ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ז אדר תשע"ז | 25.03.17
ד' מינים
ד' מינים צילום: ישראל ברדוגו
ארבעת מינים במוצאי שנת שמיטה ● הלכה

השנה נמצאים אנו לאחר שנת השמיטה, מהם ההגבלות שישנם בעניין קניית ד' מינים? האם ניתן לקנות לולב הגדל בעץ שנמכר בהיתר מכירה בשנת השמיטה? האם חלים דיני קדושת שביעית על הד' מינים? והאם מותר לאדם הנוסע ל-770 לסוכות לקחת איתו את האתרוג הקדוש בקדושת שביעית ? על כך ועוד במאמר הבא מאת הרב מרדכי ביסטריצקי
הרב מרדכי ביסטריצקי

לולב

א. קדושת שביעית
נחלקו הראשונים האם יש דין קדושת שביעית בלולב. מצינו גם באחרונים בדורנו מחלוקת להלכה האם יש להחמיר בדין זה או לא. לדעת השבט הלוי [שו"ת ח"א סימן קפ"א, ובשו"ת משנת יוסף ח"א סימן כ"ח] יש להחמיר היות ויש מקומות שנוהגים להשתמש בלולב כמו מטאטא לנקות את הבית  . אך המיקל יש לו על מי לסמוך. אולם דעת הגרשז"א [הובא בשו"ת משנת יוסף ח"א סימן ל'] להקל שאין בו קדושה כלל.

ב. היתר מכירה
מותר לקנות לולבים שנמכרו לגוי לפי היתר מכירה. טעם הדבר:

ג. איסור שמור
איסור "שמור" – היינו שדה שלא הופקרה - ונעבד שייך רק בדבר שיש בו קדושת שביעית, זאת לומדים מהדרשה "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" - מן השבות אתה אוכל ולא מן השמור, ובדבר שאין בו קדושת שביעית, שאינו בכלל "שבת הארץ לכם לאכלה", לא שייך גם איסור שמור – שו"ת משנת יוסף ח"ח סימן כ"ב.

ד. איסור נעבד
איסור נעבד – היינו שדה שעשה בה מלאכות האסורות בשנת השמיטה - לומדים מק"ו מספיחין, ולולב שאין בו קדושת שביעית אינו אסור משום ספיחים ואין בו בעיה של נעבד.
טעם נוסף שלא שייך איסור נעבד בלולב, אע"פ שנעשים בדקל מלאכות, חלקם לקיום וחלקם לשבח:  כיון שמלאכות אלו לא משפיעות כלל על הלולב היוצא מראש התמר, לכן אין הלולב עצמו בכלל נעבד. – שו"ת משנת יוסף שם.

ה. קנייה מחשוד על שביעית
למרות האמור לעיל, עדיין ישנו איסור לקנות לולבים מאדם החשוד על שביעית, אלא  שהאיסור לקנות מהחשוד הוא כשקונים ממנו בצורה ישירה אבל באמצעות סוכן משנה שהוא עצמו אינו חשוד נראה שמותר, כיון שהאיסור הוא משום קנס שהוא דרבנן, לכן יש להקל. ולכן, לפי כהנ"ל, מותר לקנות לולבים של היתר מכירה. – שו"ת משנת יוסף שם.

אגב, בלולב קדושת שביעית נקבעה לפי הלקיטה, דהיינו הזמן שבו הלולב נקצץ מהעץ, לכן גם מי שמחמיר לנהוג בלולב קדושת שביעית, במקרה והלולב נקצץ בשמינית לא חלים עליו דיני קדושת שביעית.

הדס

א. קדושת שביעית
נחלקו הפוסקים האחרונים בדין ההדסים. לפי דעה אחת, מאחר וההדסים עומדים לריח,  יש בהם קדושת שביעית . אך לפי הדעה השניה היות ועיקר ההדסים הוא לצורך מצווה ולא לריח, לכן אין בהם קדושה וכך נוהגים [שו"ת מנח"י ח"ו סי' קל אות ג', שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן נא אות כג].

אך מי שנוהג להשתמש בהדסים לאחר סוכות בתור בשמים להבדלה ראוי שיחמיר  לשמור בהם דיני קדושת שביעית, כפי השיטה הסוברת שיש קדושת שביעית בדבר שהוא לריח.
 
ב. שמור ונעבד
כדי שההדסים יהיו משולשים צריכים לשרוף אותם, ולכן בפועל ההדסים נעבדו ע"י ישראל  או ע"י פועל גוי אסורים לפי הדעה הסוברת שיש בהם קדושת שביעית [ספר הלכות שביעית קונטרס ד' מינים פ"א ס"ח]. אבל כשאין אחרים ניתן לסמוך על המתירים שמור ונעבד. או על דעת מהרי"ל דיסקין שאין בהם קדושת שביעית (שאין קדושה בדבר שהוא לריח, או שנטעו אותם למצוה) ואז הגם שאסור לעבוד בהם בשביעית מ"מ אינו אוסר את ההדסים. להלכה בדבר שאין בו קדושה אין בו איסור שמור ונעבד – ברית עולם עמ' צ"ח.

המחמירים בהדסים ונוהגים בהם קדושת שביעית  צריכים להקפיד על כמה דברים כדלקמן:

א. סחורה בשביעית ונתינת דמי שביעית לעם הארץ – נתינת דמי שביעית לעם הארץ אסורה משום לפני עיוור לא תתן מכשול  שהעם הארץ לא יזהר מקדושת דמי שביעית ויעשה סחורה בהם, אבל במקרה שהמוכר סומך על הדעות המקילות הוא אינו נקרא עיור גם בשביל המוכר שמחמיר בזה, כמו כן אין חשש של סחורה בשביעית כי חשש סחורה חל על המוכר ולא על הקונה, ויש למוכר  על מי לסמוך [מבחינה הלכתית], לכן, מצדו, הוא אינו עובר על שום  איסור.

ב. שמור ונעבד – גם לשיטות האוסרות, הנה כל האיסור הוא באכילה ולא בהנאה, והנאת ריח לעניין זה אינה אוסרת. ובפרט במקרה שמדובר בהדסים מרמת הגולן שיש בהם עוד צדדים להתיר שמור ונעבד (עבר הירדן).

ג. מסייע לעוברי עבירה – למרות כל הנ"ל עדיין קיימת בעיה של  "מסייע לעוברי עבירה" אם המגדל לא הסתמך על שום דעה המתירה לו את מה שהוא עושה על פי הלכה, כיון שהמגדל  עבד וגזם בשמיטה למען הקונים, א"כ הקונים, בעצם קנייתם, מסייעים לו וגורמים לו לעבוד בשמיטה.
ואכן, אלו המחמירים בהדסים שיש בהם קדושת שביעית, שלא כמבואר לעיל,  צריכים לקנות הדסים  עם השגחה שלא נעשו בהם עבודות אסורות בשמיטה.

ד. בספר שמיטה כהלכה [פ"ב סי"ב] הביא ג' חילוקי דינים בהדסים.
א. עדיף יבול נכרי.
ב. יבול גוי שחכר מישראל, בדיעבד אינו פוסל כי הרי העבודות נעשו ע"י גוי ובזמן שהיה בבעלותו. אבל לכתחילה אין   לסמוך על זה.
ג. של ישראל: יש להתיר בשעת הדחק  כפי השעה העיקרית שאין בהם קדושה, ואפילו אם כן,  יש הרבה פוסקים הסוברים דאין בו איסור נעבד.

ערבה

לכל הדעות אין בה קדושת שביעית.  

אתרוג

א. קדושת שביעית 
אתרוג נוהג בו קדושת שביעית כמו כל פרי שנוטעים לאכילה, והנאתו וביעורו שווים [שההנאה היא האכילה, ואחרי האכילה אין האתרוג קיים עוד. אבל עצים שנהנים מהחום שלהם, ההנאה באה אחרי שכבר נשרפו, ולכן אין בהם קדושת שביעית]. לכן צריך להיזהר בקניית אתרוג.

גם במקום, כפי שאנו נוהגים, שלא מגדלים בו אתרוג לאכילה אלא למצווה, יש לנהוג בו קדושת שביעית כיון שעיקרו לאכילה. טעם נוסף לכך הוא משום שאתרוג של מצוה צריך להיות "לכם", זאת אומרת שיהא ראוי לאכילה.

אופן קניית האתרוג:

א. יש לשלם עליו בהבלעה ע"י שיקנה עוד דברים שאין בהם קדושת שביעית, כגון ערבות ולפי הדעות המקלות גם לולב והדסים - וישלם עליהם קצת יותר ואת האתרוג ייקח ללא תשלום.
ב. הבלעה אינה נקראת אם משלם על ההובלה בלבד או על הערבה והנרתיק היות והם טפלים לאתרוג (וצריך לולב או הדסים).
ג. יש המחמירים שאינו מועיל הבלעה  באתרוג  מהודר כיון שמחירו הינו פי כמה וכמה ממחיר שאר המינים . 
ד. אתרוג מאוצר בית דין ניתן לקנות בדרך הרגילה היות ואין כאן מסחר בשביעית משום שכל מה שמשלם לבית הדין הוא עבור הוצאות הגידול וללא רווח.

ב. שמור ונעבד
נחלקו הראשונים והאחרונים האם פירות שלא הופקרו [= שמור], או שעשו בהם מלאכות האסורות בשנת השמיטה [= נעבד] נאסרו באכילה או לא ? מן הראוי לחשוש לדעת האוסרים ולכן אין לקחת אתרוג שמור או נעבד.

ג. הוצאת אתרוג הקדוש בקדושת שביעית לחו"ל
אסור להוציא פירות שביעית לחו"ל שנאמר "בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". שני טעמים הובאו לכך בראשונים ובאחרונים:
1. לפי שביום כלות אותו מין בשדה צריך לבער את שבבית, וביעור זה צריך להיעשות בארץ.
2. שלא יתחלפו עם פירות חו"ל וינהגו בהם כפירות חולין ולא בקדושת שביעית.

למעשה נפסק שבמקרה ואינו יכול למצוא אתרוגים מהודרים כמותם בחו"ל, שמותר להוציאם, אבל אך ורק בכמות קטנה. ואחרי החג צריכים להחזירם לארץ כדי לקיים בהם מצוות ביעור .

לכן מותר לאדם הנוסע לחג הסוכות או במשך חול המועד ל770 לקחת עימו את הד' מינים שלו גם כשהאתרוג הוא מאוצר בית דין וקדוש בקדושת שביעית.

ד. עשיית מרקחת פירות מהאתרוג
יש לשמור על קדושת האתרוג לאחר חג הסוכות, אין לתת לילדים לשחק בו, אין לנעוץ בו ציפורן לצורך בשמים להבדלה כי על ידי זה פוסל אותו מאכילה.

אך מותר לעשות ממנו מרקחת פירות מפני שכך הדרך לעשות מאתרוג מרקחת פירות ואינו נחשב כמשתמש באתרוג שלא כדרכו. וכן אם לא יעשה ממנו מרקחת פירות, האתרוג אינו ראוי לכלום ונמצא  שהוא משביח את האתרוג ואינו מבזה אותו.

ה. מצות ביעור
כל פרי שכלה מן השדה, יש לבערו מן הבית. האתרוג שונה משאר פירות, כל הפירות זמן מה אחר הבשלתם נחלשת אחיזתם בעץ והם נושרים מעצמם, ואילו האתרוג דר באילן משנה לשנה ואינו נושר מעצמו ולפיכך י"א שאין דין ביעור באתרוגים – הגרשז"א (בספר כרם ציון שביעית הלכות פסוקות פרק יז גידולי ציון סק"א, ובשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן נא אות טו). אבל לדעת המנחת יצחק [בשו"ת ח"ג סימן צב, והציץ אליעזר בשו"ת ח"ו סימן לט אות ח'] יש לנהוג בו מצוות ביעור.

לשיטת המחמירים יש לזכור לבער את האתרוג כשיגיע זמן מצוות ביעור והוא בדרך כלל בחודש שבט.

מי שאין לו אלא שני אתרוגים [ופחות] אינו חייב בביעור שאין מצוות ביעור אלא למי שיש בידו מזון ג' סעודות ושני אתרוגים הם פחות משיעור זה – שו"ת מנח"י ח"ג סימן צב אות ח'.

לסיכום:

לולב: אין עליו קדושת שביעית, ומותר לקנות לולב גם שגדל על עץ הנמכר לפי היתר מכירה.
הדס: גדל למצווה בלבד ואין עליו קדושת שביעית, אך אם משמש גם לריח כגון לבשמים, חלים עליו דיני קדושת שביעית.

בשניהם: אם המגדל הסתמך על דעות מקילות, גם המחמירים יכולים להקל על ידי סוכן משנה. אבל אם המגדל עבד את העץ באיסור גמור, יש לקנות ממקום שיש בו השגחה כדי לא להיות מסייע לידי עוברי עבירה.

אתרוג: יש בו קדושת שביעית, ומשום כך יש לזכור לנהוג בו בקדושה גם לאחר חג הסוכות.

ערבה: אין בה קדושת שביעית.

מקורות לעיון בהרחבה: שו"ת מנח"י ח"ו סימן ק"ל אות ג', שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן נ"א אות כ"ג, שו"ת שבה"ל ח"א סימן קפ"א, שו"ת משנת יוסף ח"א סימנים ט', כ"ח – ל, ח"ח סימן כ"ב, ספר הלכות שביעית, ספר שמיטה כהלכה פ"ב סי"ב, ועוד ספרי אחרונים.

ט' בתשרי תשס"ט
הגב לכתבה

תגובות
3
1. כל הכבוד
מעניין פרקטי ומיוחד
ט' בתשרי תשס"ט
2. תראו מה זה..
אף אחד לא הזהיר על זה.
לא היו פרסומים ואף הספקים לא דיברו על זה

תודה לך הרב על שהארת את עינינו
ט' בתשרי תשס"ט
3. מענין לענין באותו ענין
אם מריחים את האתרוג להנאה, צריך לברך לפני ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן ריח טוב בפירות, כמו בכל פרי.

וכמובן אם האתרוג הוא מקלאבריא אין בו קדושת שביעית.
כ"ג בתשרי תשס"ט