ב"ה יום שלישי, י"ז אלול תשע"ט | 17.09.19
עקשנות טיפשית ■ השבוע לפני 70 שנה

מאמר המערכת של חודש אייר תש"ד, לפני 70 שנה, היה נוקב במיוחד על רקע מוראות השואה והאכזבה מהתגובות של ארצות הברית ואנגליה אל מול המתרחש באירופה, ובמקביל ויכוחים בין היהדות הנאמנה לתורה ומצוות לחוגים יהודיים אחרים והתגובה לכל אלה באה תוך הקבלה בין "פסח שני" לתכניות ל"קרב השני בין בנות הברית וגרמניה הנאצית
מאידיש: הרב משה מרינובסקי
כשאנו מקשרים את אייר תש"ד עם פסח שני, אנחנו לא מתכוונים לפסח שני הקבוע, שנקבע בעבר לאכילת קרבן פסח, אם לא היו יכולים לעשות זאת בחג הפסח בניסן, אלא אנחנו מתכוונים לפסח השני הגדול של הגאולה השלימה שגם לה שייכות גדולה עם חודש אייר של השנה! 

לפי ההודעות של המנהיגים, נראה שבאייר יתחיל מה שנקרא "הקרב השני". ואכן אפשר להסיק כך מהעולם ומהיהודים ה"וועלטישע" שלנו, אבל באמת אפשר לפרש את זה כ"ההתחלה של הפסח היהודי השני". ליהודים כבר לא יכול להיות שדה קרב מלחמתי שני, כי יש לנו יותר מעשר פעמים שתי חזיתות, אבל אנחנו כן מצפים לפסח שני ובואו הרבה יותר בטוח מאשר כל חזיתות המלחמה. ואנחנו לא מצביעים על הקשר הזה כספקולציה ריקה מתוכן אלא בגלל החשיבות העליונה של אזהרה לכל ה"טמאים לנפש" וה"ההולכים בדרך רחוקה" שבקרבנו להתכונן לפסח שני בדיוק כמו שבנות הברית מתכוננות לקרב השני שלהן!

העקשנות הטיפשית של היהודים ה"וועלטישע" להידבק לכל החזיתות העולמיות תוך התעלמות משדה הקרב היהודי, לא תעזור כאן מאומה: הם ייאלצו, ביד חזקה ובזרוע נטויה, להכיר בחזית היהודית המיוחדת בין כל החזיתות העולמיות וכי ללא נשק המסורת היהודית הצרופה באש התורה והאמונה הם יפסידו במלחמה, ודווקא אז, כאשר עם ישראל בכלל ינצח, יהיה זה סיוע גם לחלק היותר טוב של האנושות להתפטר משונאיו שופכי הדם!

בוודאי טוב לשמוע זאת שהעמלקים מנוצחים ומגורשים מקייב, אודסה, ז'יטומיר וטרנופול, אבל איזו ריקנות קרה איומה נושבת מהשמחה של הדוברים היהודיים שלנו למראה הניצחונות הרוסיים, כאשר הם פוחדים להזכיר את העובדה שבכל הערים המשוחררות לא נותרה אף נפש יהודית! הערים הללו הפכו לקברים של רבבות יהודים שנקברו חיים; ובמאבק לשחרר את אותן ערים של קברי המוני יהודים נופלים אלפים נוספים מבני ישראל, החיילים של הצבא האדום המנצח!

אל מול הידיעה שהעמלקים הארורים כבשו בידיהם המגואלות בדם את מיליוני היהודים האחרונים מהונגריה ורומניה, ואל מול דבריו של הנשיא רוזוולט שעכשיו לא חשוב לבטל את "הספר הלבן" כי אף יהודי ממילא לא יכול לחמוק מאירופה לפני שהגרמנים יובסו - ברור לכל יהודי שה"וועלטישקייט" עדיין לא שיגעה אותה, שאנו זקוקים לפסח שני שלנו הרבה יותר מאשר שאנחנו זקוקים ל"חזית השניה" העולמית, ויש יותר תקוה, הרבה יותר תקוה, שהפסח שני שלנו יחסוך לעולם את החזית השניה, מאשר שלאחר החזית השניה יהודים לא יהיו זקוקים לפסח שני כפי שהמנהיגים ה"וועלטישע" שלנו חולמים!

למילים הללו יש צליל מוזר וה"וועטישע אידן" בוודאי יקבלו את זה כ'בטלנות', אבל אנחנו הרבה הרבה יותר בטוחים ב'בטלנות' של אותם יהודים שלא רואים אתנו עין בעין ולמי שאנו נותנים כעת את האזהרה האחרונה שרק פסח שני יעצור, בעזרת ה', את הרג היהודים; שפסח שני הזה הוא הרבה יותר קרוב ממה שהם חושבים; ובלי להיות מוכנים לפסח שני על ידי הכנת הנשק היהודי של תורה ואמונה, ה"וועלטישע אידן" האדישים יהיו במצב של חיילים ללא נשק בחזית השניה!...

ואנחנו אומרים "האזהרה האחרונה", כי בגיליון הבא נעסוק בע"ה במקום הזה עם משהו שונה מאשר להעיר את ה"וועלטישע אידן", נתמסר רק לביאור הלכות פסח שני (אל תקרי "הלכות" אלא "הליכות"!) ליהודים נאמני תורה ומתי, היכן ואיך במשך שלוש השנים האחרונות הצבענו נכון על האירועים העתידיים של ניסן תש"ד ואילך!

הפסח שני שלנו, האמור לבוא יחד עם החזית השניה העולמית, ואשר לפי כל הסימנים יהיה בקרוב, פחות או יותר, צריך, ובטח יצליח, לעורר כל יהודי להכיר בחשיבות של התרחקות מ"וועלטישקייט" חסרת תועלת אל תקוות ההצלה היחידה שיכולה לבוא רק על ידי תורה ואמונה. אין מה לצפות יותר לחסד לאומים שהם יפתחו את השערים הנעולים של ארץ ישראל. לאנגליה צריכה להיות בוודאי אותה סיבה ללב הקשה שלה נגד יהודים כפי שהיתה לפרעה, אם היא יכולה בכזו עקשנות לתת לכבוד הלאומי שלה ליפול על ידי שבירת הסכם שעושה אותה לבוז. היא מתנהגת כמי שחש שבין כך ובין כך כבר אין לו מה להפסיד בעולם, וזה קשור לביטוי התלמודי: "אע"ג דאיהו לא חזי, מזלייהו חזי!" ואם זה נכון, רחמנות אפילו על השותפים שלה במלחמה שבונים על המזל שלה, ועל אחת כמה וכמה בשביל התועים ביננו שמקווים שהיא עוד תעשה משהו בשבילם!

באייר של השנה הזו אין ליהודים מה לקוות מלבד לפסח שני העתידי. אפילו הנשיא רוזוולט כבר עכשיו הוסיף שעד אחרי ניצחון החזית השניה אין אפשרות להציל את מעט היהודים האירופיים הנותרים, וכיון שאנחנו משוכנעים כי לאחר הניצחון לא יכול להיות יותר, רחמנא ליצלן, את מי להציל, אנחנו משוכנעים עוד יותר שבואו של פסח שני יביא את ההצלה היהודית בקרוב ממש!

מי שמצפה למשהו אחר, יופתע. וגם זה בקרוב ממש.

(תרגום מאידיש)


ט"ז באייר תשע"ד