צילום: מענדי קורנט
שו"ת אסיפת הורים / הרב דוד קוט

אין מספיק זמן לדון בהרחבה על פתרון הבעיות. אבל, כאשר מתכוננים ומתנסחים מראש , הזמן הקצר הוא מרוכז ואיכותי, מסרטט תמונת מצב שיש לחשוב עליה ולפתח אותה בהמשך. חשוב שההרים ידעו: הרב מכין את עצמו לפגישה, הוא מסכם ומתמצת את הנקודות השונות, אוסף מידע מהמורה המקצועי, ומתואם עם המפקח ואנשי המקצוע בת"ת. רצוי להצטייד בעט ונייר לכתוב ראשי פרקים
הרב דוד קוט

כהמשך לטורו של ארי טננבוים ולקראת אסיפות הורים בזמן הקרוב, לבקשת רבים, טורו המיוחד של הרב דוד קוט בעניין אסיפות הורים:


שאלה: למה צריך לעשות אסיפת הורים?

תיאום ציפיות. הפגישה הראשונה בין ההורה למלמד נעשית בדרך כלל בתחילת החורף לאחר תקופת הסתגלות והיכרות הדדית מורה –תלמיד בשנה"ל החדשה. רגע לפני כניסה לשגרה, הוא הזמן המתאים לשותפים בחינוך הילד לעצור ולבדוק את תמונת המצב שהתייצבה, אם היא מהווה מתווה מוצלח שיענה על הציפיות ההדדיות, להיכנס לפרטים ולהתבונן כיצד ניתן להפיק את המיטב והמירב בלימוד ובחינוך חסידי. זו פגישה שפירותיה אמורים להיות לכל שנת הלימודים.

שאלה: אני פוגש פעמים רבות את המלמד בבית הכנסת, ומתעניין במצב הילד, אם היו בעיות הוא בטח היה אומר לי. לשם מה עלי לבוא לאסיפה?

השיחה עם המלמד על הילד, כשהיא בבית הכנסת דרך אגב אינה משקפת את המצב האמיתי ולעיתים היא מעניקה הרגשה מוטעית שהכל כשורה. כשהשאלה "בדרך אגב" גם התשובה היא "לצאת ידי חובה", כשיחת נימוסין נעימה – לא מעבר לזה. ואילו ברגעי הפגישה, הילד במרכז והכל העולם בטל, הנפגשים מתרכזים ומתעמקים לדייק בדיווח, ויצירתיים ככל האפשר במציאת פתרונות.

שאלה: למה לא מספיקה שיחת טלפון נינוחה מהבית?

יש חשיבות גדולה מאד לפגישה ישירה זו בין ההורים למלמד. להלן חלקם העיקרי:

א.            ערוץ ישיר: השיחה האישית פותחת ערוץ קשר שבעז"ה יהיה לו המשך. דרך זו היא היעילה ביותר להבנה נכונה ולקבלת תמונה מלאה שלכל מה שיתרחש במהלך השנה.

ב.            לחוות את האקלים הסביבתי: ההיכרות האישית של הנפשות הפועלות, הכרת המקום והסביבה, מבנה הכיתה וסדר הישיבה, לימוד הנהלים והכללים, כל אלו יוכלו לשפוך אור על הדיווחים שיועברו מהמלמד. החוויות שהילד יספר מהמתרחש לטוב ולמוטב, יובנו טוב יותר, הילד גם מצפה שהוריו יכירו את סביבת חייו.

ג.             העברת מסר ותובנה לילד: במאמצם וטרחתם להופיע אישית, משדרים ההורים לילד שלימודו וחינוכו עומדים בראש מעיינם, דבר המהווה דרבון נוסף עבורו.

שאלה: כמה אפשר להספיק בפגישה קצרה של כמה דקות?

נכון. אין מספיק זמן לדון בהרחבה על פתרון הבעיות. אבל, כאשר מתכוננים ומתנסחים מראש , הזמן הקצר הוא מרוכז ואיכותי, מסרטט תמונת מצב שיש לחשוב עליה ולפתח אותה בהמשך. חשוב שההרים ידעו: הרב מכין את עצמו לפגישה, הוא מסכם ומתמצת את הנקודות השונות, אוסף מידע מהמורה המקצועי, ומתואם עם המפקח ואנשי המקצוע בת"ת. רצוי להצטייד בעט ונייר לכתוב ראשי פרקים.

שאלה: מה צריכים ההורים לעדכן את הרב?

שאלה מצוינת. כדי להשלים את התמונה גם ההורים צריכים להעביר לרב משוב, איך החוויות שהילד חווה בחיידר משתקפות בבית. האם הוא מספר מה קורה (וזה מאוד חשוב) אם הוא שמח, מרוצה, רגוע, כיצד הוא מתנהל עם בני הבית. בצד הלימודי: אם מביא ידיעות הביתה,  האם הלימוד עם האבא זורם, רצוני או כפייתי.

שאלה: מה להגיד לילד בבית?

השיחה חשובה מאד לילד, הוא מאד רוצה לדעת את דימויו בעיני המלמד. כמובן שיש להאיר לו פנים בכל מצב, להצביע על הדברים החזקים, ולשדר לו שהרב מאמין בו.

להסביר לו שהשיח לא היה כדי לבקר ולשפוט אותו, אלא להבין אותו ואת מצבו ולעזור לו להצליח. אם עלו נקודות הדורשות חיזוק ושינוי אין להסתיר זאת מעיניו, אלא לומר לו שמאמינים בו וביכולותיו ולהדגיש (וגם לדאוג שאכן כן יהיה) שהתיאום יימשך.

שאלה: מה אחרי האסיפה?

הורים יקרים! דעו, במהלך השנה התמונה משתנית מאד, לטוב ולמוטב, העדכון שקיבלתם הוא נכון לעכשיו, וגם זה, לא תמיד מדויק ומושלם כי סו"ס אין די זמן ללמוד את הילד לאשורו.

הרבה פעמים - אבל הרבה - בשיחות עם הורים לאחר כמה חודשים, אני שומע שההורה מתפלא: "אבל זה לא מה שאמר לי המלמד באסיפת הורים". לכן אין להיכנס לשאננות, אלא להתעדכן כל הדרך.

שאלה: במה יוכלו ההורים הכי הרבה לעזור?

"תפילה". אבא! אמא! לשפוך שיח לפני המקום ברוך הוא שילדינו יצליחו בחינוכם הטהור ויגיעו לשאיפתנו הנכספת להיותו חסיד, למדן וירא שמים.


הרב דוד קוט

מפקח לימודי חינוכי בתלמוד תורה "תורת אמת"

כ' בחשוון תש"פ