ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ז אדר תשע"ז | 25.03.17
בקטן: כותב השורות, הרב בלוי
בקטן: כותב השורות, הרב בלוי צילום: שטורעם
ארבע מי יודע? - על היגדים מעורפלים בהגדה

במדור המיוחד "דברי סופרים" מתפרסם השבוע מאמר מרתק תחת הכותרת "ארבע מי יודע? - על היגדים מעורפלים בהגדה ובהגדרה", מאת הרב פרץ אוריאל בלוי ■ הרב בלוי, העורך הראשי של הוצאת 'חזק' משתף את חברי הפורום "ועד התמימים" במסגרת ה"שיעור" הוירטואלי השבועי שהוא מוסר בפורום - בתופעות בהן הוא נתקל בעת ההוצאה לאור
הרב פרץ אוריאל בלוי

במדור המיוחד "דברי סופרים" מתפרסם השבוע, לקראת חג הפסח, מאמר מרתק תחת הכותרת "ארבע מי יודע? - על היגדים מעורפלים בהגדה ובהגדרה", מאת הרב פרץ אוריאל בלוי.

הרב בלוי, העורך הראשי של הוצאת 'חזק' משתף את חברי הפורום "ועד התמימים" במסגרת ה"שיעור" הוירטואלי השבועי שהוא מוסר בפורום - בתופעות בהן הוא נתקל בעת ההוצאה לאור. ואגב כך, מזכה גם את גולשי שטורעם בדברי התורה המרתקים.

בהקדמה למאמר כותב הרב בלוי: כולנו חכמים כולנו נבונים ומקימים ב"ה את מצוות "והגדת" לכל סוגי הבנים בשבעים פנים ובפרד"ס - אלא שבלי משים "פה ושם" אנחנו כנראה גם 'פוסחים' על הבנה בסיסית של משפט אחד או שנים או יותר המופיעים בהגדה של פסח, ואנו "בולעים" אותם כמובנים מאליהם ומבלי להבחין שבעצם איננו באמת יודעים את משמעותם הלשונית...

כן, זה קורה גם לקטעים שגופי תורה והלכה תלויים בהם! כן, זה קורה גם לרבים וטובים וברי אוריין! באמצעות הקובץ המצורף - שנכתב במקורו לפורם "ויתמימים" - נצא למסע בין בתרי ההגדה של פסח ונעצור בכמה תחתנות כדי לבדוק את הבנת הנקרא. נפתח בתחילת ההגדה נסיים בתחנה הסופית והאחרונה של הברכה האחרונה - ובין לבין גם נחנה בעוד תחנות.

לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן

ד' בניסן תשס"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
14
1. אפרופו חזק
קבלו לינק להגדות החדשות:
http://www.chazak.co.il/index.asp?pageID=11553&siteLang=3
ד' בניסן תשס"ט
2. ישר כח גדול לרב בלוי!
זוהי יצירת פאר, הכתובה בצורה קולחת ובהירה,תענוג לקרוא זאת!
ד' בניסן תשס"ט
3. זה רק קצה הקרחון.... כנסו
גלישה קלה מגלה מאמרים מרתקים לא פחות
http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=333
להנאתכם
ד' בניסן תשס"ט
4. פשוט נפלא
הבעיה היחידה שלא הבנתי כיצד הבצל שלאו דוקא ירוק עונה על התואר כרפס? אה"נ שהוא עונה על התואר ירקות ולא רק פירות הארץ, אבל סכו"ס אינ ו ירוק , ולפי זה צריך לומר (לכאורה) שבמציאות של היום שישנם עוד עלים ירוקים. גם עלים ( מיני דשאים) וגם ירוקים כמו הפיטרוזליה.. עדיף להטביל בהם. ולקחם ככרפס ובאמת כך מובא בכ"מ וכן נוהגים בכמה קהילות.
ד' בניסן תשס"ט
5. כתובת להצטרפות לפורום המכובד
לבקשת הצטרפות לפורום יש לשלוח אימייל לVTMIMIM@GOOGLE.COM עם פרטיו המלאים של המבקש להצטרף
ד' בניסן תשס"ט
6. בקשר לשאלה האחרונה
מדובר על אדם ששתה כוס מיים לאחר ברכת המזון.

אכן כדאי מאוד לא לשתות. אך זהו הידור שהרי יש הטוענים שהרי הטעם אנו לא שותים מאפיקומן עד עלות השחר, בנוי על מחלוקת: דעה אחת סוברת שיש לאכול את האפיקומן לפני חצות, אבל אחרי חצות מותר שוב (לאכול ו)לשתות. דעה שנייה: צריך לאכול את האפיקומן לפני עלות השחר ומאכילת האפיקומן עד עלות השחר אין לשתות כלום, בימינו נוהגים להקפיד כפי ב' הדיעות יחדיו :אוכלים את האפיקומן לפני חצות, ומקפידים שלא לשתות עד עלות השחר.

אך ברור שזהו הידור כדי לצאת ידי ב' הדיעות.

וכאשר ישאל השואל שהוא ממש צריך - ואין הכוונה לחולה שיש בו סכנה, אלא שכואב לו קצת הראש, כל רב יוכל להתיר לו בהסתמך על דיעה הא'.
ואזי יברך בורא נפשות - על כוס המיים ששתה

אחד שקרא בשקיקה כל מילה, שנכתבה בחן ובנעימות
ד' בניסן תשס"ט
7. לגבי המצה השלישית: לפום חורפא שבשתא.
אדה"ז כותב מפורש ב'מצה': ולא יבצע מהן, אלא יניח המצה השלישית להשמט מידו.
הכוונה ברורה - למצה התחתונה (יניח . . להשמט, שלא יתכן לגבי העליונה).
מה גורם לך לחשוב ששם המצה השלישית היא העליונה?

מרוב פלפולים - שוכחים איך לקרוא פשט, לבן 5 למקרא (כמוני).
ד' בניסן תשס"ט
8. ל-7 - לפום זריזותך פיספסת - ראה עמ' 18 הערה 1
ד' בניסן תשס"ט
9. ל-8: אכן, ראיתי גם את עמ' 18 וגם את הע' 1, ו זה מה שהפליא אותי.
ולאחר שעיינתי בהגדה של הרבי, כתבתי את הערתי. אני מתנצל שגרמתי לך לחשוד בי ש'הזדרזתי'.
להבהרת הנקודה אפרט:
הרב בלוי כותב: "עד שנמצא אסמכתא נמשיך לפרש על פי מה "עמא דבר", שהכוונה למצה התחתונה". זאת אומרת שלדעתו אין לנו עדיין אסמכתא שהמצה השלישית היא המצה התחתונה!
על זה כתבתי שלפי גודל חריפותו - טעותו, כיון שאנו נוהגים על פי מה שאדה"ז כתב (והרבי נהג בפועל), ולא על פי מה ש"עמא דבר" נוהגים או מפרשים.
כוונת דבריי: המצה השלישית היא המצה התחתונה, לא בגלל "פרפרזה והשוואה עם משמעות המילה", אלא כי כך כתב אדמו"ר הזקן בסידורו (בהגדה בסימן 'מצה'), כך כנראה הבינו הרבי, אם כך נהג בפועל.
הרב בלוי הדגיש עוד שבעהמ"ח "הגש"פ - שי למורא", "קבע - על פי מקורות הידועות רק לו . . ". הכי רק למחבר "שי למורא" יש את ההגדה של הרבי? הכי רק הוא יודע לקרוא (ולהבין) פשט פשוט, ולהסיק מסקנה, המובנת על פי פשט המלים שכתב אדה"ז, שהכוונה היא אכן למצה התחתונה. הפלא גדול שבעתיים: הוא מביא את מה שאדה"ז כותב אודות 'מצה', על אתר (בעמ' 18, הע' 1), ו . . . חולק עליו (על אדה"ז)!! לא, לא סתם לחלוק, חלילה, אלא באיצטלא של "לומדות"! הרי זו "העברה על המצוות".
אכן יש לשאול רב מורה הוראה בפועל האם אכן העברה על המצוות שייך לכאן, אם לאו, אבל כפי שהרבי כתב, לא נשנה את ההלכה מפני קושיא שיש לנו (הל' בערך, מהזכרון).
במילא הרוצה לשנות ולומר ש"מצה השלישית" הכוונה למצה העליונה - ידו על התחתונה . . .
ה' בניסן תשס"ט
10. עוד שאלה בקשר לבנ"ר
לכאורה, אפילו אם מישהו שותה שאר משקין אחר ברהמ"ז, האם אין ברכת על הגפן פוטר את ברכת בורא נפשות?
ה' בניסן תשס"ט
11. למה בצל הוא יותר "ירק עלים" מתפוח אדמה?
שניהם שורשים ולא עלים.

עדיפותו של הבצל היא, לכאורה, בכך שהוא חי ולא מבושל.
ה' בניסן תשס"ט
12. עדיפות בצל על שאר עלי ירק
שאפשר לקלפו
ה' בניסן תשס"ט
13. בנ"ר
אם שותה חמר מדינה לד' כוסות כשאין לו יין
ה' בניסן תשס"ט
14. ברור לחלוטין שעל אנ"ש לקחת בצל ירוק!!
מונח אצלי כבקופסא שעל אנ"ש לקחת בצל ירוק לקערת ליל הסדר!! הדבר מתיישב הן על פי כל המאמר הנפלא הזה והדרוש שכרפס משמעותו ירוק, וכן לפי מנהג חב"ד שצריך בצל.
ה' בניסן תשס"ט