ב"ה ערב ש"ק, י"ז חשוון תשפ" | 15.11.19
כל חלב לה' / פניני תורה

מה הוא שמן זך? ללא תערובת שמרים או שהזית לא יהיה מקולקל? מחלוקת רש"י והאבן עזרא וביאורה. רעיון בנגלה משיחות הרבי לפרשת השבוע
הרב שנ"ז דייטש, מינסק

"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד" (כז, כ).
זך: בלי שמרים, כמו ששנינו במנחות (פו, א) מגרגרו בראש הזית וכו'. (רש"י).

מתבאר מפירוש רש"י, שהתנאי הנדרש בכדי שהשמן יהיה ראוי להדלקת המנורה, הוא שיהי' שמן זך בלא תערובת שמרים.

ואילו האבן עזרא כתב: "גרגרים שאין בהם עיפוש או שלא נאכלה קצתם, וממנו יעשו שמן למאכל מלכים". כלומר, התנאי הוא שלא יהיה בזית עיפוש וכו'.

ומתבאר שנחלקו רש"י והאבן עזרא, לדעת רש"י התנאי שצריך להיות "זך" קאי על השמן –  שלא תהיה בו תערובת שמרים, ואילו לדעת האבן עזרא התנאי שצריך להיות "זך" קאי על הזית –  שלא יהיה בו עיפוש. וצריך ביאור מהו יסוד מחלוקתם.

ונראה בביאור מחלוקתם: כתב הרמב"ם (בסוף הלכות איסורי מזבח): "... בכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפילה יהיה נאה מבית ישיבתו כו' וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז) 'כל חלב לה'".

ויש לחקור ולעיין מאימתי חל חיוב זה של "כל חלב לה'", שיש לבארו בשני אופנים:
א. ניתן לומר שהחיוב "כל חלב לה'" חל בעת הנתינה, שכאשר נותן הדבר להקדש אז חל חיוב על נתינה זו שתהא מן המשובח, כדי שיגיע להקדש דבר נאה ומשובח.
ב. ניתן לומר שהחיוב "כל חלב לה'" חל גם קודם הנתינה – מיד כאשר מחליט בדעתו שהדבר יהיה לה', דהיינו אף בעת הכנת ועשיית הדבר לשם ה' צריך להיות כל מעשה ההכנה מן הנאה והמשובח ביותר.

ויש לומר שבזה נחלקו רש"י והאבן עזרא: רש"י סובר כהאופן הראשון, שהתורה לא הקפידה על שעת ההכנה אלא רק על שעת הנתינה. ולכן מפרש רש"י שהתנאי שצריך שיהא השמן "זך" נאמר על שעת לקיחת השמן לרשות הקדש, שהשמן הניתן להקדש צריך להיות ללא שמרים.

ואילו האבן עזרא סובר כהאופן השני, שאף בעת הכנת ועשיית הדבר יהיה מן המשובח ביותר, ולכן מפרש שכבר בעת בחירת הזיתים שאותם כותשים לשמן המאור, יברור זיתים זכים ומובחרים.

מעובד ע"פ לקו"ש חי"א פרשת תצוה עמ' 127-132

י"א באדר תשס"ז