בעקבות הטבח הנורא בכפר חב"ד בהרצחם של חמישה נערים עם מדריכם בשנת תשט"ז שלח הרבי בחודש מנחם אב קבוצת שלוחים מישיבת תומכי תמימים בארה"ב אל ארץ ישראל על מנת לעודד ולחזק את אנ"ש השבורים והמזועזעים לאחר הטרגדיה האיומה.

השלוחים עשו בארץ מספר שבועות ובמסעותיהם ובביקוריהם במושבות אנ"ש באה"ק עודדו וחיזקו והפיחו רוח חיים חדשה, כיאה וכיאות לתלמידי ישיבה השוהים בחצרות קדשינו. פעולותיהם של השלוחים בריכוזי חב"ד הלא המה מתוארים בהרחבה רבה בגליון 'בטאון חב"ד' שהופיע אז, וממנו אנו מתוודעים לנאומיהם, לחזרת הדא"ח שלהם, להתוועדויות, לביקוריהם אצל רבנים ואישי ציבור חשובים ולשאר פעולותיהם שהותירו חותם עמוק ביותר על הקהילה החב"דית בארץ ישראל שבאותה תקופה.

על קבוצת השלוחים שנסעו, כאמור, בחודש אב לארץ ישראל דיבר הרבי בהתוועדות י"ב תמוז, באמרו שלמען האמת כולם היו אמורים ליסוע לאה"ק לחזק ולעודד את יושביה לאחר המאורע הטרגדי, אולם מכיון שנסיעה כזו היא בלתי אפשרית נשלחים עשרה שלוחים שהם מייצגים את כל העדה ו"שלוחו של אדם כמותו", כדברי הגמרא.

לאחר ההתוועדות פורסמה בעיתון "דער טאג מארגן זשורנאל" כתבה נרחבת על התוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, שכללה תיאור מההתוועדות ודברי הרבי, וחלק נכבד מאותה כתבה מוקדש לקבוצת השלוחים עליה דיבר הרבי בהתוועדות. הכתבה עברה את הגהתו של הרבי שתיקן והוסיף בה פרטים מסויימים.

יצויין כי לאורך כל הכתבה צויין כי מדובר בתשעה בחורים, משום שהשליח העשירי – הוא הר"ר זושא פויזנר שי', אז תלמיד בישיבת תו"ת במונטריאל – הצטרף לקבוצת השלוחים מאוחר יותר כהוראת הרבי, ובהגהתו תיקן הרבי לעשרה שלוחים.

בתיאורו עורך הכותב לקהל קוראיו "היכרות" עם קבוצת השלוחים ומשרטט קוים חיים לדיוקנם של הבחורים, שארבעה מהם הם ילידי אמריקה ושלושה ילידי רוסיה; אחד יליד דרום אפריקה ואחד יליד שווייץ.

כאן עובר הכותב לתיאור פרטני למדי ומונה את השלוחים:

שמואל פוגלמן, מוסמך להוראה בישיבת ליובאוויטש בברוקלין, במראהו הוא רזה ובעל עיניים בהירות, ואנגלית דיפלומטית בפיו... מכריו אומרים ש"סעם פוגלמן" הוא עודך דין מושלם...; פייוועל רימלער הינו מתמיד עצום; יוד'ל קרינסקי הוא בחור רציני שבהליכותיו אינו מבייש תלמידי ישיבה מליובאוויטש של פעם; יוסף רוזנפלד 'תוצר' חב"די עמוקה שרק ישיבה חסידית יכולה לייצר; בערל שם-טוב בחור תוסס ששייך לעסקנות ציבורית חסידית; אברהם קארף הינו למדן בעל ראש חריף מלא וגדוש בנגלה וחסידות; שלום בער בוטמן בעל יחוס רבני חשוב, חברה'מאן, בעל מזג נוח; שלמה קירש הגיע ללמוד באמריקה היישר מדרום אפריקה הרחוקה, אברך פנימי ועדין, שלא יכול להזיק אפילו ליתוש; דוד שוחט, יליד שווייץ, הוא בנו של הרב שוחט מטורנטו קנדה, לומד כבר ארבע שנים בישיבת ליובאוויטש בברוקלין ואף הוציא תעודת סמיכה, בחור כשרוני ולמדן, בעל זקן בלונדיני ודובר שש שפות שבאים אצלו לידי שימוש...

כאמור, לקבוצת הבחורים הללו הצטרף בחור עשירי, זושא פויזנר (כיום בלוד), ובהגהתו כתב הרבי על פיסת נייר בפני עצמה שצירף לכתבה: "להוסיף ע"ד העשירי"...