ב"ה יום שני, כ"ט שבט תשפ" | 24.02.20
כסלו כחודש הגאולה ■ יין ישן וטוב, פרק מיוחד

למה גאולות אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי 'התגלגלו' בחודש כסלו ואיך הופכים את החודש הזה לחודש הגאולה השלימה? רמז: ראו זכריה פרק ז ● מאמר המערכת של "הקריאה והקדושה", גיליון חודש כסלו תש"א
מאת הרב משה מרינובסקי

החודש התשיעי מניסן, חודש כסלו, הוא חודש חשוב מאד בהיסטוריה היהודית – העתיקה והנוכחית. הדבר הגדול ביותר שהתרחש בו הוא, כמובן, נס חנוכה - הניצחון של החשמונאים לאחר שהיוונים העמידו פסלים בעזרה של בית המקדש. אך בגמרא, כמו בתנ"ך, נמנים עוד הרבה אירועים חשובים שהתרחשו בחודש זה. כמו מות הורדוס שהיה יום טוב אצל החכמים; החודש שבו המלך יהויקים שרף את המגלה של ירמיהו הנביא; כאשר הכותים דרשו מאלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש ולכן הם נענשו בעונש חמור, ועוד אירועים היסטוריים דומים. עוד מסופר בתנ"ך כי בכסלו עזרא הכריז על הרחקת הנשים הנכריות מבני ישראל; בכסלו חגי הנביא אמר את נבואתו; בכסלו הוקם בית המקדש השני ובכסלו זכריה הנביא אמר את נבואתו שבפרק ז'.

המזל של כסלו הוא קשת, לירות בה חץ. ובחודש זה נורו רבים מאד בהיסטוריה היהודית. לטוב ולרע, כסלו היה חודש חשוב ליהודים גם במובן החקלאי. בארץ ישראל זהו חודש הגשמים וכשהוא היה שחון, נהגו לגזור בו תענית.

במילים קצרות וחריפות מאד תיאר זכריה הנביא בחודש זה את כל הסיפור היהודי:

כה אמר ה' צבאות לאמר: משפט אמת שפטו וחסד ורחמים, עשו איש את אחיו ואלמנה ויתום גר ועני אל-תעשקו. ורעת איש אחיו, אל תחשבו בלבבכם.  וימאנו להקשיב, ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע  ולבם שמו שמיר, משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח ה' צבאות ברוחו, ביד הנביאים הראשנים. ויהי קצף גדול, מאת ה' צבאות,  ויהי כאשר קרא ולא שמעו, כן יקראו ולא אשמע, אמר ה' צבאות.  ואסערם, על כל הגוים אשר לא ידעום, והארץ נשמה אחריהם, מעבר ומשב וישימו ארץ-חמדה לשמה" (זכריה ז, ח-יד).

בקרב חסידים, חודש כסלו הוא חודש של שמחה גדולה. נשיאי חב"ד בקשו לנטוע אצל כל בני ישראל את מה שזכריה הנביא דורש: חסד ורחמים זה לזה, אהבת אחים אמיתית, נאמנות ומסירות. נשיאי חב"ד השקיעו יגיעה רבה ולא חדלו להשריש את המידות הטובות הללו ואהבת ישראל בכלל לכל יהודי, תוך חזרה על דברי זכריה הנביא, ודרשו משומעי לקחם לקדש את המידות הללו: ללמד זכות על כל אחד ולא לחשוב בלב לעשות רע לאח יהודי.

בנוסף לכך 'נתגלגל' שחודש כסלו, שבו זכריה הנביא דרש את אהבת ישראל הגדולה ביותר שהיתה לאחד מיסודות החסידות עוד מהבעש"ט הקדוש - היה לחסידי חב"ד חודש של שמחה. בעיקר, לאחר שבחודש זה התרחש גם השחרור ממאסר של בעל התניא זצוקלל"ה. כסלו קיבל את השם "חודש הגאולה" ובכך שולבה במילים אלה גם הגאולה של האדמו"ר הזקן ושל האדמו"ר האמצעי זי"ע וגם הגאולה של כל העם היהודי, הגאולה השלימה שזכריה הנביא צפה מראש בחודש זה אם בני ישראל בימי בית שני יחזרו לתורה ולנביאים וינהיגו אהבת ישראל ואהבת אחים זה לזה.

כסלו, כחודש הגאולה, צריך להזכיר לכל יהודי ללא יוצא מן הכלל שהגאולה השלימה תלויה במידה רבה ביחס האחווה שלנו איש לרעהו; חוג אחד לשני, במקום שיש כאלה; נוסח אחד לשני; כולנו נמצאים בגלות, חטיבה אחת אצל ריבונו של עולם וחטיבה אחת כלפי העולם הלא יהודי. "כל ישראל ערבים זה לזה" ו"כל ישראל חברים". וכל אחד צריך להיות מעוניין בטובה של כלל ישראל ובטובה של כל יחיד בישראל, וכפי שזכריה הנביא ציוה עלינו בחודש זה בלשון "כה אמר ה'" ו"אמר ה' צבאות".

משפט אמת פירושו לדון לכף זכות, ולא לחשוב בלב לעשות לאח יהודי רע פירושו קודם כל שמירת הלשון, לא לדבר רכילות ולשון הרע, ואז הלב היהודי במילא יתמלא בחסד ורחמים לכל יהודי נוסף, החל מהסובלים בכל תפוצות ישראל, ובפרט לבני תורה, רבנים, ובני הישיבה בכל אתר ואתר שבזכותם ובזכות חבריהם היו לנו בעבר את החשמונאים, הקדושים והטהורים, דרכם השי"ת נתן לנו את נס חנוכה ובזכות לימוד התורה שלהם העם היהודי חי בכל הזמנים. ובמקום שהם אינם חס-שלום מרגישים זאת במוקדם או במאוחר כל שאר היהודים, כפי שהנביא זכריה אומר: "ויהי קצף גדול, מאת ה' צבאות,  ויהי כאשר-קרא ולא שמעו, כן יקראו ולא אשמע", רחמנא ליצלן.

כסלו, כחודש הגאולה, שבו החשמונאים שחררו אותנו מעול האויבים המרים; שבו הנביא זכריה הבהיר לנו את הסדר של הגאולה השלימה, בו התרחשו הרבה גאולות 'קטנות' בזמנים הישנים והחדשים, הוא החודש המתאים לחשוב ולעשות הכול באופן של גאולה שפירושה טובת הכלל וטובת הפרט.

ובזכות זה תבוא בקרוב, אם ירצה השם, הגאולה היהודית הגדולה השלימה על ידי גואל צדק.

אמן כן יהי רצון.

(תרגום מאידיש)

י"א בכסלו תשע"ד