ב"ה יום שלישי, י"ז אלול תשע"ט | 17.09.19
חברי המזכירות עם הרבי
חברי המזכירות עם הרבי
הצצה מיוחדת אל משרדו של הרבי ■ בקודש פנימה

פרק נוסף בסדרה המיוחדת של ד"ר הלל זיידמן על הרבי והפעם על המזכירות, על המכתבים, על אופי העצות וההדרכות ועוד ● מוגש בימי ההכנה ליום הבהיר י"א ניסן, יום ההולדת של הרבי
ד"ר הלל זיידמן. מאידיש: הרב משה מרינובסקי

"משרדו של הרבי" הוא בעצם לא של הרבי ולא משרד... זה לא של הרבי – שכן, וכי הוא משרת את הענינים שלו? וכי הוא זקוק למשרד לעצמו? "לעצמו" הרי הוא שקוע בתורה ועבודה, במחשבות נעלות ובלימוד מעמיק, דברים שאין להם שום קשר עם "משרד" כלשהו. המערכת שקיימת ועובדת בצורה דינאמית ואינטנסיבית יומם ולילה, היא עבוד החסידים, ועבור יהודים בכלל, שנושאים את עיניהם אל הרבי כמנהיג ומדריך. ולגבי היהודים הללו אין זה סתם משרד, אלא מרכז-עצבים שמוחו וליבו הוא הרבי. מערכת שעומדת בשרות תמידי של מסירות-נפש לכל יהודי שזקוק לעצה, הדרכה, ברכה ועזרה מכל סוג שהוא. מערכת שנובעת ומונעת מהחוש המפותח של הרבי לסדר, מגדולתו גם בתור מארגן ואדמיניסטראטור – כישרונות צדדיים של מהותו כמנהיג; ומהמסירות של ה"צוות" שלו שבהיותו אפקטיבי, מוכשר, נמרץ ועם תודעת שליחות (בליובאוויטש לא זקוקים לבטלנים!) ואנשיו לא חדלים לרגע מלהיות חסידים. חסידים עם שליחות מיוחדת ואחריות מיוחדת. ובכן, האם ניתן לקרוא לכך בביטוי השבלוני "משרד"? האם לא ראוי יותר להשתמש בביטוי העתיק "משמש בקודש" במובן הפשוט של המילים?

שרות בקודש

כאשר אתם נכנסים למה שקרוי המשרד של הרבי, אל תתנו למכונות הכתיבה, הטלפונים והקלסרים להטעות אתכם. זהו "שרות בקודש". שכן, כמה אנחות וכמה צער נמצאים בכל אחד מהמכתבים שמגיעים לכאן עבור הרבי? וכמה ביטחון והתחזקות בתורה וחסידות מאירים בתשובות שיוצאות מכאן בחזרה?...

לאן הולכות התשובות? הן מקיפות שני חוגים שמתאחדים זה בזה. חוג אחד, הצר יותר, הוא חסידי ליובאוויטש המקוריים הפזורים על פני יבשות וארצות, המבקשים הדרכה וברכה מהרבי. השני, הרחב יותר, מקיף יהודים מכל הסוגים ואת כל סוגי העניינים, רוחניים וגשמיים.

היקף עולמי

אדמו"רי ליובאוויטש, נשיאי חב"ד, מעולם לא היו מוגבלים ב"חצר", "שטיבל", או בית הכנסת. האופקים שלהם התפשטו למרחקים. מרחקים מבחינת המקום ומרחקים מבחינת אנשים, כלומר, אנשים שלכאורה הם רחוקים. וזה בוודאי נכון לגבי הרבי מליובאוויטש הנוכחי. הן מצד האדם, כאשר גם מצד עצמו וגם מצד ההשפעה של חותנו הגדול, הרבי הקודם מליובאוויטש זצ"ל, הוא מנהיג של היקף רחב ותנופה גדולה. במיוחד בשעה זו, כאשר בעקבות המצאות התקשורת, מרחקים התקרבו. והרבי דואג שההתקרבות הזו אכן תתרחש גם במובן הרוחני, בין הריכוזים היהודיים השונים ובינם לבינו, כלומר ההשפעה של חב"ד בהרבצת התורה והחסידות.

המשרד הנמצא ב-770 איסטערן פארקווי בברוקלין, נ.י. הוא הצינור, האמצעי, של מלאכת הקירוב. כשמדובר במסגרת הטכנית (הרבי הרבי בעצמו בין כך קרוב בליבו לכל יהודי באשר הוא שם); בהמרת הגלים הבלתי נראים להדרכה קונקרטית והשפעה ישירה.

התשובות יוצאות מכאן לכל הפונים, ופונים אלה שמחפשים אחיזה. מאי משמע "אחיזה"? אם מישהו נמצא במצוקה, גשמית או רוחנית, אם מישהו עומד בפני בעיה קשה שהפתרון שלה הוא מעל לכוחות שלו, מישהו כפוף תחת משא של דאגות שקשה לו לשאת, מישהו מתחבט בספיקות, בייאוש – הוא יודע כתובת: הרבי מליובאוויטש. הוא יודע שהדאגה שלו היא דאגתו של הרבי. ואם מישהו יכול לפתור את הבעיה שלו זהו הרבי מליובאוויטש.

היחיד והציבור

נשמות בודדות, מנותקות מהשורש העצמי ולא מושרשות בשום מקום; אנשים שמתענים בעול קשה של החיים, של השגת פרנסה; אבודים ומתנדנדים, תועים ומחפשים – מוצאים אחיזה אצל הרבי. ממורמרים ומלאי ספיקות יוצאים מחוזקים ומנוחמים. ואם מישהו זקוק לעזרה, עזרה חומרית, גם את זה הוא מוצא שם. יש דאגה מיוחדת לכאלה, נפולים ומכובדים, והכל נעשה בכבוד ובדעת.

ליובאוויטש סבורה שכדי לקרב מישהו ברוחניות, צריך לקרב אותו תחילה בגשמיות. וזו טובה כפולה שעושים ליהודי.

ולא רק יחידים כותבים. עסקנים ומנהיגים מארצות שונות שבהיותם בניו יורק ביקרו פעם את הרבי, ממשיכים ברובם את המגע החד פעמי באמצעות מכתבים. הנושאים שלא מוצו בשיחה ואלה שעלו מאוחר יותר – ותמיד עולות שאלות חדשות – נידונים במכתבים. אלה הם עניינים שנוגעים לכלל, ושוב - בגשמיות וברוחניות. וכך הרבי קשור עם אנשים רבים שעומדים בראש ארגונים ותפקידים, מוסדות ומפלגות, ומקבל דיווחים על כל המתרחש בעולם היהודי – ממקורות ראשונים.

אבל הבה נשוב אל החוג הראשון, זה הצר יותר, של חסידי ליובאוויטש. חסיד לא יעשה דבר מבלי לשאול את הרבי, מבלי "לקבל את ההסכמה של הרבי", בלשון החסידים. אלפי חסידים כותבים, שואלים עצה, מבקשים ברכה. בכל דבר חשוב, ברוחניות ובגשמיות.

הבנה מושלמת

ומי עוד כל כך ראוי לתת עצה כמו הרבי מליובאוויטש? ואנחנו לא מדברים מהצד העל-טבעי, החסידי הנסתר של הענין, מההיבט של אמונת-צדיקים, אלא פשוט בנגלה – כפי שהרבי מדבר כמעט תמיד בנגלה – הרי הוא בקי בתחומים השונים של החיים. הן בידע מאד מגוון, הן בהבנה מעמיקה. והרי הרבי גדול גם בחכמת הנפש ויש לו גישה מעודנת ומשוכללת לנימים הפנימיים של המתרים הכי עדינים של הנשמה האנושית. לבו הוא כמו סיסמוגרף שחש ומסמן כל "רעידת אדמה" במהותו של הזולת.

לכן הוא מכיר בצורה יסודית הן את האובייקט והן את הסובייקט. זאת אומרת: הן את הענין שעליו מדובר – כל ענין איזה שיהיה – והן את האדם שיש לו שייכות לענין, והענין נוגע לו. לכן העצה שלו מבוססת על הכרה רב-תחומית של כל הגורמים, על היקף שלם של כל הגורמים שבאים בחשבון. שום דבר לא נעלם ממנו. שום פרט הכי קטן של האדם לא נסתר ממנו. העצה ניתנת ברורה. פשוטה. כל כך פשוט שאפילו לא מבחינים שהיא תוצאה של הליך מחשבתי מורכב, מבוסס על יסודות אמוניים על-שכליים; כפי שרואים רק את התוצאה ולא את המכניזם והמורכבות של חישוב אלקטרוני של "מחשב" מודרני משוכלל.

כמה מגוונים הם המכתבים המגיעים לכאן. אחד מבקש עצה לשידוך, השני בעסקים, השלישי שואל שאלה בהלכה, הרביעי מבקש הדרכה בלימוד, בתפילה, החמישי שואל קושיא חמורה בלימודו שלא מצא לה מענה, לשישי יש ספק שמענה אותו, השביעי שואל אודות ענין בחסידות והשמיני בענין קשה בקבלה וכך הלאה.

שאלות ותשובות כלליות

מכתבים רבים נכללים גם בחוג הראשון וגם בחוג השני: הם באים מחסידים אבל לא נוגעים לענינים שלהם ולאו דווקא שאלות חסידיות מובהקות, אלא עניני הכלל. הכוונה לפעולות שלהם לחינוך, בתי הספר שלהם, הישיבות, המוסדות, הנפוצים בכל העולם, מאוסטרליה בדרום ועד מרוקו בצפון, מארץ ישראל ועד למערב הרחוק של אמריקה. העסקנים, המנהלים, ראשי הישיבות מדווחים על עבודתם, מתייעצים באשר לעתידם, ולעתים קרובות הם גם מבקשים עזרה במובן הפיננסי והארגוני.

העבודה והבעיות חדורים ברוח חב"דית, אבל הם לא חסידות במובן הצר של המילה, כפי שאנחנו רגילים (אם כי לפי התפיסה של ליובאוויטש "חסידות" במובן הרחב כן כוללת בתוכה את כל הענינים הללו); הם נוגעים לכלל בחינוך, בהרבצת תורה, בכול.

הרבי פותח בעצמו כל מכתב, קורא אותו ומכתיב את התשובה שלו למזכירים. לדאגה של יחיד מופנית אותה מידה של תשומת לב כמו של הכלל. היחיד נמדד הן לעצמו – וכל יהודי חשוב ויקר – והן לפי המשקל של ההשפעה האפשרית שלו, הפוטנציאל שלו לפעול למען הכלל, למען היהדות – בכל מקום שיהיה.

(תרגום מ"די אידישע היים" תשכ"א - המשך יבוא בע"ה)

י"ח באדר ב' תשע"ד