ב"ה יום חמישי, ז' כסלו תשע"ט | 15.11.18
הרב זיסלין ע"ה
הרב זיסלין ע"ה
למה אנחנו לומדים באידיש?

הנהלת ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, שלא הייתה אלא הרב שאול דב זיסלין שיגרה מכתב מעניין אל האיגוד להשלטת העברית בארץ ישראל
י.ד לבנון

בהמשך למאמר שפורסם ב'שטורעם' "לימוד עברית - כניעה", אנו מפרסמים כאן את מכתבו של הרב שאול דב זיסלין ע"ה, שנכתב תחת חתימת הנהלת ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב, אל האיגוד להשלטת השפה העברית בארץ ישראל.

במכתב מסביר הרב זיסלין בארוכה את מטרתה ומהותה של ישיבת תומכי תמימים, ויש בו התייחסות לגבי סוגיית הלימוד בשפה העברית, ולאו דווקא לשלילה.

ב"ה, יום [אין תאריך. בערך תרח"צ].

אל: כבוד האיגוד למען השלטת השפה העברית בארץ ישראל
מאת: ועד הישיבה "אחי תמימים" וחדר "בני תמימים" בתל-אביב

א.מ.נ.

תלונותיכם עלינו ע"ד הנהגת שפת ההוראה בהישיבה וחדר הנ"ל קבלנו, והננו להשיב לכבודם.

אין בהתכניות של הישיבה וחדר הנ"ל שום רמז כל דהוא, וגם אין שום כוונה כל דהוא במסתרים, ללחום ח"ו בהשפה העברית ולהחזיק בהדיעה הלוחמת בעד השפה האידית.

התכנית והכוונה הפנימית של הישיבה וחדר הנ"ל, הוא אותה התכנית והכוונה שבה נתייסדה הישיבה המפורסמת בעולם בשם "ישיבת תומכי תמימים" ע"י האדמו"ר נבג"מ זצוק"ל זי"ע מליבאוויטש, לפני יותר מארבעים שנה, בעיר ליבאוויטש ברוסיא. ועכשיו המרכז שלה בפולין באטוואצק וסניפים הרבה בכל תפוצות ישראל.

וכשם שאז, כאשר אדמו"ר נבג"מ זי"ע יסד את הישיבה הזאת, חשב מחשבות ותכן תכניות, באיזה אופן יהיו הלימודים בהישיבה והחדרים שלה, ובאיזה אופן יהיה סדר החינוך בה, ועל ידי מי יהיו הלימודים והחינוך, ולא עלה אז על דעתו הקדושה לחשוב באיזה שפה יהיו הלימודים והחינוך, כי השאלה הזאת לא עלתה אז כלל על הפרק. ולא מפני איזה החלטה שהיא הונהג שם אז הלימודים והחינוך בשפה האידית, רק מפני שכן היתה השפה המדוברת אצל כל ראשי הישיבות, המלמדים והמשגיחים שבהישיבה והחדרים שלה – כן הוא הדבר הזה גם עכשיו.

עיקר התייסדות הישיבה והחדר הנ"ל פה בת"א, שנחשב כסניף של "תומכי תמימים" המרכזית, הוא כאותה הכוונה של התייסדות "תומכי תמימים" הכללית הנ"ל. והוא, בשביל אלו ההורים אשר עדיין מחזיקים בנושנות, ורוצים לחנך את בניהם על פי חינוך של אמונה פשוטה בתורה מן השמים, בלי שום חקירות שכל אנושי, התורה שבכתב ותורה שבע"פ; חינוך לקיום המצות בפועל ממש, בשמירת כל הלא-תעשה ובקיום כל המצות עשה דאורייתא ודרבנן, באמונה פשוטה וקבלת עול מלכות שמים שלימה. אשר היסוד העיקרי על זה הוא ההשרשה בהילד מילדותו אמונה ואהבת השי"ת, אהבת התורה ושמחה של מצוה, ושיאמר תמיד מטבעו: "קרבת אלקים לי טוב", בלי שום כוונות תכליתיות חומריות.

לבוא לידי תכונה כזו צריכים על זה חינוך מיוחד, וגם הלימוד מן תחילת האלף בית עד משנה, גמרא ופוסקים, צריכים ג"כ להיות בסדר וסגנון מיוחד.

ועל כן יש להישיבה "תומכי תמימים" הנ"ל, על כל מחלקותיה, סדר וסגנון מיוחד בלימוד הנגלה, ומצורף לזה הלימוד בתורת חסידות חב"ד, כל מחלקה לפי ערכה וכחה לקבל.

ועל כן, הישיבה "תומכי תמימים" והחדרים שלה הנ"ל מחזיקים ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים מיוחדים, ולא כל מי שמסוגל וראוי להיות ראש ישיבה, מלמד ומשגיח בישיבות ובתי ספר אחרים – מסוגלים להיות ב"תומכי תמימים".

בעשיריות השנים הראשונות לא קשה היה להשיג ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים הראוים לזה; בשנים האחרונות שירדה אנדרלמוסיא בעולם ונתהוו חינוכים אשר לא שערום אבותינו, אי-אפשר למוסד "תומכי תמימים" על כל מחלקותיה הגדולות והקטנות לקבל ראשי ישיבות, מלמדים ומשגיחים, רק מאלו אשר נתחנכו בה גופא, ומתוך כותליה יצאו שלימים בלימוד הנגלה על פי דרכה, ושלימים באהבת השי"ת ואהבת התורה והמצות באמונה פשוטה אמיתית, כמו שחונכו על פי התכניות והכוונה של ישיבת "תומכי תמימים".

ולצערינו, אנשים כאלה אין להם עדיין היכולת בהשפה העברית להשתמש בה כשפת הוראה, ובשביל חסרון זה, כאן בארצנו הקדושה, אי אפשר לנו לעזוב את דבר לגמרי, כאשר חינוך בנינו בדרך הזה הוא אצלנו שאלת החיים ממש.

ולמה הדבר דומה: יש בארצנו "איגוד למען תוצרת הארץ", אין כאן המקום לדבר בנחיצות הדבר הזה, ממש שאלת החיים של עמנו וארצנו. ובא אחד ותובע, שהאיגוד הזה בעצמו מועל בשליחותו, והוא בעצמו משתמש בתוצרת חוץ, היינו שכותב את כל החלטותיו ומכתביו בעטים ועל נייר של תוצרת חוץ. הכי לא לשחוק יהי' תביעה כזו? בטח אין כאן שום כוונה רעה ח"ו, רק פשוט, כאשר יהיו עטים ונייר מתוצרת הארץ, אז בוודאי ישתמשו רק באלו. אבל לעת עתה אינם. וכן הוא הדבר הזה.

ואלו שרחוקים מאמונה פשוטה כזו, ואי אפשר להם להבין למה אי-אפשר הדבר לקחת מורים ומחנכים מאיזה בתי-ספר שהוא, ולסדר לפניהם התכניות של ישיבת "תומכי תמימים" על הכתב, והם יחנכו וילמדו את התלמידים על פי התכנית המעושה, ובלבד שילמדו בשפה העברית. לאלו אי-אפשר לנו לבאר את הדבר, לא בכתב ולא בעל פה, כמו שאי אפשר לבאר במלים למינקת שכורה את האהבה הטבעית של האם, כדי שגם לה תהי' אהבה כזאת להילד היונק.

רק זאת יש לנו להגיד: הסופרים שכתבו שגם אנחנו חברים לאלו הלוחמים בעד השפה האידית, כמו הפוע"צ [=פועלי-ציון] שמאל והבונד – להבדיל – דברים אלו המה דברי שטות בזדון. הם לומדים אידית, ואנחנו רק לומדים באידית. ורחוקים אנחנו מהם יותר מכרחוק מזרח ממערב. וידוע לכל שהם לוחמים בנו, ושונאים אותנו בתכלית השנאה.

ראיה לדבר, רוב הלומדים אצלינו בהישיבה "אחי תמימים" והחדר "בני תמימים" המה בניהם של הבאים מרוסיא, שיש שם בתי-ספר של אידית על צד היותר נעלה, כרצונם של הבונד ופוע"צ שמאל, והאבות האלו העמידו את חייהם בסכנה ממש לבלתי למסור את בניהם גם לבתי-ספר אלו. ולאידך גיסא, כל הנהלת הפנקסים בהישיבה והחדר שלנו הנ"ל, ואפילו כתבי ההזמנה להנשים הזקנות לבוא לאסיפות בענין החזקת הישיבה והחדר הנ"ל, נכתבים בעברית, מפני שזהו דבר האפשרי גם עכשיו.

ודאגת סופר אחד, מה יהיה אם גם בני הספרדים והתימנים ירצו להכנס בישיבה זו וחדר זה? אל ידאג דאגת מחר. הלוואי שיבואו, ולא יצטרכו לחזור.

בטוחים אנחנו שהדור שיעמוד כאן מישיבה זו וחדר זה, בעזרת השי"ת כשנזכה לזה, ידברו עברית, ויהיו אוהבי ארצנו הקדושה ואוהבי עם ישראל באופן היותר נעלה: אהבה מקורית ועצמית שנובעת מאהבת השי"ת אלינו, כמה שנאמר "אהבתי אתכם אמר ה'", ונאמר "ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה".

בכבוד רב:
ההנהלה

ב' באדר תשס"ו
הגב לכתבה

תגובות
10
1. הרב זיסלין מנהל?
הרב זיסלין ניהל את הישיבה בתל אביב? ממש לא נכון.
הרב קרסיק, הרב אקסלרוד ואחרים, אבל לא הרב זיסלין.
ו' באדר תשס"ו
2. הא גופא קשיא
אז למה נטשו את שפת האידיש בכל מוסדות חב"ד באר"י?!
ו' באדר תשס"ו
3. אז אידיש והיום עברית
אז - רוב התלמידים שנמשכו לחב"ד, היו דוברי אידיש, ובכדי להילחם ב'ציונים' הוחלט שעדיף ללמוד באידיש.

היום - רוב התלמידים הם דוברי עברית, ויהיה רק בזבוז זמן ללמוד באידיש.

בשנים הראשונות בישיבה בלוד בפרדס - היו כיתות לאשכנזים בהן למדו באידיש, וכיתות לתימנים בהם למדו בעברית.

אולם אדרבא, עלינו לדעת להנחיל לנו ולילדינו את שפת האידיש, שהיא שפה קדושה בה דיברו רבותינו נשיאינו, ובה נאמרו שיחות קודש וכדו'.
ו' באדר תשס"ו
4. לא נטשו את שפת האידיש
ידוע לי שבכפר חב"ד יש חדר אהלי תורה המכונה חיידר אידיש ושם היתה חולשה בלימוד האידיש ובשנים האחרונות התחילו ללמוד שם אידיש בכל התוקף
ו' באדר תשס"ו
5. הרב זיסלין בהנהלה - למס' 1
באגרות-קודש הריי"צ (חלק ח' איגרת ב'רצד), הרב זיסלין נמנה ראשון בין חברי ועד הלימוד וההנהגה דישיבת אחי תמימים בתל אביב.
הוא לא היה מנהל הישיבה, אלא מחברי ההנהלה.
ו' באדר תשס"ו
6. ללמוד אידיש או ללמוד באידיש
במכתבו, הוא היטיב לבטא במשפט קצר וקולע את ההבדל המהותי בין דוברי האידיש למיניהם (המכונים 'אידישיסטים').
בקשר לאידיש בישיבות, לענ"ד, הקריטריון לקבלת החלטה כזו צריך להיות פשוט (זה גם עולה בקנה אחד עם מכתבו של הר' זיסלין):
האם זה יגרום לחיזוק בכמות ובאיכות או להיפך.
זה גם הי' השיקול של אידיש מתחילתו. הוא נועד לאפשר לאלו שבשכחת הגלות לא הבינו טוב לשון קודש (נשים ובעלי מלאכה), להתפלל וללמוד את המקצועות בתורה שלפי ערכם. אגב, מאותה סיבה גם שילבו בתלמוד בבלי מילים ארמיות, ומאותה סיבה כתב הרמב"ם את המורה נבוכים שלו בערבית וכו'.
נראה בבירור כי זוהי כוונתו של הר' זיסלין במשפט הקולע הזה 'אנו לומדים באידיש ולא לומדים אידיש'.
ובהמשך לזה, בכדי לקבל מושג מדוייק יותר כיצד יש להתייחס לשפת האידיש, עיין בלקוטי שיחות חלק חלק כ"א ע' 446.
ז' באדר תשס"ו
7. ל 5 הרב זיסלין חבר ועד
מהמכתב שציינת משמע שהרב זיסלין היה חבר ועד שסייע לישיבה. לכן מוזר לומר שהוא לבדו יכתוב מכתב ויחתום בשם ההנהלה.

לפי אותה אגרת מובן שהרב א. קרסיק הוא המנהל, והועד מסייעים לו.
ז' באדר תשס"ו
8. האיש הנכון במקום הנכון - למגיב 7
כנראה שלא ראית באג"ק שם שהרב אקסלרוד (שלדעתך היה בהנהלה) היה גם הוא רק חבר באותו ועד. וכן הרב משה גו"א.
ומה הפלא שמנהל הישיבה ביקש מהרב זיסלין שיכתוב את המענה? כנראה שהוא ידע שהרב זיסלין יעשה זאת בצורה הטובה ביותר מבין כל חברי ההנהלה.
וכבודו של הרב קרסיק במקומו מונח.
ז' באדר תשס"ו
9. לח.י.ש. - הרב אקסלרוד היה גם מנהל
הבהרה:

כנראה שהנך חושב שהנהלת הישיבה בתל אביב, הוקמת בתרצ"ו עם הקמת החדר, ונותרה בעינה עד פירוק הישיבה, אי שם בסוף שנות הכ"פים.

ולא היא.

אתייחס רק לשאלת המנהל - בתחילה היה המנהל הרב קרסיק, בשלב מסויים מינה את הרב אקסלרוד למנהל, לאחר מכן ניהל הרב דב גינזבורג באופן זמני, ולבינתיים רוב התלמידים עברו ללוד, והישיבה חזרה שוב למתכונת של חדר, ובשלב זה אינני יודע מי ניהל אותה.

בכל אופן, מכתב שיצא מישיבת תל אביב בתרח"צ ועליו חתומה ההנהלה, אין סיבה לומר שהרב זיסלין כתב את המכתב. אלא אם כן המכתב בכתב ידו או שישנה הוכחה אחרת.
ז' באדר תשס"ו
10. כותב המכתב
המכתב כתוב בכתיבת ידו המובהקת של הרב זיסלין, ונמצא בין שאר כתביו.
אם אפשר שמזכיר יכתוב מכתב וההנהלה תחתום עליו, מה כל כך מוזר בזה שחבר ההנהלה המורחבת שנתברך בעט סופרים יכתוב מכתב בשם ההנהלה?
גם סגנונו הדרשני וממשל המשלים של הרב זיסלין ניכר בבירור במכתב כולו, וגם השקפותיו האישיות על תו"ת ועל אה"ק ולה"ק ניכרות בו היטב.
ז' באדר תשס"ו