מאת הרבנית ר. פוזנר נשוויל, טנסי
בועידת הבית הלבן שנערכה לאחרונה בוושינגטון השתתפה משלחת מכובדת של ללובאוויטש שנטלה חלק פעיל בועידה. שניים מהנציגים באו מלווים בנשותיהם והיתה להן הזדמנות לערוך היכרות ולראות את מהלך הועידה בעיניה של אישה יהודיה. בגיליון הנוכחי אנו מביאים את הדיווח של אחת הנשים, הרבנית ר. פוזנר מנשוויל טנסי ובגיליון הבא נביא אי"ה את הרשמים של הרבנית ר. צימר.
אחת לעשר שנים מכנס נשיא ארצות הברית ועידה מיוחדת לדון בבעיות של ילדים ונוער.
לפני 50 שנה, כאשר הנשיא תיאודור רוזוולט כינס את הועידה הראשונה, הנציגים נאספו בבית הלבן עצמו. בועידה שהתקיימה השנה, בקושי הספיקו כל בתי המלון הגדולים בוושינגטון כדי לקיים שם את הישיבות. לועידה הזו באו אנשים מכל חמישים המדינות של ארה"ב וגם משישים מדינות מחוץ להם. היו שם, אפשר לומר, כל סוגי המומחים בנושאים שיש להם קשר לילדים ונוער.
השאלה שישאלו מיד היא: איך אפשר לשמוע יותר מ-7000 אנשים שלכל אחד מהם יש משהו לומר? בעיה כזו הרי קשה למדי גם ליושב-ראש של אסיפה רגילה, ואם כן איך הסתדרו? אלא שכיום הרבה דברים קשים הפכו לאפשריים. בעזרת "מכונות מוח" אלקטרוניות, כל הנציגים התחלקו לסדנאות שקשורות לתחומי ההתעניינות שלהם. לאחר שהאזינו להרצאות לפני הצהרים, הקבוצות הללו נהגו להתכנס אחר הצהרים לדיונים.
על מה דנו? כמעט בכל נושא שניתן להעלות על הדעת, כל מה שיש לו קשר כלשהו לנוער עלה לדיון.
הנה כמה מהנושאים הללו שנבחרו בצורה שטחית: נושא 13: השפעת העיסוק של האמהות מחוץ לבית על ילדים ונוער; נושא 24: רדיו וטלביזיה והשפעתם על ילדים ונוער; נושא 26: ספרים, מגזינים ועיתונים והשפעתם, וכן הלאה; נושא 32: המשמעות של עקרונות מוסריים ודרך הנהגה אישית לילדים ונוער; נושא 53: מעמדה של המשפחה; נושא 63: ילדים ונוער בסכנת פשע – מניעת הסכנה על-ידי בית הספר והציבור. ואם אתם לא מעוניינים לקרוא את כל התוכניה המכילה 80 עמודים ורוצים בכל זאת לקבל מושג על היקף הועידה – מספיק שתתארו לעצמכם את כל המאמרים שקראתם לאחרונה שיש קשר לילדים, וחזקה שמסתמא הכותב היה נוכח בוועידה והנושא שלו נידון בה.
הנשיא אייזנהואר דיבר בפתיחה שהתקיימה באולם שגודלו כ"מדיסון סקווער גארדן" בניו יורק.
עצם העובדה שאלפים נאספו יחד בשל דאגתם לילדים, עשתה רושם. לאורך כל הועידה ניתן היה לחוש ברצינות מצידם של המשתתפים. זה משך תשומת לב יותר מאשר הדיונים. בשל הנציגות הרחבה, היה אפשר לראות שמצב הנוער מעורר דאגה כלל עולמית וגם אי שביעות רצון. ניתן ביטוי לדאגה לחינוך שלהם וקודם-כל לערכים המוסריים שלהם.
כאם יהודיה היה נדמה לי שהנציגים מתחילים להיות מודעים למה שאנחנו ידענו מאז ומעולם על חינוך ילדים. לא מכבר היה אפשר לשמוע מכל הכיוונים שאם הילד רק "נורמלי" ו"בריא", לא כל-כך משנה מה הוא רואה, שומע או קורא. סרטים, טלביזיה וספרי קומיקס נחשבו תעסוקה ללא פגם לילדים. אולי זו הדרגה התחתונה אליה רבים מאלה ירדו, מה שזעזע את האנשים ועורר אותם לחשוב על כך מחדש. על כל פנים, כיום ניכרת בכל מקום דאגה כללית אמיתית. כעת רבים מבינים שהמבוגרים מוכרחים לשמור על ילדיהם מבחינה רוחנית לא פחות מאשר גופנית ומזון רוחני מזויף יכול לפגוע במוח לא פחות מאשר מזון לא בריא יכול לפגוע בגוף.
באחת הקבוצות שמעתי אישה אומרת שבתחילה היא לא היתה מסוגלת להבין כת דתית ידועה בפנסלבניה שסירבה לשלוח את ילדיה ל"פאבליק סקול", אפילו כאשר איימו עליה במאסר, אבל אחר כך, כאשר היא הביטה יותר נכון וראתה עם מה ילדים באים במגע, היא הודתה שלהורים יש זכות להגן על הילדים הפרטיים שלהם. שוב ושוב התברר שעל ההורים עצמם מוטל עיקר החוב לחנך את הילדים שלהם, במיוחד בנוגע לערכים מוסריים.
הדאגה לנוער וההכרה בכך שחסר לו חינוך מוסרי היא עד כדי כך שעלו הצעות לייסד קורסים על אתיקה בפאבליק סקולס, אבל בעת הדיון עלתה הטענה שקורס מסוג כזה יכול לספק רק בקושי את הרצון של כל הקבוצות הדתיות והפאבליק סקולס הם לא המקום הראוי לכך.
כשהגיעו לנקודה הזו באחת הקבוצות, נציג חב"די הזכיר שתכנית "שעת הדת" (שיעורי לימודי הדת) פותרת את הבעיה הזו כי הרי כל ילד הולך לשיעור של הדת שלו ב"שעת הדת" הזו. גם נציגים חב"דיים אחרים העלו את ענין "שעת הדת" בקבוצות שלהם. בהתכנסות של הפורום שעסק בנושאים הללו התקבלה החלטה שתומכת בתכנית "שעת הדת" וממליצה להפיץ אותה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהחלטה כזו מתקבלת בועידות אלה של הבית הלבן.
הנציגים של ליובאוויטש התבטאו בכישרון וכל הנציגים, גם הנכרים, האזינו להם בתשומת לב ובכבוד רב. ואולם נציגים יהודיים מסוימים היו קצת בהלם בעקבות העובדה שכאן – אולי לראשונה – העמידו בסימן שאלה את הצידוק שלהם כ"דוברים" של כלל ישראל.
יש לקוות שהעקרונות והרעיונות הנעלים שקבלו ביטוי בועידה, אכן יבוצעו בפועל. בשנים שעברו יצאו הרבה טובות מועידות הבית הלבן. התקבלו חוקים להגנת ילדים ולהחלטות הועידה היתה השפעה רבה על ההשקפות ביחס לילדים ונוער בכל המדינה לשנים הבאות.
אנחנו, הורים יהודיים, יכולים להיות מאד מעודדים ועלינו להגביר את המאמצים שלנו לשפר את הסביבה הרוחנית למען ילדינו. התברכנו ב"ה במומחים אמיתיים בתחום חינוך הילדים שהרי היכן אפשר למצוא הדרכה יסודית לחינוך ילדים כמו בתורתנו הקדושה ובאופן שהורינו והורי הורינו חינכו את הילדים שלהם.
המילים ששמענו מהאנשים הרציניים והאינטליגנטים בוושינגטון נשמעו לנו לעתים קרובות מאד מוכרות – היו אלה נקודות שהרבי שליט"א כבר עמד עליהם פעמים רבות.
(תרגום מ"די אידישע היים" סיון תש"כ).