ב"ה יום שלישי, י"ח ניסן תשע"ט | 23.04.19
הרבי מחלק מטבעות לצדקה
הרבי מחלק מטבעות לצדקה
חנוכה אצל הרבי

הרב משה מרינובסקי על "חנוכה במחיצת הרבי": מתוך שפע של אירועים, סקירה על שני מעמדים נדירים (היו ימים)
משה מרינובסקי

ימי החנוכה במחיצת הרבי היו תמיד ימים מלאים באור מיוחד, בשמחה מיוחדת ובאירועים מיוחדים. זה התחיל בהשתתפות של הרבי בהדלקת הנרות שאחרי תפילת מנחה בבית הכנסת עם שירת 'הנרות הללו' בניגון החב"די המיוחד, כשעיניו הק' של הרבי נעוצות בשלהבות המרצדות במבט שלא מוכר ממעמדים אחרים, המשיך בשיחות קודש, התוועדויות, השתתפות של הרבי בכינוסים לילדי צבאות השם וגם מעמדים של חלוקת דמי-חנוכה.

נוהג זה של נתינת דמי-חנוכה על-ידי הרבי בעצמו לבש צורה ופשט צורה במשך השנים ומאחר שברשימה קצרה לא ניתן לסקור, ואף לא למנות, שפע של אירועים, נסתפק באזכור של שני מעמדים נדירים בלבד, ואידך זיל גמור.

*

אחת ההנהגות הקבועות בימי חנוכה בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי היה חלוקת דמי-חנוכה על-ידי הרבי בעצמו, בידו הקדושה, לתלמידי התמימים.

הדבר היה בדרך כלל בליל הנר החמישי ואלה היו עיקרי האירועים בשנת תשי"ב:

החלוקה נערכה בחדרו הקדוש של הרבי. על-פי הוראה של הרבי מראש, החלוקה נועדה רק לתלמידים ששומרים על סדרי הלימוד בחסידות בבוקר. ואולם, היתה גם 'הנחה' – הרבי הסכים כי גם התמימים שמאז י"ט כסלו נכחו בשלושה 'סדרים' יהיו בין הנכנסים. המשפיע הרב ישראל יעקבסאן ע"ה ערך רשימה של הזכאים להיכנס אל הקודש פנימה וזו נקראה בפני הבחורים, אך למעשה, כאשר התלמידים נכנסו, הרבי סקר את הנוכחים במבטו ואמר לרב יעקבסאן כי בין הנוכחים ישנם גם כאלה שלא זכאים להיכנס. הרב יעקבסאן ענה כי אלה נכנסו ללא רשותו ובתוך כך התקרב אל הרבי על-מנת למסור את רשימת התמימים שכניסתם אושרה.

בתגובה, הרבי חייך ואמר: "אכן אם רוצים לנהוג בחסד וברחמנות זה אחרת, אבל לא זה הזמן לכך... ועם זאת, לא נסלק את אלה שכבר נכנסו...".

בשלב זה העביר הרבי את ידו הקדושה על מצחו, פניו הק' הרצינו והוא פתח באמירת שיחת-קודש בה עמד על מהות תפקידם ושליחותם של תלמידי התמימים להיות "נרות להאיר" וכן ביאר את המשמעות של כמה מהלכות חנוכה בעבודת השם.

בקטע האחרון של השיחה (שלאחר מכן הוגהה על-ידי הרבי ונתפרסמה, צעד שבאותם ימים היה נדיר למדי), אמר הרבי, מתוך בכי:

"חנוכה היום. ומנהג ישראל תורה הוא לחלק מעות חנוכה. אתן לכם מעות חנוכה מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר. ועל-פי דברי רבנו הוא על-דרך מאמר רז"ל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך, שאינו נוגע הכמות, אפילו מטבע היותר קטנה, אפילו פרוטה, אבל מכיון שפרוטה זו היא מ'איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע' – מתברך הנוטלה. ויהא בהצלחה. וכשרבנו אומר בהצלחה, כוונתו לא רק בגשמיות אלא גם ברוחניות".

הרבי נתן לכל אחד מהבחורים מטבע של דולר ולבסוף בירך: "א גוט חנוכה".

*

עשרות שנים אחר-כך, בחנוכה תשל"ח, היה עוד אירוע חריג של חלוקת דמי חנוכה בידי הרבי. אותם ימים עמדו בסימן ההחלמה של הרבי מאירוע הלב בשמיני עצרת של אותה שנה. כזכור, בראש-חודש כסלו יצא הרבי לראשונה מ-770 לביתו ובי"ט כסלו היתה ההתוועדות הגדולה והפומבית הראשונה שהתקיימה בבית המדרש הגדול ב-770. זאת, לאחר שבשבתות, כאשר הדיבור ברם-קול בלתי אפשרי, הרבי לא התוועד אלא השמיע שיחת-קודש מחדרו במוצאי השבת.

ההתוועדות הגדולה בי"ט כסלו הביאה התרוממות רוח גדולה בציבור החסידים בכל העולם כולו והאירוע הבא השתלב היטב באווירה המרוממת.

היה זה בנר שני של חנוכה, כ"ו כסלו, שחל אותה שנה ביום שלישי בשבוע. כבר בשעות הבוקר נודע שהיום הרבי יתפלל תפילת מנחה בבית המדרש הגדול למטה, אך הסיבה לכך לא נמסרה.

(כידוע, במשך שנים רבות הרבי התפלל מנחה וערבית עם הציבור, וכן נכנס לקריאת התורה בימי שני וחמישי ושאר ימי הקריאה, בבית המדרש הקטן שבקומה העליונה. רק בשנים האחרונות, עקב ריבוי הקהל בלעה"ר, נערכו כל התפילות בבית המדרש הגדול למטה).

בשעה היעודה, שלוש ורבע בדיוק, נכנס הרבי לבית המדרש כשבידו הק' מלבד הסידור, גם חבילת דולרים. אחרי התפילה השמיע הרבי שיחת קודש. הרבי דיבר על העובדה שחנוכה בא בסמוך לחג הגאולה י"ט כסלו וקשור אף הוא להפצת פנימיות התורה; על הידורים בתורה ומצוות עד ל"מהדרין מן המהדרין" ועל כל ה'מבצעים'. ובסיום השיחה אמר, להפתעת הכל:

"כיוון שחנוכה קשור ב'על פתח ביתו מבחוץ', יתנו כעת מעות חנוכה על פתח בית הכנסת ובית המדרש, הדל"ת אמות שבהם הרבי הנשיא הנהיג את כללות עם ישראל, יחד עם חסידיו ואנ"ש ההולכים בעקבותיו, ובאופן שהדבר פעל על כל המקומות ועל כל הזמנים, עד ביאת משיח צדקנו, וגם אחר-כך.

"יתנו לכל אחד שקל [דולר] אחד, שיעשה בזה כטוב בעיניו, באופן של טוב לשמים וטוב לבריות, ובוודאי כל אחד יוסיף משלו, הוספה באופן של מהדרין מן המהדרין, ומאחר ש'גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה', זה ימהר יותר את הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, ובשמחה ובטוב לבב".

כעת צעד הרבי לכיוון פתח בית המדרש הגדול בצד מערב, מול המדריגות הרחבות הפונות החוצה, אלה הסמוכות ביותר לכניסה הראשית ל-770, והחל לחלק לכל אחד מהציבור שטר של דולר לדמי-חנוכה.

חיש מהר השתרך תור ארוך, אך כיוון שהיה זה כאמור בעיצומו של תהליך ההחלמה, היו מי שניסו לעכב בעד הציבור לגשת אל הרבי, מתוך כוונה לחסוך מהרבי את העמידה והחלוקה במשך שעה ארוכה. הרבי הבחין בעובדה שמזכיריו נוטים למנוע מהציבור לגשת ואז נתן לכל אחד מהמזכירים דולר ואמר להם: "היום זה בלי הגבלות"... הם הבינו את הרמז וזזו הצידה.

תוך כדי החלוקה הורה הרבי לציבור להביא גם את הילדים וחילק גם לכל ילד דמי חנוכה של דולר, אך כעבור זמן מה שוב פחת מספר הניגשים. ואז הרבי אמר פעמיים, בזו אחר זו, בפנים רציניות ותוך שהוא מצביע על עצמו: "אלה שמעכבים את הציבור, ידעו שהם 'מתחילים' איתי" ("זיי פארטשעפען זיך מיט מיר")!

עכשיו הוסרו כל ההגבלות וכל המחסומים (האנושיים, כמובן) והחלוקה החלה לזרום.

כאשר כל קהל הנוכחים קיבלו, הורה הרבי לומר לבחורים שכעת עוברות הנשים (ועליהם לזוז הצידה) והרבי נתן דולר לכל אחת מהנשים והבנות.

בסך-הכול נמשכה החלוקה כשעתיים שהביאו התרוממות רוח שנמשכה גם זמן רב מאוחר יותר.

כן תהיה לנו, ונזכה להתראות עם הרבי ולהדליק נרות בחצרות הקודש בחנוכה עוד בזאת השנה.

כ"ט בכסלו תשס"ו