ומה בכך שלא נמסר שמו של החסיד (שזה נותן, כמובן, טעם לפגם באמינותו של המספר), הרי מקורו של הסיפור נרשם בבירור: "מפי הרב אברהם שמואל בוקיעט" – משלוחי הרבי לאה"ק ומחשובי אנ"ש בכפר-חב"ד – שכל אחד יכול לשאול אותו האם "זה קרה באמת" אם לאו!
הרי לימדונו חז"ל שאדם לא משקר ב"מילתא דעבידא לאגלויי", בדבר שיכול להתברר מיד בשיחת טלפון קצרה! וגם מה לו לשקר, לשם מה עליו לייחס מקור מוטעה לסיפור שאמינותו אינו מעלה ואינו מורידה? מה זה כבר משנה האם "זה קרה באמת" או לא היו דברים מעולם?
אך פחז עלי יצרי והרמתי טלפון לידידי הרב בוקיעט...
ומה מתברר? הרב בוקיעט מעולם לא סיפר את הסיפור הזה לאיש! לא מיניה ולא מקצתיה, וגם לא משהו בדומה לו או דומה לדומה...
ואם תאמר, מה איכפת לך אם "זה קרה באמת" או לא קרה כלל?
תשובתך: נכון! זה ממש לא איכפת לי! איכפת לי רק שתדע שלא כל מה שמוכרים לך תחת הכותרת "זה היה באמת" אכן "היה באמת", וכדאי גם שתדע שאפילו אם מספרים לך שהמקור הוא "מר בר רב אשי", אל תהיה בטוח שזה נכון! תלוי מי המוכר, מי המו"ל ומי המפיץ...
* * *
בפסוק "שלח אורך ואמתך" (תהלים מג) פירש רש"י, ש"אורך" הוא מלך המשיח שנדמה לאור ו"אמתך" הוא אליהו הנביא שהוא אמיתי. אך במדרש פירשו להיפך: "אורך" זה אליהו ו"אמתך" זה משיח.
ואמר הרה"ק ר' הלל מפאריטש זצ"ל שדברי המדרש צודקים יותר:
אליהו הנביא יביא שלום לעולם, אבל באמצעות פשרות ו"הנחות"; יבואו לפניו שניים לדין, יפשר ביניהם ויאמר: אתה צודק וגם אתה צודק... וזה לא אמת! אבל כשיבואו לפני משיח יאמר להם: שניכם אינכם צודקים... והוא האמת!
אנו לדרכנו נמצאנו למדים, שענינו של המשיח הוא "אמת"!
אבל ה"מטה" וה"מרכז" לשיווקו של מלך המשיח, להם יש כנראה את ה"אמת" שלהם, ולא מן ההכרח ש"זה קרה באמת" אכן קרה באמת...
ב"ה מוצאי ש"ק, ט"ז סיון תשע"ג | 25.05.13 
תושב קראון הייטס שסיפר בדידיה הוה עובדה ומאחר וביודעי קאמינא, הרי יתכן שיש בו מן הגוזמאות אבל רגליים לדבר ש"באמת קרה משהו" אולי בהקיץ ואולי בחלום .
ולכן שינו את שם מספר הסיפור שהרי הרוצה לשקר ירחיק עדותו.
ולכן היה כדאי שר' נחום מרקוביץ יגיב פה על אתר.
וגם יקרא לעורכים לדי"ת על גניבת המעשה .
לא הרבי שלח אותו לשם.
גם אם נאמין למעשה הזה מה הוא מלמד אותנו.
צירופי מקרים של השגחה פרטית יש אצל כולנו יום יום, למה סתם להמציא מעשל'ך ולשקר
ועוד לתלות במישהו.
אם כבר היו מוסיפים מלח ופלפל שהאשה ראתה בחלום דמות של.... טוב לכם יש דמיון יותר ממני,
נכון זה לא יותר טוב מזמרוני ציק.
רוצים לקרב את הגאולה ע"י ותהי האמת נעדרת
וכל שקר גורם ליתר העדרות של אמת.
ומה עם 'השגחה פרטית'???
אולי כוונתם שיתכן והוא יפגוש ביהודי, אך לא ימלא את שליחותו. שהרי ה'רשות ניתנה'.
ויש להוסיף, כוונת אמרת הבעש"ט היא לא חלילה לייאש אותנו בשאלה 'האם בכלל ניפגש עם מטרתנו בעולם'. כי אם ישנה כזו אפשרות הרי שעלולים אנו לבוא לידי יאוש.
אלא המטרה היא לחדד את תשומת ליבנו לא לאבד את אותה הזדמנות. שוודאי וודאי תפול לידינו. ותן לחכם ויחכם עוד.
הרב מונדשיין התחיל עם פרוייקט חשוב, ואדרבא, עליו להגביר חיילים, וכפלים לתושיה, אבל ח"ו לא להמעיט.
לך בכחך זה, והושעת וגו'.
איך נראה לכם ציבור הקוראים? האם יש עוד טעם להעיר להרב מונדשיין על מיעוט כתיבתו לאחרונה? האם אין זה בגדר כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע?
כבר תקופה ארוכה שמאמריו הנפלאים מתמעטים והולכים, והרבה העירו לו על כך, אולם אנן בדידן ואיהו בדידיה, ולריק הושחתו דבריהם.
זה היה (לדאבוננו בלשון עבר) מדור נפלא, שהחזיר את השפיות לסיפורי צדיקים, והוריד מהם את התוית של סיפורי אלף לילה ולילה, או באבע מעשיות.
הרב מונדשיין לימד במאמריו, ע"י כשרון הכתיבה והניתוח שחונן בהם מהשי"ת שסיפור הזוי אחת דינו להידחות, ושלא יהיו סיפורי הצדיקים בגדר "זהו ענשו של בדאי שאפילו כשאומר אמת אין מאמינים לו".
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
ואולי, ציבור נכבד, אולי בכל זאת יתעשת הרב מונדשיין וימשיך במפעלו הכביר?!
אולי, אולי, מה אתם אומרים?!
הרב מונדשיין נאבד
זה כחודש נאבד יהודי יקר העונה לשם הרב מונדשיין.
תיאורו: חסיד של הרבי, כותב ביקורת, לשם תועלת, על סיפורים מזוייפים. לא נראה ונשמע זה כחודש.
כל היודע דבר על אודותיו מתבקש להחזירו למדור "סיפורים וגלגוליהם".