ב"ה ערב ש"ק, כ" אלול תשע"ט | 20.09.19
הארון והכפורת

האם הארון נקרא בשם "ארון" ללא הכפרת? מחלוקת בין רש"י לרמב"ן וביקור מחלוקתם הקשורה עם החילוק בשיטתם בכללות עניין הארון
הרב שנ"ז דייטש, מינסק

"ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך" (כה, כא).
ואל הארן תתן העדות: לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר (פסוק טז) "ונתת אל הארן את העדות", ויש לומר שבא ללמד, שבעודו ארון לבדו בלא כפרת, יתן תחלה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפרת עליו. (רש"י)

מתבאר מדברי רש"י ש"הארון לבדו" – בלי הכפורת, נקרא בשם ארון. דהיינו שהארון הוא כלי בפני עצמו והכפורת כלי בפני עצמו, אלא שמקומה של הכפורת הוא על הארון.

אך הרמב"ן חולק על רש"י וסובר, שהציווי היה לתת את העדות בארון לאחר שיתן את הכפורת על הארון, וזאת משום "שארון יקרא בהיות הכפורת עליו". דהיינו: דוקא כשהכפורת נמצאת על הארון אז הוא נקרא "ארון".

ונראה לומר בביאור מחלוקתם, שקשורה עם החילוק בשיטתם בכללות עניין הארון:

הרמב"ן (בריש פרשתינו) כותב: "עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (כה, כב) 'ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת'". כלומר תכלית עניינו של הארון הוא לשם השראת השכינה – שמקומה הוא מעל הכפורת, וזה נעשה על ידי נתינת העדות בתוך הארון, עם הכפורת.

כלומר: לא רק הארון הוא כלי בשביל העדות, אלא גם הכפורת מהווה לבוש וכלי לעדות. ועל ידי נתינת העדות במקומה נעשית השראת השכינה.

ומאחר ולדעת הרמב"ן תכלית ענינו של הארון הוא השראת השכינה, אשר היא נעשית דוקא כאשר הכפורת נמצאת עליו, על כן דוקא כאשר הכפורת נמצאת על הארון אזי הוא נקרא "ארון".

אך רש"י סובר שתכליתם של הארון והכפורת שונים הם: הארון הוא לשם העדות, כפי שמוכח בסוף הציווי על עשיית הארון – עוד לפני הציווי "ועשית כפורת" (כה, טז): "ונתת על הארון את העדות אשר אתן אליך", כלומר, מטרתו של הארון היא בשביל העדות – התורה.

ואילו עניינה של הכפורת הוא לצורך דיבור הקב"ה עם הנביאים, וכפי שנאמר בפסוק (כה, כב): "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים גו' כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל".

ולכן סובר רש"י שהארון הוא כלי בפני עצמו והכפורת כלי בפני עצמו, אלא שמקומה של הכפורת הוא על הארון.

ונראה לומר נפק"מ להלכה בין שיטת רש"י לרמב"ן:

הלכה פסוקה היא, שיש לבנות את בית המקדש וכן את הכלים "לשמה" (רמב"ם הלכות בית הבחירה ספ"א). ואם כן, לדעת הרמב"ן העושים את הכפורת היו צריכים לכלול בכוונתם שעושים זאת בכוונה לשם הארון, שכן הכפורת היא חלק מהארון, כנ"ל. ואילו לשיטת רש"י הכוונה בעשיית הכפורת היתה צריכה להיות נפרדת מזו של הארון – לשם הכפורת.

נפק"מ נוספת: לפי השיטות (ראה מנ"ח מצוה צ"ה) שהאיסור לעשות תבנית כלי המקדש הוא גם בנוגע לארון, אם כן לשיטת הרמב"ן שהכפורת היא חלק מהארון, נמצא שאין עוברים על האיסור אלא כאשר עושים את התבנית של שניהם – הארון עם הכפורת. ואילו לשיטת רש"י שהכפורת היא מציאות בפ"ע, יש לומר שהאיסור חל גם בבניית הארון בפ"ע או הכפורת בפ"ע.

מעובד ע"פ לקו"ש חכ"ו פרשת תרומה עמ' 175-182.

ד' באדר תשס"ז