ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ח כסלו תשע"ח | 16.12.17
החב"דניקים הראשונים בארה"ק

לפנינו מסמך מרתק ובעל ערך היסטורי ראשון במעלתו: מפקד מתועד של 45 מאנשי קהילת חב"ד חברון בשנת תקצ"ט * הרב עמרם בלוי - 'ימי חב"ד'
הרב עמרם בלוי

"והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד"

אם יש אדם לו שמורה זכות כמעט בלעדית על תיעוד ושימור המידע אודות ימי הבראשית של היישוב הארצישראלי, הלוא הוא השר המפורסם (סיר) משה מונטיפיורי.

מונטיפיורי, תושב לונדון עתיר ממון ומקורב מאוד למלכות – שם את היישוב היהודי בראש מעייניו. שבע פעמים ביקר באותם ימים בארץ הקודש, מעשה נדיר שדי בו בכדי להעיד על אהבת וחיבת ארץ הקודש, שבערה בעצמותיו. את הביקור הראשון, קיים השר מונטיפיורי בשנת תקפ"ז (1827), ובפעם השנייה שב וביקר בה כעבור 12 שנים, בשנת תקצ"ט (1839).

הביקור השני היה זמן לא רב לאחר רעידת אדמה איומה שהרעישה את ערי הצפון, פגעה קשה ב"מרכז הכובד" של היישוב הארצישראלי: הערים צפת וטבריה, מקומות בהן חיו רוב מניין ובניין של קהילות הקודש. הרעש גבה חיים של אלפים, דלדל מאוד את היישוב ומונטיפיורי ראה צורך להגיע הן בכדי לעודד את שארית הפליטה – לעמוד על מניין הנותרים, והן בכדי לשקם את ההריסות ולתת סיכוי לצמיחה מחודשת.

כהכנה לקראת ביקורו, התבקשו וועדי הקהילות – ה"כוללים" – לערוך ולהגיש רשימת חברים, משפחות ובודדים השייכים לכל קהילה ונתמכים ע"י כל 'כולל'. כך נהג, כמובן, גם כולל חב"ד.

הימים – ימי נשיאותו הרמה של כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק; באותה עת חיו מרבית אנ"ש חסידי חב"ד ליובאוויטש בחברון. רק מתי מעט התגוררו בשאר ערי הקודש.

לפנינו מסמך מרתק, בעל ערך היסטורי ראשון במעלה: "שמות האנשים דק"ק חב"ד הי"ו, היושבים בעה"ק חברון ת"ו אשכנזים הי"ו, כאשר נעשה בשנת התקצ"ט ליצירה".

בראש הרשימה, אנו מוצאים את שמו של רב הקהילה, הלוא הוא החסיד המפורסם ר' שמואל מרוגאטשוב ע"ה, רבה הראשון של קהילת חברון. בהמשך, ניתן למצוא את שמותיהם של החסידים הנודעים: ר' משה מייזל(יש) מתלמידיו המפורסמים של כ"ק אדמו"ר הזקן; ר' לפידות חלאוונא, מתלמידי כ"ק אדמו"ר האמצעי; רבה השני של קהילת חב"ד בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין – אף הוא מחסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי, וכן "ר' אורי' מסלאנים" הלוא הוא ר' אורי אורנשטיין, שד"ר כולל חב"ד.

הרשימה כוללת, מלבד שמותיהם של 45 ראשי המשפחות שאולי ניתן לכנותם כאבני הפינה של "קהלת הקודש חב"ד" באה"ק – גם את מקום מוצאם ('מולדתם'), שני חייהם, עת בואם לאה"ק, מעשיהם ומלאכתם, ופרטי ילדיהם.

מתוך הרשימה, המבוגר והוותיק ביותר הוא החסיד ר' משה מייזליש, שכבר הגיע לגבורות – וחי באה"ק משנת תקע"ח. מעניין לציין כי באותה רשימה נמנה גם "נכדו מ' מרדכי ב"ר צבי" שכבר נולד בעיה"ק חברון.

אל הרשימה, צורפה אגרת ברכה לשר משה מונטיפיורי – בה נאמר:

"בעז"ה יום ב' כח סיוון התקצט ליצירה פה עה"ק חברון ת"ו

אל רום מעלת הדרת כבוד הגביר המפורסם שר וטפסר האדון רודף צדקה וחסד ימצא חיים חן וכבוד הסי' מוהר"ר משה מאנטיפיארי נ"י

אתה ה' תשמרהו וכבוד והדר תעטרהו. ושלום נות ביתו הגבירה תברך מנשים וצאצאיהם זרע ברך ד'. ירום כסא גדולתם ותפארתם וכל סיעת מרחמוהי שלום וברכה

הנה כהיום האיר לעבר פנינו מכתבו הטהור כן נזכה להתראות באור פני כבודו. והננו ועלינו ליום מחר אי"ה להקביל פניו נעימות בשובע שמחות ולהתנפל לפני רגליו ולבקש מלפניו להתראות כבודו בעיר קדשינו כי צמאה נפש כל ק"ק כוללינו לראות בעוז פניו ועלינו לקיים כאשר כתב אלינו. ועינינו אל ד' מיחלות כי ע"י כבודו תרום קרן כלל ישיבת ארה"ק תוב"ב עד ביאת רגלי מבשר משמיע שלום בב"א

הלא כ"ד אלה הבאים עה"ח ממוני ויח"ס [=ויחידי סגולה] כוללינו קה"ק חב"ד תושבי פה עה"ק חברון ת"ו המצפים לישועה

על האגרת חתומים "פני העדה":

רבה של הקהילה ר"ש מרוגטשוב ובנו ר' מנחם ארי'; הרב יהודא ליב סענר, ר' יוסף יהודא בר' חיים משקלאוו, ר' שמעון מנשה חייקין, ר' דוד מליובאוויץ, ר' אפרים יפה מקופוסט ור' מרדכי מנחם מליאדי.

- לסיום, נתייחס בקצרה לאי אלו נקודות שהעלו הקוראים בעקבות מסמך הבחירות שפרסמנו בשבוע שעבר:

1. "הרב מרצ'יצע" ו"הרבי מרצ'יצע": אכן, האדמו"ר מרצ'יצע הוא הרשד"ב שניאורסון ע"ה, בנו השני של המהרי"ל (בנו של רבינו הצמח צדק). הרשד"ב כיהן כאדמו"ר (בשיטת חב"ד – כדרך אבותיו הק') וקבע משכנו בעיר רצ'יצע. אנו הזכרנו את "הרב מרצ'יצע" ר' חיים שלמה קום, שקודם עלותו לאה"ק כיהן כרבה של העיר רצ'יצע.

2. לגבי "ועד הנשיאות" בתרצ"א: לאור התעניינותו ומעורבותו של הרבי הריי"צ בענייני ה'כולל' ופעולותיו – נחשב "ועד הנשיאות" כמי שפועל מטעמו. אולם למעשה, עד לפרסום התקנון ומילוי שאר דרישותיו – לא קיבל הרבי על-עצמו את הנשיאות בפועל.

3. מי חתם על המסמך שפרסמנו? ראשון החותמים הוא שיל"א יצ"ו – ר' שלמה יהודא לייב אליעזרוב, בא כח הרבי באה"ק. לצידו חתמו: ר' דוד לבנון, ר' יצחק אביגדור אורנשטיין ור' אליעזר הענקין (חסיד מבברויסק ששימש כר"י בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריה נח מבברויסק). בהמשך חתמו ר' יעקב דאבקין, ר' יודא אידל גיטלזאן ור' חנוך הענדל האוולין.

המסמכים הנם מתוך גנזך "כולל חב"ד".

לפרק א'

ג' בחשוון תשס"ז
האגרת אל משה מונטיפיורי
האגרת אל משה מונטיפיורי
 
מפקד של קהילת חב"ד תקצ"ט
מפקד של קהילת חב"ד תקצ"ט
 
הגב לכתבה

תגובות
9
1. נראה שזה לא מה שהוגש להשר מונטיפיורי
א. סימני ה-V שיש בצד ימין. אולם אפשר שהוסיפו זאת מאוחר יותר
ב. הסך-הכל שישנם מתחת להטורים השמאליים, לא נראה שקשקשו כך על דף שמגישים להשר.
ג. מלשון הכותרת נראה שהטבלא הזו הכינו מאוחר יותר, על סמך הרשימה שהוגשה אז בשנת צט להשר המפורסם.

האם דף זה הוא צילום מאיזהו ספר שמתעד את דברי הימים ההם?

ג' בחשוון תשס"ז
2. משב רוח מרענן ומקורי
מיהו הכותב / חוקר הרב עמרם בלויא?
זהו שמו האמיתי או זה שם "עט"?...

החומר הזה מרתק ומקורי!
ג' בחשוון תשס"ז
3. החומר מעניין המשיכו להביאו
מאוד מעניין
בימינו שכל הכותרות הם רוח ודמיון
השכלתם להביא משהו מקורי מימים עברו
מרתק ביותר
ג' בחשוון תשס"ז
4. נהניתי מהאבחנה בעניין רציצא
זה כמו שיש שם א' החותמים רב מליובאוויטש וודאי שאינו האדמו"ר מליובוויטש
ד' בחשוון תשס"ז
5. יש מכתב הפוך? ממונטיפיורי לחב''ד?
או לקהילות קודש אחרות? זה יכול להיות מעניין באמת
ד' בחשוון תשס"ז
6. המדפיס מקפוסט?
כמדומני אשר כמה מהשמות בהרשימה ניתן לקרוא עליהם בהזכרונות המצורפים בזה:

http://www.chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb5.htm

ולמשל מיהו ישראל יפה מקופוסט האם אינו האיש שהרבי נ"ע מבקש לחפש אחר הגזע שלו?
ד' בחשוון תשס"ז
7. מבקש מידע
ראשית רב תודות על כתיבתך הנאה. אך כולי ציפיה ומבקש מידע על 2 אישים חשובים 1.הרב ליבא 2.הרב מרדכי ראובן רוקח. תודה מראש...
ד' בחשוון תשס"ז
8. אח! הלוואי ורשימות כאלו הי' לנו גם בימינו
היינט, הרשימות היחידות שמתפרסם זה היוסלים שרבים ביניהם ומשחירים פנים א' למיניהו ומרוקנים קופות הצדקה במקום לדאוג למילוי קופות הצדקה של העניים
ז' בחשוון תשס"ז
9. כיצצד ניתן להשיג עוד מידע על יושבי חברון באותם הימים?
להרב בלוי הי"ו והקוראים הנכבדים,
מאוד אודה אם תוסיפו מידע ונתונים על דמויות מאותם הימים. אני מחפש חומר על רבי שניאור זלמן ב"ר מנדל ועל אסתרך מנדלוביץ [בת ר' יעקב מרדכי] שאולי היתה אשת רש"ז הנ"ל. כיצר ניתן לאתר חומר נוסף?
בתודה,
ש"י
כ"ה בכסלו תשס"ז