין לציבור" - על כך בקובץ המצורף, מתוך "שיעור" בפורום "ויתמימים".
ט"ו סיון תשס"ט למאמר המלא
על פעימותיו של שעון אלוקי: מחשבות בצילה של חמה ובצילא דמהימנותא. לקראת "ברכת החמה"
איפכא מסתברא
הגיע הרגע המיוחל שפוקד אותנו אחת לכ"ח שנים, והמאורות חזרו למקורם השמש סיימה סיבוב גדול גדול. בשעה שאנו עומדים נפעמים מול הבריאה והשמש הסובבת אותנו ומברכים ברוב כוונה את "עושה מעשה בראשית" - הוא גם הזמן להתבונן ולא לשכוח את ה"סיבוב הקטן" של השמש, על ציר הזמן שפוקד אותנו יום יום שעה שעה. מן הראוי בימים אלה להתבונןעל ה"מנגנון" המחשבתי של "שעון השמש" שהנחיל לנו את 24 שעות היממה - באמצעות השאלה: "האם ישנו שעון חבד"י ייחודי"?? בקובץ המצורף ננסה לחוש כי "יש בזה משהו".
א' ניסן תשס"ט למאמר המלא
ארבע מי יודע? - על היגדים מעורפלים בהגדה ובהגדרה
משולחן מערכת "חזק"
כולנו חכמים כולנו נבונים ומקימים ב"ה את מצוות "והגדת" לכל סוגי הבנים בשבעים פנים ובפרד"ס - אלא שבלי משים "פה ושם" אנחנו כנראה גם 'פוסחים' על הבנה בסיסית של משפט אחד או שנים או יותר המופיעים בהגדה של פסח, ואנו "בולעים" אותם כמובנים מאליהם ומבלי להבחין שבעצם איננו באמת יודעים את משמעותם הלשונית... כן, זה קורה גם לקטעים שגופי תורה והלכה תלויים בהם! כן, זה קורה גם לרבים וטובים וברי אוריין! באמצעות הקובץ המצורף - שנכתב במקורו לפורם "ויתמימים" - נצא למסע בין בתרי ההגדה של פסח ונעצור בכמה תחתנות כדי לבדוק את הבנת הנקרא. נפתח בתחילת ההגדה נסיים בתחנה הסופית והאחרונה של הברכה האחרונה - ובין לבין גם נחנה בעוד תחנות.
כ"ח אדר תשס"ט למאמר המלא
"הנני לאשר מכתבו שנתקבל ביום השבת קודש"!!-על התכתבות מרתקת של הרבי ותופעות יוצאות דופן שליוו אותה
מאחורי הקלעים
לכבוד "יום הבוחר" שזרע בוקה ומבולקה במחנינו, דלינו ממעמקי האוקיינוס של אגרות הקודש את שורשיה של התכתבות תורנית-מחשבתית מרתקת, הצבענו על "פריצת הגדרים" למען חיזוק קשר עם מייצגי ההשקפה הקנאית בציבור החרדי, נסחפנו אל פרק היסטורי מאלף - והשארנו זאת לחברים להסיק מסקנות בתחומים שונים שנפגשים. חומר שנשלח לחברי "ויתמימים" ביום הבחירות.
ג' אדר תשס"ט למאמר המלא
מעשה שהיה בכ' טבת עם בעל ההילולא של כ"ד טבת
משולחן מערכת "חזק"
החבור שחבר הרבי בין אדמוה"ז לרמב"ם במישור ה"אישיותי" הוא נדיר. כמה שיחות אתם מכירים שכותרתם חיבור של שני ימי הילולא? אני מכיר רק את שיחת "כ-כ"ד טבת" שבלקו"ש חלק כ"ו (עמוד 26) - המחברת בצורה מדהימה בין האישים. לכבוד כ-כ"ד טבת תשס"ט בחרנו בקטע הסיום של ה"מבוא" ל"משנה תורה השלם" (רמב"ם מהדורת "חזק" שי"ל בקרוב בע"ה). בקטע סיפור מרתק ש"שוחזר" ו"תוצרף" מתוך כמה שברים ומכמה מקורות. יש בסיפור זה כדי ללמד רבות על כמה וכמה "סוגיות" מעניינות: היחס של אדמוה"ז ליום ההילולא של הרמב"ם, הקשר ללימוד יומי ברמב"ם בימי אדמוה"ז, המושג של יארצייט של מי שבקושי הכיר בזה, צירוף מדהים של התרחשויות ששורתם התחתונה: כוחו של "תאריך" הוא עוצמתי ולפעמים רואים זאת בחוש.... עכשיו נותר רק לעיין בקובץ המצורף ולשלוח תגובה... ותודה מראש.
ט"ו טבת תשס"ט למאמר המלא
"נודע בשערים": קריאה של ה' טבת ל"דידן - דספרי ה"רשימות" - נצח" ול"פדיון ספרים של רבינו נשיאנו"
מאחורי הקלעים
הרבה סימני שאלה מוצבים ב"מסגרתיות" (תרתי משמע) של ספרי הרבי. ה' טבת הוא הזמן "להכנס בשערים" ולהציב סימן קריאה מול כל סימני שאלה אלה - קריאה המופנית ל"מערכת אוצר החסידים" להרים עטרת תפארת של החלק החשוב והמופלא ביותר של תורת וספרי רבינו!! נקודות מעוררות מחשבה בקובץ המצורף, במאמר: סימני שאלה ב"שערים" של ספרי הרבי - וסימן קריאה ל"אוצר החסידים".
כ"ו כסלו תשס"ט למאמר המלא
כתיבת "נו"ן הפוכה" בספר תורה - בחב"ד הכל "הפוך על הפוך"?
משולחן מערכת "חזק"
איך צירוף נדיר של שתי הערות של הרבי בלקוטי שיחות גרם להתלבטות גדולה בשאלה אם ניתן לפרסם "בגדול" קביעה במסורת שאיננה מקובלת בעולם היהודי, לכאורה. ובכלל: האם ואיך יתכן שבגלל "שיטה בלימוד רש"י" תיקבע מסורת?! האמנם זה אפשרי? ועל המחשה נוספת של חיזוק בציר של תימן-הרבי-הרמבם. על זאת ועוד שאלות שנשארו פתוחות בקובץ המצורף...
כ"א חשון תשס"ט למאמר המלא
כשהרבי כתב - א' למה הוא התכווין? - "א'"? "אחד"? "אחת"? ואולי "אשה"?...
מאחורי הקלעים
זוהי התרחשות מעניינת שבמרכזה שיחה מוגהית שנדפסה גם ב"לקוטי שיחות" וגם ב"תורת מנחם-התוועדויות". כשהוכנה השיחה להדפסה ב"דבר מלכות" - צצה דילמה בצורת פיענוח של הכותרת לשיחה, והתעוררה סקרנות חסידית עזה על הרקע של אותה שיחה, שאולי מרומזת במשפט שהרבי הוסיף על השיחה. אותנו הובילו המחשבות שייתכן מאוד והספקות היו במנת חלקם של כל העורכים שבכל ה'מהדורות' שבהם השיחה הופיעה עשרות בשנים. לדידי זהו "שיעור" בגודל האחריות בפרסום תורת הרבי, ודבר בעתו מה טוב, שכן ה"סיפור" קשור לתאריך הבעל"ט "א' ר"ח אלול". אולי דווקא מישהו "כאן" יצליח להסיר את המבוכה? כתיבה וחתימה טובה...
כ"ז אב תשס"ח למאמר המלא
ארבע הערות-שאלות בשולי סוגיית "קבליותו" של הרמב"ם
בסימן שאלה
סוגיית "קבליותו" (שייכותו לתורת הקבלה ו'קבלתו' בין מוסרי המסורת של תורה שלמה) שנוייה במחלוקת רבת שנים. מרתקת במיוחד היא ההתבוננות ביחס לסוגייה זו בתורתו של הרבי. אנחנו יכולים "בגדול" לראות את שלב המעבר מהסתייגות לא קלה - שאפיינה באופן די נחרץ את תקופת "לפני תקנת הרמב"ם" - לזו שלאחריה, ש"משנה כיוון" והתפיסה המרכזית בה הלכה והתעצמה לחיבור הולך ומתהדק בין (משנת) הרמב"ם לקבלה (ופנימיות התורה בכלל), ההסתייגויות נעלמו ובמקומן דרך חדשה ואפילו הוכחות שהרבי חזר והביא דווקא למחברים בין העולמות. נושא מרתק זה ראוי לדיון רחב ומקיף, והוא בא בפני עצמו בע"ה. אך דווקא בשוליהדברים ו"תוך כדי מסע" - נתקלתי בכמה וכמה מובאות בתורת הרבי שראיתי צורך לשתף בהן את הציבור - אם בגלל החידוש שבדברים ואם בגלל הצורך בסיוע להבינן לאשורן. ארבע ממובאות שבקטיגוריה זו ברשימה ראשונה המצורפת בקובץ זה. אודה מראש לאלה שיאירו את עיני.
י"ז אב תשס"ח למאמר המלא
פשר לשביבי היסטוריה רמבמי"ת
בסימן שאלה
לקראת הוצאה לאור של ה"רמב"ם החבד"י", ספר "משנה התורה השלם" בהוצאת "חזק" - השתדלנו לגעת בכל נקודת חיבור שבין חב"ד, והרבי במיוחד - עם הרמב"ם - תורתו ואישיותו. לצורך השלמת כתיבת תולדות הרמב"ם ב"עינים חבדי"ות" - נתקלתי בכמה וכמה "אקסיומות" שמקורן לא נודעו לי. הם חשובים לי משום שהרבי התייחס אליהם במכובדות. אשמח לקבל סיוע.תודה מראש.
י"ד אב תשס"ח למאמר המלא
נבואה שניצנצה בבית מדרשו של הרבי
משולחן מערכת "חזק"
במשך שנים, הרבי "העביר" לנו 'את זה' בשלבים, חידוש אחר חידוש: א. הרמב"ם ידע קבלה; ב.עיונים ברמב"ם מגלים חידושים שלמים בתורת הנסתר דווקא; ג. יש ללמוד את הרמב"ם בצורה של ספר הוראות בעבודת השם; ד. הרמב"ם כמעט וחלק משושלת תורת חב"ד... גאונות בפשט ברמב"ם אצל הרבי - זה בוודאי לא תגלית. אך גם באשר לצורת הלימוד ה"חדשה" (שהתחילה מאז תקנת הרמב"ם), שבה התרגלנו לראות את הרבי לומד "שטיקל רמב"ם" בעינים "פנימיות" של חסידות - לא כל יום זוכים לראות איך שלימוד קטע רמב"ם ב"משקפיים של חסידות" הם בגדר של "נצנוץ נבואה" בקריאה וצורת...ניקוד במילה אחת בודדה ברמב"ם -כאשר כ ו ל ם ממש טעו בזה. רק כיום כשיש בידינו תגליות מחקריות התברר, בדיעבד, שה"רעבישע קוק" ו"רעבישע לערנען" הוא ב'פלנטה' אחרת. לימוד שלאחר שנים לא מעטות יכול להתברר כי רק לימוד שכזה קלע אל האמת. אם תרצו, הדגמה של הידוע לנו שלימוד אמיתי הוא (דווקא) כאשר "התורה מדברת דווקא בעליונים ורק רומזת בתחתונים" (השל"ה הקדוש), ולכן מי שיודע מה 'קורה' בעליונים יודע מה 'קורא' בתחתונים... אותי התופעה ממש "הקפיצה". המחשה קטנה על כך - בקובץ המצורף.
י"ד אב תשס"ח למאמר המלא
מציג 1 עד 20 מתוך 24 |  1  2  הבא >>
קעמפ בולגריה תשע"ז
Camp_Bulgaria
Brands Broklyn
Shirts
יש לכם ידיעה? תמונה בלעדית? מזל טוב? דעה בנושאי אקטואליה? שילחו אלינו ונפרסם