אנו ממשיכים בסידרת סיפורי הבדים שניטוו על אדמו"ר הרש"ב נ"ע; ראשיתו של הסיפור הנוכחי בספר "רבותינו נשיאינו... ספר שלישי בסדרה – כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב" (כפר חב"ד, תשנ"ז), וגירסתו ה"מעודכנת" בספר "לספר מבראשית" (ב, כפר חב"ד, תשס"ג) – שהיא המובאת כאן:
סיפור זה הוא מסוג הסיפורים המגוחכים (שפגשנו בפרקים מה-מו) שאינם זקוקים להפרכות כלל, מפני שהם מופרכים ועומדים מעצם מהותם: משוללי מקור והזויים בעליל.
אך "כדי שלא להוציא את הנייר חלק" נעלה גם כמה תמיהות, משום "יגדיל תורה ויאדיר":
[א] אדמו"ר הרש"ב עצמו כותב (במאמרי 'המשך תרס"ו' עמ' קעח), שנפש אחת אינה יכולה להתלבש בשני גופים גם יחד, ואפילו אליהו הנביא כשהוא מתלבש בגוף גשמי אינו יכול להיות בשני מקומות גם יחד. אך אם הרבי יכול להיות באותה שעה גם ברוסטוב וגם בווארשא, מדוע – לדעתו – אליהו אינו יכול?
[ב] שאלת תם: אם הרבי החליט לחשוף את רוח-קדשו ולכתוב לה "לנסוע אל העיר וורשא, שם תבוא הישועה!", מדוע לא הוסיף כבר את התיבות "לטחנת הקמח הסמוכה לתחנת הרכבת", והיה חוסך מעצמו את ה"נסיעה" לווארשא תוך כדי שידוד מערכות הטבע? הרי קוב"ה לא עביד ניסא למגנא [=הקב"ה אינו מבצע ניסים ללא צורך, לראווה בעלמא] והצדיקים דומים לבוראם!
[ג] בנוסח "רבותינו נשיאינו", טיפס אחד החסידים על אדן החלון וראה את הרבי נשען על האדן ומביט החוצה.
ב"לספר מבראשית" ניתנים תצלומים מביתו של הרבי ברוסטוב, ניכר לעין כל שאין זה בית קטן בעיירה והטיפוס על אדן החלון אינו פשוט כל-כך, לפיכך שינה המחבר וכתב שאחד מבני הבית טיפס על העץ שמול חדרו של הרבי...
אבל ידוע ליודעים שחדרו של הרבי היה ממוקם בקומה השניה, וטיפוס על עץ לגובה כזה לא נראה כל-כך מעשי...
מה גם שלנוסח "רבותינו נשיאינו" היה החלון מוסתר בווילון, וכיצד הצליח הטפסן לראות את הנעשה מבעד לו?...
[ד] מאימתי נהג הגבאי להקיש על דלת חדרו של הרבי, להכניס אליו את סעודתו והרבי היה אוכל לבדו? תמיד ידענו שאדמו"ר הרש"ב לא היה אוכל בחדרו אלא בחדר האוכל, ולא בהתבודדות אלא אדרבה, זו היתה השעה שבה ניתן היה לגשת אליו בצורה "חופשית" יותר...
אך כאמור, לא מכוחן של "קושיות" אלו יפול הסיפור, ולא בפירוקן יקום ויעמוד; ואני לא באתי אלא להצביע על "צליעותיו" של הסיפור הבדוי, שאין בו מאומה מסממניו של אדמו"ר הרש"ב: לא תורה, לא חכמה, לא מוסר ולא דעת ויראת אלקים.
חדרו של אדמו"ר הרש"ב, בקומה השניה
העץ שבתמונה עדיין לא היה לפני כתשעים שנה...
להקדמה והבהרה, לפרק א', לפרק ב', לפרק ג', לפרק ד' , לפרק ה', לפרק ו', פרק ז', לפרק ח' , לפרק ט', לפרק י', לפרק י"א, לכניסה לפרק י"ב, לפרק י"ג, לפרק י"ד, לפרק ט"ו, לפרק ט"ז, לפרק י"ז, לפרק ח"י, לפרק י"ט, לפרק כ', לפרק כ"א, לפרק כ"ב, לפרק כ"ג, לפרק כ"ד, לפרק כ"ה, לפרק כ"ו, לפרק כ"ז, לפרק כ"ח, לפרק כ"ט, לפרק ל', לפרק ל"א, לפרק ל"ב, לפרק ל"ג, לפרק ל"ד, לפרק ל"ה, לפרק ל"ו, לפרק ל"ז, לפרק ל"ח, לפרק ל"ט, לפרק מ', לפרק מ"א, לפרק מ"ב, לפרק מ"ג, לפרק מ"ד, לפרק מ"ה, לפרק מ"ו, לפרק מ"ז, לפרק מ"ח
ב"ה מוצאי ש"ק, ט"ז סיון תשע"ג | 25.05.13 
ובכלל איזה צורך יש בניסים שלמעלה מהטבע בזמן שניסים המלובשים בטבע הם נעלים יותר?
לצערי אין בכלל מה לדון בטענות מסוג זה "למה הרבי בחר שהנס יהי' באופן זה ולא אחרת"? באם יש פירכה סבירה יש מה להציגה, אך אם ה... בוקעת מגרונו, כי אז, עדיף שיניח לחסידים לספר ולהתוועד.
ב"כתבי הרח"א ביחובסקי" עמוד פ': "ושמעתי אשר גם הבעש"ט זצק"ל היה נראה בכמה מקומות בפעם אחת"!
זו פגיעה בכבוד גדולי ישראל לתלות בהם בוקי סריקי. יש לקנא בחב"ד שקם מישהו להגן על כבוד רביי ונשיאי חב"ד.
בכיתוב שמתחת לתמונת חדרו של אדמו"ר הרש"ב כתבת ש"העץ שבתמונה עדיין לא היה לפני כתשעים שנה" - זאת מניין לך? הרי ידוע שאפשר לראות בתוך גזע העץ ע"י מספר ה"עיגולים" שבו את מספר שנותיו של העץ, האם החוקר הנכבד דאג לבדוק לעומק את גילו של העץ לפני שכותב בוודאות שכזו שהעץ לא היה קיים שם אז??.
על מה מסתמך בקביעה זו? האם על כך שהעץ נראה קצת צולע ורזה? האם על כך בלבד אפשר לבנות הוכחה?
ועוד: בתמונה רואים מכונית, שנראית מכונית ישנה ויתכן מאוד שהתמונה צולמה לפני עשור (או יותר), ואם כך "הרווחנו" עוד כמה שנים!
גם איני מבין השמחה והלהט המאפיינים כתיבתו של הרב שי', כאילו שהוא שמח מאד להפגין עד כמה הסיפורים אין להם שחר והם סיפורים בדויים. נניח שהכל אמת, מהי השמחה מזה שנס לא קרה!!
לפי דעתי צריך כבוד הרב שי' לבדוק היטב בנפשו ולראות אם אין בכל כתבות אלו ספיקות ב"אלקות בפשיטות" אשר הנחילנו רבותינו זי"ע, ואולי קצת סיפוק נפש להראות שהיהדות והחסידות היא ברוך השם "נורמלית", כאילו שחסידות חב"ד אינה למעלה מטו"ד לגמרי, אלא שנתלבשה בטו"ד, כדי להפוך את העולם, ולא להתבטל אל העולם.
בכבוד
כנראה הכותב אינו יודע מה שאמר הרבי בי"ב תמוז תשי"א שנביא כמו אליהו אינו יכול לקבל כל ג' המפתחות, אבל רבי יכול. וכך בעניננו, שאליהו אינו יכול להיות בשני מקומות בבת אחת אבל רבי יכול.
אבל האמת אהובה מכולם, הן מטבע והן מנס.
זו מסורת מקובלת במשפחתנו.
אז הרב מונדשיין, תפסיק להכחיש עובדות.
כותב הסיפור: ארי סמית
מספר הסיפור: ר' מיכל וישצקי
מקור הסיפור: ר' משה וישצקי
מה המקור לסיפור זה?
גם אם נאמר שזקן פלוני סיפר כך, האם זה עושה את המספר למקור אמין?
לפני שכותבים תגובות כדאי לבדוק.
האם חסר סיפורים מרבותינו נשיאנו ששמעו מבעל המעשה איך שהרביים אמרו לעשות משהו או לנסוע לאיזה מקום בלי לפרט בדיוק מה לעשות?
איפה מוזכר זה, ואיך אפשר לקבל מידע נוסף?
אני מעריך את יכולתו של הרב מונדשיין להפגין שכל ישר בעולם של המונים פתיים ונבערים. תסלחו לי על הסגנון, אבל כך מוכיחות התגובות שמעליי.
האם ר' מיכל וישצקי היה ברוסטוב?
האם ר' משה וישצקי היה ברוסטוב?
אז מהו אם כן המקור לסיפור?
הרב מונדשיין כבר הקדיש פרק מיוחד להזיות אלו.
ש.ז. פאריס
איני חושב שהכונה שהרבי היה בגשמיות בורשא אלא שאליהו הנביא (או כל מלאך אחר) נראה לאשה בוורשא במראה של הרבי.
הרי אליהו הנביא יכול להתגלות בכל מיני לבושים.
ב:
לא ניתן להקשות מדוע לא אמר לה הרבי מיד ללכת לטחנת הקמח. היה צריך מקודם שהאשה תאמין ברבי ותלך לוורשא מבלי לדעת אנה תפנה, ומכח אמונתה היא ממשיכה על עצמה את המשך הישועה.
אולי.