ב"ה יום רביעי, כ"ח אייר תשע"ז | 24.05.17
ברשימת הגבאים: רלוי"צ שניאורסון

"מן הראוי לפתוח צוהר בפני קוראינו למסמך מרתק, המכיל תיעוד מסודר ומפורט של חברי כולל חב"ד – מעבר לים" (הרב עמרם בלוי, ימי חב"ד)
הרב עמרם בלוי

בפרק הקודם, סקרנו את הרשימה הראשונה של "קהלת קודש חב"ד" בארץ הקודש, דהיינו אותם חסידים ואנשי-מעשה, אנשי שם, שזכו לחסות בצל כולל חב"ד – בצד ה"מקבל". כהמשך לכך, חשבנו כי מן הראוי יהיה לפתוח צוהר בפני קוראינו למסמך מרתק, שנשתמר בגנזך כולל חב"ד.

מדובר בפנקס בן מאות עמודים, המכיל תיעוד מסודר ומפורט של חברי כולל חב"ד – מעבר לים. אלו הם הגבאים, העסקנים והפעילים שהתמסרו ללא לאות לטובת פעילות הכולל לפי  פקודת רבותינו נשיאנו בכל הדורות.

הפנקס מכיל – בסדר אלפא ביתי – רשימה של מאות ערים, יישובים, כפרים ומקומות מגורים של אנ"ש. בכל מקום מפורטים שמותיהם של הממונים, המאספים, הגבאים והרבנים שעסקו בגביית ושליחת מעות קופת כולל חב"ד לצדקת רמבעה"נ בארץ הקודש.

הרישום נעשה בעיקר בימי נשיאותו הרמה של הוד כ"ק אדמו"ר הרש"ב.

הרשת הפרושה – מעוררת השתאות. הנתונים משקפים את השפעתו האדירה של אדמו"ר נ"ע, ואת כוחה של חב"ד כמעצמה אדירה שהגיעה ממש לכל פינה. הפנקס נוהל בסדר מופתי משך שנים רבות ותמיד היה מעודכן ביותר, כולל: סימון הממונים שנפטרו (בד"כ באמצעות סוגריים); ציון שמות ה'גבאים' שהעתיקו את מקום מגוריהם; הוספה מתמדת של שמות רכזי-פעילות חדשים, ושלל פרטים נוספים.

אנו מעתיקים בזאת מספר דוגמאות להמחשה – שמות של כמה ערים מהמפורסמות יותר, וכן אתרים בהם התגוררו דמויות ידועות שהטביעו חותם חשוב בדברי ימיה של חב"ד.

כך למשל אנו מוצאים בלובאוויץ את שמו של השד"ר המפורסם הרה"ח ר' שילם רייך ע"ה, חתנו של הרב"ש (בכור בניו של רבינו הצמח צדק), וכן את המשפיע האגדי "הר' שמואל גרינם אסתרמאן" ועוד; בוויטעפסק ניתן לזהות את בנו של ר' שילם רייך, השד"ר ר' בער רייך, ועוד רבים; בעיר יעקאטערינאסלאוו, בשורת "הרבנים", אנו מוצאים את אביו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, "הרב ר' לוי יצחק שניאורסאן", בדווינסק - הרב ר' יוסף ראזין (הגאון מרוגצ'וב זצ"ל), בניקאלאיעב הגבאי הוא "ר' מאיר שלמה יאנאווסקי", ובעיירה "קורעניץ" הגבאי הוא "הרב ר' משה יהודא ליב לנדא" (ה"ה זקנו של הגרמי"ל לנדא שליט"א אב"ד בני ברק).

לו רק ניתן היה להרחיב את היריעה ולהציג את כל מאות הערים היישובים והכפרים על שמותיהם – אין ספק כי ניתן למצוא את גזע התרשישים, כל ראשי משפחות אנ"ש חסידי חב"ד לתולדותיהם ולבית אבותם.

המסמכים הם מתוך גנזך כולל חב"ד.

כדרכינו, נתייחס בקצרה להערות הקוראים:

1) אודות הרה"ח ר' מרדכי ראובן רוקח ז"ל, מצאנו בגנזך כולל חב"ד כדלקמן: הרב רוקח היה חבר נשיאות כולל חב"ד, בערך משנת תרצ"א ועד לשנת תרצ"ד בה שבחל"ח. בנו ר' גרשון היה פקיד בכולל חב"ד עד שנת תש"ח (יתכן ומצא את מותו בהפגזות שניחתו על ירושלים). נכדו הר"ר מרדכי ראובן רוקח הי"ו מתגורר בבני ברק, נמנה על מתפללי ביהכנ"ס חב"ד בנווה אחיעזר.

2) הרה"ח ר' ישראל אשר ליבא כיהן אף הוא כחבר נשיאות כולל חב"ד באותם ימים. נפטר בתרח"צ, ומנוחתו כבוד בחלקת ה"כולל" בהר הזיתים. לחביבותא דמילתא, וכיוון ששמו 'עלה בגורל' – אנו מפרסמים מסמך שנכתב ע"י ר' ישראל ליבא, ממנו ניתן ללמוד על עוצמת המאבקים שהתחוללו באותם ימים, והמכשולים שעמדו בדרכם של החסידים שביקשו לבסס את התקנון שדרש הרבי הריי"צ להחיל. כפי שכבר פירטנו בפרק הקודם, רק בשנת תרח"צ בשלו התנאים לכך והרבי הריי"צ קיבל על עצמו את עול נשיאות כולל חב"ד.

3) לגבי זהותו של "ר' ישראל יפה מקאפוסט" האם זהו "המדפיס" המפורסם: עיין בספר "תולדות חב"ד באה"ק" עמ' נ"א, שם מתועדים שני חסידים שענו לשם "ר' ישראל יפה מקאפוסט".

4) לגבי השאלה אודות מקור רשימת חברון אותה פרסמנו במדור הקודם (האם צולמה מתוך ספר) – כמו שאר המסמכים הרואים אור במדורנו, גם מסמך זה צולם מתוך גנזך כולל חב"ד.

לפרק א', לפרק ב'

י"א בחשוון תשס"ז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
18
1. על תופעת ה"מניינים" בוויטעבסק
האם למישהו ידועים פרטים על כך?

אני מזהה כאן: מניין סטראשעלע, מניין ליובאוויטש, מניין ז"צ (או ז"ל?), מניין קרלין, ובכל מקום שמות של אנ"ש. אגב, מניין ליובאוויטש כתוב פעמיים עם שמות אחרים - האם אכן היו שם שני בתי מדרש של חב"ד?
י"א בחשוון תשס"ז
2. האם החוזר ר' יואל כאהן מקורו משצעדרין?
אביו היה ר' רפאל כהן, והוא מופיע כאן ברישמה של העיירה שצדרין
י"א בחשוון תשס"ז
3. נכדי ר' ב"מ עטינגער
כמדומני שנכדי ר' ב"מ אינם נמנים היום על עדת חסידי חב"ד, אלא דוקא עם .....
וחבל----
גם הרבה שמות אחרים שמופיעים כאן כבר אינם בחב"ד היום,
י"א בחשוון תשס"ז
4. לא אביו של ר' יואל
הרב רפאל כהן המוזכר כאן הוא לא אביו של ר' יואל. זה סיפור אחר לגמרי.
י"א בחשוון תשס"ז
5. אביו של הרבי זי"ע בפירוש לא היה גבאי!
י"א בחשוון תשס"ז
6. שימו לב לעיר קפוסט
שם הממונה הוא החסיד ר' מנחם מענדל בן "שבת דון יחייא". נראה לכם שהוא היגר לקפוסט ישר מתימן?
י"א בחשוון תשס"ז
7. היכן כל הרשימה?
י"א בחשוון תשס"ז
8. דובר הרי על 'מאות' (!!!) ערים!
בתור אחד שכו"כ מאבות המשפחה היו פזורים אי-שם בזמן הרבי נ"ע (ועוד קודם לזה), הייתי מעוניין לחפש ולדעת היכן הם היו מתגוררים, מה היה תפקידם, וכו' וכו'.
למה לא תפרסמו מידי פעם עוד פרק המכיל רשימה של עוד ערים וחסידים?!!!
וכאן המקום להודות למערכת 'שטורעם' ולר' עמרם בלוי, על הגילוי הנפלא.
י"א בחשוון תשס"ז
9. תגובה ל-6
כתיבתך נובעת מבורות.

משפחת דון-יחיא היתה משפחת רבנים חב"דית ברוסיה

כתוב שם שבתי דון יחיא
י"א בחשוון תשס"ז
10. אנא ואנא
בכל לשון של בקשה - נא לפענח את כל הרשימה שבכתב היד הלא ברור הזה.

מאד מעניין לראות רשימה שמות זקניהם של רבים מאנ"ש.
י"א בחשוון תשס"ז
11. לא מבין מה העיסוק בהסטוריה
האם תואר נוסף להרב בלוי?(מוכשר ואמיתי בדרכו)
גם הרעיון של "הגזע" כבר עבר מן העולם לאור תנהגות הצאצאים
י"ב בחשוון תשס"ז
12. מה החידוש
לפי דעתי הכתבה יפה, הכותב מכיר כנראה רק כמה שמות בודדים בחסידות חב"ד ברוסיה, זה לא באשמתו הוא גדל בירושלים. אבל בספר הנ"ל שהוא העתיק ממנו השמות של הגבאים ישנם עוד עשרות חסידי חבד חשובים ןחבל שלא מזכיר אותם ולא חוקר מי הם אולי יתייעץ עם אנשים היסטוריונים המכירים את השמות לא רק בארץ ישראל, לדוגמה הר"י מונדשיין וכו'. חבל מאד.
י"ב בחשוון תשס"ז
13. למשמעות המושגים שברשימות
אודה לבעל המדור אם יואיל להבהיר קצת:
אני מזהה כאן תוארים שונים כמו "גבאי", "ממונה", "מאסף", "גובה" ועוד; ומסיק מכך שהיו תפקידים שונים במלאכת הגבייה. אולי כדאי לתועלת הקוראים להקדיש מדור קצר להסבר על שיטת הפעילות שהיתה נהוגה בימים ההם?

כמו"כ אצטרף להצעה שעלתה בתגובות אחרות, אולי כדאי לבחור כמה מהדמויות שברשימה ולספר אודותיהם (חוץ מהשמות שכולנו מכירים, כמובן).

יישר כח למערכת ולכותב על המדור המרענן והייחודי.
י"ב בחשוון תשס"ז
14. תגובה ל-10: הכתב לא ברור? אני דווקא מתפעל
מה שמעניין הוא התרגום לרוסית, מדוע ראו צורך לכתוב גם ברוסית?
י"ב בחשוון תשס"ז
15. כמה הערות לידידי ר' עמרם
ת"ח על המדור וירבו כמותו. כיוון שהמסמכים אינם תח"י איני בטוח שהערותיי נכונות ומ"מ:
א. למהות הרשימה, נ"ל שנועדה לשדר"ים שעליהם למצוא כתובת אנ"ש המוכרים. איני סבור שיש כאן תיעוד של העוסקים במלאכת כו"ח אלא יותר נכון לומר שזה רשימות אנ"ש הנאמנים בכל מקום, או אנשים אליהם ניתן להגיע כדי לאסוף כספי צדקה. ז.א. שהספר לא מספר את הסיפור של הכולל דווקא, אלא של אנשי קהילות חב"ד ונוספים, אולי כאלו שאינם מנגדים לחב"ד, דבר עצום בפ"ע כפשוט.

ב. לכן, למשל, בעיירה ליובאוויטש ניתן למצוא גם שם של אישה (פשוט שאינה גבאית של הכולל); וכן לצד שמותיהם של נאמנים מסויימים כתבו "יחיד", אולי לציין שהוא חי לבד בביתו. וכמובן מציינים גם את המתעסקים והממונים כו'.

ג. החומר אכן מעניין ביותר, וחבל שא"א לפרסם יותר.

ד. מטובו לפענח בעיירה נעוול את מה שכתוב ליד שמו של הרב ר' מיכל טוב נ"י.

כה לחי, יוסיף עוד פרסומים כהנה וכהנה!
י"ב בחשוון תשס"ז
16. תגובה ל-4: מיהו הרפאל כהן שמוזכר לעיל?
י"ב בחשוון תשס"ז
17. פעם המלמדים לא היו מאחרים!
תראו את מה שכתוב בכתב יד במכתב האחרון הנ"ל שחלק מהאנישם הם מלמדים שלא יכולים לפגר כלומר לאחר ולכן דוחים אסיפות חשובות הלואי היום שהמורים היו עובדים כמו שצריך
י"ב בחשוון תשס"ז
18. להעמיד על הדיוק
בתחילה ברצונינו להודות לסופר המוכשר הרב עמרם בלוי שי" על כתיבתו.שמחנו לראות את התיחסותך לגבי האלטר זיידע הרב מרדכי ראובן רוקח שהי-ה בנוסף לחבר נשיאות,גם מ70 טובי העיר ירושלים.ובנו סבינו הרב גרשון נהרג על קידוש-השם בזמן שהלך ללוי-ה של יהודי.אבינו שיחי" הוא איש חינוך ותיק ואחד מהמיסדים של בית-כנסת חבד בנוה-אחיעזר.האלטר זיידע הנמצא במרומים רווה נחת,בראותו דור חמישי ההולך בדרכיו ומקושר לרבותינו נשיאינו.נשמח באם תעדכן.ונשמח לארות עוד מסמכים בחתימת ידו.תודה מראש.צאצאיו משיכון חבד
י"ח בחשוון תשס"ז