זקני החבורה דוחקים ב'צעיר' שבהם, שדוקא הוא יפתח בדברי ברכה לחתן ולכלה.
הרב ישראל לוין ("נעוולער"): ר' יודל, תאמר 'לחיים', ובשם כולנו הענק ברכה לבבית לחתן ולכלה.
הרב חיים אליעזר קרסיק: רק אותך, ר' יודל, החתן והכלה מכירים וזוכרים. על כל השאר הם רק שמעו בסיפורים, וגם זאת, על פי רוב, סיפורים שאתה, שה' בירך אותך בכישרון סיפורי נפלא, סיפרת ופירסמת.
הרב מאיר גורקוב: אכן, מתאים הדבר שהצעיר שבנינו, ושהוא גם תושב די חדש גכאן, במחיצת החסידים שבגן-עדן, יפתח ויאמר את דברו. אני הגעתי לכאן כבר לפני 32 שנה, וכל השאר הגיעו כבר הרבה לפנייי. אתה, ר' יודל, הגעת לכאן רק לפני שנה וחצי - י"ז שבט תשס"ו - לאחר אריכות ימים ושנים טובות, בגיל 106. נו, ר' יודל, פתח פיך ויאירו דבריך.
הרב יהודה חיטריק: נו, יהי כדבריכם, לכבוד החתן והכלה.
לחיים, לחיים. דער אויבערשטער זאל זיי העלפן אז דורך זיי זאל זיך אויספירן די כוונה האמיתית. ושתיהיה החתונה במזל טוב ויזכו לחיים מאושרים בגשמיות וברוחניות, וכולנו נזכה לרוות מהם רוב נחת ועונג אמתי.
היות ו"חתנו כבנו", והחתן מחויב בכבוד חמיו, לכן אבקש בזה את חמי, החסיד התמים הרב אהרן תומארקין - שהיה מראשוני תלמידי תמוכי תמימים.
חמי שימש כרב בערים באביניץ, שווינציאן, חוטימסק וחרקוב - וזכה והוזכר לשבח במכתב הרבי הריי"צ משנת תרפ"א ... כבר למעלה משבעים שנה שהוא כאן, במדור חסידי חב"ד שבגן עדן, מאז נפטר מן העולם בשנת תרצ"ז, א' דחול המועד סוכות.
הרב אהרן תומרקין: לחיים, לחיים. מזל טוב חתן, מזל טוב כלה.
אפתח בדבר מלכות, בקריאת הפתגם היומי מ'לוח היום יום' - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד - ליום זה ט"ו אלול:
וככה בהתוועדות שלמה המתפרסת על כ- 100 עמודים, מתוועדים האריות שבחבורה, בעניני יום התייסדות תומכי תמימים, כאשר הם משלבים בדבריהם, מדברי רבותינו נשיאינו, בשילוב סיפורים חסיידים אותנטים.
לרובם יש זכרונות רבים שהתפרסמו בספרים וכתבי עת, ולשם מה עלינו לרדת לדיוטא התחתונה, ולפרסם חוכא ואיטלולא שכזו???
והפלא גודל, כאשר רואים את ההשקעה האדירה שעשה עורך התשורה, בליקוט חומרים נפלאים ומסמכים נדירים.
אז איך, למען ה', אתה עורך התשורה העזת לקחת את הדברים של גדולי החסידים ולהכניסם לתוך חוכא ואיטלולא שכזו? בניהם נכדיהם וניניהם מתביישים בודאי מהשטות הגמורה שעשית. וראה תגובה 1 וד"ל.
שורה תחתונה: עורך התשורה ומפרסמיה בכל בימה שהיא, חייבים לגשת לקברי שבעת חשובי החסידים הללו, ולבקש מחילה גמורה, כפי שנפסק בשולחן ערוך בהלכות חודש אלול, לגבי הפוגע באדם שכבר הלך לעולמו.
אולי כתבתי חריף מידאי, אבל הדמעות עוד מציפות את עיניי, ואין אני יכול להירגע. סליחה.
ועם חתאטי, אנא סלך לי.
ויסלח לי מר יוסיפון, תגובתך מגוכחת עד מאד.
אמנם משולב הומור קל, אך הוא מועט מאוד, הומור חסידי המשולב בתוכן חסידי רב
HADOD
בן משפחה המרשה לעצמו לפרסם תגובה שכזו בצמוד לכינוי המפורסם שלו, פשוט רוצה לומר לכל העולם שהוא סובל מהפרעה כלשהי. רחמנות.
לעומת דבריו הנלעגים של צמח'ל (ושל "זושא ליפשיץ") אני ועוד רבים אחרים דוקא סבורים שדברים הנאמרים או נכתבים בפתוס (בהתלהבות וברגשנות = פתטי) כפי שנעשה בתשורה הנ"ל הרי הם פועלים פעולתם וראויים לשמחת חתונה החלה ביום ט"ו אלול.
ובכלל מה התערומת פה? לקחו את ספרי הזכרונות של החסידים הללו והכינסו אותם להתוועדות אחת. ממי צוחקים פה בדיוק?
תודה רבה למערכת 'שטורעם' הנכבדה על שהואילה לסרוק עבורינו קטעים נרחבים מתוך התשורה.
השאלה היחידה היא, מדוע סרקתם פחות מחצי מהתשורה?
מה עם שאר הפאבריינגען המיוחד כ"כ?.
נראה לך מגוחך? תכתוב בשמך האישי.
אם זה נראה לי מגוחך, הייתי פונה ישירות לבעלי השמחה ואומר להם.
מגוחך לכתוב בשם מישהו אחר.
בברכה,
צ"י.
אך מכיון שרחמי עליו אסביר לו במילים פשוטות יותר מאשר צמחיוסיפון הסביר לו:
תגובה מספר אחת החתומה בשם "צמח יוסיפון" היא מזויפת מתוכה. הן שגיאות הכתיב, שמי יבינם. הן אי סגירת משפט בנקודה, שהיא נקודה אופיינית לכל הודעותיו של צמחיוסיפון המקורי. והן מהידוע לכל שצמחיוסיפון חותם את שמו ללא רווח בין צמח-יוסיפון.
ולמגיב הראשון: כמה רוע יש בך כדי לכתוב תגובה בשם מישהו אחר ולזרוע אי נעימות משפחתית?
אני גם יכול להוכיח לך עד כמה טעויות כתיב הם דבר נפוץ אצלו, אבל אסכים איתך אם תטען שלאלו המענים עצמם וקוראים את הגיגיו באמת לא אכפת אם הוא כותב מגוכך או מגוחך, שזה כמו ההבדל בין צמח ליוצמאך.
ולחתן ולכלה ולכל המשפחה נותר לאחל מזל טוב וברכת חיים מאושרים,
ושאלה קטנה:
"טעויות כתיב הם דבר נפוץ אצלו" - האם זהו תחביר נכון?
TACHLIF SHEM
V'TACHSOCH
AGMAT NEFESH
M'KULAM