ב"ה יום שלישי, ה' כסלו תשע"ט | 13.11.18
גרשון גרא ז"ל לצד חלק מתצלומיו
גרשון גרא ז"ל לצד חלק מתצלומיו צילום: עיבוד מחשב
האמן ואיש הספר: גרשון גרא ● האיש מאחורי הארכיון

בשבועות האחרונים זוכים רבבות גולשי שטורעם להנות מתצלומים המרהיבים, המהווים אספקלריא לחסידות חב"ד בשנות הלמ"דים, פרי עדשתו של האומן ואיש הספר, גרשון גרא ז"ל ● כעת הגיע הזמן לספר מעט מאחורי הקלעים של ארכיון זה ושל מר גרא ז"ל ● בשנת תש"ל פנו אל גרא חסידי חב"ד ובקשו ממנו לתעד בצילום את קהילות, מוסדות ופעילות חב"ד בארה"ק. במשך יותר משנתיים עבר גרשון בין כל ריכוזי חב"ד בארץ וצילם
מערכת שטורעם

בשבועות האחרונים זוכים רבבות גולשי שטורעם להנות מתצלומים המרהיבים, המהווים אספקלריא לחסידות חב"ד בשנות הלמ"דים, פרי עדשתו של האומן ואיש הספר, גרשון גרא ז"ל.

המדור "ארכיון חב"ד" זוכה לפופולאריות רבה, אותה ניתן להעריך בזכות הכניסות הרבות והזיהוים המיידים על ידי עשרות מגיבים, של המצולמים בתמונות.

כעת הגיע הזמן לספר מעט מאחורי הקלעים של ארכיון זה ושל המתעד, הלא הוא מר גרא ז"ל.

גרשון גרא, בן ליהודית (לבית אלטושלר) וגרא קרישבסקי. נולד בשנת תרפ"ב (1922) בנצרת, בעת שאביו שירת בתפקיד מושל המחוז מטעם השלטון הבריטי. למד בין השאר בבית הספר האמריקני בביירות, ביאליק בחיפה, המחוזי ביגור, המוסד במשמר העמק וכדורי. התנדב לצבא הבריטי ושירת בחיל ההנדסה. גויס למחלקה הישובית-פנימית בש"י (מודיעין), ולאחר מכן הצטרף לחטיבת הנגב של הפלמ"ח. נלחם בנירים, כיס פלוג'ה, נפצע בברייר והשתתף בכיבוש באר שבע. שימש גם כקצין קשר עם האו"ם ובסוף מלחמת השחרור נשלח לארה"ב במסגרת המשלחת הצבאית השניה.

גרשון גרא היה רעיונאי, גרפיקאי ומעצב, צלם וצייר. הקים ביתנים בתערוכות בין לאומיות. זכה בפרסים על עיצוב אריזות, כרזות וספרים. הציג בתערוכות יחיד רבות, וכמה מציוריו נמצאים במוזיאונים ברחבי העולם.

הינחה ערבי תרבות ובידור, ונודע כמספר סיפורים. שימש כקונסול כללי ויועץ בשגרירות ישראל בדרום-אפריקה.

כחוקר תולדות היישוב בארץ-ישראל, גרא כתב, ערך ועיצב למעלה משלושים ספרים: ספרי זיכרון, אלבומים (בהוצאת משרד הביטחון) וספרים המתעדים את תולדות היישוב בארץ, קהילות חב"ד ועוד. חלק מספריו מוקדש לעלייה הראשונה והשנייה ואנשיהן, כגון חמדת אבות, כל ההתחלות, אדמה ללא תנאי, חצר כנרת ואנשיה, הנדיב הלא ידוע, בית בתל-אביב ואנשי השומר בחייהם ובמותם ועוד. גרא אסף לספריו חומרים היסטוריים יחודיים ותצלומים רבים, שמקורם מצאצאי משפחות הראשונים. בנוסף כתב וערך ספרי הדרכה. גרשון גרא נפטר לאחר מחלה קשה בי' שבט תשס"א (2001).

הקשר בין משפחתו של גרשון גרא ז"ל לחב"ד החל עוד בימי הצמח צדק זצ"ל. וכך כתב גרשון גרא בספרו חמדת אבות, עמ' 13:

"מרדכי בן יעקב קרישבסקי בגשמיות הינו אדם מבוסס ההולך מעיר לעיר ומפתח קשרי מסחר ענפים. ברוחניות, הוא בא במגע עם קהל החסידים החב"דיים שמרכזם הועבר מלאדי ללובאווייץ. ליבו הולך שבי אחר אישיותו המופלאה של נשיא חב"ד האדמו"ר ה"צמח צדק".

בשנת תר"ד (1844) הולך אדמור הצמח צדק וקונה שטח אחוזה גדול מידי נסיך רוסי מאזור מינסק, קרקעות לעיבוד וחלקת יער, מושיב עליהם בעיקר משפחות צעירות מבין עדת החסידים, לתורה ועבודה. כל משפחת אכרים מקבלת חינם, בלי תשלום, חלקת אדמה שמספיקה להקים בה בית למגורים ושאר המיבנים הנחוצים לניהול משק חקלאי, גן ירקות, שטחי מזרע ומירעה ואף סיוע כספי לרכישת משק חי וכלי עבודה. השלטונות הרוסים שרואים בכפר היהודי ברכה, מלווים מאתים רובל מאוצר המלוכה לכל חקלאי.

חלק מהקרקע נמקר לגביר החסיד ר' א. י. חאלאדאץ בתנאי שיספק עצים להקמת המבנים והרפתות. חלק מפדיון היער שולח ה"צמח צדק" לארצינו הקדושה לביסוסו של כולל חב"ד וזאת בנוסף לסכומים שהעביר לארץ עוד בשנת תר"א (1841) שנועדו לפרעון חובות ישנים, ויסוד בתי הכנסת בירושלים, צפת, טבריה וחברון.

ביחוד עשתה על מרדכי רושם גדול שלווה בהערצה, מלחמתו של ה"צמח צדק" למען החינוך על טהרת הקודש, למען שמירת ערכי היהדות. בשנת תר"ג ניצלה ממשלת הצאר את הניגודים שנתגלעו ביהדות, מינתה ועדה קרואה בת ארבעה אנשים, שייצגו את התושבים היהודים, לדון על דבר החוקים השייכים אל בני – ישראל ובפרט בנוגע לשאלת החינוך והוא נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתוועדות שארכה חודשים אחדים, עמד על דעתו – בשמירה על מסורת הלמידה היהודית – בתוקף גדול. הרבה פעמים, בזמן ההתוועדות, נאסר בעד מחאותיו הנמרצות, אבל בסוף נמלאו דרישותיו.

צירוף פעילויות אלה, של הצלת נפשות מישראל, ביסוסם הרוחני של יהודים בארבעת ערי הארץ הקדושות ויסוד כפר חקלאי יהודי המהווה הכשרה חקלאית שאולי ברבות הימים תתגשם בארץ, משפיעים על מרדכי הזונח את כל ביסוסו הכלכלי מאחריו. הוא מקדיש את רכושו לקהל החסידים ועוסק בלימודי קודש בלבד....".

* * *

הקשר של מר גרשון גרא עם חסידות חב"ד נוצר לאחר מלחמת ששת הימים. דודו, שהיה יתום מאביו שנפטר במהלך מלחמת העולם, הגיע אליו במטרה למצוא את קבר סבותיו בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים (הסבא-רבה של גרשון, ר' יעקב קרישבסקי, ובנו, סבו של גרשון, ר' ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי). הוא פנה לגרשון, לאור העיסוק שלו בתיעוד והיסטוריה.

השנים הגיעו להר הזיתים ופנו לאנשי חב"ד שמצאו להם מיידית את הקברים. הסתבר ששורשי משפחתו כולה, נעוצים בחסידות חב"ד. כך החל הקשר שנמשך שנים רבות לאחר מכן, כאשר מר גרא ומשפחתו נפגשים שוב ושוב עם אנשי חב"ד מכפר חב"ד, מוזמנים להתוועדויות וחגגים יחד בכל שמחה.

בערך בשנת תש"ל פנו אל גרשון גרא ז"ל חסידי חב"ד ובקשו ממנו לתעד בצילום את קהילות, מוסדות ופעילות חב"ד בארה"ק. במשך יותר משנתיים עבר גרשון בין כל ריכוזי חב"ד בארץ וצילם. בהגיעו לצפת נחרד למראה בית הכנסת הישן המוזנח והעזובה במקום. לכן שלח לרבי מכתב עם צילומים ובו תאר את המצב המחייב התייחסות. בעיקבות המכתב הרבי הורא לטפל מיד בשיקום בית הכנסת, ושלח משפחות להקמת שכונה חדשה של חב"ד בצפת. בענין זה קיבל מכתב תשובה מהרבי המודה לו ומברכו (ניתן לעיין במכתב המצורף בתחתית העמוד).

לאחר מלחמת יום כיפור יצא לאור "אלבום חב"ד בישראל". הספר, מכיל כמות מזערית מאלפי התמונות שצולמו ונותרו לא מפותחים, בארכיון הפילים של משפחת גרא, עד שנמסרו לידי מערכת שטורעם.

זמן קצר לאחר מכן גרשון צייר את אדמו"רי חב"ד ונתן את הציורים מתנה לרבי. התמונות הודפסו ע" גרשון והועברו לכפר חב"ד. בנוסף לזה עשה גרשון עבודות גרפיות למיניהן עבור חב"ד, כעטיפת הספר תורה ומדע, פלקטים ועוד.

באוסף גרשון גרא תצלומים של ארץ ישראל, קורותיה ואנשיה משלהי המאה הי"ט ועד להקמת המדינה. חלקים מאוספיו נמצאים: בבית יד בן צבי בירושלים, בבית השומר שבכפר גלעדי, ארכיון חברון, מכללת עמק הירדן, ארכיון תל אביב ועוד. האוספים נתרמו ע"י רעייתו, ד"ר שולמית גרא.

ארכיון התצלומים המיוחד שלו, נתרם על ידי משפחתו לעילוי נשמתו ולזכרו.

תנצב"ה.

י"ד באלול תש"ע
מכתבו של הרבי אל גרשון גרא
מכתבו של הרבי אל גרשון גרא
 
גרשון גרא חותם על אחד מספריו
גרשון גרא חותם על אחד מספריו