ב"ה ערב ש"ק, ב' תשרי תשע"ח | 22.09.17
הרב פסח צבי שמערלינג והרב טוביה בלוי
הרב פסח צבי שמערלינג והרב טוביה בלוי צילום: שטורעם
"ספר המנהגים" איננו קודש קודשים ● תגובה סוערת

הרב בלוי טוען שעל כל חסידי חב"ד בכל אתר ואתר לנהוג כפי המובא בספר המנהגים ולא כפי שכתב ונהג הרב שוסטערמאן במשך עשרות שנים בביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר זי"ע ● והגדיל קדושתו עוד יותר לומר שהרבי הוא העורך הראשי של "ספר המנהגים", לא פחות ולא יותר! ● הרבי לא ערך את ספר המנהגים! לומר כך, לדידי זו משיחיות בטהרתה ● הרב פסח צבי שמערילנג במאמר תגובה חריף
הרב פסח צבי שמערלינג

בראשית דבריי ברצוני להבהיר שמכבד אני מאד את הרב טובי' שי' בלוי כרום ערכו, ורבות למדתי מכתביו במשך השנים בנושאים שונים ומגוונים רבים, ופשוט שדבריי דלהלן אינם באים לפגוע בכבודו ח"ו כפשוט, ועדיין יש לי ללמוד ממנו רבות בעזהי"ת, אלא לדון בדבריו ולחלוק עליו כדרכה של תורה ואת והב בסופה.

זו לא פעם הראשונה שהרב בלוי דן בנושא סמכותו של הספר המנהגים ולוח כולל חב"ד וחובת הציות לכל הנאמר בו (האריך בזה בכמה גליונות פרדס חב"ד), ואיני בא בזה לחלוק עליו בכל מה שכתב בנושא זה, אלא ברצוני להתייחס לנושא הבא לקמן, והוא בקשר לנאמר בספר המנהגים אשר בפרשת דברים הקריאה לכהן מפסיקין פסוק אחד לפני שני, בכדי שלא להתחיל פרשה שני' בפסוק איכה (ומצויין שם כמקור: כך נוהגים בביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע – ויבל"ח – כ"ק אדמו"ר שליט"א).

בקשר ל"מנהג" זה כתב הרה"ח ר' מרדכי ז"ל שוסטערמאן, מי שהי' הבעל קורא אצל הרביים במשך עשרות שנים, וכבר נדפס בספרו "למען ידעו . . בנים יולד" לפני כו"כ שנים:

כאשר התחלתי לקרוא בתורה ב770 והייתי שואל את הר' יוחנן גורדון ז"ל באיזה ענין (של ספק) איך לנהוג, הי' עונה לי בזה"ל: "ווי דו וועסט טאן – וועט אזוי זיין גוט", ולא הי' נותן לי שום הוראה. והיות שבביהכ"נ שקראתי לפני בואי ל770 נהגו . . (וכבר הורגלתי בזה המנהג), המשכתי ככה גם ב770 (ועל סמך זה הכניסו מנהג זה – לסיים בפ' א' קודם – בספר המנהגים – חב"ד שהדפיסו אז). ואירע פעם שהרב החסיד הישיש ר' אלי' סימפסאן ז"ל . . בא להתפלל בשבת חזון (דברים) ב770 ושמע ממני קריאת התורה כנוסח הנ"ל, ויגש אלי – אחר התפלה – בקפידה ובגערה על מנהגי זה באמרו: "דו מאכסט נייע מנהגים! מעולם לא הי' מנהג כזה!" התחלתי לברר איך הי' המנהג אצל הרביים שלנו זצ"ל, ואמרו לי שהרה"ח וכו' ר' יעקב לנדא ז"ל מבני ברק הי' בעל-הקורא אצל הרבי (הרש"ב) נ"ע בליובאוויטש ושאלתי אותו . . וזוהי התשובה ששלח אלי בזה"ל: בתשובה לשאלתך – שום שינוי לא היו עושים אצל קה"ק מרן רבינו נבג"מ זי"ע בקריאת הפרשה, והיו מתחילים איכה אשא לבדי – בלי שום שינוי. יעקב לנדא. ומני אז הנני נוהג כהוראתו – לבלתי עשות שום שינוי – ומתחיל כנדפס בחומשים.

הרב בלוי טוען שעם כל זה על חסידי חב"ד בכל אתר ואתר לנהוג כפי המובא בספר המנהגים ולא כפי שכתב ונהג הרב שוסטערמאן במשך עשרות שנים בביהכנ"ס של כ"ק אדמו"ר זי"ע.

● הרב שוסטערמאן לא היה "שפיץ"

טענתו של הרב בלוי היא שבכלל אין ללמוד ממה שהי' נהוג אצל רבותינו נשיאינו בבית הכנסת כי כידוע שלא התערבו בכגון זה, וכפי שמודגש הרי בסיפור זה עצמו, שבמשך שנים נהג באופן אחד ואח"כ שינה ונהג באופן אחר וכו' בלי שתהי' לכך שום התייחסות מהרביים לא לכאן ולא לכאן. לאידך יש לנו את ספר המנהגים ששם נקבע המנהג באופן מסויים, ולכן כזה ראה וקדש, קדוש יאמר לו למנהג הנדפס בספר שנתעטר בעטרה של ספרי הרבי, והגדיל קדושתו עוד יותר לומר שהרבי הוא העורך הראשי של "ספר המנהגים", לא פחות ולא יותר!

ובסוגריים מוסיף, כבדרך אגב את ההבהרה ה"מובנת" שציון המקור למנהג "כן נהוג בביהכ"ס" אינו משמש תנאי לקיום המנהג, כך שהוא יהי' תלוי בשינוי המנהגים שם, בלי להסביר כלל וכלל מה כל כך מובן לו, ולמה אין הדברים צריכים לפנים כלל, וכאילו מי שסבור אחרת בכלל לא צריך להתייחס לסברא כזו.

ומוסיף עוד ששינוי המנהג האמור נכלל בסדרת המנהגים החדישים של השפיצים למיניהם הנוהגים, ר"ל, בתחומים שונים לפי הבנתם, שהם בניגוד לרצון קדשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ושאין לנו אלא דברי בן-עמרם וכו'.

כמובן שהרב שוסטערמאן ז"ל, שהי' חסיד פנימי אמתי, לא הי' שייך כלל וכלל לתארו בתור א' הנגוע במחלת השפיצקייט, ועכ"ז היתה לו ה"עזות" לשנות מספר המנהגים בידעו הדק היטב שהוא בעצמו היוה המקור להנאמר שם, והיות שלא הי' לזה שום יסוד במנהגי חב"ד, הרי כשהתברר לו שלא כך נהגו בליובאוויטש בעבר, הרי בפשיטות הכי גמורה שינה מנהגו אחרי שנתברר לו ע"י שני עדים נאמנים מה הי' נהוג בליובאוויטש.

● ספר המנהגים איננו קודש קודשים

טענתו של הרב בלוי שספר המנהגים קודש קדשים והרבי הוא עורכו וכו', אינם נכונים בעליל. ראשית כל, הלא לפי דבריו למה אין שמו הק' מופיע ע"ג שער הספר? אלא מוכרחים לומר שאחריות כללית להיו"ל ע"י מערכת ספרי' אוצר החסידים ליובאוויטש (כמובן לכל בר דעת) עדיין לא אומרת שהרבי הגיה את הספר [הגהה שערכה גושפנקא והסכמה לכל הנאמר בו, להבדיל מהגהה כללית, דהלא הרבי הגיה גם את השמועסן ודי אידישע היים, ושינה ותיקן, ואחרי כ"ז רק טיפש יאמר שכל הנאמר בשמועסן ודי אידישע היים הוא קדש הקדשים ושהסיפורים שבהם אפשר לסמוך עליהם אע"פ שכו"כ מהם ידועים כסיפורים אינם נכונים כלל וכלל ובהם כאלו שהרבי בעצמו הפריכם שנים רבות אחרי הופעתם בדפוס עם חותמת קה"ת שהרבי הוא עורכו הראשי של הוצאת ספרים זו . . . ובהכרח שמדריגות שונות ישנם בהגהות הרבי את היו"ל ע"י קה"ת, וכפשוט] ושהוא לוקח אחריות מלאה לכל הנאמר בו ושלא שייכים בו שגיאות. הלא אפי' בספרי הלקוטי שיחות של הרבי בעצמו היו מאות פעמים הוספות ותיקונים אח"כ, ואפי' בדברים שהרבי עצמו כתב בכתב ידו הק' רבו ביותר מחיקות ומהדורות וחזרות, עאכו"כ כש"כ וק"ו בנדו"ד.

למה בכל זאת יש עליו המסגרת של ספרי הרבי? בעצם חשבתי לא להכנס לנושא המסגרת כלל, כי איני מתיימר להיות יודע דעת עליון להגדיר בדיוק בכלל מה דברים כאלו אמורים לבטא ומה לא, ועד היכן. לע"ע לא ידוע לי על ביאור דברים כאלו ומה משמעות מסגרות אלו ואחרות, זכור לי שא' כתב בזה באריכות ובעיונים שונים ומשונים בבחי' דקדוקי עניות, אבל אין לנו עסק בנסתרות, ובטוחני שזה בבחי' ביטול תורה גמור להתפלפל בכגון דא כאילו שזו סוגיא עמוקה בש"ס ופוסקים, ועכ"ז הרי ברור שלכל א' מהרביים נקבע מסגרת שונה, וא"כ אכן יש לעיין למה על ספר המנהגים יש את המסגרת כמו על ספרי הרבי, אע"פ שברור לא כדברי הרב בלוי - הרבי לא ערך את ספר המנהגים.

לדידי זו משיחיות בטהרתה לומר שהיות והרבי הי' העורך ראשי של ספרי' אוצר החסידים ליובאוויטש, לכן מובן מזה שהרבי הוא הוא העורך ראשי של ספר זה לא פחות ולא יותר! אלא ביאור הדברים יש לומר בפשטות, ובהקדים:

חושבני שצריך לגלות לאלו שעדיין לא יודעים את הסוד הכמוס של ספר המנהגים: כ"ק אדמו"ר זי"ע במשך שנים רבות ליקט וערך את מנהגי חב"ד והדפיסם במשך השנים כהוספות לקונטרסי המאמרים של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע (ועדיין אפשר למצאם שם בספרי המאמרים למי שפעם פתחם . . .), וכאשר הרה"ת רמ"ז ז"ל הלוי גרינגלאס ויבלחט"א הרה"ת רי"ל שי' גראנער נגשו לעבודת ליקוט ועריכת ספר המנהגים, הלא חלק הארי כבר נעשה ע"י הרבי בעצמו, והוא מהוה רוב המנהגים שנכנסו לספר המנהגים (ועוד הרבה מקטעי מכתבים וכו' של הרבי) וכמדומני שהרבי גם גילה לרב גראנער מאוצרותיו – רשימותיו הק' שבהם גם הרבה מנהגים, ולכן בעצם הי' צ"ל כתוב על השער שמו הק' של הרבי; אלא שאין הספר רק כינוס כתבי הרבי לפונדק אחד, ויש בו עוד דברים שהוסיפו המלקטים והמסדרים הנ"ל. מהיכן לקחו הם את הדברים האחרים? ממה שראו הנהגתו הק' של הרבי וממה שראו נהוג בבית הכנסת ב770.

מובן לכל בר דעת שאותם דברים שהרבי בעצמו כתבם הם קודש הקדשים, ולאידך הדברים שהם הוסיפו אפשר לדון בהם. הגישה שהיות שכך נדפס בספר המנהגים אין להרהר אחריו ואין לזוז ממנו לא מקובלת אפילו על העורך הרב גראנער שי' בעצמו. לפני שנים רבות שאלתיו פעם בקשר לנאמר בו שבברוך שאמר אוחזים את ב' הציצית שלפניו ביד שמאל, ובסיום הברכה מעבירים אותם על עיניו ואח"כ נושקים אותם, שמאז באתי לחצרות קדשנו בפעם הראשונה ובמשך כל השנים שלאח"ז תמיד ראיתי את הרבי אוחז את ב' הציצית שלפניו ביד ימין ולא ביד שמאל מתחילת ברוך שאמר. הרב גראנער ענני שאכן בשנים הראשונות נהג הרבי באופן שונה ועל סמך זה כתב מה שכתב בספר המנהגים אבל כבר שנים רבות שהרבי שינה מנהגו בזה. בסגנון אחר: לו הי' כותב את הספר המנהגים בשנים מאוחרות יותר הי' כותב אחרת.

● כיצד התייחס הרבי בעצמו לספר המנהגים?

וכמובן שאותו דבר גם בקשר ל"מנהג" זה דקריאת התורה בפ' דברים שנתחדש ע"י הרב שוסטערמאן ונתבטל על ידו ע"פ עדותם של אותם חסידים.

מבין אני שהרב בלוי ימשיך לטעון שגם אותם מנהגים נתקדשו ע"י שנדפסו בספר המנהגים (עם מסגרת של הרבי שהי' העורך ראשי שלו . . .), אבל לענ"ד במקום להוכיח מהמסגרת (!) משהו, הי' הרב בלוי צריך להוכיח מהשמטת שמו הק' של הרבי מעמוד השער את הסתייגותו מהספר! כמובן שהרבי רצה שספר זה יודפס, וכפי הנאמר בפתח דבר שהוא ע"פ הוראתו הק', ובפרט שהלא רוב רובם של הדברים יצאו מקדה"ק הרבי בעצמו, ועם כל זה ברור אצלי שהרבי לא ראה את הספר הזה כהקובע ופוסק אחרון בכל הקשור למנהגי חב"ד.

זה לשונו הקדוש של הרבי באגרת למר שז"ר (אג"ק חכ"ד ע' רלד): בודאי יתענין מר באוסף מנהגי חב"ד שהו"ל לאחרונה, ומצורף בזה, אף שזו רק מהדורא קמא, וכו"כ הוספות והערות יבואו ברצות ה' במהדורה שלאחרי'.

במלים ספורות אלו מבטא הרבי היטב את יחסו לספר [החוזר ונדפס זה עשרות שנים באותה מהדורא קמא ועדיין מחכים אנו למהדורה שלאחרי' עם כו"כ הוספות והערות], וברור שאין ליחס לרבי דברים אחרים עקב רמזי מסגרות וכיו"ב, ומכש"כ מהכלל ההלכתי שאין למדין הלכה לא מפי למוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה. הלא אף א' לא יטען שהרבי הורה מפורשות בכתב או בע"פ שצריך להפסיק בפ' דברים בכהן פסוק א' לפני שני (אז הלא הי' זה צ"ל המקור המצויין), ואף א' לא טוען שהרב שוסטערמאן ח"ו משקר, ואף א' אינו טוען שלא כן התשלשלו הדברים עד שבאו בדפוס בספר המנהגים כפי שהוא מתארם בספרו, אלא שהרב בלוי רוצה לייחס לספר המנהגים כעין סמכות-על שאסור לערער עליו, וכאילו שזה כמו שהרבי אומר לו "הלכה למעשה".

נדמה לי שעליו להביא ראי' מוכחת לדבריו, ורמזי מסגרות והנאמר בהקדמת לוח היום יום ע"פ דרכה של תורה והלכה אינם שוים למצב "שיאמרו לו הלכה למעשה".

כמובן שנכון הדבר שלא כל א' בידו לבטל מנהג המופיע בספר המנהגים, אבל לאידך דברים ברורים כאלו (כמו אחיזת הציצית בב"ש וקריה"ת בפ' דברים וכיו"ב) בהחלט אפשר לרבני חב"ד לעיין בדברים ולבוא למסקנא שאכן צריך לנהוג אחרת מהנדפס בספר המנהגים, ואין לזה שום קשר לסדרת מנהגים חדישים של שפיצים למיניהם.

● אין טעם להקצין...

מבין אני לרוחו של הרב בלוי שרואה את הסכנה שלעת כזאת שרבים במחננו מהדרים לקיים את הפסוק אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה, ועד שירחמו עלינו ממרום, אחריתו מי ישורנו, ואין יום וכו' מחברו, שכל זה דורש עמידה על המשמר לא לשנות וכו', אבל לאידך גיסא אין זה טעם להקצין לקצה שני לא לשנות "מנהג" גם במקרה שבהחלט פשוט וברור שמנהג שמקורו  בזה ש"כן נהוג בביהכ"נ" אפשר לשנותו משום ש"כן נהוג בביהכ"נ" במשך עשרות שנים ע"י אותו אחד שהנהיג את המנהג הראשון.

א' הבעיות של דורנו, דור יתום, היא שכל א' תולה עצמו באילן גדול ו"לוקח" את הרבי לצדו (כהרמז שזו הנהגת  עמלק החותך מילות וזורקן כלפי מעלה, חותכים מלים – קטע משיחה וכיו"ב בהוצאת הדברים מהקשרם – וזורקן כלפי מעלה – אומר שכך אמר הרבי . . .), ועד כמה שצריך להזהר משינויים, נדמה לי שעוד יותר צריך להזהר בכפלי כפליים מאמירת דברים בשם הרבי, דברים שמעולם לא אמרם.

דברי הרב בלוי בקשר ל"מנהג" זה בספר המנהגים שהרבי הוא העורך, ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם, ועלינו לקיים הוראותיו הקדושות וכו' וכו', על משהו שהרבי לא כתבו ולא אמרו ולא התייחס אליו מעולם (כפי הידוע לנו לע"ע) על בסיס המסגרת והגדרת מינוי הרבי בהיום יום, נראה בעיני בעייתי פי כמה משינוי פרט זה או אחר בספר המנהגים הנעשה בהוראת והסכמה רבנים ומורי הוראה באופן אחראי ולא בצורה של הפקרות ואנדרלמוסיא ח"ו.

ולכן במחכ"ת של הרב בלוי, אין להגזים בסמכותו של ספר המנהגים, ובפשטות אפשר לנהוג כפי שנהג הרב שוסטערמאן ז"ל לאחר שנתברר לו ע"י הרב סימפסאן ז"ל והרב לנדא ז"ל איך שנהגו בליובאוויטש בביהכ"נ של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ואין לייחס שום קדושה יתירה למנהג שנהג הרב שוסטערמאן ז"ל בשנים שלפנ"ז – גם אם על יסוד זה נדפס כן בספר המנהגים.

אכן נכון שגם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לא התערב בכגון דא וממילא אין אנו יודעים אם מנהג זה יסודתו בהררי קדש, אבל בטח שאין הנהגתו של הרב שוסטערמאן על יסוד הנהגתו הפרטית בבית כנסת אחר יותר חשובה לנו כיסוד למנהג חב"ד מאשר הנהוג בליובאווישט. אין לנו שום הוכחה בעולם לומר שהרבי ייחס לספר המנהגים את הסמכות הסופית שהרב בלוי רוצה לייחס לו (ואדרבה).

[אפי' במנהגים ברורים היו שינויים במשך השנים (דוגמאות: אצל הרביים לא אמרו סליחות בתענית ציבור, הרביים אמרו יתגדל ויתקדש הד' בצירי ולא בפתח, בשבת ויו"ט לא אמרו שלום עליכם ואשת חיל – ואפי' נדפס כן בהיום יום בהוצאה ראשונה!- ומנהג חב"ד בזה נשתנה ע"י הרבי), עאכו"כ ב"מנהגים" כאלו שאין להם שום יסוד כלל וכלל לומר שהם "מנהג חב"ד", שאם נתברר שאכן לא כך נהגו בעבר שאפשר, ובפשטות צריך, לנהוג לא כפי המופיע בספר המנהגים בטעות].

הכותב הינו שליח בפאר ראקאוויי, נ.י.

ב' באלול תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
4
1. הר''ט בלוי נ''י צודק ב110 אחוזים
ראיתי לפני 40 שנה מכתבים מהאדמו''ר זצ''ל שפנה לגאון אחד זצ''ל, ומצורפים היו למכתבים גם מספר דפי הגהה מתוך 'ספר המנהגים' שערך האדמו''ר . האדמו''ר מבקש מאותו גאון להעיר הערות על דפים אלו, ולהוסיף מנהגים שאותם ראה בילדותו בישוב חבד''י מסויים. ראיתי גם את עלי ההגות עם כתב ידו של האדמו''ר. אכן אותו גאון נענה לבקשה, תיקן הגיה והוסיף. אני משער שנמצאים עדיות נוספות לכך במכתבים מהאדמו''ר ועוד. וכבוד הרפ''צ שמערלינג נ''י במקומו מונח.
ג' באלול תשע"א
2. אכן הרבי הגיה את ספר המנהגים
אך זה לא אומר שהכל שם כ'תורה מסיני' ובמיוחד מנהגי בית הכנסת שנקבעו באופן ברור (כנכתב שם) על סמך מנהגו של בעל הקריאה שכעבור זמן שינה ממנהגו כפי שבואר כאן בארוכה.
ג' באלול תשע"א
3. אם תסכימו לפרסם תגובתי?!
1. לי הקטן לא נראה כ"כ שהר"ט בלוי אוחז שספר המנהגים הוא קו"ק שהרי הוא עצמו מתבטא מפעם לפעם אחרת, עד שאני מרחיק לכת לחשוב כי "מאמרו הנוקב" של הרב שמרלינג, נכתב בידי הר"ט בלוי, כדרכו תמיד לאחוז כאילו בדעת מי שהוא מתנגד אליו כדי שיבואו אחרים ויסתערו..
2. אני מתקומם על הסיגנון של הרב שמרלינג על ספרי המאמרים של כ"ק אדמוהריי"צ נ"ע והערות הרבי עליהם "למי שפעם פתחם", שכאילו אף חסיד לא פתחם, והרי זה שקר גס ומתועב מאין כמותו. ספרים קדושים אלו נהגו ונלמדו ע"י אלפי החסידים והתמימים, הרבה לפני שהכותב נולד, ולא אדע מה רוצה לבטא בניסוח אומלל זה.
3. לגופו של מנהג. ברור שאלו ואלו דא"ח, כל מי שנוהג באיזו הנהגה טובה, מתוך יר"ש והתקשרות לרבוה"ק יבורך, ואינו ראוי לנהל "מלחמת עולם" על כך.
ג' באלול תשע"א
4. אבקש סליחת הרב בלוי והרב שמרלינג. אלול היום.
בתגובתי מס' 3 אולי פגעתי בכבודם. אולי כל מה שכתבתי כלל אינו נכון. יסלחו לי. אם המערכת רוצה, נא למחוק אותה.
ד' באלול תשע"א