ב"ה יום חמישי, י"ח אייר תשפ"ב | 19.05.22
חשיפה: כך החלו השידורים מהרבי בארץ הקודש

לרגל יום הבהיר י"א ניסן, מערכת שטורעם שמחה להשיק מדור חדש באתר – "ימי תמימים – פרקים בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש" ■ "ימי תמימים" הוא שמה של הסדרה החב"דית ההיסטורית המתעדת יובל שנים של פעילות בבניין והתפתחות חסידות חב"ד בארץ, מתוך ארכיון ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד
מערכת 'ימי תמימים'

לרגל יום הבהיר י"א ניסן, מערכת שטורעם שמחה להשיק מדור חדש באתר – "ימי תמימים – פרקים בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש".

"ימי תמימים" הוא שמה של הסדרה החב"דית ההיסטורית המתעדת יובל שנים של פעילות בבניין והתפתחות חסידות חב"ד בארץ, מתוך ארכיון ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד.

במשך יובל שנים הצטברו בארכיון הישיבה עשרות אלפי מכתבים ודיווחים שכתב מנהל הישיבה הרב אפרים וולף, שהיה גם מנהל אגודת חסידי חב"ד באה"ק, לרבי ולמזכירות, ובמקביל נתקבלו מהרבי ומהמזכירות מאות מכתבים של הוראות בענייני חב"ד שעל הפרק.

חילופי מכתבים מרתקים אלו יוצאים לאור במסגרת סדרת הספרים "ימי תמימים", בעריכת הרב זושא וולף. עד עתה הופיעו ארבעה כרכים בסדרה זו, המקיפים את השנים ה'ש"ת – תש"ל, ובקרוב יצאו לאור בע"ה 2 כרכים נוספים משנות הלמ"ד.

מערכת שטורעם תפרסם מידי מספר ימים במדור מיוחד חדש זה פרקים קצרים נבחרים ומאלפים מתוך סדרת "ימי תמימים", בהם הוראות אקטואליות מהרבי ומהמזכירות שטרם התפרסמו, תמונות נדירות, קטעי עיתונות היסטוריים, ועוד.

לרגל יום הבהיר י"א ניסן, הננו מגישים פרק מיוחד ומרתק – סקירה מקיפה על התפתחות נושא השידורים-החיים מהתוועדות הרבי, מתוך המבוא לכרך ה' של סדרת "ימי תמימים" שייצא לאור בע"ה בקרוב.

שידורים-חיים מהרבי

במשך למעלה מעשרים שנה היה המושג "שידור" חלק מהותי ביותר, רב-ערך, בחייהם של חסידי חב"ד בארץ-הקודש, כמו גם בעולם כולו. "שידור" פירושו האפשרות להאזין בשידור-חי להתוועדויות ולשיחות הקודש של הרבי בעת אמירתן. בעוד ש"אינה דומה שמיעה לראיה" וכל חסיד בכל ארבע קצוות תבל עומד תמיד הכן לשלם כל מחיר ולעשות כל מאמץ כדי להיות במחיצת הרבי, להביט בדמותו הקדושה פנים אל פנים ולראות וליראות אל מול פני הקודש, במיוחד בימי המועדים ויומי דפגרא, בא ה"שידור" ושימש מענה, אף כי חלקי ולא תחליף לנסיעה אל הרבי בפועל. בהתוועדויות ובשיחות שהיו בימות החול התקיים שידור-חי באמצעות הטלפון שהועבר בו זמנית לרבים מריכוזי אנ"ש בכל קצווי תבל, ואפשר לאלפי חסידים ואוהדים של הרבי לשמוע את דבריו הקדושים בעת אמירתם ממש.

בגלל הפרשי השעות בין 'חצי כדור התחתון' ל'חצי כדור העליון', ההתוועדויות של הרבי שהחלו בדרך כלל בשעה תשע ושלושים בערב לפי שעון ניו-יורק, שודרו לארצנו הקדושה בשעות לפנות בוקר, על הרוב החל מארבע ושלושים, דבר שלא זו בלבד שלא מנע מאלפי חסידים, זקנים וצעירים, נשים ובנות ואפילו ילדים, להשכים קום כדי להאזין לדברות הקודש, אלא במידה רבה אף העצים את החוויה הקדושה.

השידור-החי היה הזדמנות פז לצעירי הצאן שטרם זכו לבקר ב'בית-חיינו', להכיר את קולו הקדוש של הרבי ולהרגיל את עצמם לסגנון דברות קדשו, נתן לחסידים אפשרות ליהנות משמיעת השיחות והמאמרים בעת אמירתם, והיה גם מכשיר רב-עוצמה להפצת המעיינות שכן רבים וטובים, מכל העדות והחוגים, שלא ביקרו מעולם בחצרות קדשו של הרבי, הרי הודות לשידורים נחשפו לאור תורתו, קדושתו ומנהיגותו של הרבי באופן בלתי אמצעי.

עיון בארכיון "ימי תמימים" מעלה כי תחילת השידורים זכאית להיחשב בצדק נושא מרכזי נוסף בדברי ימי חב"ד של התקופה בה עוסק כרך ה' של סדרת "ימי תמימים".

עד אותם ימים חסידי חב"ד בארץ, כמו גם ברחבי העולם, היו זקוקים להמתין ימים ושבועות עד לקבלת דברים שהרבי השמיע בהתוועדויות, אם בשבת ואם בימי החול. לשבר את האוזן של הקורא בן-ימינו נדגיש כי היה זה שנים רבות לפני שמכשיר הפקסימיליה בא לעולם, כאשר שיחת טלפון מעבר לים היתה מבצע מסובך ויקר מאד, שלא לדבר על כך שאיש לא צפה כי יום יבוא ותהיה בעולם תקשורת אלקטרונית מקוונת... אמצעי הקשר העיקרי היה מכתבים ובעתות חרום מברקים, כך שהקשר עם 'בית-חיינו' היה איטי ונחלתם של מעטים בלבד.

כיון שכך, תוכן דברי הרבי בהתוועדויות, בימי חול כהתוועדויות השבתות והמועדים, היה מגיע רק לאחר זמן רב יחסית, מה גם שמערכת ה"הנחות" וההוצאה-לאור של השיחות היתה רחוקה מאד ממצבה בשנים הבאות.

בשנת תש"ל נפל דבר בנושא זה. לקראת יו"ד שבט תש"ל, הוא "יו"ד שבט הגדול", בו מלאו עשרים שנה לנשיאותו של הרבי, שררה תכונה והתרגשות רבתי בקרב חסידי חב"ד בארץ-הקודש ובעולם. באותם ימים מנהיגותו והשפעתו של הרבי כבר היתה חובקת עולם ורחבת היקף עד מאד. תורתו בכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר ובמיוחד דרכו החדשה בלימוד פירוש רש"י על התורה, הקנתה לו שם באוהלי התורה; מנהיגותו והשפעתו על כלל ישראל הגיעה לשיאים בעקבות נבואתו המדהימה ופעילותו האדירה ב"מבצע תפילין" בימי מלחמת ששת הימים ובעקבותיה, ובד-בבד מוסדות חב"ד בארץ ובעולם הלכו והתפתחו בממדים חסרי תקדים.

העובדה כי ביום הגדול יו"ד שבט יציינו עשרים שנה לנשיאותו של הרבי קיבלה ביטוי במאמרים בעיתונות, באיגרות ברכה מגורמים שונים, יהודים ושאינם בני ברית, בכל העולם וכאמור, כל אלה יצרו תכונה רבתי.

התכונה, הדריכות וההתרגשות העצימו כאשר נודע שביום שישי, יו"ד שבט, ייערך סיום "ספר תורה של משיח" שכתיבתו החלה עוד בחיי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע.

ואז, ימים אחדים לפני יו"ד שבט, העלה הרה"ח ר' יצחק גנזבורג ע"ה, דמות בולטת ונמרצת בין עסקני חב"ד בארה"ק, רעיון נועז: להעביר שידור-חי מהתוועדות הרבי, שתיערך במוצאי שבת י"א שבט.

לצורך העניין חבר הרב גנזבורג אל ר' שמואל שי' ריבקין, אז מתלמידי התמימים ב"בית חיינו", שניחן בחוש טכני לנושאים מסוג זה.

אליו הצטרף ר' חיים ברוך שי' הלברשטאם, גם הוא באותם ימים תמים ב-770, ולימים מנהל 'חדר השידורים' וחברת WLCC שהפעילה את מערך השידורים במשך כל השנים.

השניים הקליטו את המעמד הקדוש והמיוחד של סיום "ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו" שכאמור התקיים ביום שישי יו"ד שבט, אותו לא היה ניתן לשדר לארץ-הקודש בה כבר נכנסה השבת, והשידור החי הראשון התקיים בהתוועדות של מוצאי השבת, כאשר לפני תחילת ההתוועדות השמיעו את ההקלטה ממעמד הסיום ביום שישי.

השידור החי הראשון הועבר לשני מוקדים: לכפר חב"ד, שם התכנסו אנ"ש בזאל הישיבה הגדולה, ולמונטריאול שבקנדה.

הצלחת השידור החי הראשון עוררה הדים נרחבים וחסידים ברחבי הארץ והעולם שמחו כמוצא שלל רב על האפשרות להאזין לדברי הרבי תמידין כסדרן, ולמרות המרחק הגשמי לחוש כאילו הם נוכחים בעצמם בהתוועדות במחיצת הרבי.

ומעניין לציין כי במשך השנים הרבי עצמו התייחס פעמים רבות לעובדה שהדברים "נשמעים בכמה מקומות" וביקש לנצל אותה להעברת מסרים דחופים שהיו צורך השעה וכיו"ב.

עם הזמן, החל נושא השידורים להתמסד, כאשר עוד ועוד מקומות מצטרפים לשידור, הן בארץ-הקודש והן בחו"ל.

כפי שעולה מהחומר שלפנינו, החל משנת תשל"א רוכז נושא השידורים על ידי אגודת חסידי חב"ד שפעלה ממשרדי הישיבה בלוד.

מנקודות שונות בארץ היו מתקשרים אל הישיבה בכפר חב"ד, שם התקבל השידור מבית חיינו וממנו הועבר לריכוזים השונים.

ארגון השידורים היה כרוך בהוצאות כספיות גבוהות, כחמשת אלפים לירות לכל שידור, עקב עלות שיחת הטלפון הבינלאומית והטכנאים. אנ"ש שהיו באים לשידור היו נדרשים לשלם דמי כניסה מסוימים כהשתתפות בעלויות הגבוהות של השידורים.

נוהג זה נמשך כחמש-שש שנים. בשנים תשל"ה-תשל"ו, עם בואם של קבוצות השלוחים לארץ, נוצרה התעוררות וחיות מחודשת בנושא ומוקד השידורים עבר לירושלים והופקד בידי הרב אליעזר ליכטנשטיין, ששכלל ופיתח את מערכות השידורים.

* * *

מהחומר המתפרסם בנושא זה בכרך ה' של "ימי תמימים", אנו למדים על השידורים הראשונים, התפתחות והתרחבות מוקדי השידורים, ההתעניינות של מזכירות הרבי בכל הפעילות הזו ובתגובה דיווחים מפורטים של הרב אפרים וולף על כל שידור.

דיווח ראשון בנושא מצוי כבר בכרך הרביעי של "ימי תמימים", שם מסופר על ההתוועדות הראשונה שנערכה (ביום חול), לאחר שידור ההתוועדות ממוצאי י"א שבט.

וכך מדווח הרב וולף לרבי, בט"ז אדר תש"ל, לאחר התוועדות הפורים אותה שנה ("ימי תמימים" כרך ד עמוד 254):

בשידור התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א השתתפו כ- 500 מאנ"ש בישיבה בכפר חב"ד (מלבד נשים שהתאספו באולם הישיבה הישן שם). השידור התחיל בשלוש וחצי והסתיים כ-5 דקות לפני השעה תשע.

וכך כותב הרב וולף ברישום השיחה הטלפונית עם הרב חדקוב בי"ט אדר ב' (שם עמוד 258):

נתקבלה הידיעה כי השידור בפורים נפסק באמצע. יש למצוא הסיבה בלי בליטות (הודענו על כך לר' יצחק גנזבורג והוא יכתוב עד"ז, וכנראה שהסיבה היתה שהכספים מהשתתפות אנ"ש לא הספיק למשך השידור).

כאמור, במשך החודשים הבאים הלך הנושא והתמסד. ואכן, בכרך החמישי וגם בשנים הבאות אנו מוצאים שפע של רישומים והתייחסויות לנושא השידורים.

כך אנו מוצאים בדיווח של הרב וולף לרבי מו' תשרי תשל"א:

...הערב יתקיים שידור התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א ובישיבה בלוד סידרנו שהתלמידים המבוגרים יסעו לשמוע ההתוועדות.

דיווח מפורט יותר על שידור התוועדות זו של ו' תשרי תשל"א, אנו מוצאים ברישום לרב חדקוב, מז' תשרי:

שידור ההתוועדות החלה בזמן ובדרך כלל היתה השמיעה באופן טוב מאד, רק בעת אמירת המאמר היתה הפסקה מאחר ולר' יצחק גנזבורג לא הי' מספיק כסף, לכן נותק הקו, והקשר חודש מארה"ב לקראת סיום המאמר, דהיינו שמארה"ב אלו שעסקו בטלפון התקשרו.

בעת השידור הי' כתב של עתון מעריב הוא מסר ידיעה על כך בעתון של היום.

ועל התוועדות יו"ד שבט תשל"א, אנו למדים מדיווח לרבי בי"ג שבט:

בעת השידור מהתוועדות יו"ד שבט היה נוכח קהל רב מאנ"ש שי' יותר מאשר רגיל בשידורים אחרים. משעה 6 עד שעה 6:40 היו הפרעות של שידורי קול ישראל בערבית, ובדרך כלל בכל שידור בשעה זו יש הפרעות דהיינו מתחילת שידורי הרדיו לזמן של כמה עשרות דקות. אולם הרוצים בכך יכלו להבין גם במשך הפרעה הנ"ל את דברי כ"ק אד"ש.

לקראת התוועדות י"ב תמוז תשל"א אנו מוצאים כבר מוקד נוסף של השידור, נוסף על הישיבה המרכזית בכפר חב"ד – גם בשיכון חב"ד בירושלים. כך כותב בי"ב תמוז הרב אפרים וולף למזכיר הרב בנימין קליין:

שידור התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א יתקיים בישיבה בכפר חב"ד ובשיכון חב"ד בירושלים (סידור השידור הועבר לידינו מאחר ור' יצחק גנזבורג טען שהפסיד לזה).

ובדיווח נוסף לרבי, מט"ו תמוז תשל"ב:

השיחות הראשונות משידור ההתוועדות לא נשמעו בטוב, באמצע המאמר היו הפרעות, אך השיחה של מיהו יהודי נשמעה היטב.

יומיים לאחר מכן, בי"ז תמוז, מוסיף הרב וולף ומדווח על השידור האמור:

לפי ההכנסות הנוכחיות משידור ההתוועדות שהן כיסו את ההוצאות, נראה שהיו יותר מאזינים מהפעמים הקודמות.

חודש לאחר מכן, לקראת כ' מנחם אב, נוסף מוקד שידור חדש – לאנ"ש אשר בצפון, בחיפה. כך מדווח הרב וולף לאחר השידור, בכ"א מנחם אב:

השידור מהתוועדות כ' מנחם אב נקלט ברור ונשמע היטב מתחילתו ועד סופו (מלבד בחיפה - שזו להם הפעם הראשונה שמתחברים לשידור - שלא שמעו כ"כ טוב).

ועל רשימת מוקדי השידור בהתוועדות ח"י אלול תשל"ב, אנו למדים מדיווח למחרתו, י"ט אלול תשל"ב:

ההתוועדות דח"י אלול הועברה בשידור לכפר חב"ד, נחלת הר חב"ד, לוד וירושלים.

עד כמה גילו עניין רב בשידורים במזכירות הרבי אנו למדים מדיווח בכ"ו אב תשל"ב, מספר ימים לאחר התוועדות כ"ף אב:

השידור מכ' מנ"א הכניס 4,800 ל"י, וההוצאות היו 5,500 ל"י (4,500 הטלפון, 1,000 הוצאות לטלפונים למקומות השידור ברחבי הארץ, טכנאים והשאלת ציוד).

במענה לדיווח זה הגיב הרב חדקוב בשיחה הטלפונית מה' אלול תשל"ב:

...באופן יוצא מהכלל הורו לקבל מקופת כ"ק אד"ש אלף ל"י לכסוי הגרעון משידור כ' מנ"א.

בחודש תשרי תשל"ג היה שלב נוסף במיסוד מערכת השידורים. על כך אנו למדים מדיווח מפורט אותו כותב הרב וולף בט"ז תשרי תשל"ג, ממנו ניתן ללמוד עוד פרטים מאלפים בנושא נכבד זה:

היות ואין אנו יכולים להמשיך בסידור הנוכחי בהעברת השידורים לריכוזי אנ"ש בארץ, שלשם כך אנו צריכים לדאוג שהעוסקים בכך יסעו קודם השידור לנקודות שונות ויספיקו לסדר הכל, וזה למעלה מכוח האדם וטרדות מרובות שלמעשה הן מיותרות,

החלטנו לנהוג כאן כפי שנוהגים בארצה"ב, שכל מקום דואג בעצמו להתקשר עם מוקד השידור, העבודה הטכנית אינה מסובכת כ"כ ויכולים לתת הוראות למי שיקבל ע"ע להפעיל השידור במקומו, ואנו אין לנו אלא לדאוג לשידור בכפר חב"ד, וכל החפץ להתקשר אלינו ולשמוע ידאג בכוחות עצמו (כשאנו נסייע בהדרכה בזמן הראשון), ואנו גם נגבה מכל ריכוז סך הנראה לנו שהם יוכלו לאסוף לפי מספר אנ"ש דשם.

ואילו בדיווח מט"ז תמוז תשל"ג מסופר:

השידור מהתוועדות י"ב תמוז הועבר הפעם לכפר חב"ד, צפת, ירושלים, בני ברק, נחלת הר חב"ד, לוד. בלוד ובנחלת הר חב"ד לא נשמע השידור טוב . . בדעתינו לבדוק אם קיימת אפשרות להקים מרכזי' טלפונית שנוכל להעביר על ידה את השידורים. הטכנאים שעבדו עד עכשיו חלק מהם כבר עזבו וזה גם מקשה על הסידורים בהעברת השידור.

והרי צרור דיווחים נוספים והפעם משנת תשל"ה:

ביום ז' תשרי בדיווח על השידור של התוועדות ו' תשרי:

השידור מהתוועדות ו' תשרי שהועבר לפנות בוקר אל ארץ הקודש נשמע כאן ב"ה טוב, ושמעו את כל ההתוועדות עד לאחר ברכת המזון.

ובדיווח מיום ט"ז שבט:

השידור מהתוועדות מוצאי ט"ו בשבט נשמע טוב. עי"ז שידעו מוקדם שתהיה התוועדות בא קהל גדול יותר לשידור (לא כבהתוועדות פתאומית) ועי"ז כוסו גם ההוצאות.

ועל שידור כ' מנחם אב, מדווח הרב וולף בכ"א אב:

בשידור התוועדות כ' מנ"א היו הפרעות בקו הטלפון כ-20 דקות, ובשתי שיחות שמעו רק קטעים קטעים כי גלי הרדיו עלו על קו הטלפון.

מהדיווחים עולה גם כי העובדה שהשידור עבר כשידור-חי אפשרה לעתים התארגנות לפעילות, בהתאם לנסיבות ולפי הצורך, באופן מיידי, אפילו תוך כדי ההתוועדות של הרבי.

כך, לדוגמה כותב הרב וולף לרבי בט"ז תמוז תשל"א, בעקבות שידור התוועדות י"ב תמוז:

בקשר לשיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ב תמוז ע"ד פעולות בין יהודי רוסיה, לאחר השידור הציע ר' שמואל חפר להקים מחלקה מיוחדת ליד המרכז לענייני חינוך אשר תטפל בעניין זה, ומציע שבראשה יעמוד ר' זוסיא פרוס אשר פועל בזה ומתאים לכך, ותחתיו יעבדו בשכר 1-2 אנשים כמו ר' משה פרידמן ור' מרדכי חזק, והנ"ל יארגנו התנדבות של פעילים ופעילות ויכוונם וכו'.

לעני"ד נראה כי הצעה זו היא נכונה ובע"ה בתחילת השבוע הבא ניזום התדברות להוציא לפועל בקשר לזה.

העובדה שדברי הרבי הועברו לארץ-הקודש בשידור-חי אפשרה להעביר את דברי ההתעוררות של הרבי בנושאים העומדים על הפרק במהירות הבזק.

היה זה במיוחד כאשר הרבי התייחס בשיחות הקודש לענייני שלימות העם ושלימות הארץ וכן להתפתחויות מדיניות שונות בארץ. כלי התקשורת גילו בכך עניין רב ולא אחת עוד באותו בוקר שודרו הקלטות מההתוועדות ברדיו וכן הועברו הודעות לעיתונות הכתובה.

ופן נוסף בנושא זה: לעתים היו קטעים מתוך השידור מועברים לאחר מכן אל מערכות התקשורת, שהיו צמאים לשמוע את דברי הרבי באשר להתפתחויות המדיניות והפוליטיות השונות.

כך, לדוגמה אנו מוצאים בדיווח מי"ט אייר תשל"ג:

מהרדיו בקשו אתמול כמה פעמים הקלטה משידור הרבי וגם היום שאלו עוד הפעם על כך.

ובדיווח נוסף, מי"ז תמוז תשל"ה:

השידור הלילה נשמע טוב, היום בחדשות השעה 10 מסרו ברדיו את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א ומנסים להכניס לרדיו גם קטע מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הנה כי כן, ה"שידור" היה כלי יעיל מאין כמוהו לרוות את צימאונם של החסידים לשמוע את דברי קדשו של הרבי; לגדל ולחנך דורות של בנים ובנות לאורו של הרבי; להביא את דברו לחוגים רחבים ביהדות החרדית מצד אחד ולכלי התקשורת הכלליים מצד שני, ולהפיץ את מעיינות היהדות והחסידות בצורה שאין לה אח ורע.

ויהי-רצון שבקרוב ממש נשוב ונתראה עם הרבי ונשמע מפה ק' תורה חדשה.

י"א בניסן תשס"ט
הגב לכתבה

תגובות
11
1. מרתק! יישר כח למערכת!
כתבה מרתקת ומעניינת. יישר כח למערכת שטורעם על פרסום החומר, ולמערכת "ימי תמימים" על מסירת החומר לפרסום!
תודתנו לכל העושים במלאכה.
י"א בניסן תשס"ט
2. אח, אח, היו ימים!
אכן, היו ימים פעם, ימים טובים!
לקרוא את הכתבה בי"א ניסן ולהתגעגע לימים היפים ההם,
שידור!
מתי נשמע שידור?!---
י"א בניסן תשס"ט
3. תודה על המדור החדש. מתי הפרק הבא בסדרה?
ומתי יוצאים הכרכים הבאים?
י"א בניסן תשס"ט
4. מוליק ריבקין
זכויות רבות שמורות למוליק ריבקין מכפר חב"ד על פעלו למען ה"דור השביעי" בשידורים.
דומני שגם לרב מעני וולף היה חלק לא מבוטל בשידורים, ומדוע יגרע חלקו?
י"א בניסן תשס"ט
5. געגועים, געגועים
הלב הומה ומתמלא ברגשי געגועים למקרא הכתבה.
מי לא ייזכר בלילות המיוחדים של "שידור, שידור"!
נער הייתי אז, והאירועים הללו נחקקו בזכרוני.
מצפה לפרק הבא.
שליח אי שם.
י"א בניסן תשס"ט
6. היו ימים, היו אנשים
"היו ימים" וגם "היו אנשים".
פעם היו חסידים לרבי. לראות את הביטול של הרב וולף בדיווחים, הנאמנות, הדיוק, האחריות והזהירות.
היו ימים, היו אנשים, היו זמנים.
י"א בניסן תשס"ט
7. הגילוי המרתק - השתתפות המזכירות
בין השורות מסתתר לדעתי הגילוי החשוב ביותר -
ההשתתפות של המזכירות בהעברת השידורים.
פעם ראשונה שאני שומע על כך.
זה מראה עד כמה היה חשוב הדבר אצל הרבי.
יישר כח שטורעם על פרסום החומר הנפלא!
תמשיכו להביא עוד חומר איכותי.
י"א בניסן תשס"ט
8. ברא מזכה אבא
ובני בנים הרי הם כבנים

זושא יישר כח. תמשיך לרוות את צמאונינו מהמעין הבלתי נדלה של סבך הגדול.

י"א בניסן תשס"ט
9. מתי יוצאים
כרכי ה-ו
י"א בניסן תשס"ט
10. שולחן ערוך
לדעתי הספרים האלו הם ספר חובה לכל שליח או עסקן או כל מי שמייצג אל ליובאוויטש בכל דרך שהיא

עברתי על החלקים שיצאו לאור, וזה ספר חובה לכל אחד שמייצג את הרבי או חבד

יש שם הוראות למעשה, מה לעשות כיצד לפעול , ובכלל המכתבים וההוראות מלמדים אותך איך לחשוב מה זה כבוד ליובאוויטש מה זה זהירות מה זה אחריות

ספר חובה
י"א בניסן תשס"ט
11. לגבי השידור בירושלים
כמדומני שאת השידורים בירושלים התחיל הרה"ח שמואל שטרן שי'
י"ב בניסן תשס"ט